העלאת המע"מ ל-18%: ניתוח מעמיק רגע לפני כניסת השינוי לתוקף
ב-1 בינואר 2025 ייכנס לתוקף שינוי משמעותי במשק הישראלי: העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%. מדובר במהלך שנועד להתמודד עם הירידה בהכנסות המדינה בשנים האחרונות ולחזק את התקציב לשנת 2025. מהן המשמעויות, ההשלכות, והסיבות לשינוי? הנה כל מה שצריך לדעת.
רקע כלכלי
מס ערך מוסף (מע"מ) הונהג בישראל בשנת 1976 בשיעור של 8% בלבד. במהלך השנים עלה המס באופן הדרגתי והגיע לשיאו של 18% בשנת 2015, אך מאז ירד ל-17%. כעת, עשור לאחר מכן, ישראל חוזרת לשיעור המקסימלי. המע"מ בישראל חל על מרבית הצריכה הפרטית, כולל ייבוא מוצרים ושירותים, אך הוא כולל מספר פטורים והטבות מס.
הכנסות המדינה ממע"מ
המע"מ מהווה מקור הכנסה מרכזי לתקציב המדינה. בשנת 2022, סך ההכנסות ממע"מ עמד על 144.7 מיליארד ש"ח, גידול של 23.1% לעומת 2019. העלאת שיעור המע"מ לנקודת אחוז נוספת צפויה להניב תוספת הכנסות של כ-7.1–7.6 מיליארד ש"ח בשנת 2025. עם זאת, משרד האוצר מזהיר כי בשל ירידה אפשרית בביקושים, תוספת ההכנסות בפועל עשויה להיות נמוכה מהצפוי.
השוואה בינלאומית
גם לאחר העלאת המע"מ ל-18%, ישראל עדיין תישאר מתחת לממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 19.2%. בעוד שבמדינות רבות ישנם שיעורים מופחתים למוצרים בסיסיים, בישראל נהוגה שיטה אחידה יחסית, עם מספר מצומצם של פטורים, כגון מע"מ אפס על פירות וירקות או פטור מע"מ באילת.
השפעות חברתיות וכלכליות
המע"מ נחשב מס רגרסיבי שמשפיע יותר על השכבות החלשות. העלאת המס תגרום לעלייה במחירי הצריכה הפרטית, בעיקר בתחומים שבהם הביקוש קשיח. עם זאת, ההכנסות הנוספות עשויות לשמש לתמיכה באוכלוסיות חלשות, כמו העלאת קצבאות ילדים או השקעות בתוכניות רווחה.
מהן ההטבות הנותרות?
הפטורים וההטבות הקיימות, כמו מע"מ אפס על פירות וירקות, שירותי תיירות ופטור באילת, ימשיכו לפעול כרגיל, והן נאמדות בכ-6.7 מיליארד ש"ח בשנת 2024. פטורים אלו מהווים חלק חשוב במדיניות התמיכה הכלכלית של המדינה.
