מחקר המשך של האוניברסיטה העברית על הרגלי התזונה וההשמנה של הישראלים חושף כי 60% דיווחו כי העלו במשקלם עד כה, מחצית מהם העלו כ-3.5 ק"ג בממוצע. ד"ר חורש דור-חיים, מראשי המחקר: "התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור".
מחקר תקופתי שנערך באוניברסיטה העברית, בהובלת הפיזיולוג ד"ר חורש דור-חיים, אשר מנהל את מרכז o2 אגף אד"מ לקידום בריאות ורפואת ספורט, מצא כי בין החודשים נובמבר לדצמבר דיווחו כ-70% מהישראלים שהיו רגילים להתאמן בצורה סדירה בחדרי כושר, על ידי מאמני כושר או באופן עצמאי – כי התאמנו הרבה פחות מכפי שהיו רגילים בשל מגבלות תקופת הקורונה, כשהנפגעת המרכזית היא האוכלוסייה בגיל השלישי שנמצאת במגמה של ירידה ניכרת בתדירות האימונים.
כתוצאה מההפחתה באימונים חלה עלייה במשקל אצל המתאמנים, כש-60% מהנשאלים דיווחו על עלייה שכזו (55% במחקר הקודם, שהיה רלוונטי עד לחודש מאי) ו-40% דיווחו שלא עלו ולא ירדו או ירדו באופן זניח. מבין המתאמנים שדיווחו על עלייה במשקל, על פי המחקר הנוכחי, עולה כי מחצית מהם הוסיפו עד כה 3.5 ק"ג בממוצע למשקלם (במחקר הקודם התברר כי הם הוסיפו 2 ק"ג למשקלם). במחקר הנוכחי נבדק גם הקשר בין הסטטוס התעסוקתי למדדי השמנה. התברר כי למרות שלכאורה יש להם יותר זמן פנוי לפעילות גופנית, אנשים שנמצאים בחל"ת או נותרו מובטלים השמינו יותר מכ-800 גרם בממוצע, לעומת אנשים עובדים.
המחקר נערך בקרב 1,200 אנשים שנהגו ונוהגים ככל האפשר להתאמן במסגרות של חוגים, חדר כושר, סטודיו, אימון אישי או כל פעילות ספורט מאורגנת בימי השגרה ובימי קורונה.
לדברי ד"ר דור-חיים, "מדובר בממצאים ראשוניים, בהמשך נפרסם את כלל הנתונים שהתקבלו במחקר הזה. הפעילות הגופנית היא תרופה למחלות הלא-מדבקות ומונעת תחלואה קשה במחלות מדבקות. למרות שהקשר בין השמנה לתחלואה קשה מנגיף הקורונה הוכח במחקרים רבים ולמרות שבישראל נפטרים מדי שנה כ 10,000 איש בשל חוסר בפעילות גופנית, המדינה אינה מקצה משאבים מתאימים לעודד את הציבור לפעילות ואף מצירה את צעדיו, סוגרת את מרכזי הכושר ולא מאפשרת לציבור חלופות ראויות. התוצאה שמתקבלת היא נזק בלתי הפיך לבריאות הציבור".
