הרשימה השחורה של החברות שמעלות מחירים לציבור בזמן המלחמה הולכת וגדלה, והיום שר הכלכלה ניר ברקת מפרסם חברה נוספת שנכנסה לרשימה למרות שהתחייבה להוריד את מחירי מוצריה.
בהודעה לתקשורת שיצאה היום ממשרד הכלכלה נמסר כי " לשכת שר הכלכלה ניר ברקת מבקשת לעדכן את הציבור כי חברת ״שטראוס״ עברה לרשימה השחורה של חברות שהעלו מחירים בזמן המלחמה.
״שטראוס״ נכנסה לרשימה השחורה לאחר שלא עמדה בהתחייבותה להוריד את מחירי מוצריה למחיר שקדם ל-7 באוקטובר. אנו מאוכזבים מההתנהלות של שטראוס וקוראים לציבור הישראלי לקנות חכם.
צפו ברשימה השחורה של משרד הכלכלה המעודכנת נכון להיום:
מחברת שטראוס נמסר בתגובה: ״כחברה ישראלית ציבורית שטראוס פועלת בשקיפות מירבית ותוך מחוייבות כלפי הצרכנים לשמירה על רמת מחירים הוגנת ותחרותית.
שטראוס פועלת על פי הסיכומים עם משרד הכלכלה, מעניקה הנחות לקימעונאים בהיקפים רחבים יותר מאלו שסוכמו ואשר מכוחם נכללה ברשימה הלבנה מלכתחילה.
למעשה, לצד המבצעים, סל המוצרים של החברה לקמעונאים כיום משקף מחיר נמוך יותר מאז ה-7.10.
גם בימים אלו נמצאת החברה בשורה של מבצעים במוצרים השונים, אשר הורחבו לקראת החגים ואין בכוונתה לעלות מחירים בעת הזו. צר לנו כי שר הכלכלה סירב להיפגש עם חברת שטראוס בכדי לשמוע את הנתונים האמיתיים.״
פגיעה בציבור כתוצאה מהעלאת מחירים של מוצרי מזון בזמן מלחמה
העלאת מחירים של מוצרי מזון היא תופעה בעלת השלכות חמורות על הציבור, במיוחד בזמן מלחמה.
השפעות כלליות:
- פגיעה בביטחון התזונתי: משפחות רבות מתקשות להבטיח ביטחון תזונתי עבור ילדיהן, שכן הן אינן יכולות להרשות לעצמן לקנות מזון בריא ומזין.
- עלייה בעוני: עליית מחירי המזון גורמת לעלייה בשיעורי העוני, שכן אנשים רבים אינם יכולים להרשות לעצמם את הצרכים הבסיסיים.
- פגיעה בבריאות: אנשים רבים נאלצים לוותר על טיפולים רפואיים ועל תרופות בשל קשיים כלכליים.
- פגיעה בחינוך: ילדים רבים נאלצים להפסיק ללמוד או לצמצם את שעות הלימודים שלהם, שכן משפחותיהם אינן יכולות להרשות לעצמם את הוצאות החינוך.
- פגיעה ברווחה הנפשית: עליית מחירי המזון גורמת ללחץ, חרדה ודיכאון בקרב אנשים רבים.
השפעות בזמן מלחמה:
- היצע מוגבל: מלחמה עלולה להוביל להפסקה או לצמצום של ייצור מזון, וכן להפסקה או לצמצום של יבוא מזון. כתוצאה מכך, היצע המזון בשוק קטן יותר, מה שגורם לעליית מחירים.
- עלייה בעלויות הייצור: מלחמה גורמת לעלייה בעלויות הייצור של מזון, כתוצאה מעלייה בעלויות של אנרגיה, דלק, וחומרי גלם.
- פגיעה בתשתיות: מלחמה עלולה לפגוע בתשתיות חיוניות, כמו כבישים, גשרים, ומסילות רכבת, מה שמקשה על הובלת מזון ועל הגעתו לאזורים שונים.
- הזנחת חקלאות: מלחמה עלולה להוביל להזנחת חקלאות, שכן גברים רבים מגויסים לצבא ונשים וילדים נאלצים לעבוד בעבודות אחרות כדי לפרנס את משפחתם.
- עלייה בפליטים: מלחמה גורמת לעלייה במספר הפליטים, מה שמגביר את הביקוש למזון ועלול להוביל לעליית מחירים.
פתרונות אפשריים:
- הגדלת הסיוע ההומניטארי: ממשלות וארגונים בינלאומיים יכולים להגדיל את הסיוע ההומניטארי לאזורים שנפגעו ממלחמה, כדי לסייע לאנשים לרכוש מזון.
- הקמת מאגרי מזון: ממשלות יכולות להקים מאגרי מזון חירום, כדי להתמודד עם מחסור במזון בעת מלחמה.
- השקעה בחקלאות: ממשלות יכולות להשקיע בחקלאות, כדי להגדיל את ייצור המזון ולשפר את הביטחון התזונתי.
- קידום סחר חופשי: ממשלות יכולות לקדם סחר חופשי של מוצרי מזון, כדי להבטיח היצע זמין של מזון במחירים סבירים.
- פיתוח טכנולוגיות חקלאיות: ממשלות יכולות לתמוך בפיתוח טכנולוגיות חקלאיות חדשות, שיכולות להגביר את ייצור המזון ולצמצם את עלויות הייצור.
העלאת מחירי מוצרי מזון היא תופעה חמורה שפוגעת בציבור באופן משמעותי, במיוחד בזמני מלחמה וממשלות וארגונים בינלאומיים ברחבי העולם פועלים תמיד יחד כדי למצוא פתרונות יעילים להתמודדות עם תופעה זו ולשמור על ביטחון תזונתי לאזרחים.
