זוג שהתעלל ב-124 בעלי חיים בעמותת "גירגורים" – עונשם הוחמר בערעור
זוג שהחזיק 124 כלבים, חתולים וסוסים בתנאים מזעזעים בבית מחסה לבעלי חיים, הורשע והוערער – עונשם הוחמר.
בני הזוג ניהלו את עמותת "גירגורים", שם הוחזקו בעלי החיים, כשהם רזים וסובלים מתת משקל, ושהו במקום מבלי לקבל טיפול רפואי, חלקם מתו כתוצאה מההתעללות וההזנחה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר הגיש כתב אישום נגד הזוג, ובית משפט השלום הרשיע אותם והטיל עליהם עונשים קלים יחסית.
משרד החקלאות ערער, ובית המשפט המחוזי קבע כי העונשים מקלים מדי והחמיר אותם.
בכתב האישום נטען כי הנאשמים החזיקו במשך שלוש שנים מאות כלבים, חתולים וסוסים. במהלך יוני 2018 ולאחר מספר ביקורות במקום, הגיעו מפקחי משרד החקלאות וחילצו מהמקום 124 בעלי חיים (59 כלבים ו-65 חתולים), שהוחזקו בתנאי הזנחה קשים ביותר בבית המחסה. בעלי החיים הועברו לטיפול רפואי ולשיקום במתקן מוגן של משרד החקלאות.
בכתב האישום גולל משרד החקלאות את מצבם של בעלי החיים אשר הוחזקו במתחם על סמך הביקורות שנערכו במקום
על פי כתב האישום המקום היה מטונף, ובעלי החיים התבוססו בשתן ובצואה, מבלי שסופקו להם מי שתייה ומזון בכמות, בתדירות ובהרכב התזונתי המתאים למצבם הבריאותי. חלק מהמזון שסופק היה מקולקל או עבש. כמפורט בכתב האישום בו הורשעו, במהלך התקופה ובשל ההזנחה הקשה, סבלו בעלי החיים מבעיות רפואיות קשות, הזנחה והרעבה עד למצב של תת משקל קיצוני, דלקות עור חמורות, התקרחויות, גידולים בעור, דלקות באוזניים, טפילי דם ונגיעות באקריות.
הנאשמים החזיקו בבעלי החיים, אשר סבלו ממצב גופני ירוד ומבעיות רפואיות כאמור, מבלי לדאוג לבריאותם ומבלי לספק להם טיפול רפואי. עוד יצוין כי 14 כלבים ו-2 חתולים מתוך בעלי החיים שנתפסו, מתו כתוצאה מתנאי ההזנחה הקשים בהם הוחזקו.
ביום 16.11.22 הרשיע בית משפט השלום בבית שאן את הנאשמים על פי הודאתם, במסגרת הסדר הטיעון שלא כלל הסכמה לעניין העונש, בריבוי עבירות של התאכזרות והתעללות בבעלי חיים והחזקת בעל חיים מבלי לספק לו את צרכי מחייתו, לדאוג לבריאותו ולמנוע התעללות בו.
במסגרת הטיעונים לעונש, עמד משרד החקלאות ופיתוח הכפר על הערכים החברתיים המוגנים בבסיס העבירות המיוחסות לנאשמים המבוצעות כלפי בעלי חיים חסרי ישע. בנסיבות החמורות של המקרה, עתר המשרד לענישה בדמות מאסר ממושך בפועל, קנסות בסך עשרות אלפי שקלים, צווי הגבלה לפיהם הנאשמים יוגבלו מלהחזיק בבעלי חיים בעתיד, וכן ענישה צופה פני עתיד משמעותית.
בגזר הדין שניתן במאי 2023, לנוכח הטיעונים שהוגשו על ידי משרד החקלאות, בית המשפט מצא לנכון להדגיש באופן מיוחד את הפגיעה הניכרת בערך החברתי של הגנה על חסרי ישע, שיש בהתעללות בבעלי חיים וכן את ההשלכות של מעשים אלו על נפשו של האדם, שלא תהפוך מושחתת ואכזרית. כמו כן, הדגיש גם עבירות נוספות שעברו המשיבים, לרבות: שמירה על בריאותם של בעלי החיים, שמירה על בריאות הציבור ומניעת הפצת מחלות בעלי חיים לבעלי חיים אחרים ולאדם.
בית משפט השלום בבית שאן קבע כי מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא בינונית-גבוהה, אך יחד עם זאת גזר על הנאשמים עונשים מקלים: על הנאשם נגזרו שני חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, קנס כספי בסך 5,000 ש״ח, שני חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתחייבות כספית בסך 15,000 ש״ח למשך שלוש שנים על עבירות בהן הורשע. על הנאשמת גזר בית המשפט ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס כספי בסך 10,000 ש״ח, התחייבות על סך 15,000 ש״ח למשך שלוש שנים על העבירות בהן הורשעה. בנוסף, על שניהם גזר בית המשפט צו הגבלה על החזקת בעלי חיים למשך עשר שנים.
בעקבות גזר הדין המקל, הגיש משרד החקלאות ערעור לבית המשפט המחוזי בנוף הגליל, וביקש להחמיר את הענישה, כך שתשקף את חומרת העבירה
בהתאם לערעורו של משרד החקלאות, בית המשפט המחוזי קבע כי בנסיבות אלו, מתחם העונש ההולם, כפי שנקבע על ידי בית המשפט השלום, מקל באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. עבירות על חוק צער בעלי חיים וביתר שאת, עינוי, התאכזרות והתעללות בבעלי חיים, מגלמות בחובן חומרה יתירה. לפיכך, יש צורך בהשתת ענישה מוחשית וראויה במקרים כגון אלו. כמו-כן, ראוי על דרך הכלל כי יושתו קנסות מוחשיים ומשמעותיים בהינתן מהות העבירות, נסיבותיהן, תוצאותיהן והפגיעה באינטרס הציבורי הגלום בהן. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי: "נהירה לנו עמדת המערערת באשר לרכיב המאסר בפועל על דרך עבודות שירות אשר הושת על המשיב 2. על כן ורק בנסיבות המקרה, שעה שערכאת הערעור אינה ממצה את דין, ראינו להמליץ על דרך החמרה מידתית ומתונה של רכיב המאסר בפועל על דרך עבודות שירות כמבואר לעיל. יחד עם זאת לא נוכל שלא לומר את דברנו ולפיהם על דרך הכלל ושעה שעסקינן בעבירות של התעללות, עינוי והתאכזרות לבעלי חיים ראוי כי יושתו עונשים מוחשיים ומשמעותיים אשר יתנו ביטוי לפגיעה באינטרס החברתי המוגן במקרים כגון אלו, הצורך להגן על בעלי חיים והסלידה והוקעת מעשים כגון זה".
יחד עם זאת, "לנוכח מצבה הנפשי של הנאשמת, בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם שלושה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, קנס כספי בסך 5,000 ש״ח, שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על העבירות בהן הורשע, והתחייבות כספית בסך 20,000 ש״ח למשך שלוש שנים על עבירות בהן הורשע. על הנאשמת גזר בית המשפט שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס כספי בסך 10,000 ש״ח, התחייבות על סך 20,000 ש״ח למשך שלוש שנים על עבירות בהן הורשעה. בנוסף, על שניהם הותיר בית המשפט על כנו צו הגבלה על החזקת בעלי חיים למשך עשר שנים.
עו"ד זיו דניאלי, ממחלקת התביעות במשרד החקלאות:
"לאחר גזר הדין המקל מאוד עם הנאשמים, שניתן על ידי בית משפט השלום בבית שאן התקבלה ההחלטה לערער לבית המשפט המחוזי.
אנו סבורים כי עבירות על חוק צער בעלי חיים וביתר שאת עינוי, התאכזרות והתעללות בבעלי חיים מגלמות בחובן חומרה יתרה, ועל כן יש צורך בהשתת ענישה מוחשית בדמות עונשי מאסר ממושכים וממשיים, וכן קנסות בסכומים ניכרים אשר יתנו ביטוי לפגיעה באינטרס החברתי המוגן של הגנה על בעלי חיים והוקעת מעשים אכזריים כלפיהם. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי אומנם קיבלו באופן חלקי את הערעור של משרד החקלאות, אך זהו צעד חשוב כדי להרתיע אחרים מלבצע מעשים דומים. יחד עם זאת, ממשיך משרד החקלאות במאמציו לאכיפת חוק צער בעלי חיים, ובהמשך מגמת החמרת הענישה של אלו אשר פוגעים ומתעללים בהם".
