תופעה מדאיגה אך טבעית

בשבועות האחרונים הבחינו נופשים ותושבים בכנרת בהופעת כתמים אדומים על פני המים, תופעה שגרמה לחלקם לחשוש מבעיה בזיהום או באיכות המים. אלא שעל פי בדיקות עדכניות של חוקרי המעבדה לחקר הכנרת, מדובר בתופעה טבעית לחלוטין שאינה מהווה סכנה לבריאות הציבור.

מקור הכתמים: אצה ירוקית מוכרת

הגורם לכתמים הוא אצה ירוקית בשם Botryococcus braunii, שמוכרת לחוקרי הכנרת כבר שנים. בתקופות של קרינה חזקה, האצה מייצרת פיגמנט טבעי בצבע אדום. הפיגמנט הזה אינו רעיל, ומופיע מדי קיץ מאזורים שונים באגם – תהליך שנצפה גם בשנים קודמות ללא השפעות שליליות על מתרחצים.

הבדיקות לא מצאו סכנה

רשות המים מדגישה כי כל הבדיקות שנעשו עד כה – כולל בדיקות עדכניות מהשבוע האחרון – לא העלו שום ממצא שמעיד על בעיה. לא נרשמו תגובות אלרגיות או תופעות חריגות באתרים שבהם נצפתה האצה. האגם ממשיך לשמש לרחצה, שתייה וחקלאות כרגיל.

הכנרת תחת פיקוח מתמיד

כדי להבטיח את שלל השימושים באגם הלאומי של ישראל, רשות המים פועלת באופן שוטף לניטור איכות המים ולבדיקת המערכת האקולוגית. המעקב ממשיך גם בימים אלו כדי לוודא שהכנרת תישאר בטוחה ונקייה.

פתרונות גם בעיר – החניה בירושלים משתנה

בעוד בכנרת מטופלת תופעה טבעית, בעיר ירושלים מוצג פתרון מעשי למצוקת החניות, מתקני חניה חכמים צפויים להגיע בקרוב גם לשכונות הוותיקות, ביוזמה שמטרתה להקל על עומסי החניה בעיר ההולכת ומתפתחת.

גם ביטוח לאומי מפתיע עם בשורה חיובית

במקביל, ביטוח לאומי פרסם לוח תשלומים חדש לחודש הקרוב הכולל מענקים כספיים ותוספות לזכאים, בהם משפחות רבות תלו תקווה. מדובר בחדשות משמחות שצפויות להקל כלכלית על מאות אלפי ישראלים.

הפוסט ראיתם את הכתמים? ברשות המים מרגיעים: הכתמים האדומים לא מסוכנים הופיע לראשונה ב-כיף.

לאחר מספר חודשים של דיונים, אישרה וועדת הכלכלה בסיכום עם משרד האנרגיה, משרד האוצר, משרד החקלאות ורשות המים, השקעה חסרת תקדים בתשתיות, שתאפשר לחקלאים אספקת מי קולחים, שמחירם נמוך יותר, ובהתאם תסייע להורדת העלויות ולמלחמה ביוקר המחייה. במסגרת ההסכמות, נקבע שמחיר המים השפירים לחקלאים ישתנה בהתאם לזמינות מי הקולחים, כך שככל שזמינות הקולחים נמוכה יותר, מחירי המים השפירים יפחתו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן התייחס למהלך:

״המוביל הארצי לקולחים הוא בשורה היסטורית למשק המים בישראל, שתתן מענה לחקלאים בישראל בכלל ובפריפריה בפרט, תפחית עבורם את הוצאות המים, ותסייע למלחמה ביוקר המחיה. אני מודה ליו״ר הוועדה חבר הכנסת דוד ביטן שקידם את הקצאת המשאבים החיוניים, וכן לשר החקלאות אבי דיכטר, מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ, מנכ״ל משרד האנרגיה יוסי דיין, וחבר הכנסת ששון גואטה על שיתוף הפעולה למען החקלאים ולמען כל אזרחי ישראל.״

השקעה ארוכת טווח עם רווח מיידי

מנהל רשות המים יחזקאל ליפשיץ הוסיף: "המתווה שאושר שומר על איזון בין צרכי החקלאות ומשקי הבית במשק המים, תוך הסתכלות ארוכת טווח על תכנון תשתיות המים וההשקעות הנדרשות בשנים הקרובות. יישום התכנית יביא להגדלה משמעותית של מצאי הקולחים לחקלאות בשנים הבאות, תוך הגדלת ההשקעות במשק."

מנכ”ל משרד האנרגיה והתשתיות, יוסי דיין סיכם: “מתווה המים לחקלאים בכללותו, אירוע היסטורי שמגבש לראשונה תכנית ארוכת טווח לטובת החקלאות, יפחית את התלות במים שפירים, וישפר את יציבות משק המים לטווח הארוך. מדובר בהשקעה אסטרטגית בתשתיות, שתסייע להורדת עלויות המים לחקלאים, לתרום לביטחון התזונתי ולחזק את משק המים בישראל, תוך שמירה על איזון נכון בין צורכי הצריכה הביתית והחקלאית. כמו כן, המוביל הארצי לקולחים מהווה נדבך מרכזי בהתייעלות משק המים בישראל. אני מברך על המחויבות והנחישות של כל העוסקים במלאכה, שהובילו לקידום מהלך חשוב זה לטובת החקלאים ולמען משק המים בישראל.״

בעקבות תיקון החקיקה לחוק המים, שאושר היום (א) בוועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, יצא לדרך מתווה מחירי מים לחקלאות, אשר יסייע לחקלאים להפחית את עלויות הגידול, ובמקביל תושק תכנית השקעות רב שנתית, בהיקף כולל של כ- 3.5 מיליארד שקלים לפיתוח ושדרוג תשתיות במשק המים הישראלי, בתחום הקולחים. ההשקעה בתשתיות הקולחים תשפר את זמינות מי הקולחים עבור החקלאים, שהם זולים יותר ממים שפירים, וכך תביא להפחתת הוצאות עבור החקלאים.

תמיכה רחבה ושותפות בין-משרדית

את קידום המתווה הוביל יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, לרבות איגום המשאבים ממשרד האוצר ומקק"ל, להשקעות הנדרשות, בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה והתשתיות, משרד החקלאות ובטחון המזון, משרד האוצר ורשות המים.
עדכון המחירים, שיתבצע באופן מדורג לאורך מספר שנים, יפחית את תעריף המים לצרכני השפד"ן באזור חבל תקומה ואת תעריפי המים לשאר החקלאים, כתלות בזמינות הקולחים שעומדים לרשותם. הדבר צפוי להביא לשימוש הולך וגובר בקולחים לחקלאות, במקום במים שפירים.

כבר כיום, ישראל מובילה עולמית בתחום השימוש בקולחים לחקלאות – כ-85% מסך הקולחים מועבר לצריכה חקלאית. ההשקעות המתוכננות, יגדילו עוד את השימוש במים אלו, שהיקפם הולך וגדל לאור הגידול באוכלוסיה.

במסגרת התכנית יחוברו אזורי הצריכה השונים ויוקם מובל ארצי לקולחים, פרויקט תשתית לאומי שיאפשר ניצול מיטבי של מי קולחים מטופלים לחקלאות תוך הסתמכות מועטה יותר על מקורות המים הטבעיים או מי ים מותפלים, שנדרשים לתת מענה לגידול בביקוש עקב הגידול באוכלוסיה. המוביל יחבר בין מתקני טיפול בשפכים מרכזיים לאזורי צריכה חקלאית ברחבי הארץ.

השקעות אלו מקודמות כחלק מיעדי רשות המים למיצוי מקורות המים לחקלאות, תוך החלת מודל תעריפי מים שפירים מדורג- שמטרתו המרכזית הינה עידוד צרכני החקלאות לצריכת מים מושבים, באופן שיפחית את סך עלויות המים לחקלאות, יגביר את הוודאות התכנונית בענף ויתרום לביטחון התזונתי של מדינת ישראל.

"תפרו אותו רע – ואז זרקו אותו": קוף פצוע הושלך ליד מוסד רפואי בראשון לציון

הפוסט 3.5 מיליארד ש"ח בדרך לשדה – ולכיס שלך: פרויקט הקולחים יוצא לדרך הופיע לראשונה ב-כיף.

רשות המים פרסמה נתונים מדאיגים על החורף הנוכחי, שמציג תמונה של עונה שחונה במיוחד ברחבי הארץ, נכון לרגע זה. מאז תחילת חודש נובמבר, מפלס הכנרת עלה ב-2 ס"מ בלבד, ובדרום הארץ נמדדו כ-30% בלבד מכמות הגשם הממוצעת לאזור. נתונים אלו מדגישים את האתגרים ההולכים וגוברים בניהול מקורות המים של מדינת ישראל.

החורף הנוכחי ממוקם כרגע במקום הלפני אחרון מבחינת כמויות הגשמים בשבע השנים האחרונות, כאשר החורף השחון באותן שנים נרשם בשנת 2022-2023.

תמונת מצב עדכנית

אחוז המשקעים הארצי עומד על כ-60% בלבד ביחס לממוצע הרב-שנתי לתקופה זו. יחד עם זאת, באזורים מסוימים נרשמו חריגות חיוביות: במורדות הכרמל, לדוגמה, נמדדו 120% מהממוצע הרב-שנתי, ובתחנת נחל תנינים נרשמו כבר 540 מ"מ גשם, מעל הממוצע השנתי לאזור זה.

לעומת זאת, אזורים אחרים רשמו כמויות נמוכות באופן משמעותי.
בהר המרכזי, לדוגמה, נמדדו רק 60% מהממוצע השנתי, ובאזור הכנרת נרשמו 50% בלבד מהממוצע, ובגליל המערבי, 70%.

מצב הכנרת

מפלס הכנרת מוסיף לדאגה הוא עומד כיום על 211.26- מטרים, שהוא נמוך ב 20 ס"מ לעומת התקופה המקבילה אשתקד (211.06-). מאז תחילת השנה ההידרולוגית (אוקטובר), המפלס ירד בכ-38 ס"מ.
מהמינימום שנרשם באמצע דצמבר, חלה עלייה של 14 ס"מ.

השלכות ואתגרים הנתונים הללו מדגישים את האתגרים ההולכים וגוברים בניהול משק המים בישראל, במיוחד על רקע שינויים אקלימיים והתייבשות מקורות מים מרכזיים.

מנהלת, לוחמת, ומחנכת: סיפור ההשראה של פנינה פלג-כהן

הפוסט החורף השחון ב7 שנים: רק 60% משקעים בממוצע ארצי, בדרום 30% בלבד הופיע לראשונה ב-כיף.

רשות המים פרסמה הבוקר – ל' כסלו, 31.12.24 עדכון על מצב מפלס הכנרת. על פי הנתונים האחרונים, מפלס הכנרת עומד על 209.295- מטרים, כאשר נרשמה עלייה של 1 ס"מ ביממה האחרונה בלבד.

רחוק מהקו האדום העליון

על אף העלייה, מפלס הכנרת עדיין רחוק ב-2.495 מטרים מהקו האדום העליון. הקו האדום העליון מסמן את הנפח המרבי של האגם, שמעבר לו עלולות להיגרם הצפות ונזקים סביבתיים.

מצב זרימת המים בירדן

הספיקה בירדן, אחד מהמקורות העיקריים להזנת הכנרת, עומדת על 11 מ"ק לשנייה. נתון זה מעיד על זרימה קבועה ויציבה בעונת החורף הנוכחית, אך הוא עדיין נמוך מהצפוי בתקופות של גשמים מרובים.

הנתונים מעידים על המשך המגמה של עלייה איטית במפלס הכנרת, אך אינם מספיקים לשיפור משמעותי במצב מאגרי המים הטבעיים של ישראל.

על אף התרומה החיובית של הגשמים האחרונים למפלס הכנרת, ישראל נאלצת להמשיך ולתכנן את ניהול המים מתוך ראייה ארוכת טווח. התלות במקורות טבעיים מוגבלת, ורק ניהול משולב של התפלה, שימוש חוזר במים וחיסכון יוכל להבטיח אספקה יציבה בשנים הקרובות.

הפוסט מפלס הכנרת עולה: כמה עוד חסר לקו האדום העליון? הופיע לראשונה ב-כיף.

בהשקעה של 30 מיליון שקלים, מוקם מאגר מים חדש, בסמוך לישוב צופר, בנפח של 200 אלף מ"ק. המאגר הענק בצופר יחליף שני מאגרים קטנים קיימים בנפח של 7,000 מ"ג כל אחד ויפתור בעיה קיימת של מחסור באיגום מתאים למים לחקלאות.

מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה אומר: "הדרישה לכמות המים עולה על כושר תפוקת הקידוחים, בעיקר בעונת הפעילות החקלאית האינטנסיבית, כאשר בתקופה זו פועלים קידוחי המים ברציפות וללא הפסקה והצריכה השעתית מוגבלת על ידי כושר ההפקה".

בשל דרישה זו למים, בעיקר בעונת החקלאות בחודשי האביב והחורף, נוצר הצורך באגירת המים העודפים, הנשאבים בעונות ובשעות בהן צריכת המים נמוכה. במהלך השנים הוקמו מאגרי מים ענקיים, מתקציבי רשות המים וחברת "מקורות": מאגר פארן בנפח של 200 אלף קוב, מאגר שיזף בנפח של 200 אלף קוב, מאגר עופרים בנפח של 300 אלף קוב, אליהם יצטרף עוד השנה, המאגר החדש בצופר עם נפח של 200 אלף קוב.

המאגר החדש משתרע על שטח של כ-87 דונם, ברוטו, וממוקם בסמיכות לקידוח צופר 221. כ-1.5 ק"מ מערבית למושב. המאגר הוקם כחלק מתכנית אב לערבה התיכונה, הכוללת שדרוג מערכות אספקת המים, שנועדה לתת מענה לניצול יכולת מלאה בהפקת מים לצרכי חקלאות בישובים צופר וספיר. היצע המים שיגדל, יאפשר גם הרחבת ההתיישבות.

המאגר החדש נבנה כמאגר עפר, באיזון מלא של חציבה/חפירה וכן מילוי שכולו מחומר מקומי. המאגר אטום בתחתיתו ובדפנותיו ובעתיד יכוסה בכיסוי צף, לשמירת איכות המים ומניעת אידוי. המאגר החדש בצופר תוכנן על ידי חברת 'אקולוג', הביצוע באמצעות הקבלן 'אופק אתרים'.

תחנת שאיבה על סוללת המאגר מתבצעת על ידי מרחב הדרום של חברת "מקורות" ובוצע על ידי "שח"מ מקורות ביצוע", חברה הבת של "מקורות". הפרויקטור מחברת "מקורות" מרחב דרום יניב שרעבי.

גיל סלוין, מנכ"ל רשות ניקוז ערבה אומר, כי כבר לפני שבועיים בוצעה במאגר בדיקת איטום תחתון למניעת חלחול וכי רוב המאגרים ממוקמים בשטח המאפשר הזרמת מים בגרביטציה גם במצבי חירום.

עוד מוסר סלוין: "כחלק מהפרויקט נבנית בימים אלה, על סוללת המאגר החדש, תחנת שאיבה, שהקמתה תבוצע בשלבים. בשלב א' יוקמו 2 יחידות שאיבה בתפוקה של 600 מק"ש וכן הכנה לשלב ב' להקמת עוד 4 יחידות שאיבה באותה תפוקה.

התכנון כולל ניתוח הידראולי לשילוב של המאגר ותחנת השאיבה במערכת המים הקיימת והמתוכננת, תכנון אלקטרומכני, הנדסה אזרחית, טיפול במים, חשמל ובקרה. הפעלת תחנת השאיבה צפויה באוקטובר 2021, אשר תשדרג מהותית את מערך אספקת המים לחקלאות האזור ויינתן מענה לביקוש המים, באיכות קבועה ובאמינות גבוהה" אומר סלוין.

הערבה התיכונה אינה מחוברת למערכת המים הארצית "המוביל הארצי". מקור המים בערבה התיכונה מכ- 50 קידוחי מים מקומיים, השואבים מים ממעמקי האקוויפרים ובוצעו לאורך השנים, על ידי חברת "מקורות".

ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, מאיר צור מציין, כי בשנים האחרונות, עקב הגידול בשטחי החקלאות ובאוכלוסייה בערבה, קיים צורך ממשי לתוספת מים, במטרה לשפר את איכות המים והבנת צורכי המים לעשרות השנים הבאות ובהתאם לכך הוכנה על ידי "מקורות" תכנית אב לאספקת מים לאזור, שאושרה ברשות המים ב- 2012 והינה חלק מפרויקט חיבור אזורי של הערבה הצפונית, הערבה התיכונה וחבל אילות למערכת המים הארצית, כאשר המטרה הינה קליטת מים ממתקני ההתפלה מרצועת החוף וחיבורם באמצעות תשתית חדשה למערכת המים הארצית.

"תכנית האב לאזור הערבה, לצורך שיפור הובלה ואיכות המים כוללת הקמת קו "צפית סדום" באורך מצטבר של 64 ק"מ צינורות ייחודיים, שיחברו את אזור עין בוקק והערבה למערכת המים הארצית ויספקו מי שתייה איכותיים יותר ליישובי הערבה התיכונה.

סיום הפרויקט צפוי באמצע שנת 2021, מערכת זו גם תספק מים מותפלים כמי שתיה לישובים וניתן יהיה לבטל את המתפילים היישוביים הזמניים ביישובי הערבה", אומר צור.

הפוסט מאגר מים ענק ותחנת שאיבה יוקמו בהשקעה של כ-30 מיליון ש"ח הופיע לראשונה ב-כיף.