תגלו את הסטודנטים של תשפ"ה: מי לומד מה, ואיך היום האקדמיה בישראל?

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: כל מה שצריך לדעת על פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה

עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ה אנחנו מפרסמים את הנתונים של שנה שעברה (2023/24), מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ממשיכה לשבור שיאים ולמשוך אליה מספר גדל של סטודנטים מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים. השנה, לומדים בישראל כ-346,300 סטודנטים בתוכניות שונות ברחבי 57 מוסדות להשכלה גבוהה. הנה כל מה שחשוב לדעת על התחומים המבוקשים, מגמות בולטות, מגזרים משתתפים ונתונים נוספים שיכולים לעניין כל אחד שמתכנן לימודים אקדמיים בישראל.

כמה מספרים על מערכת ההשכלה בישראל

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על עלייה של 1.2% במספר הסטודנטים לעומת השנה הקודמת, כאשר סך הסטודנטים שנרשמו השנה לתואר ראשון, שני ושלישי ממשיך לעלות. בין מוסדות ההשכלה נכללים אוניברסיטאות, מכללות אקדמיות, המכללה האקדמית לחינוך והאוניברסיטה הפתוחה. באוניברסיטה הפתוחה בלבד לומדים השנה כ-43,700 סטודנטים, למרות ירידה של 5.7% מהשנה הקודמת.

תמהיל אוכלוסייה מגוון במערכת ההשכלה

נתוני שנת תשפ"ד משקפים מגוון מרשים של סטודנטים לפי מגזרים שונים:

  • נשים: כ-60.3% מכלל הסטודנטים הם נשים, ובמיוחד במגזר הערבי נרשם רוב נשי גדול עם 69.2% מכלל הסטודנטים.
  • ערבים: אוכלוסייה זו מהווה 20.6% מכלל הסטודנטים. בחלוקה לפי תארים, 22% מהם לומדים לתואר ראשון, אך מספרם בתארים המתקדמים יורד משמעותית (16.3% לתואר שני ו-8.9% לתואר שלישי).
  • חרדים: הסטודנטים החרדים מהווים 4.7% מכלל הלומדים במערכת ההשכלה הגבוהה, ושיעור זה נמצא בעלייה של 3.4% לעומת השנה הקודמת.

תחומי לימוד פופולריים

לסטודנטים הישראליים יש העדפות שונות בתחומי הלימוד:

  • הנדסה ואדריכלות – 18.4% מהסטודנטים לתואר ראשון בחרו ללמוד תחומים אלה.
  • מדעי החברה (ללא עסקים ומדעי הניהול) – נבחר על ידי 16.6% מהסטודנטים.
  • מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות – מהווה 15.5% מהתחומים הפופולריים. בתואר השני, בולטים במיוחד לימודי חינוך והכשרה להוראה (21.6%) ועסקים ומדעי הניהול (19.8%).

עידוד לימודי STEM

הלימודים בתחומי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) ממשיכים להיות מוקד משיכה מרכזי, כאשר יותר משליש מהסטודנטים לתואר ראשון (33.5%) בוחרים בתחומים אלו. ישנה עלייה של 2.5% במספר הסטודנטים בתחומי ה-STEM בהשוואה לשנה הקודמת, במיוחד בתארים המתקדמים.

השפעות גיאוגרפיות – סטודנטים ביישובים סמוכים לגבולות

נתון מעניין נוסף נוגע לסטודנטים המתגוררים בסמיכות לרצועת עזה וללבנון. בשנת תשפ"ד, 10,777 סטודנטים מתגוררים ביישובים אלה ולומדים לתואר או תעודה אקדמית, עם ירידה של 0.7% לעומת השנה הקודמת. בקרבם, נמצא אחוז גבוה יותר של לומדים לתואר ראשון לעומת כלל הסטודנטים בישראל, אך אחוז נמוך יותר של לומדים לתארים מתקדמים.

מבט קדימה

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ממשיכה להתפתח ומציעה הזדמנויות מגוונות לצעירים מכל המגזרים. המגמות האחרונות מעידות על הרחבה בתחומי הלימוד הנדרשים בשוק העבודה הישראלי והעולמי, לצד המשך גיוון וקידום השכלה נגישה לכל שכבות האוכלוסייה. נותר לראות כיצד המגמות הללו ימשיכו להשפיע על השוק ועל מערכת ההשכלה בעתיד.

ספריית סוראסקי ב-1973 צילום: יעקב סער / לע"מ

הפרעת קשב וריכוז (ADHD): התסמינים, ההשפעות – והפתרונות שלא הכרתם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן