מציאותם של ישראל קודמת לעבודה בתורה ובמצוות
הרבי מלובביץ', רבי מנחם מנדל שניאורסון, מביא משל מרהיב על מלך ששוכר מורה כדי ללמד את נסיכיו הקטנים כיצד להתנהג. המורה – עבד זקן ונאמן – מלמד את הילדים גינונים: איך לאכול עם מזלג, לדבר בצורה מכובדת, לרדת במדרגות באופן ראוי ולא להתנהג בפזיזות כפי שילדים נוהגים בבית הוריהם. תפקידו לחנך את הנסיכים להתנהגות נאותה.
ההבדל בין המורה לנסיכים מבחינת ההתנהגות, המורה מתנהג בצורה נעלה יותר ולכן נבחר ללמד את הנסיכים. אך מבחינת המהות, אין כל ספק – הנסיכים הם בני המלך. גם אם יתפרעו, יהפכו שולחנות ויתעלמו מהוראות המורה, הם יישארו תמיד בניו של המלך.
הנמשל: המורה שנשכר על ידי המלך הוא התורה והמצוות, שניתנו לישראל כדי להדריך אותם איך לחיות. אבל מי הם בני המלך? היהודים עצמם. גם אם יעברו על הוראות התורה והמצוות, גם אם יתנהגו בניגוד לכללים – הם נשארים בני המלך.
כשהיהודי מקיים תורה ומצוות, הדבר מעניק חוויה גלויה ונעימה של "בן מלך". אך מבחינה מהותית, יהודי הוא בן מלך גם ללא קשר להתנהגותו. התורה והמצוות נועדו להאיר את מציאותו, אבל המהות שלו – היא תמידית.
התינוק היהודי הראשון
יצחק הוא היהודי הראשון שנולד כיהודי בעצם מציאותו. לעומתו, אברהם היה צריך לחפש את הקב"ה ולגלותו – תחילה חשב שהבורא זה השמש, אחר כך הירח, עד שהבין את האמת ושבר את הפסלים של בית אביו. יצחק, לעומת זאת, נולד מטיפת זרע קדושה והיה יהודי מלידתו.
יעקב ועשיו – הנשמה והגוף הרבי מסביר שכל יהודי קיבל במתנה "שני ילדים": יעקב, המסמל את הנשמה, ועשיו, המסמל את הגוף. עשיו, שמבחינה חיצונית כפי שהיא באמת למטה- לא נורמאלי – מושחת ועברייני, שורשו מגיע מעולם התוהו – עולם שבו האורות הם אינסופיים, ללא גבול, ולכן אינם מתאימים לכלים ומביאים לשבירתם. לעומתו, יעקב מייצג את עולם התיקון, שבו האורות מדודים ומתאימים לכלים- חוויה של בן מלך כפי שצריך להיות.
עשיו מסמל את העוצמה הבלתי מוגבלת – הגוף שרוצה רק לאכול , לישון , או דברים חומריים וגרועים, בעוד יעקב מייצג יציבות ואיזון. שורשו של עשיו נעלה יותר, אך הוא זקוק להדרכת הנשמה כדי להביא את האורות האינסופיים לכלים מתוקנים.
הגוף – נעלה מהנשמה הרבי מלמד שמבחינה חיצונית, לאורך הגלות, נראה שהנשמה מזינה את הגוף כי היא באמת מדריכה אותו שילך בדרך הישר. אך בבוא הגאולה, כשייעלמו כל הקליפות, יתגלה שהגוף, ששורשו מעולם התוהו, נעלה מהנשמה. השורש הגבוה של הגוף מזין את הנשמה, והמבט על העולם ישתנה לגמרי.
דוגמה לכך היא העסקה בין יעקב לעשיו – יעקב קונה את הבכורה בתמורה לנזיד עדשים. עשיו, שמייצג את התאווה המיידית, מתמקד ברגע ולא מבין את הערך של הבכורה. "האדום האדום הזה" הרבי אומר הרבי האדום האדום -זה אותיות: מאוד מאוד – מסמל את האורות הבלתי מוגבלים של עולם התוהו, שמתפרצים ללא סדר.
האורות הבלתי מוגבלים בכלים מתוקנים הרבי מסביר שהעבודה שלנו היא להביא את האורות האינסופיים של עולם התוהו – האורות הכי מופרעים – בשורות חדשות לעולם לכלים מתוקנים, דברים שהם אולי אפילו לא נורמאלים ולא לדבר בשפה הרגילה שהשתרשה לאורך כל הגלות אבל מבלי לשבור את העולם- את הכלים. זוהי עבודת הגאולה – להכניס אור חדש לעולם, דברים מעבר למוכר, אך באופן שהעולם יוכל להכיל.
ראש חודש כסלו – חודש הגאולה השבת היא שבת מברכים לחודש כסלו. הרבי מדגיש שבראש חודש, רגע מולד הלבנה כולל בתוכו את כל מציאות החודש. כמו בלידת ילד, שבה גנוזים כל חייו העתידיים, כך גם במולד הלבנה – הכול טמון בו.
חודש כסלו עצמו מייצג את האור ואת הגאולה. משמעות שמו, "כסלו", מחברת בין "כס" (כיסוי) לבין "לו" (36 בגימטריה – המסמל שלמות המידות). החודש מגלם את המתח בין כיסוי לבין גילוי, בין החושך לבין ההבנה שהכול כבר מוכן ופרוס. ואנחנו רק נבחר להסתכל על הכיסוי כפי שהוא באמת.
חודש כסלו, חודש האור, מבשר על הגאולה שבה יתגלה הכול בגלוי, וכל החטופים והנעדרים יחזרו במהרה.
שנזכה לגאולה שלמה, בקרוב ממש.
.כלי רכב של אנשי חיזבאללה סמוך למטולה – צה"ל הגיב בירי אזהרה
