לקראת חידוש הזיכיון להפקת אשלג ומינרלים ממים המלח, פנתה היום (21/09) השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בוועדה דחופה לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בקריאה להקים קרן ייעודית לשיקום ים המלח. הקרן, שתתבסס על חלק מהכנסות המדינה מהזיכיון העתידי, תבטיח מקור מימון קבוע ומתמשך לשיקום האזור, שנפגע באופן חמור בעשורים האחרונים.

הזיכיון הנוכחי צפוי להסתיים בשנת 2030. ב־40 השנים האחרונות ירד מפלס ים המלח בכ־40 מטרים, בקצב ממוצע של 1.1–1.3 מטרים בשנה. הירידה החדה נגרמת, בין היתר, משאיבות תעשייתיות. כתוצאה מכך, נסגרו רוב חופי האגן הצפוני, קרסו תשתיות, והתרחשו נזקים חמורים לחקלאות, לתיירות ולמערכות אקולוגיות. פעילות הזכיין אחראית לכ־25% מירידת המפלס השנתית.

קריאה דחופה להקמת קרן ייעודית

במכתבה, התריעה השרה סילמן כי ללא קרן ייעודית לא יתאפשר מתן מענה מערכתי להידרדרות ים המלח. לדבריה, הקרן נדרשת לשיקום מפגעים, להנגשת חופים, וכן להכנה למיזמים עתידיים, בראשם פרויקט "מובל ימים", שמטרתו מיתון ירידת המפלס.

סילמן ציינה כי מדובר ביוזמה משמעותית שפותחה במשרד זמן רב, ויכולה לבלום את ירידת המפלס ולייצר תועלות נוספות למשק, כגון ייצור אנרגיה הידרו־אלקטרית, התפלת מים, ופיתוח תיירות ונופש.

"חידוש הזיכיון הוא הזדמנות היסטורית לתקן עוולה מתמשכת", אמרה השרה. "המדינה חייבת להבטיח שהכנסות הציבור יושקעו חזרה בסביבה, בהתיישבות ובתיירות באזור. קרן ייעודית לשיקום ים המלח, בדומה לקרנות קיימות לשטחים פתוחים ולשיקום מחצבות, היא הדרך היחידה להבטיח אחריות סביבתית וכלכלית. זוהי חובתנו כלפי הדורות הבאים".

מצב ים המלח והצורך במענה מיידי

ים המלח הוא נכס לאומי מהמעלה הראשונה, עם שורשים יהודיים והיסטוריים, ערכי טבע ייחודיים ואתרי מורשת עתיקים. לצד זאת, הוא מוקד משיכה משמעותי לתיירות, עם אתרים כמו מצדה ושמורת נחל דוד. אולם ירידת המפלס הקשה על הגישה לחופים ואתרי תיירות, חלקם נסגרו לצמיתות, כולל חמי שלם, חמי עין גדי, חוף מינרל וחוף עין גדי.

מערכות אקולוגיות נפגעו קשות, שטחים חקלאיים ננטשו, ואתרי מורשת דוגמת מצד קדרון ושרידי העיר המקראית בית הערבה אינם נגישים. שטחים נוספים כמו מפרץ צאלים נמצאים בסכנה בשל הפעילות התעשייתית באזור.

ללא מקור תקציבי מוגדר, שיקום ים המלח וסביבתו נדחק לשוליים, והידרדרות האזור צפויה להמשיך. לכן, הציעה השרה להקים קרן ייעודית על בסיס שיעור מתקבולי המדינה מהזיכיון העתידי.

יתרונות הקרן לים המלח והמשק

סילמן הדגישה כי הקרן תשמש גם כמקור מימון למיזמים עתידיים, בראשם מובל ימים, שיכול לבלום את ירידת המפלס ולספק תועלות נוספות למשק. בין היתר מדובר בייצור אנרגיה הידרו־אלקטרית, התפלת מים, תיירות, ופיתוח נופש.

"הקמת קרן ייעודית תאפשר למדינה להבטיח שמירה על ערכי טבע ומורשת נדירים, לצד המשך פעילות כלכלית אחראית", ציינה. "השקעה ארוכת טווח באזור, מלבד היותה צודקת וראויה, תניב גם תועלות ישירות ועקיפות למדינה, בחיזוק ההתיישבות, פיתוח התיירות ופתיחת אתרי טבע נוספים לטובת הציבור".

הזדמנות היסטורית לתיקון

השרה סילמן מסכמת כי חידוש הזיכיון הוא נקודת זמן קריטית, המהווה הזדמנות היסטורית לתקן עוולות מתמשכות. "רק הקמה של קרן ייעודית לשיקום סביבת ים המלח, בדומה למנגנונים קיימים, תאפשר לממש אחריות סביבתית וכלכלית לאורך זמן. זו חובתנו כלפי הסביבה והדורות הבאים".

סילמן פנתה לשר האוצר בבקשה למענה מהיר ודחוף, על מנת להבטיח שקרן השיקום תיכלל במסגרת חוק הזיכיון החדש, ותמנע המשך הידרדרות באזור.

הפוסט סילמן דורשת קרן ייעודית לשיקום ים המלח עם חידוש הזיכיון הופיע לראשונה ב-כיף.

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה בשיתוף המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים מציג ממצאים מדאיגים: שלושה מכל ארבעה חיידקים שנמצאו בצבים שנאספו מהים התיכון עמידים למספר סוגי אנטיביוטיקה. החוקרים מזהירים כי מדובר באיום סביבתי ובריאותי שמשקף את עוצמת הזיהום שמקורו בפעילות אנושית.

המחקר, שפורסם בכתב העת Total Environment Microbiology, התמקד בצבי ים חומים וירוקים שטופלו במרכז ההצלה במכמורת בשנים 2019-2021. מהדגימות שנלקחו מדרכי הנשימה, העור ומערכת העיכול של 23 צבים, הצליחו החוקרים לבודד 93 חיידקים, לזהות את סוגיהם ולבחון את רמת הרגישות שלהם לאנטיביוטיקה.

"עדות למה שמתרחש מתחת לפני השטח"

ד"ר דני מוריק מאוניברסיטת חיפה, ממובילי המחקר, הסביר כי צבי הים מהווים מדד ביולוגי מובהק לאיכות הסביבה הימית: "צבי הים משמשים תמרור אזהרה טבעי למצב הים שלנו – כשאנחנו מזהים אצלם עמידות כל כך גבוהה, זה סימן ברור לכך שהמערכת הימית באזורנו סופגת זיהומים שמקורם בפעילות האדם",

לדברי החוקרים, כ־95% מהחיידקים היו עמידים לצפזולין, כמחצית לאמפיצילין וכ־45% לאמוקסיצילין־קלאבולנאט – כולן תרופות נפוצות בקרב בני אדם. עוד נמצא כי רבים מהחיידקים שייכים לסוגים Vibrio, Shewanella ו־Psychrobacter, שחלקם עלולים לפגוע גם בבני אדם.

החוליה המקשרת: ים, סביבה, ובריאות הציבור

ד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים, אמר כי "הממצאים במחקר ממחישים עד כמה זיהום שמקורו ביבשה עלול להגיע לים, ליצור חיידקים עמידים ולהפוך לסיכון שחוזר בסופו של דבר גם אלינו. צבי הים משמשים מעין 'חלון הצצה' למה שמתרחש במערכת הימית מתחת לפני השטח – הם חושפים תהליכים שאחרת קשה מאוד לעקוב אחריהם. לכן חשוב להמשיך לנטר את הסביבה הימית ולפעול לצמצום התפשטות העמידות לאנטיביוטיקה לפני שהיא תגיע אל הצלחת שלנו", אמר ד"ר לוי.

לדברי החוקרים, הממצאים מחזקים את הערך של צבי הים כאינדיקטור ביולוגי למעקב אחר התפשטות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במערכת הימית, לצד מזהמים אחרים שכבר נבדקים במסגרות בינלאומיות. "יש צורך בקידום תוכניות ניטור שיטתיות שיאפשרו לאסוף מידע אמין לאורך זמן ולבחון את הקשר בין בריאות בעלי החיים, הסביבה והאדם – בגישה אינטגרטיבית של „בריאות אחת” (One Health).הבנת דפוסי העמידות יכולה לסייע לגבש דרכי פעולה לצמצום זיהום שמקורו בפעילות אנושית, ולתרום לשמירה על איזון המערכת הימית לטובת הדורות הבאים", סיכמו החוקרים.

הזהרה חמורה מהמדפים: סלמון נגוע בליסטריה – אל תצרכו

הפוסט הים מזוהם, והחיידקים מחוסנים: האיום הסמוי שנחשף בצבי הים של ישראל הופיע לראשונה ב-כיף.

שלוש רשויות מקומיות מאיימות בניתוק מוחלט מבנק הפועלים אם לא יפסיק לממן את תחנת הכוח בצומת קסם. המועד האחרון: 15 ביוני

עיריית ראש העין, עיריית כפר קאסם והמועצה האזורית שער השומרון הודיעו לבנק הפועלים על כוונתן לסגור את כל חשבונותיהן ולמשוך את כספיהן אם לא תימסר עד ה־15 ביוני 2025 הודעה רשמית על פרישת הבנק מהליווי הפיננסי של תחנת הכוח קסם – פרויקט שמוגדר על ידן כמזהם, מסוכן לבריאות הציבור, ומאיים על מקורות המים של מדינת ישראל.

המהלך החריג מציב לראשונה בישראל דדליין חד־משמעי למוסד פיננסי גדול, מצד גופים מוניציפליים, על רקע התנגדות סביבתית-ציבורית לפרויקט פוסילי.

"מדובר בפרויקט שמנוגד לכל שיקול של בריאות הציבור והגנה על הסביבה", אמר ראש עיריית ראש העין רז שגיא, שיזם את המהלך. "בנק שמעורב במיזם כה מזיק אינו יכול ליהנות מכספי ציבור ולהתפרנס מתושבי העיר. הגיע הזמן שמוסדות פיננסיים יבינו שהשיקול הכלכלי לא יכול לבוא על חשבון החיים עצמם".

כבר בפברואר האחרון שלחו ראשי הרשויות מכתב רשמי למנכ"ל ולדירקטוריון בנק הפועלים, בדרישה לעצור את המעורבות הכלכלית של הבנק בפרויקט. אלא שלדבריהם, עד כה לא התקבלה כל תשובה מספקת. לפיכך, ביום 4 ביוני 2025 נשלח מכתב נוסף לבנק, ובו נקבע מועד סופי: אם עד ה-15.6.25 לא תימסר התחייבות רשמית לפרישת הבנק מהפרויקט יינקטו צעדים מיידיים.

במכתבם הבהירו ראשי הרשויות:

"היה ולא תתקבל הודעה רשמית מטעם בנק הפועלים בדבר פרישתו מהליווי הפיננסי של תחנת הכוח, תפסיק עיריית ראש העין והרשויות הנוספות את פעילותן בבנק, לרבות סגירת חשבונות ומשיכת כלל הכספים. מהלך זה ילווה בקריאה פומבית לכלל תושבי העיר ובעלי העסקים לפעול באופן דומה."

ראש העיר ראש העין, רז שגיא, יוזם המהלך הדגיש כי:

"מדובר בפרויקט שמנוגד לכל שיקול של בריאות הציבור והגנה על הסביבה. בנק שמעורב במיזם כה מזיק אינו יכול ליהנות מכספי ציבור ולהתפרנס מתושבי העיר. הגיע הזמן שמוסדות פיננסיים יבינו שהשיקול הכלכלי לא יכול לבוא על חשבון החיים עצמם."

למאבק הצטרפו גם ראש עיריית כפר קאסם הייתם טאהא וראש מועצת שער השומרון אבי רואה. כולם מתריעים מפני הסיכונים החמורים הכרוכים בהקמת התחנה, לרבות פגיעה באקוויפר "ירקון-תנינים", האפשרות לדליפות דלק מסיביות, כשלים הנדסיים וחוסר כדאיות כלכלית עתידית.

הרשויות מזהירות כי המשך המעורבות של בנק הפועלים בפרויקט תעמיד אותו בסיכון משפטי, מוסרי וציבורי, ובמקרה של נזק עתידי, אף עשויה להוביל להטלת אחריות אישית על ראשי הבנק.

בשלב זה, מקוות הרשויות המקומיות לתגובה מהירה מצד הנהלת הבנק, אך כבר מתכוננות למהלך מקיף של ניתוק קשרים, בשיתוף הציבור ובקריאה לגופים נוספים במשק להצטרף לעמדה הערכית והסביבתית שהן מובילות.

כמו כן, הרשויות קוראות גם לכלי התקשורת לגלות אומץ אזרחי ולא להירתע מפרסום המהלך, גם אם בנק הפועלים ינסה להפעיל לחצים כלכליים מאחורי הקלעים.

במקביל למאבק הסביבתי של הרשויות המקומיות נגד גופים כלכליים גדולים, גם רשות המסים מעלה הילוך באכיפת החוק כלפי עסקים קטנים שמפרים את הכללים.

הפוסט הכסף מדבר: ראש העין והסביבה מציבות אולטימטום לבנק הפועלים הופיע לראשונה ב-כיף.

בשנת 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציגה תמונת מצב רחבה על איכות החיים בישראל, בהתבסס על מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי שנבחנו ב-11 תחומים עיקריים, החל מתעסוקה ובריאות ועד לסביבה וטכנולוגיות מידע. ניתוח הממצאים מספק מבט מעמיק על מגמות חברתיות, כלכליות וסביבתיות בישראל, עם התייחסות ליעדים הרצויים בתחומים השונים.

שוק התעסוקה: עליות ומגמות מעודדות

שיעור התעסוקה הכולל עלה ל-61.3%, עם צמצום פערי תעסוקה בין יהודים לערבים. בקרב נשים ערביות, שיעור התעסוקה עלה מ-31.7% ב-2022 ל-34.6% ב-2023 – נתון מעודד, אך עדיין רחוק משיעור התעסוקה של נשים יהודיות.

ביטחון אישי: ירידה בתחושת הביטחון

2023 סימנה ירידה חדה בתחושת הביטחון ללכת לבד בשעות החשיכה באזורי מגורים, שעמדה על 73.9%, הנמוכה ביותר מאז 2015. כמו כן, שיעור הנפגעים מאלימות טיפס ל-5.1%, נתון המדגיש את הצורך בפתרונות לשיפור תחושת הביטחון האישי.

בריאות: עלייה בתוחלת החיים לצד אתגרים

תוחלת החיים בישראל נותרה גבוהה, עם ממוצע של 81.7 שנים לגברים ו-85.7 לנשים. עם זאת, נרשמה עלייה במקרי סרטן חדשים וירידה בשנות החיים הבריאים. הנתונים מצביעים גם על מגמת ירידה בעודף משקל בקרב ילדים.

דיור ותשתיות: נטל כלכלי גובר

כ-34.6% ממשקי הבית בישראל הוציאו יותר מ-30% מהכנסתם הכספית נטו על דיור. למרות זאת, שביעות הרצון מאזורי המגורים עלתה ל-86.0%, והמעבר לתחבורה ציבורית מצביע על שיפור עקבי בשביעות הרצון.

מעורבות אזרחית: שיא חדש בפעילות הציבורית

האחוז הגבוה ביותר של מעורבות אזרחית נרשם מאז 2016 – 17.1%. לצד זאת, אמון הציבור בממשלה ובמערכת המשפט ירד לשפל של 26.9% ו-43.5% בהתאמה.

רווחה אישית וחברתית: חיזוק תחושת הערכה עצמית

72% מהישראלים בני 20 ומעלה חשו מסוגלות להתמודד עם בעיות, עלייה מ-67% בשנה הקודמת. שביעות הרצון מהחיים נשמרה גבוהה ועומדת על 91.1%.

סביבה: הצלחה במחזור, אתגר באיכות האוויר

שיפור ניכר נרשם בתחום מחזור הפסולת (25.6%), אך חשיפה למזהמי אוויר נותרה גבוהה, עם ערכי חריגות משמעותיים עבור חלקיקים (PM2.5) ואוזון (O3).

פנאי, תרבות וטכנולוגיה: עלייה בפעילויות התנדבות

שביעות הרצון מהאיזון בין עבודה לחיים אישיים טיפסה ל-65.9%. תחום טכנולוגיות המידע ממשיך לצמוח, עם 305.5 אלף מועסקים – המספר הגבוה ביותר מאז 2012.

לסיכום, ממצאי 2023 משקפים את המורכבות של החברה הישראלית: הישגים בתחומי התעסוקה והבריאות לצד אתגרים משמעותיים בביטחון האישי ובתחום הדיור. הדו"ח מדגיש את הצורך בפעולה מתמשכת לשיפור איכות החיים של כלל האוכלוסייה.

הפוסט 2023 במספרים: האם החיים בישראל משתפרים או מידרדרים? הופיע לראשונה ב-כיף.

בבוקר ה-17 ביוני 2024, ארגון "מעלה" לחשיפת דירוגי האחריות התאגידית פרסם את דירוגי הארגון לשנת 2024, במסגרת אירוע חגיגי שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בין החברות המדורגות, בלטה חברת NESS, אחת מחברות שירותי טכנולוגיות המידע המובילות בישראל, אשר זכתה בדירוג "פלטינה" בקטגוריית ESG ובדירוג 4 כוכבים בקטגוריית גיוון והכללה.

זו הפעם הראשונה ש-NESS זוכה בדירוג "פלטינה" מאז שנכנסה לדירוג בשנת 2008. עד כה, החברה נהנתה ממעמד "זהב". הזכייה המפתיעה מעידה על ההתקדמות המשמעותית של החברה בתחום האחריות התאגידית והסביבתית.

בין היעדים הסביבתיים שהחברה הגדירה לעצמה, ושהיו הבסיס לדירוג החדש, ניתן לציין את המעבר של כ-1000 מעובדי החברה לקמפוס 'ירוק' בפארק אינפינטי ברעננה. הקמפוס תוכנן והוקם בשיתוף הנהלת הפארק, תוך דגש על תהליכים סביבתיים כמו שימוש במערכות חשמל המקטינות את הפליטות, שימוש בכלים רב פעמיים בלבד ומתן דגש על מחזור נייר ופסולת אלקטרונית.

מעבר למאמצים הסביבתיים, נס היא חברה מגוונת ורב גילאית, המעסיקה עובדים מכל קשת האוכלוסייה, כולל העסקת עובדים מעל גיל פרישה. החברה מקדמת העסקה וקידום נשים באמצעות פורום מנהלות WOMENESS, ותמשיך לשפר את ביצועיה בגיוון תעסוקתי.

בנוסף, במהלך השנה האחרונה, ומאז פרוץ המלחמה, נס מעניקה למילואמניקים מעטפת תומכת, מגבה את פעילותם בחברה באמצעות צוותי גיבוי ומסייעת בצרכים הפרטניים של עובדיה המשרתים את המדינה בגבולות השונים. החברה גאה בפועלם ומוקירה את תרומתם.

האירוע התקיים בנוכחות מנכ"לי החברות המובילות במשק, ביניהם שחר אפעל, מנכ"ל NESS, שהביע את גאוותו: "אנו גאים ומתרגשים לקבל הוקרה על העשייה הרחבה שאנו עושים בארגון. הדירוג החדש הוא המשך רציף לשלל מהלכים משמעותיים שהחברה מקדמת במדדי ESG. אני מודה לכל אחד ואחת בארגון שתורם לקידום הנדבכים הללו ונמשיך לפעול ולקדם תהליכים אשר יובילו את נס להיות חברה מתקדמת וטובה יותר כל העת הן בהיבט העסקי והן בהיבט החברתי."

דבריו של אפעל משקפים את המחויבות המתמשכת של NESS לשיפור מתמיד ולהיות חברת טכנולוגיות מידע המובילה לא רק בהיבט העסקי אלא גם בהיבט החברתי והסביבתי. המהלך לדירוג הפלטינה מסמל הישג משמעותי, אך גם מחויבות להמשך העשייה והפיתוח של החברה בתחומים אלו.

הפוסט 🏆 מהפך ירוק ב-NESS: חברת ההייטק הישראלית שכבשה את פסגת ה-ESG 🥇 הופיע לראשונה ב-כיף.

רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה: "כמו בחופים, הפסולת ברחובות מגיעה לניקוז עירוני ומזהמת את הים. המשרד להגנת הסביבה פונה לרשויות החוף לפעול למניעת זיהום הים.

פסולת שנזרקת לרחוב ולכביש עלולה להתווסף לזיהום בים! המשרד קורא לרשויות לערוך בדיקות מקיפות בתעלות הניקוז ובתחנות השאיבה, ולפעול להתקנת מערכות סינון קבועות לאיסוף פסולת מוצקה מהנקזים".

לקראת בוא החורף והגשמים, כמדי שנה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה העבירה לרשויות החופיות המלצות לניקוי מערכות הניקוז. זאת, מחשש לאירועי הצפה ומפגע ביוב ופסולת הנסחפת ממוצא הניקוז, אשר מזהמים את הקרקע, הנחלים, הים והסביבה.

בחופי הים התיכון ובחופי אילת יש כיום כ-166 מובילי ניקוז מי נגר עילי, שמוצאיהם ממוקמים בחוף – מרחק קטן ביותר מקו המים. מובילים אלה נותנים מענה לניקוז שטחים הולכים וגדלים של בינוי.

בכל שנה, עם הגשמים הראשונים, זולגות כמויות גדולות של פסולת, שמנים ונוזלים עכורים ומזהמים לחוף הים ולים עצמו. הזרמות אלה מאופיינות גם בזיהום בחיידקים ממקור צואתי ובהפרשות בעלי חיים שונים ובמים העומדים במערכת הניקוז העירונית.

בנוסף, פסולת – ובמיוחד פסולת פלסטיק ואורגנית הנזרקת ברחובות העיר – מגיעה אל קולטני הגשם ולתעלות הניקוז בצדי הדרכים ומצטברת בקווי הניקוז.

הגשמים הראשונים סוחפים עימם את נוזלים אלו לחופים ולים, ומלבד הזיהום הכבד שנגרם לסביבה הימית הרגישה, חופי הים נסגרים מפעם לפעם מטעמי בריאות הציבור.

בתוכנית הניטור הלאומית לים תיכון נמצא שריכוזי הפסולת בקרקעית הים הרדודה היו נמוכים משמעותית בקיץ ונצפתה עליה בריכוז הפסולת לאחר עונת הגשמים.

לכן, ניתן להעריך שבניגוד למקור הפסולת העיקרי בחופים, שהוא המתרחצים, עיקר ההשפעה בים היא מפסולת הערים הזורמת בתעלות הניקוז ובו נגר עלי מכלל שטחי הרשויות וכן מהנחלים הזורמים לים.

המשרד קורא לרשויות לערוך בדיקות מקיפות בתעלות הניקוז ובתחנות השאיבה, ולפעול להתקנת מערכות סינון קבועות לאיסוף פסולת מוצקה מהנקזים.

במסגרת תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד יוזמת סיוע לרשויות החופיות בניקיון החופים הפתוחים, בפעולות ניקיון תת ימי, ניטור הפסולת הימית ובביצוע פעולות אכיפה בחופי הים בחודשי הקיץ.

מרכיב מרכזי בתוכנית חוף נקי וכן עיקר תקציבה, מופנה לתמיכה ברשויות החוף בניקיון החופים הפתוחים שבשטחן. במטרה לטפל בבעיה הסביבתית של הפסולת הימית בישראל, תוכנית חוף נקי מגדירה יעדי תוצאה ברורים לניקיון החופים הפתוחים, 70% מהחופים נקיים 70% מהשנה.

במסגרת זו, מפקחי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית מבצעים מדידה של רמת הניקיון בחופים הפתוחים תוך יידוע שוטף של רשויות החוף לטובת מעקב ופעולות מתקנות לשיפור מתמיד של ניקיון החופים.

כמו כן, היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית יוזמת סיוע לרשויות החופיות בביצוע פעולות אכיפה בחופי הים בחודשי הקיץ.

המשרד להגנת הסביבה ועמותת אקואושן קוראים בפעולות הסברה לציבור להימנע משימוש בכלים חד-פעמיים וכלי פלסטיק בחופים לשמירה על הסביבה הימית נקייה. חד פעמי, לא בים שלי!

יוסי, ילד שלי מוצלח: יוסי רוזנברג, איש סייבר בבנק הפועלים, זכה בתואר המתנדב המצטיין של מד"א

הפוסט המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות: לקראת עונת הגשמים יש לבצע ניקוי ותחזוקה של מערכות הניקוז העירוניות הופיע לראשונה ב-כיף.