ורדה, המטריארכית האהובה של הספארי, נפרדה מהעולם בגיל 66

ורדה, הפילה המבוגרת ביותר בספארי, הלכה לעולמה. איך ימלאו הפילים את החלל שהשאירה ורדה?

תרועות רמות  שנשמעו ביום ראשון בבוקר מחצר הפילים האסיאניים הזעיקו את המטפלים אל החצר. המחזה שנגלה לעיניהם היה קורע לב, אבל לא בלתי צפוי.

ללא שום סימנים מקדימים פרט לגילה המאוד מתקדם, ורדה הפילה האסיאנית הקשישה קרסה בחצר ושכבה על הקרקע.

כשהמטפלים ראו את עדר הפילים מתגודד סביב ורדה השרועה על הקרקע הם כבר הבינו מה קרה. לצערנו התרחיש היה צפוי, כיוון שורדה הגיעה לגיל מופלג של 66 שנים – כעשור מעבר לתוחלת החיים של פילים אסיאניים בגני החיות למרות זאת, כולם קיוו כי ורדה תקום על רגליה. אך את מה שקרה בשעות שלאחר מכן אף אחד לא דמיין.

ארבע הפילות ופלא הצעיר ניסו לעודד את ורדה לקום במשך שעה ארוכה. הם ניסו לעזור לה להיעמד על רגליה בכל דרך אפשרית, למשוך ולדחוף בעזרת החדק ובעזרת הרגליים. כנראה, שכמונו, גם הם יודעים שכשפיל אינו יכול לעמוד על רגליו, גורלו נחרץ.

מי שעוד ניסה לעודד את ורדה היו עובדי הספארי שהגיעו מכל המחלקות כדי לחזות במראה העצוב והמרגש הזה, כשכולם חושבים בדיוק אותו דבר – קומי ורדה. עוד מאמץ קטן וזהו.

היא ניסתה. הפילות ניסו לעזור לה וגם צוות הספארי. קוביית חציר גדולה קורבה אליה בעזרת מנוף על מנת לספק לה תמיכה. כשזה לא עזר צוות הטיפול נכנס לחצר, וערם בעזרת טרקטור תלולית עפר גדולה שתשמש כמשענת לגבה של ורדה ותסייע לה לקום. אך לצערנו שום דבר לא הועיל. תשו כוחותיה של ורדה.

החלטת מכריעה

צוות הספארי נאלץ לקבל את ההחלטה הכי קשה שגן חיות יכול לקבל – המתת חסד. וכיאה לפיל, מדובר בהרבה מאוד חסד. שהרי מוות כזה עלול להתרחש אחרי ימים של סבל. גם בטבע פילים רבים מוצאים את מותם בשכיבה לאחר שלא יכלו לעמוד יותר על רגליהם, ושם הם ממתינים למותם הבלתי נמנע.

 הילה פלדמן גרא דוברת הספארי:

"אנו מוצאים נחמה בעובדה שיכלנו לקצר לורדה את משך הזמן בו היא שכבה על האדמה חסרת אונים, כשנשימותיה מתחילות להיות כבדות ואיטיות מהרגיל, שכן פילים לא יכולים לשכב על קרקע אנכית. כובד משקלם מקשה על ריאותיהם לנשום.  "

צוות הספארי שבור, במיוחד מטפלי מחלקת הפילים. גם הפילים מתאבלים. לאחר שורדה נשמה את נשימתה האחרונה ניתנה לפילים בעדר הזדמנות לראות ולהבין שהיא מתה ולהיפרד ממנה. הפילים עשו זאת כמו שרק פילים יודעים. בתרועות מחרישות אוזניים שלא השאירו אף אחד אדיש. הם עברו זה אחר זה כשכל אחד שולח בתורו את החדק לכיוונה של ורדה כדי למשש ולהרגיש אותה.

דברי הספד

מטפלי מחלקת הפילים מחייכים קלות כאשר הם מדברים על ורדה, שהייתה הפילה השליטה בעדר. זהו תפקיד השמור בדרך כלל לפילה הכי מבוגרת וורדה מילאה אותו בצורה הטובה ביותר. בעיקר בלילות כשהפילים האסיאניים היו ניגשים למיטות החול שלהם (תלוליות עליהן הם יכולים לנוח), ורדה הייתה ממתינה כדי לראות שכולם מצאו מקום ונשכבו ורק אז הייתה מוצאת לה פינה משל עצמה.  כשהיה רעש או זיקוקים מאיזור רמת גן ורדה היתה מרימה חדק ומשרה ביטחון על כלל העדר.

ורדה הגיעה לספארי כשנסגר גן החיות של תל אביב יחד עם הזכר מותק שמת לפני כשנתיים. הזוג הגיע אל גן החיות של תל אביב בשנת 1962 כפילונים צעירים מאוד.

במשך השנים בחייהם בספארי, ורדה העמידה עם בן זוגה מותק עשרה צאצאים בריאים שנמצאים בגני חיות ברחבי העולם ומשמשים כשגרירים של המין המופלא הזה אשר נמצא תחת איום כל הזמן. אם זה בשל הרס בתי הגידול שלהם לצרכי האדם ואם זה בשל ציד לא חוקי. הם ניצודים כדי להשתמש בחטי השנהב וגם כדי לסחור בעורות ובבשר שלהם המשמש למאכל.

פלדמן גרא: "היי שלום וורדה, ליווית אותנו שנים, השארת אחריך שושלת מפוארת, היית הרבה יותר מסתם פילה. אנחנו כבר מתגעגעים".