אחרי שנים רבות ושיחות מטרידות ומציקות מגורמים שונים, עבר היום התיקון לחוק הספאם
אושר סופית: הקמת מאגר צרכנים המעוניינים שייאסר לפנות אליהם בשיחות שיווק (חוק "אל תתקשרו אלי")
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס 61), התשפ"א-2020.
מדובר בהצעה ממשלתית אותה יזמה השרה לשוויון חברתי מירב כהן, ובהצעה פרטית שמוזגה אליה של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר, אותה יזם ח"כ אורי מקלב, ששמו הוסר מהצעת החוק לאחר שהתמנה לסגן שר התחבורה. בקריאה שלישית תמכו בהצעה 52 חברי כנסת ללא מתנגדים.
מוצע להקים מאגר הכולל מספרי טלפון של צרכנים המעוניינים להגביל שיחות טלפון שיווקיות אליהם מאת עוסקים.
צרכן יהיה רשאי לבקש לרשום מספר טלפון במאגר, לשנותו או להסירו, בכל עת. כמו כן, מוצע לקבוע כי שר הכלכלה והתעשייה יקבע הוראות בנוגע להקמת המאגר ולניהולו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
לפי הצעת החוק, עוסק או מי מטעמו לא יפנו לצרכן הרשום במאגר בפנייה שיווקית בשיחת טלפון, אלא בחריגים – מקרים, נסיבות וסוגי עסקאות המפורטים בהצעת החוק – אותם מוצע להסמיך את השר לשנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
חריגים אלה יחולו, למשל, במקרים שבהם צרכן ביקש מעוסק לחזור אליו בשיחה או נתן לעוסק הסכמה לקבל ממנו פניות שיווקיות; כשמדובר בעוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת הפונה לצרכן בתקופת העסקה ולגבי העסקה, והכל בתנאים הקבועים בהצעת החוק.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "תיקון מס' 40 לחוק התקשורת המוכר כ"חוק הספאם", צמצם את יכולתם של גופים שונים להטריד את האזרח באמצעות "שיחות ספאם".
כאשר אדם מקבל שיחת ספאם יש ביכולתו לבקש שיסירו אותו מרשימת התפוצה, אולם הדבר לא מטפל בשורש הבעיה מכיוון שמספר הטלפון נשמר במאגר המידע של החברה וקרוב לוודאי שייסחר בעתיד, מה גם שחברות שונות לא מכבדות את בקשתו של אותו אדם ויש קושי גדול יותר להוכיח את קבלתה של שיחת הטלפון ואת בקשתו של הצרכן להסירו מרשימת התפוצה, וזאת בשונה ממסורנים. כך, אותו אדם ימשיך להיות מוטרד על ידי גופים שיווקיים שוב ושוב.
בישראל התפתחה פרקטיקה של שיווק אגרסיבי באמצעות שיחות שיווק טלפוניות ועשיית עסקאות בסכומים גבוהים המגיעים לכדי עשרות ומאות אלפי שקלים חדשים. תופעה זו בולטת במיוחד מול אוכלוסיות חלשות, כגון קשישים ועולים חדשים.
מטרתה של הצעת חוק זו היא להבטיח כי גופים שונים לא יוכלו להטריד את הצרכן בישראל באמצעות שיחות טלפוניות פרסומיות."
השרה לשוויון חברתי מירב כהן: "הצעת חוק זו היא סגירת מעגל אישית עבורי, ובמידה לא מבוטלת היא מסמלת את הסיבה שבגללה נכנסתי לפוליטיקה, את הסיבה שאני עומדת כאן לפניכם.
לפני כשנתיים וחצי קיבלנו החלטה לנהל מלחמת חורמה בתעשיית עושק הקשישים והמאבק הזה עיצב במידה רבה את מי שאני היום.
הצעת החוק הזו הינה הראשונה מבין 10 תיקוני חקיקה שאני מקדמת עם שותפים יקרים בממשלה ובכנסת ובראשם של הכלכלה עמיר פרץ.
מדובר ברפורמה כוללת שתייצר מהפכה של ממש ביחסים שבין צרכנים חלשים לבין חברות שלא מתביישות לנצל את חולשתם וכולי תקווה שכנסת זו תספיק לחוקק את תשעת התיקונים הנוספים."
