תלמידי התיכונים הם דור הקורונה שישב ולמד בזומים ורכש את הכישורים החברתיים שלו דרך המסך, הם אותם תלמידים שבמשך שנה לא קיבלו ציונים וסיימו את השנה בלי תעודות, בלי טיולים ומסעות, אותו דור שעדיין אוסף את השברים מאירועי השבעה באוקטובר ומלחמת ״חרבות ברזל״, שסובל מטראומות, לחץ, חרדות עד כדי שלא מצליחים לישון בלילות
בספטמבר השנה מועצת התלמידים והנוער הארצית השביתה את התיכונים כחלק ממאבק לחתימה על הסכם בין ארגון המורים לאוצר ובכך באופן זמני חווינו תקופת יציבות קצרה במערכת.
אתמול ארגון המורים פרסם במכתבו כי במידה ולא תחול פריצת דרך ולא יקודם המו״מ – יפעיל ארגון המורים את סכסוכי העבודה עליהם הכריז בחודש מאי 2022 וינקוט ״החל מיום א׳, 10.3.2024 בצעדים ארגוניים.״
המורים שלנו הם העוגן במיוחד בתקופת המלחמה, אין שום ספק שהם ראויים להסכם מכבד. ישנם מורים שמתחילת המלחמה עושים עבודתם נאמנה למרות ההתמודדות האישית עם המלחמה.
אסור לשכוח – שבימים אלו התיכוניסטים נכנסים לתקופת בגרויות קשה בצל המלחמה וכל הפסקה של השגה הלימודית ושל הפעילות הבלתי פורמלית מעצימה את החוסן והיציבות הרגשית שכולנו זקוקים להם.
דור הקורונה הוא דור שחווה טלטלות רבות במהלך ילדותו ונערותו. תלמידי דור זה התמודדו עם למידה מרחוק, בידוד חברתי, חוסר יציבות ביטחונית ופגיעה בשגרה. כתוצאה מכך, הם זקוקים למערכת חינוך שתותאם לצרכים הייחודיים שלהם.
