איך מסבירים לילדים את ההסלמה הביטחונית? פסיכולוגית התפתחותית עם טיפים חשובים

בבוקר שבת, חג שמחת תורה תשפ"ד, עם ישראל התעורר לצלילי אזעקות. בתוך זמן קצר התברר לנו שאנו בפתחה של אחת המלחמות הקשות שידענו מאז קום המדינה. עשרות מחבלים חדרו לישובים על גבול רצועת עזה והחלו לבצע טבח בגברים, בנשים ובילדים. מדינת ישראל התעוררה למציאות קשה של מאות הרוגים, יותר מאלף פצועים ומספר לא ידוע של שבויים וחטופים, בהם גם נשים וילדים.

איך מסבירים לילדים את המצב הביטחוני הקשה ותומכים בהם מבחינה רגשית בשעה שתחושת הביטחון האישי של המבוגרים עצמם התערערה? שאלה זו מעסיקה בשעות אלו הורים רבים.

חשוב שנזכור שילדים צעירים חווים את העולם סביבם במידה רבה באמצעות הדרך שבה אנו המבוגרים מתווכים ביניהם לבין המציאות. תפקידנו כמבוגרים ליצור לילדינו סביבה מוגנת מבחינה פיזית ומבחינה רגשית עד כמה שאפשר. באמצעות פעולות בטווח הקצר נוכל להעניק לילדינו תחושת ביטחון.

הבנתם של ילדים צעירים את פעולות הטרור והאיבה מלווה בתחושת חרדה עצומה, שהיא מובנת. המלצתי היא שבגיל צעיר נתמקד בהענקת התנאים המתאימים שייתנו לילדינו את התחושה שאנחנו מגינים עליהם. עם זאת, הכרחי להביא את הילדים למצב של שיתוף פעולה עם ההנחיות במצב של אזעקות צבע אדום.

פעולות שמומלץ לעשות ופעולות שמומלץ להימנע מהן להבטחת הביטחון הרגשי של הילדים בטווח הקצר:

הכנת הילדים מראש למצבים שונים, למשל, לאזעקות: כשמדובר בהתגוננות מפני טילים חובה להכין את הילדים להיענות לתסריטים קבועים של הגעה למרחבים מוגנים. ככל שהילד יהיה מוכן יותר להתנהגות המצופה ממנו בזמן חירום, כך ההתגייסות שלו ברוב המקרים תהיה מהירה יותר.

חשוב לומר לילדים שישנה אפשרות שישמעו אזעקה במצבים שונים: ברכב, בזמן משחק, במקלחת, בחצר ועוד. אם נוצר מצב אפשרי של פינוי מהבית כחלק מההנחיות או מהחלטת המשפחה, חשוב שהילדים יהיו שותפים מלאים בהכנת התיק עם הבגדים והמשחקים ובמיקום התיק עד לעזיבה.

הקשבה רגישה ומתן מענה לשאלות הילדים: חשוב להיות קשובים למה שהילדים אומרים ולעודד אותם לשאול שאלות. על כל שאלה חשוב לתת מענה מדויק בלי לשתף במידע נוסף מעבר למה שהילדים שאלו. אצל ילדים צעירים המחשבות והחששות באים לידי ביטוי גם באמצעים לא מילוליים, דוגמת משחק דמיוני, ציור, משחקי בנייה ועוד. על כן, חשוב לעודד אותם לשחק ותוך כדי להתבונן בהם ולהבין מה מעסיק ומטריד אותם.

חשוב שהילדים יראו במבוגרים כתובת ומשענת: בימי חירום ביטחוניים, בדומה לשגרה, חשוב ביותר שהילדים הצעירים ידעו שאנחנו המבוגרים נמצאים כאן למענם. חשוב לאפשר לילדים להביע רגשות, לקבל חיבוק ואישור שהעולם בטוח, ושאנחנו, ההורים והצוות החינוכי, נמצאים כאן למענם.

ילדים קטנים אינם מבינים את המצב הביטחוני והפוליטי לאשורו, ולכן תפקידנו לחבק אותם, להעניק להם חום וכך לבנות בקרב הילדים את תחושת הביטחון.

שמירה על השגרה: שגרה בגבולות שאינם מסכנים את הילד חשובה להענקת תחושת הביטחון. חשוב גם במצב הביטחוני הרגיש לשמור על הרגלים, על כללי ההתנהגות ועל הגבולות בגן ובבית. חשוב לגבש סדר יום מעודכן במגבלות המצב.

קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית. צילום: עופר עמרם

הכנה משותפת של המרחב המוגן: חשוב שהילדים יהיו שותפים לארגון ולקישוט המרחב המוגן כדי ליצור מצב של התיידדות איתו. חשוב לארגן ערכת יצירה שעשויה לשמש את הילדים במרחבים המוגנים, בחדרי מדרגות ובמקלטים הציבוריים בזמן האזעקות.

עידוד הילדים לשחק ולעסוק בפעילויות יצירה: לנוכח התחזיות, שלפיהן ילדים יבלו תקופה ממושכת במרחבים המוגנים, חשוב שיימצא בהם מלאי של משחקים, חומרי יצירה וחפצים רכים שהילדים אוהבים להיצמד אליהם ומעניקים להם תחושת ביטחון.

שיתוף ביכולותיה המבצעיות של כיפת ברזל: חשוב שהילדים יאמינו ביכולתם של כוחות הביטחון להגן עלינו ועל כן, חשוב להסביר על  יכולותיה של כיפת ברזל שפותחה כדי להגן על התושבים. שיחות על כיפת ברזל מסייעות להתמודדות עם שיגורי הטילים ומפחיתות את תחושות חוסר האונים.

לדבר עם הילדים על ההבדלים בין אזעקות לסירנות של אמבולנסים ושל כוחות הביטחון ובין הצפירה בימי הזיכרון.

חשוב מדי פעם, ובמיוחד בימים אלו, לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין אזעקות שמתריעות על נפילת טילים ומחייבות פינוי למרחבים מוגנים לבין צלילים של רכבי חירום וצפירות בימי הזיכרון. חשוב להרגיל את הילדים להבחין בין הצלילים השונים ובעת שגרה להפנות את תשומת ליבם למעבר של רכב חירום עם סירנות ולקראת ימי הזיכרון להסביר כי הצפירה איננה אזעקה.

חלוקת תפקידים הולמת בין הילדים למבוגרים: חשוב להסביר לילדים שנוכחות מוגברת של שוטרים, חיילים וניידות ברחובות מצביעה על המאמץ של כוחות הביטחון לשמור עלינו. חשוב במיוחד בעתות חירום להרגיל את הילדים לשמור על כללים וגבולות שנועדו לשמור על ביטחונם.

להמעיט בחשיפה לחדשות: ילדים אינם ערוכים להתמודדות עם הצפה של מידע חדשותי ואין סיבה שייחשפו למידע מיותר. מומלץ שהרדיו לא יהיה פתוח על ערוצי החדשות בזמן נסיעה ברכב ושהטלוויזיה לא תהיה מכוונת לערוצי החדשות בבית. כמו כן, מומלץ לא להיצמד לטלפונים כדי לקבל מידע ועדכונים. עם זאת, חשוב להשאיר ערוץ פתוח שיאפשר שמיעה של אזעקות, עדכונים והנחיות.

לא לשקר: אי אפשר להבטיח לילדים שאף אחד קרוב לעולם לא ייפגע, כי הכול יכול לקרות. אולם, חובה להבטיח להם שהשמירה על הביטחון היא באחריות המבוגרים, שיעשו כל שביכולתם לשמור עליהם.

פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית, מרצה בתוכנית לתואר שני M.Ed. בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מרצה בתוכנית לתואר ראשון B.Ed. בחינוך לגיל הרך במכללה האקדמית חמדת ובעלת הבלוג "קלודי טל על חינוך לגיל הרך"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אהבתם את הכתבה? שתפו...

מה חדש?

דילוג לתוכן