שחמט במקום תורה
ליל ניטל, הלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר, נחשב בקרב קהילות חסידיות ויוצאי אשכנז ללילה יוצא דופן, שבו נמנעים מלימוד תורה. מה עומד מאחורי המנהג המיוחד הזה?
ליל ניטל: מקור השם והמנהג
המונח "ניטל" נגזר מהמילה הלטינית natal (יום הולדת), המשמשת לציון יום הולדתו של אותו האיש – דמות מרכזית בנצרות. בקהילות יהודיות, ליל ניטל הוא לילה עם מנהגים ייחודיים: הימנעות מלימוד תורה, משחקי שחמט, ותיקון בגדים, במטרה למלא את הזמן באופן מועיל אך ללא לימוד. הטעם למנהג, הוא כי הלימוד בזמן זה עלול להוסיף חיות בקליפות. כך נוהגים – להימנע מלימוד תורה גם כשחל בליל שבת קודש.
הסיבות ההיסטוריות
שורש המנהג נעוץ בתקופות אפלות באירופה, שבהן יהודים סבלו מהתנכלויות דווקא בערב זה. כתגובה, החלו להימנע מלימוד תורה בלילה זה כדי למנוע סיכון מיותר. עם הזמן, המנהג קיבל גם משמעות רוחנית: הימנעות מלימוד תורה כדי "לא להוסיף חיות" בכוחות מנוגדים.
תהיות סביב המנהג
המנהג מעורר שאלות רבות. מדוע לא להאיר את החושך דווקא באמצעות לימוד תורה? הרי התפיסה היהודית מבוססת על רעיון של המתקת המר ושינוי המציאות הקשה באמצעות אור פנימי.
למרות זאת, פרשנים מסבירים כי הימנעות זו נועדה להדגיש את חשיבותו של הקשר הפנימי ללימוד התורה. כאשר הלימוד נעשה מתוך הקשר שגוי, הוא עלול להפוך "חרב פיפיות" המעצימה רעיונות חיצוניים ולא את כוונתה הפנימית של התורה.
ניצול הזמן בליל ניטל
גם בליל ניטל, הרבי מלובביץ' הדגיש את הצורך בניצול הזמן בצורה מועילה. בין ההצעות: משחקי שחמט, תיקון בגדים, מתן צדקה, ואף התבוננות בתמונת פני הרבי כדי לעורר השראה והתחזקות. כל אלו נועדו להפוך את הזמן הזה לרגע של חכמה וצמיחה אישית.
