מאות אלפי ישראלים קיבלו אתמול מענק בבנק של לפחות 169 ש"ח וזו הסיבה

אתמול הופקדו ישירות לחשבונות הבנק של מאות אלפי ישראלים לפחות 169 ש"ח בעקבות החלטה של הביטוח הלאומי כפי שהובטח בתחילת החודש הקלנדרי הנוכחי ובוצע כבר אתמול.

המוסד לביטוח לאומי, הנמצא תחת משרד העבודה והרווחה בראשותו של השר יואב בן צור, הודיע בשבוע שעבר כי בעקבות יום עידם, עיד אל אדחא, הוחלט להקדים חלק מהתשלומים המוענקים לאזרחים ברחבי הארץ.

מענק ישירות לחשבון בבנק בעקבות יום עידם – לפחות 169 ש"ח

בהודעת הביטוח הלאומי נמסר כי המענק אותו מפקידים מידי חודש להורים בישראל, תשלום קצבאות הילדים הוקדם ל- 13.6.24 במקום 20.6.24 והוסיפו שגם דמי אבטלה והבטחת הכנסה ישולמו גם ב-13.6.24 במסגרת הקדמת התשלומים.

​מאז החלת החוק והשינוי שלו, ביטוח הלאומי מעביר קצבת ילדים חודשית למשפחות החיות בישראל, שיש להן ילדים עד גיל 18, הקצבה נועדה לסייע למשפחה בהוצאות גידול הילדים, והיא משולמת ללא קשר להכנסות המשפחה, בכל 20 בחודש, ברוב המקרים הקצבה משולמת באופן אוטומטי (כחודש מהלידה), על פי מידע שמועבר לביטוח הלאומי ממרכזי הלידות.

סכום קצבת הילדים מחושב לפי מספר הילדים במשפחה, תאריך הלידה של הילדים וזכאות של אחד ההורים לקצבת קיום מהביטוח הלאומי. תוספת לקצבת הילדים, משולמת להורה המקבל את אחת מהקצבאות הבאות: הבטחת הכנסה, מזונות, קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה או קצבת שאירים עם תוספת השלמת הכנסה. התוספת משולמת עבור הילד השלישי והרביעי במשפחה בסך 111 ש"ח לכל ילד.

קצבאות ילדים כאופק כלכלי לקיום המדינות ברחבי העולם – מענק בבנק כתמריץ לאזרחים

מדינות ברחבי העולם מבינות כי המשק הכלכלי והפוטנציאל החברתי מושפעים בצורה ישירה ממספר הילדים שנולדים בהן. כדי לעודד ילודה ולהבטיח צמיחה דמוגרפית, מדינות רבות מחזיקות במדיניות של קצבאות ילדים. הרעיון מאחורי זה הוא שקיום ילדים רבים מבטיח עתיד כלכלי וחברתי מצוין.

הרעיון שבעידוד ילודה משולב עם התפתחות כלכלית מתמדת ויציבה. ילדים, כשהם גדלים, הם כוח עבודה צעיר ודינמי שמשפיע על המשק הלאומי בכל תחום. כמובן, זהו גורם מרכזי בתהליך החינוך, הכשרה והתפתחות טכנולוגית, המכניס למדינה משאבים מבטיחים לעתידה.

הבדל ניכר: מדינות שמבינות את הצורך המיידי בעידוד ילודה מול מדינות שלא ממש פעלו בתחום וניזוקו

אחת מהמדינות המבצעות מדיניות דמוגרפית זו היא סינגפור, המתמקדת בתוכניות תמריץ ותמיכה פיננסית למשפחות. פעולות למען עידוד ילודה והעלאת אחוז הילדים במדינה יצאו לפועל ובדרך זו סינגפור מגבירה את היציבות הדמוגרפית והכלכלית שלה.

באירופה, חלק מהמדינות נתקלות בבעיה של ירידה באחוז הפריה, כלומר במספר הילדים המולדים לזוגות בתקופת השקט והיציבות הכלכלית. זה גורם לתופעת גילוד דמוגרפי, בה התושבים הצעירים מתעסקים פחות בהולדה, ובכך יש יותר מבוגרים מאשר צעירים באוכלוסייה.

המדינות האירופיות נאלצות להתמודד עם אתגר זה במספר דרכים. אחת מהן היא קידום פריה ומשפחות בעזרת מדיניות מענקים והטבות כלכליות להולדת ילדים. משמעות זאת היא תמיכה בהורים עם ילדים קטנים, תכניות להארכת איזורי החופשה לאחר הלידה, וגישה נוחה יותר לשירותי טיפול וחינוך.

עם זאת, באירופה לא תמיד נמצא פתרון פנימי לבעיה זו. מדינות מסוימות נאלצות לפנות להגירה חיצונית כדי למלא את הקרנות העבודה ולהבטיח רכיב צעיר יותר באוכלוסייה. אך כאשר מביאים מהגרים לעבודה באירופה, ישנם אתגרים כגון התמודדות עם פרופילים תרבותיים שונים, השפעה על שוק העבודה ומתמטיקות חברתיות כמו שינוי דמוגרפי מהיר שפועל לרעת המדינות שהכניסו לתחומן את המהגרים שבחלק גדול מהמקרים פנו לטרור, אלימות ופלילים כלפי התושבים המקומיים.

בעקבות זאת, ישנם אנשים וגופים באירופה שמוציאים קולות למניעת הגעת מהגרים או דרישת תקן מחדש לקבלתם. הם טוענים כי זינוק ההגעה של מהגרים מאיים על זהות המדינה, על חברת הרווחה ועל שוק העבודה. כל הדיון מורכב ומעורר מחלוקת, כאשר הפתרון המושלם נמצא במציאת איזון תקין בין צורך בעבודה ובמשאבי אנוש, לבין שימור הזהות הלאומית והכלכלית.

גל חום כבד עד קיצוני פוקד את הארץ: משרד הבריאות מזהיר מפני סכנות – אפצ'י חדשות הבריאות