רבים רואים בתשלומי המס נטל כלכלי, אך בפועל מדובר בהשקעה ישירה בחברה ובאיכות החיים שלנו. הכנסות המדינה ממסים מממנות תשתיות, חינוך, בריאות, ביטחון ושירותים ציבוריים נוספים שכולנו נהנים מהם ביום-יום.

כאשר תושבים ובעלי עסקים מקפידים לדווח על הכנסותיהם כחוק, הכספים שנאספים חוזרים אל הציבור בצורה של סל שירותים נרחב – החל מבתי חולים ומוסדות חינוך מתקדמים ועד לתמיכה בעצמאיים ובמובטלים. אי דיווח על הכנסות לא רק פוגע בקופת המדינה, אלא גם באזרחים הישרים שנאלצים לשאת בנטל גבוה יותר.

הדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר בסכומים גבוהים מהם ניתן היה לגבות מס במידה והיו מדווחים כחוק לרשויות ויכלו לסייע לכלכלת המדינה, במיוחד בתקופת המלחמה.

שכיר עובד היי-טק נעצר בחשד להעלמת 2 מיליון שקל ממסחר ב-NFT

אורן קפלן, תושב תל אביב בן 31 העובד כשכיר בחברת היי-טק, חשוד כי העלים הכנסות של כ-2 מיליון שקל שהפיק בין השנים 2021 ל-2023 ממסחר באסימונים דיגיטליים מסוג NFT – מבלי לדווח עליהן לרשויות המס. הפרשה נחשפה בעקבות חקירה של רשות המסים.

החקירה החלה במטה המודיעין והחקירות של רשות המסים, כחלק ממאמץ לאיתור הון שחור המוסתר באמצעים דיגיטליים. לאחר מספר שבועות של חקירה סמויה בפקיד שומה חקירות תל אביב, הפכה אתמול החקירה לגלויה. חוקרי רשות המסים פשטו בשעות הבוקר על ביתו של קפלן, ביצעו חיפוש ותפסו מסמכים רבים, מחשבים וחומרי אחסון דיגיטליים.

לאחר שנמצא חשד סביר לביצוע העבירות, ולאור מסמכים ועדויות שאספה רשות המיסים, החשוד זומן לחקירה באזהרה. במהלך החקירה, עלה כי קפלן מכר NFT בשווי של מיליוני שקלים באמצעות פלטפורמות מקוונות, קיבל את התמורה באמצעות ארנקים דיגיטליים, והמיר את הרווחים לשקלים – כל זאת מבלי לדווח לרשות המסים, כנדרש לפי החוק.

במהלך הדיון בבית משפט השלום בתל אביב, ביקשה רשות המסים להטיל על קפלן תנאים מגבילים. השופטת אפרת פינק נעתרה לבקשה ושחררה אותו בתנאים שכללו התחייבות עצמית בסך 200,000 שקל, ערבות צד ג’ בסך 100,000 שקל, איסור יציאה מהארץ למשך 180 יום, הפקדת דרכון, והתייצבות לחקירה או משפט לפי דרישה.

שימוש בנכסים דיגיטליים להעלמות מס – מגמה מטרידה

הפרשה הזו מצטרפת לשורת חקירות שהתבצעו בשנים האחרונות, במסגרתה פועלת רשות המסים לבלימת השימוש בנכסים דיגיטליים להלבנת הון והעלמות מס. שוק ה-NFT, שהפך לפופולרי בשנים האחרונות בקרב יזמים, אספנים ומשקיעים, משמש לעיתים קרובות גם ככלי להסתרת הכנסות – בעיקר כאשר נעשה בו שימוש בפלטפורמות בינלאומיות ובמטבעות קריפטוגרפיים.

ברשות המסים מדגישים כי כל הכנסה, גם אם נובעת מפעילות דיגיטלית, חייבת בדיווח – והעלמתה עלולה להוביל להליכים פליליים חמורים.

משפחות שכולות דורשות: ועדת חקירה ציבורית ללא מעורבות בג"ץ

הפוסט רשות המסים בחשד נגד קפלן: העלמת הכנסות של כ 2 מיליון ש"ח הופיע לראשונה ב-כיף.

תקן ה-CARF: מהו ולמה הוא חשוב?

בהודעה משותפת של משרד האוצר ורשות המסים, נמסר כי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע על מחויבותו להצטרף למודל חילופי המידע האוטומטיים למגזר הנכסים הדיגיטליים (CARF) של ה-OECD. מדובר בצעד אסטרטגי שמטרתו לשפר את השקיפות במגזר הקריפטו ולהילחם בהון השחור.

תקן ה-CARF, שפותח בעקבות בקשת ראשי מדינות ה-G20 באוקטובר 2022, נועד לבנות מערכת חילופי מידע רחבה ושקופה עבור מגזר הנכסים הדיגיטליים. התקן ייושם במדינות החברות בו החל משנת 2027, וישראל מצטרפת ל-59 מדינות שכבר התחייבו למהלך, כולל ארצות הברית, קנדה, אנגליה, שוויץ, סינגפור, לוקסמבורג, מלטה, קפריסין, ג'יברלטר ועוד.

מלחמה בהון השחור: עוגן מרכזי במדיניות משרד האוצר

המלחמה בהון השחור מהווה עוגן מרכזי במדיניות משרד האוצר, בהובלת שר האוצר. זאת, בין היתר באמצעות הגברת שקיפות המידע מול רשויות המס בישראל ובעולם. לטובת מטרה זו, ישראל פעלה ופועלת במספר מישורים, ביניהם הטמעת מנגנוני ה- CRS וה- FATCA בפקודת מס הכנסה, הצטרפות לאמנה המולטילטראלית לחילופי מידע עליה חתומים מעל 135 מדינות נוספות וכן חתימה על אמנות מס בילטרליות הכוללות סעיפי החלפת מידע פרטניים.

ביטול הפטור לדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים

אחד הצעדים המרכזיים שנעשו במהלך שנת 2024 הועבר תיקון 272 לפקודת מס הכנסה שבמסגרתו בוטל הפטור מהדיווח לעולה חדש ותושב חוזר ותיק ונקבעו חובות דיווח לנאמנים ולבעלי שליטה. כתוצאה מהטמעת התיקון בפקודת מס הכנסה, מדינת ישראל עברה בהצלחה את ביקורת הגלובל פורום בנושא השקיפות והדיווח לצורכי מס.

הצהרות בכירי הכלכלה בישראל

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מחויבותנו ליישום הסטנדרט הבינלאומי לחילופי מידע ולהגברת השקיפות המיסויית של מגזר הקריפטו (CARF), תומכת במדיניות משרד האוצר למלחמה בהון השחור ובהעלמות מס. הכללים, כפי שנקבעו על ידי ה-OECD, יסייעו להגברת האכיפה והגביה של רשות המסים על הפועלים במגזר זה, מתוך מטרה לתת לרשות המסים את הכלים להשיג את המידע על הפועלים במגזר הקריפטו שאינם מדווחים על פעילותם במטרה להתחמק מתשלום המס בגין פעילות זו."

הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה, ד"ר שמואל אברמזון: "הצהרתו של שר האוצר על מחויבותו להטמיע את תקן ה- CARF תסייע להגברת האכיפה וגביית המסים. בנוסף, מהלך זה הוא צעד משלים למהלכי מדיניות שישראל מובילה להסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים, בהתאם לסטנדרט הבינלאומי המתגבש, אליו מצטרפת רשימת מדינות מגוונת ורחבה. ברצוני להודות לדרג המקצועי אשר עמל רבות על בחינת האפשרויות וההשלכות הכרוכות בהטמעת התקן האמור ובגיבוש ההמלצה לשר״.

מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ': "ההחלטה שהתקבלה משקפת את מחויבות הממשלה להגברת השקיפות המיסויית ולמלחמה בהון השחור וזאת באמצעות הצטרפות למנגנון חילופי המידע למגזר הקריפטו כפי שנקבע על ידי ה-OECD ואומץ על ידי מספר רב של מדינות מפותחות ומתפתחות אשר חלקן מהוות מדינות שוק משמעותיות במגזר הקריפטו, הן בהיבט המשקיעים והסוחרים והן בהיבט של המגזר העסקי העוסק בפיתוח תעשיית הקריפטו על גווניה השונים. מסגרת חילופי המידע מוכיחה את עצמה כאפקטיבית ויעילה להגברת האכיפה של רשות המסים ואני בטוח שאימוץ כללי ה- CARF יביא להגברת האכיפה והגביה ממגזר הקריפטו".

הטמעת תקן CARF צפויה לשפר את יכולת האכיפה של רשות המסים ולצמצם את תופעת העלמות המס במגזר הקריפטו. במקביל, המהלך ישפר את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית כמדינה המקפידה על סטנדרטים גבוהים בתחום השקיפות הפיננסית.

זעזוע בחדרה: אזיקונים על פעוטות ושקרים להורים במעון פעוטות

הפוסט שקיפות או חדירה לפרטיות? ישראל מצטרפת לתקן CARF הופיע לראשונה ב-כיף.

"לפנינו הצעת חוק המבקשת להסדיר את ירושת הנכסים הדיגיטליים ברשתות החברתיות בעידן המודרני," אמר סגן יו"ר הכנסת ח"כ ארז מלול. "חיינו תלויים יותר ויותר בתחום הדיגיטלי. בעודנו עומדים על סף העידן הדיגיטלי, הכרחי שהחוקים והתקנות שלנו יותאמו למצב, כדי לעמוד בקצב הנוף המשתנה ללא הרף של הטכנולוגיה. עם זאת, החוק טרם קבע חוקים או תקנות ספציפיים המסדירים באופן ספציפי את הירושה של נכסים דיגיטליים, לרבות חשבונות מדיה חברתית, תוכן דיגיטלי, חשבונות מקוונים ורכוש דיגיטלי אחר."

שר המשפטים וסגן רוה"מ ח"כ יריב לוין, המשיב מטעם הממשלה להצעת החוק, בירך את ח"כ מלול על יוזמתו ואמר: "הצעת החוק של ידידי ח"כ ארז מלול היא הצעת חוק פורצת דרך, זו הצעת חוק בעלת חשיבות עצומה. אין ספק שכיום החשבונות הדיגיטלים הם חלק מנכסיו של האדם, לכן חובה להסדיר את הנושא בחוק. לבקשתי ח"כ מלול קיים שיח מקצועי עם גורמי המקצוע במשרד, והסיכום שהגענו אליו הוא כי הממשלה תתמוך בהצעת החוק. לכן אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק."

אישור הצעת החוק בקריאה טרומית הוא צעד משמעותי לקראת הסדרת תחום מורכב וחדש יחסית. הצעת החוק תמשיך לדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

היעדר הוראות חוקיות ברורות בנוגע לנכסים דיגיטליים גורם למספר בעיות:

• אי ודאות: יורשים רבים אינם יודעים מה יקרה לנכסים הדיגיטליים של יקיריהם לאחר מותם.
• סכסוכים: ייתכנו סכסוכים בין יורשים בנוגע למי זכאי לנכסים דיגיטליים ספציפיים.
• אובדן נכסים: נכסים דיגיטליים עלולים ללכת לאיבוד אם לא יועברו ליורשים בצורה מסודרת.

תיקון חוק הירושה תיקון- הורשת זכויות דיגיטליות נועד לפתור בעיות אלו ולהסדיר את ירושת הנכסים הדיגיטליים.

הפוסט סוף סוף: חוק הירושה מתאים את עצמו לעידן הדיגיטלי הופיע לראשונה ב-כיף.