אמש, ב- יום רביעי, בירושלים, נערך כנס ראשון מסוגו בתחום הבינה המלאכותית, שבו השתתפו כ-150 עובדי מדינה בכירים מ-50 משרדי ממשלה וגופים שונים
הכנס, ביוזמת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מהווה יריית הפתיחה בהיערכות הלאומית לתחום הבינה המלאכותית, ומשקף את השאיפה של ממשלת ישראל להוביל רגולציה חדשנית ואחראית בתחום המתפתח הזה. הכנס הוא חלק מהקמת פורום בין-משרדי, שמטרתו להבטיח שההתקדמות הטכנולוגית תתבצע תוך שמירה על אתיקה, פרטיות וזכויות האדם.
הכנס נערך בהובלת המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית במשרד החדשנות והמדע, ובו השתתפו רגולטורים, משפטנים, אנשי תכנון ואסטרטגיה ומובילי חדשנות ממשרדי הממשלה השונים. בכנס דובר על החשיבות של שילוב זרועות בין כל גופי הממשלה, למען מיצוי התועלות של הבינה המלאכותית ולקידום עתיד כלכלי וחברתי טוב יותר למדינת ישראל.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, פתחה את הכנס וסקרה את פעילות משרדה בתחום. גמליאל הדגישה את החשיבות הלאומית לחתימת ישראל על אמנה עולמית לאסדרת השימוש בבינה מלאכותית, והסבירה כי הטכנולוגיה המתקדמת תוטמע בסקטור הממשלתי תוך שמירה על ערכי היסוד של אתיקה וזכויות הפרט.
"פורום הרגולטורים תפקידו חשוב בקידום מדיניות ממשלתית חדשנית ופורצת דרך בתחום הבינה המלאכותית, למיצוי התועלות והחדשנות הטכנולוגית למען עתיד הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל," אמרה גמליאל. "בו בזמן, אנו מחויבים לשים את הפרט במרכז ולהבטיח שהטכנולוגיות החדשות ישרתו את הציבור מבלי שזכויותיו יפגעו."
בדברי הפתיחה השתתפו גם מנכ"ל משרד החדשנות והמדע, גדי אריאלי; עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (כלכלה); ויואל בריס, יו"ר הרשות לאסדרה במשרד ראש הממשלה. כל הנוכחים ברכו את משרד החדשנות והמדע על לקיחת היוזמה להוביל את המהלך הממשלתי לריכוז תחום הבינה המלאכותית, תחום שחופף בין משרדי ממשלה רבים.
עו"ד מאיר לוין הסביר את הצורך במציאת איזון נכון בתחום הרגולציה של בינה מלאכותית. "השימוש בבינה מלאכותית בחיי היום-יום הוא לא שאלה של ״אם״ אלא של ״מתי״. גם אם יש שימושים מסוימים שאולי יהיה מקום לאסור, כמו באירופה, ככלל איסור אינו פתרון," ציין לוין. "לכן עלינו לפעול ולחשוב יחד איך ליצור הסדרים מאוזנים, כדי שנפיק את התועלת המירבית מהבינה המלאכותית תוך צמצום הסיכונים."
יואל בריס, יו"ר הרשות לאסדרה, הדגיש את חשיבות בניית רגולציה מדויקת ומאוזנת בתחום הבינה המלאכותית. "מוטלת עלינו האחריות לגבש בתחום הבינה המלאכותית רגולציה מדויקת וקובעת שוק, הבנויה על אמון המשתמשים כמו זו הקיימת בתחומי הבנקאות והביטוח," אמר בריס. "אמון הנבנה מתוך ידיעה כי הטכנולוגיה החדשה מתפתחת באופן אחראי, יש עליה פיקוח והיא לא עומדת להפלות, או לפגוע בפרטיות האזרחים."
מר יוסף גדליהו, מנהל המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית, הציג את החזון לפיתוח מדיניות אחראית ושקולה בתחום הבינה המלאכותית בישראל. הוא ציין כי לא תוצע חקיקה רוחבית בתחום זה בשלב זה, אלא כל רגולטור יבחן את הצרכים הייחודיים שלו. "הקמנו את המרכז כמוקד ידע עבור כל הרגולטורים והמשרדים," אמר גדליהו. "הפורום שמוקם כעת הוא צעד נוסף באותו כיוון."
במהלך הכנס הוכרז על השקת פורום בין-משרדי שיפעל לקידום אסדרה וגיבוש מדיניות לאומית בתחום הבינה המלאכותית. חברי הפורום יפגשו על בסיס קבוע ויעסקו בארבעה נושאים עיקריים:
- עיצוב מדיניות משרדי וגופי הממשלה בתחום הבינה המלאכותית.
- עידוד וקידום השימוש האחראי בבינה מלאכותית בממשלה.
- קידום רגולציה או הסרת חסמים רגולטוריים בתחום הבינה המלאכותית.
- סנכרון הייצוג של ישראל בפורומים בינלאומיים וקידום שיתופי פעולה בין-לאומיים עם מדינות מובילות.
בנוסף, במהלך הכנס הועלו נושאים מקצועיים נוספים והתקיימו הרצאות של מומחי תוכן מהאקדמיה, מרכזי מחקר, חברות טכנולוגיה, ומשרדי ממשלה.
תגובה אחת