חרבות ברזל: שוק העבודה הישראלי נלחם במשבר – האם הצליח להתאושש?

דו"ח שוק העבודה בישראל לשנת 2023: פגיעות, התאוששות ואתגרים חדשים

משרד העבודה פרסם את "דוח שוק העבודה בישראל לשנת 2023", המגלה תמונה מעמיקה של השפעות מלחמת חרבות ברזל על שוק העבודה הישראלי, לצד התמודדות עם אתגרים חדשים והישגים משמעותיים.

עיקרי הדוח:

שוק העבודה בתעסוקה מלאה עד הרבעון האחרון: במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של 2023, המשק נהנה מתעסוקה מלאה. אולם, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ברבעון האחרון, השתנתה התמונה באופן דרמטי. כ-17% מהעובדים נעדרו מעבודתם באוקטובר 2023, כולל מילואימניקים ונעדרים מסיבה אחרת.

התאוששות מהירה: למרות המלחמה, בתוך חודשיים בלבד, עלה שיעור התעסוקה מ-54.4% ל-57.8%, מה שמעיד על גמישות שוק העבודה הישראלי ועל יעילות מנגנון החל"ת.

ירידת האבטלה: העלייה בשיעור האבטלה המותאם באוקטובר, נבעה מעלייה במחול"תים שהגיעו ל-6.4% מכוח העבודה, אך עד סוף השנה שיעור זה נחתך בחצי. שיעור הנעדרים מסיבה אחרת חזר להיות זניח תוך חודש בלבד, ושיעור הנעדרים מהמילואים עמד על פחות מאחוז מכוח העבודה.

השפעות המלחמה: הפגיעה בשוק העבודה הייתה נרחבת אך לא אחידה. עובדים משכילים ועובדים במשלחי יד גמישים נטו להיעדר פחות. לעומת זאת, המצב התעסוקתי של המפונים נפגע משמעותית, כאשר רק כ-60% מהשכירים המשיכו לעבוד לאחר הפינוי, ועצמאים רבים דיווחו על ירידה משמעותית בפעילות העסקית.

פגיעת תעסוקת אימהות לילדים קטנים: תעסוקתן נפגעה משמעותית כתוצאה מסגירת מוסדות החינוך והיעדרות בני זוג רבים לשירות מילואים, כאשר הפער בין תעסוקת אימהות לילדים קטנים לגדולים גדל לכ-7.5 נקודות אחוז.

נשים חרדיות והערביות: בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בשיעור התעסוקה והשכר של נשים חרדיות ונשים ערביות, לצד גידול בהשכלה. למרות זאת, פערי השכר בין נשים חרדיות לנשים יהודיות שאינן חרדיות עדיין קיימים.

גברים חרדים וערבים: בניגוד לנשים החרדיות, השינויים בתעסוקה והשכלה בקרב הגברים החרדים היו מינוריים, והפערים בשכר גדלו. תעסוקת גברים ערבים נפגעה בשיעור החד ביותר במהלך המלחמה.

דברי שר העבודה, יואב בן צור:

"מלחמת חרבות ברזל הובילה לשינויים דרמטיים בשוק העבודה, ואיתם אתגרים חדשים ומורכבים. בעשור האחרון אנו עדים לשיפור משמעותי בשיעור התעסוקה ואיכותו לגבי הנשים הערביות והחרדיות ואנו נחושים להגבירו בכלל האוכלוסיות. גם כאשר המשק חזר לשיעור תעסוקה כמעט שגרתי, עדיין יש אתגרים רבים בכל הנוגע להעלאת התעסוקה, ולגיוון בה, בדגש על תעסוקה איכותית בפריון גבוה. היעדים המרכזיים שלנו בשנה הקרובה הם הגדלת הפריון שממשיך להיות נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD, שילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בשוק העבודה, בדגש על גברים חרדים ומתן כלים תומכים לשילוב איכותי בתעסוקה לכלל המגזרים.

עלינו המשימה להתאים את שוק העבודה לאתגרי המחר, ולהתמודד עם השלכות הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתפתחות בקצב מהיר. אני תקווה כי נצא מתקופת המלחמה לתקופת צמיחה והתחדשות, במאמץ משותף של כולנו יחד נמשיך לבצר את כלכלת ישראל ולהזניק אותה קדימה."

דברי מנכ"ל משרד העבודה, ישראל אוזן:

"שוק העבודה הישראלי שהתמודד עם אתגרי הקורונה הגיע מוכן יותר לזעזועים שפקדו אותנו עקב מלחמת חרבות ברזל. משרד העבודה היה הראשון להירתם ולתת מענה הן לעובדים והן למעסיקים בנושאי זכויות העובדים בעת המלחמה.

החל מאוקטובר 2023 אפיינו אוכלוסייה נוספת והיא אוכלוסיית המפונים. יצרנו עבורם הזדמנויות תעסוקה ויזמנו מענקי עידוד עבודה כדי להחזיר את המשק לתעסוקה מירבית. מול האתגרים החדשים, אנו עדיין באתגר של שילוב אוכלוסיות מגוונות בתעסוקה והשנה פעלנו ביתר שאת כדי להגביר תכניות תעסוקה איכותית לגברים חרדים כדי לשלבם בשוק התעסוקה במשרות איכותיות. נושא העובדים הזרים נמצא על שולחננו כל העת ואנו עמלים לייצר עוד פתרונות עבור המשק הישראלי שחסר בידיים עובדות. משרד העבודה ימשיך לספק הזדמנויות להגברת התעסוקה ולשילוב מיטבי לכלל אזרחי ישראל."

מצב שוק העבודה לפני ואחרי פרוץ המלחמה:

שוק העבודה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 התאפיין בשוק עבודה הדוק, עם שיעור תעסוקה מותאם של 54.7%. עם פרוץ המלחמה, ירד שיעור זה ל-44.2%, כאשר אחד מכל שישה עובדים נעדר מעבודתו. עם ההתאוששות המהירה יחסית של המשק חזרו עובדים רבים לעבודתם למרות הימשכות המלחמה.

השפעות המלחמה:

למרות המלחמה, שיעור האבטלה בהגדרה המצומצמת לא עלה, והעלייה בשיעור האבטלה המותאם נגרמה בשל הוצאת עובדים לחל"ת. עובדים שהוצאו לחל"ת היו באוקטובר 6.3% מכוח העבודה. עם התאוששות המשק ירד שיעור זה בכמחצית בתוך חודשיים בלבד. שיעור הנעדרים מסיבה אחרת חזר להיות זניח כבר בנובמבר, ושיעור הנעדרים בשל שירות מילואים נשאר ברמה של כ-3% מכוח העבודה לאורך כל הרבעון האחרון של 2023.

מאפייני התעסוקה והשפעות המלחמה:

עובדים במשלחי יד אקדמאים נטו להיעדר פחות, מה שמדגיש את הפערים ביכולת ההתמודדות בזמן המלחמה. לצד אופי התעסוקה, גם גורמים נוספים כמו סגירת מוסדות החינוך והמיקום הגיאוגרפי השפיעו על שיעורי ההיעדרות.

תעסוקת מפונים ועובדים זרים:

בעקבות המלחמה, כ-60% מהשכירים המפונים הוסיפו לעבוד לאחר הפינוי, כאשר רובם עדיין עובדים באותו מקום עבודה. ייתכן שהנתונים הושפעו ממענק עידוד חזרה לעבודה בסך 3,000 ש"ח ששולם למפונים שחזרו לעבודתם. עם זאת, עצמאים רבים דיווחו על ירידה בפעילות העסקית.

בנוסף, נחסמה כניסת עובדים פלסטינים לישראל, ובעקבות עזיבת כ-12,500 עובדים זרים, נוצר מחסור חמור בעובדים בענף הבינוי והחקלאות.

אוכלוסיות מיוחדות:

פערי השכר וההזדמנויות בשוק העבודה בין חרדיות ליהודיות שאינן חרדיות הצטמצמו בשנים האחרונות, אך עדיין קיימים. מנגד, פערי השכר בין גברים חרדים ליהודים שאינם חרדים גדלו. תעסוקת גברים ערבים התאוששה לאחר שנים של ירידה, אך למרות העלייה הכוללת, שיעור התעסוקה שלהם נפגע משמעותית במהלך המלחמה.

לסיכום, שוק העבודה הישראלי הפגין גמישות מרשימה והתאוששות מהירה, אך עדיין ניצבים אתגרים רבים בפניו. בעשור האחרון נרשמו הישגים משמעותיים, במיוחד בתחום תעסוקת נשים חרדיות ונשים ערביות, אך פערי השכר וההזדמנויות עדיין קיימים. משרד העבודה ממשיך לפעול לשילוב אוכלוסיות בתת ייצוג בשוק העבודה ולמתן כלים לשילוב איכותי בתעסוקה.

בתקווה לצמיחה והתחדשות.