משרד החקלאות וביטחון המזון הודיעו היום (רביעי)  כי יעניקו תמיכה בהיקף של כ־1.3 מיליון ש"ח למגדלי בקר לבשר במרעה בשנים: 202-2025. המימון יינתן לחקלאים הרועים את עדריהם בשטחים בהיקף של כ־1.2 מיליון דונם שהוקצו באמצעות חוזי רעייה.

חלק ממדיניות להפחתת יוקר המחיה

התמיכה היא חלק מיישום החלטת ממשלה שמטרתה להגדיל את התחרותיות בענפי החלב והבקר לבשר, תוך הפחתת יוקר המחיה. מדובר בהסדר שמחליף מכסים בתמיכות, על בסיס הסכמים שנחתמו בין משרדי האוצר והחקלאות לארגון מגדלי הבקר בשנים 2014 ו־2016. אז הוחלט לצמצם את ההגנה המכסית על ייבוא עגלים ובשר טרי בתמורה לתמיכה ישירה בחקלאים המקומיים.

השקעה בטכנולוגיה ובבריאות העדר

במסגרת התמיכה יינתן דגש מיוחד על שיפור יעילות ותפוקת הענף. החקלאים יוכלו להשקיע במיכון חדשני, ציוד ייעודי ותשתיות מתקדמות, לצד שדרוג תחום ההזנה, חיזוק בריאות העדר, צמצום נזקי גניבות וטריפות, וניטור ומעקב טכנולוגי. שיעור התמיכה יעמוד על 60% מההשקעה.

סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות וביטחון המזון, יוסי שטיינברג, אמר:
"תמיכה זו מהווה נדבך מרכזי במדיניות משרד החקלאות וביטחון המזון לחיזוק המגדלים בשטח, באמצעות תמיכות המיועדות להבטיח את המשך פיתוח הענף. התמיכה תאפשר למגדלי הבקר להשתפר וליישם טכנולוגיות חדשניות, לשפר את היעילות הכלכלית והחקלאית, ולהבטיח את חוסנו של ענף הבקר לשנים הבאות. חיזוק הענף אינו רק מהלך כלכלי אלא הוא גם נדבך אסטרטגי בשמירה על ביטחון המזון הלאומי והגנה על השטחים הפתוחים, שהם נכס סביבתי, חקלאי וביטחוני עבור אזרחי המדינה".

המהלך של משרד החקלאות מתכתב גם עם החשיבות שההורים בישראל מייחסים לאוכל איכותי ובריא. בדיוק כפי שהורים משקיעים זמן ומחשבה בהרכבת ארוחות בית־ספר מגוונות ומזינות לילדיהם, כך המדינה מבקשת להבטיח שהבסיס ,החקלאות המקומית תישאר יציבה, תחרותית ותספק מזון בריא במחירים נגישים.

חיזוק הענף החקלאי נועד לא רק לכלכלה אלא גם לחוסן הלאומי, בדומה להערכה הציבורית כלפי רופאים ואנשי רפואה שממשיכים לפעול במסירות גם בתנאים קשים. כמו היום נודע שד"ר נביה יוסף מקריית שמונה זכה בפרס "הרופא של המדינה" על מחויבותו למטופלים, כך גם החקלאים נדרשים למחויבות יומיומית כדי להבטיח שהמדינה תשמור על ביטחון המזון שלה לאורך זמן.

הפוסט מענק של 1.3 מיליון ש"ח: הזדמנות חדשה למגדלי הבקר בישראל הופיע לראשונה ב-כיף.

הבוקר (שלישי), בשעה מוקדמת מאוד, במהלך סריקה שגרתית של מזוודות הנוחתות בטיסות בינלאומיות, נדהמו בודקי המכס בנמל התעופה בן גוריון לגלות תכולה לא שגרתית במיוחד: מזוודה אחת, שעל פניו נראתה סטנדרטית לגמרי, הכילה בתוכה לא פחות מ־140 בעלי חיים אקזוטיים, רובם מהסוגים המסוכנים ביותר – נחשים, פיתוני עצים, לטאות טגו, עקרבים, איגואנות, כוחים ועוד.

צוותי המכס, שזיהו חריגות בצילום השיקוף של המזוודה, פתחו אותה והופתעו לגלות מראות קשים – עשרות יצורים חיים, חלקם בתנועה מתמדת וחלקם כמעט ללא סימני חיים, נדחסו בתוך קופסאות פלסטיק, שקיות בד וסבכות מאולתרות. בחלק מהמיכלים לא היה אוורור כלל. ריח חריף, לחות גבוהה ושריטות על דפנות המזוודה רמזו על סבל מתמשך מצד בעלי החיים. אחד הנחשים כבר נמצא מת – קורבן נוסף של תופעת ההברחות ההולכת וגוברת.

מי שמאחורי ההברחה: צעיר מירושלים בן 25, עם תיק פלילי קודם בעבירות דומות

תוך דקות ספורות, נקרא למקום צוות מיוחד של רשות הטבע והגנים, ובהם אנשי פיקוח על חיות בר בשבי. החשוד, תושב ירושלים בן 25, עוכב לחקירה ראשונית בשטח האולם. מבדיקות ראשוניות עולה כי הצעיר אינו חדש בתחום. נגדו נפתח בעבר תיק על הברחת בעלי חיים מדרום־מזרח אסיה, כאשר נתפס עם מספר קופסאות שהכילו חרקים נדירים מסוג פרפרי עש ארסיים.

הפעם, כך לפי החוקרים, מדובר בעבירה בקנה מידה חמור בהרבה – גם מבחינת כמות החיות, גם מבחינת סוג המינים וגם מבחינת הפוטנציאל לנזק סביבתי ובריאותי.

הערכות מדאיגות: בעלי החיים עלולים להפיץ מחלות מסוכנות ולשבש את שיווי המשקל האקולוגי

לדברי אורי לניאל, מנהל תחום חיות בר בשבייה ברשות הטבע והגנים, המקרה הזה מדאיג במיוחד:
"אלו בעלי חיים שאינם מקומיים לישראל. מעבר לכך שהם נדחסו בתנאים לא אנושיים – הם לא עברו שום בדיקה רפואית, אין שום פיקוח עליהם, והם עלולים להיות נשאים של נגיפים, טפילים או מיקרואורגניזמים שמסכנים גם בעלי חיים מקומיים וגם את בני האדם עצמם.

מדובר באיום בריאותי וגם סביבתי ממדרגה ראשונה. אנחנו מדברים על מינים שעלולים להפוך לפולשים, להשתלט על מערכות טבעיות ולהביא לקריסת אוכלוסיות מקומיות."

לדבריו, אחד הסיכונים המרכזיים הוא חדירה של מינים כגון לטאות טגו, שידועים כבעלי קצב התרבות מהיר ויכולת לטרוף קינים של ציפורים, ביצים של זוחלים אחרים ואף מכרסמים קטנים ובכך ליצור חור שחור אקולוגי של ממש.

"זוועה בתוך מזוודה": תנאי ההובלה תוארו כקיצוניים ומזעזעים

הוטרינרים שנכחו במקום זיהו בקרב בעלי החיים סימנים קשים של עקה (סטרס), חוסר תנועה, התייבשות וחסך תזונתי ממושך. חלקם סבלו מפגיעות פיזיות חמורות – רגליים שבורות, קרעים בעור, סימני נשיכה הדדית. ההשערה היא שהם שהו כך לפחות 30 שעות, בטמפרטורה משתנה שהגיעה אפילו ל־2 מעלות בבטן המטוס.

ד"ר שלמה גראזי, הרופא הווטרינר האחראי על יבוא וייצוא במשרד החקלאות, הסביר:
"מדובר בתופעה אכזרית. מעבר לסבל הנורא של בעלי החיים, עצם ההובלה הזו משבשת את עולמם של יצורים שחיו עד כה בסביבה טרופית. מעבר חד כזה עלול להמית אותם גם ללא טראומה פיזית ישירה.

אנחנו לא יודעים את מצבם הרפואי. זו סכנה של ממש לבריאות הציבור – החל מהעברת נגיפים ועד חשש למגפות חדשות."

מעבר לעבירות סביבתיות: ההברחה הזו עשויה להסתיים בכתב אישום פלילי חמור

לפי גורמים משפטיים, לחשוד צפוי להיות מוגש כתב אישום בעבירות חמורות של סחר לא חוקי בחיות בר, פגיעה בערכי טבע מוגנים, יבוא ללא היתר, החזקת מינים מסוכנים וגרימת סבל לבעלי חיים. העונש על חלק מהעבירות עשוי להגיע לעד שלוש שנות מאסר בפועל, לצד קנסות בגובה מאות אלפי שקלים.

בחוק הגנת חיות בר נאמר במפורש כי "אסור לייבא, לסחור, להחזיק או להעביר בעלי חיים מוגנים או מסוכנים ללא רישיון ייחודי מהמדינה", ורשות הטבע מתכוונת לדרוש את העונש המקסימלי.

כך נמנע אסון אקולוגי ברמה לאומית – בזכות עירנות המכס

ללא עירנות אנשי המכס, ייתכן מאוד שהתוצאה הייתה אחרת לגמרי: המזוודה הייתה משתחררת, בעלי החיים היו נמכרים בשוק השחור למגדלים או אספנים פרטיים, והשלכות הבריחה שלהם לטבע בין אם במכוון או בשוגג היו עלולות להיות חמורות בהרבה.

זוהי לא הפעם הראשונה שנסיון הברחה מהסוג הזה נתפס בנתב"ג, אך זו אחת הפעולות הגדולות והמתוחכמות ביותר שדווחו בשנים האחרונות. לפי בכירים בשירותים הווטרינריים, ייתכן שמדובר ברשת מסועפת שפועלת בין תאילנד, פיליפינים וישראל, ואינה כוללת רק הברחות של חיות אלא גם סמים וחומרים ביולוגיים.

תקרית שמזכירה שוב עד כמה הגבול הדק בין שוק אפור לאסון ביולוגי

מקרי הברחות כאלה, שכביכול נראים אקזוטיים, הם למעשה תמרור אזהרה עולמי. במקרים מסוימים, מינים שהוברחו הפכו למוקדי מגפות כמו שפעת העופות או קדחת דנגי, ומערכות בריאות הציבור במדינות רבות מתייחסות אליהם כאל סיכון ביטחוני של ממש.

בזמן שארגונים בינלאומיים פועלים לצמצם סחר לא חוקי, מדינת ישראל מבקשת להדק את הפיקוח על היבוא האווירי, ובעיקר להקים מאגר מידע בינלאומי עם מדינות דרום־מזרח אסיה.

גם בארץ ממשיכים לנהל מאבקים מסוג אחר – תשתיות, בריאות ותחבורה

אירועים כאלה מצטרפים לשרשרת של התרחשויות מהימים האחרונים בירושלים ובמרכז הארץ. כך למשל, ילד בן 7 נפגע אתמול ממונית בירושלים ופונה מהמקום עם חבלת ראש. העיר כולה סערה, כאשר מדובר בילד צעיר שנפצע בצומת הומה אדם, ללא אמצעי בטיחות מספקים.

גם בזירה הכלכלית, נרשמה תזוזה חשובה: מהפכת האינטרנט המהיר ממשיכה להתפשט בישראל, והפעם מדובר ביוזמה ממשלתית שמטרתה להנגיש גלישה מהירה יותר בעלות מוזלת. מי שייהנו ראשונים מהפרויקט הם תושבי הפריפריה, שם נרשמה עד כה נגישות נמוכה לתשתיות מתקדמות.

ניסיון הברחה כמו זה שנחשף השבוע הוא הרבה מעבר לעבירה נקודתית הוא תמרור אזהרה בקנה מידה לאומי. הוא חושף פערי אבטחה בבדיקות בנמלי תעופה בעולם שלא עומדים בסטנדרטים של ישראל, מצביע על פרצות בשרשרת היבוא ומעמיד בסכנה את הטבע המקומי, בריאות הציבור והחיים עצמם של בעלי חיים חסרי ישע.

רשויות המדינה, ממכס נתב"ג, דרך רשות הטבע והגנים ועד משרד החקלאות, מתמודדות יום־יום עם תופעות כאלה וכעת נדרש גם הציבור להיות עירני, לדווח ולהירתם למשימה.

הפוסט צעיר מירושלים הביא בטיסה לישראל 140 זוחלים מסוכנים, איך עשה את זה? הופיע לראשונה ב-כיף.

רשות החדשנות, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה הודיעו על קול קורא חדש בהיקף של 44 מיליון ש"ח, לטובת פיתוח והנגשה של מאגרי נתונים איכותיים. מדובר במהלך לאומי שנועד לאפשר למומחים, חברות טכנולוגיה וגופים תעשייתיים בישראל להאיץ את פיתוחי הבינה המלאכותית במגוון תחומים.

היוזמה מעניקה מלאכותית ומהווה אבן דרך גישה של ישראל מצב את עצמה כמעצמה עולמית בתחום הבינה המלאכותית. ההשקעה נוצרה מתוך ההבנה שנתונים איכותית, נגיש, ממוין ומעודכן הוא תשתית קריטית לקידום פיתוחים חדשניים, פיתוח אלגוריתמים מתקדמים, חיזוי תהליכים תעשייתיים, אצת מחקר ופיתוח מדעי, ואף פתרונות קידום לאתגרי האקלים, המאהאה והביטחון .

אחד התחומים המרכזיים בהם תיושם הוא תחום האגרוטק, בו מאגרי במחקר ובנתוני קרקע, אקלים, סוגי גידולים, מזיקים, פרוטוקולי גידול, טכנולוגיות חקלאיות ונתוני שיווק והפצה, בדגש על איסוף נתונים חקלאיים בזמן אמת והתייחסות למשבר האקלים העולמי וההתחממות הגלובאלית. מדובר במידע שעד כה היה פזור בין גופים שונים שלא היה תמיד נגיש לצורכי מחקר. הנגשת מידע תעזור לפיתוחים טכנולוגיים מבוססי דאטה בתחום החקלאות.

חקלאות חכמה מול שינויי האקלים

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון: "החקלאות של המחר נשנת על בינה חקלאית ( Smart Agriculture Intelligence ) ודאטה איכותית. לראשונה בישראל, אנו מקימים תשתית Data-Nation חקלאית – מערכת מאוחדת של נתוני קרקע, לוויינים, חיישנים ושרת אספקה, שתאפשר פיתוח טכנולוגיות מבוססות AI , לחיזוי איומים, שיפור פריון והשפעות עם משבר האקלים. כך נבטיח חקלאות חכמה, יציבה ומובילה בעולם.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: "נתונים הם חומרים הגולמי לאימון מודלי בינה מלאכותית שיוצרים פתרונות פורצי דרך בתחומים רבים – במזון, נסיעה, בבריאות, בביטחון ובתעשייה. הקול הקורא הזה נועד להפוך את המאגרי מרץ של מדינת ישראל פתוחים של חדשנות. הנגשה רחבה של נתונים איכותיים תניב פיתוחים מהירים, ותחזק את מקומה של ישראל כמעצמת בינה מלאכותית גלובלית ".

מוטי גמיש, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה:

"כחלק מהעבודה המתמשך של המשרד בחיזוק מנועי הצמיחה של הישראלי הבנו כי דאטה היא הנפט החדש. כדי לאפשר לחברות הישראליות לפתח מוצרים פורצי דרך ולהתחרות בשווקים הבינלאומיים בעידן הבינה המלאכותית, אנחנו חייבים להנגיש. לחברות תשתית דאטה איכותית. זה המאמץ שלנו גאים להשיק יחד עם משרדי ממשלה אחרים ופיתוח של תשתית שכזאת עבור החברות".

אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה : ״מנהלת תקומה אשר הוקמה כדי לשקם את יישובי עוטף עזה שנפגעו באירועי השבעה באוקטובר – אך תהליך השיקום חייב לכלול לא רק בנייה מחודשת של בתים ותשתיות, אלא גם חיזוק עתידי של היישובים דרך תעסוקה, חדשנות והזדמנויות. ההשקעה בהקמת מאגרי נתונים מתקדמים תאפשר ליישובים ולחברות מהפריפריה להשתלב בגל הצמיחה הטכנולוגית של ישראל. זו הדרך להפוך את אזור העוטף ממוקד פגיעה – למוקד מצוינות וחדשנות ".

מטרתקול הקורא היא ליצור תשתית נתונים לאומית מתמחה בתחומים שונים, פורצת דרך אשר תתמוך בהוצאת תובנות ,אימון מודלי בינה מלאכותית, מוצרי פיתוח, שירותים וטכנולוגיות חדשות. מאגרי מידע שיתוקצבו זו יכולים לכלול נתונים שנצברו לאורך השנים במגזר הציבורי או פרטי לצד נתונים חדשים שיאספו באופן יזום .

מדובר בהזדמנות לחבר בין ידע גולמי – לנתונים מנותחים, מסודרים, בטוחים ונגישים. השותפות בין הגופים הממשלתיים מבטאת הבנה אסטרטגית: בעידן הבינה המלאכותית, הנתונים הם משאב חיוני למחקר ופיתוח פורצי דרך.

שישה מנועי היום קצב לאומיים יזכו לתשתית נתונים, בדגש על מאגרי מידע ונתונים במקום זמינים באקוסיסטם הישראלי:

התוכנית כוללת יצירת מאגרי מידע שישרתו שישה תחומים מרכזיים:

• בריאות ומדעי החיים: פיתוח תרופות, דיאגנוסטיקה וטכנולוגיות מותאמות למערכת הבריאות
• ייצור מתקדם: אוטומציה, חיישנים ומוליכים למחצה
• אקלים ודזרטק: חיזוי מזג אוויר, אנרגיה מתחדשת וניטור סביבתי
• אגרוטק: דאטה חקלאי ממוקד, כולל חיישנים ומערכות GIS
• פודטק: חלבון אלטרנטיבי, תהליכי ייצור חדשניים ומעקב תזונתי
• ביטחון והייטק: מידע לצורכי סייבר, חלל, תחבורה חכמה, בלוקצ'יין ופינטק

המהלך מגובש בשיתוף פעולה הדוק בין ארבעה גופים מרכזיים לאור היה שבמאגרי נתונים קיים קיים ראיון לגודל ושיתוף פעולה, והוא נועד לאפשר צמיחה של יזמים חדשים, חוקרים צעירים וחברות מתחילות דרכן.

ההשקעה הלאומית בתחום הדאטה והבינה המלאכותית מצטרפת לשורת מהלכים ממשלתיים לחיזוק הכלכלה והחוסן החברתי של אזרחי ישראל –  לצד ההשקעות בטכנולוגיה, ביום חמישי הקרוב צפויים אלפי משפחות לקבל מענק כספי ישירות לחשבון הבנק במסגרת תוכנית הפיצויים והסיוע של הביטוח הלאומי.

בעוד המדינה משקיעה בתשתיות דאטה ובינה מלאכותית לצמיחה טכנולוגית ארוכת טווח, גם תשתיות התחבורה הפיזיות עוברות שינוי. פרויקט "נתיבים מהירים" בכביש החוף, שמתקדם בלילה הקרוב עם התקנת גשרי שילוט חדשים, הוא תזכורת לכך שהשינויים לטובת הציבור מתבצעים גם בשטח- ושהשילוב בין טכנולוגיה לתכנון חכם הוא המפתח לעתיד יעיל יותר.

הפוסט 44 מיליון ש"ח בדרך למהפכת הבינה המלאכותית: תשתית דאטה לאומית הופיע לראשונה ב-כיף.

לקראת חגי תשרי, משרד החקלאות וביטחון המזון מפרסם הליך תחרותי לייבוא 400 טונות דבש במסגרת מכסות יבוא בפטור ממכס. על פי תנאי ההליך, ככל שהיבואן או הקמעונאי יתחייב למכור את הדבש במחיר נמוך יותר לצרכן – כך יזכה במכסה גדולה יותר.

הייבוא יתאפשר מכלל המדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO), והדבש יימכר באריזות של עד 1.5 ק"ג. בנוסף, היבואנים יחויבו לסמן את האריזות על המדפים באמצעות שילוט גדול וברור – הכולל את מחיר הדבש וארץ המוצא.

הליך דומה שנערך בשנה שעברה הניב ייבוא של כ־370 טונות דבש במחיר ממוצע של 19.8 שקלים לקילוגרם.

הליך כלכלי עם מטרות לאומיות

בחודש מרץ השנה פרסם משרד החקלאות מתווה שנתי לחלוקת מכסות יבוא דבש, מתוך מטרה לאזן בין הוזלת המחירים לצרכן בתקופת הביקוש הגבוהה –  לבין שמירה על יציבות ענף הדבש המקומי, שנחשב קריטי להמשכיות החקלאות בישראל.

ענף הדבש הוא חלק בלתי נפרד מביטחון המזון של מדינת ישראל פעולת ההאבקה שמבצעות הדבורים חיונית לקיומם של גידולים חקלאיים רבים. הדבוראות אינה רק ענף חקלאי – אלא נכס אסטרטגי.

הישראלים צורכים פחות מהאירופים

הביקוש לדבש בישראל מגיע לשיאו בימי ראש השנה ובין החודשים נובמבר-פברואר. לפי נתוני המשרד, הישראלי הממוצע צורך כ־650-700 גרם דבש בשנה, לעומת צריכה של כ־1.5 ק"ג לאדם בממוצע באירופה.

91% מהתושבים סומכים על העירייה הזאת בשעת חירום

הפוסט מרוץ הדבש: מי שיציע מחיר נמוך יותר – ייבא יותר הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות וביטחון המזון הכריז על תמיכה ישירה בסך כולל של כ־130 מיליון שקלים לענפי הדגה והמדגה בישראל, המטרה היא לחזק את שרשרת הייצור המקומית, ובראשה ענפי הדגה והמדגה, לטובת ביסוס מערכות מזון עצמאיות, יציבות ועמידות התורמות לחוסן הלאומי ולאספקה סדירה של מזון טרי, איכותי ונגיש לכלל הציבור.

סכומים ותנאים

התמיכה הישירה בסך 130 מיליון ש"ח לשנתיים הקרובות, מחולקת לשני חלקים: האחד עבור מגדלי דגים בבריכות ודייגים בכנרת המגדלים דגים מסוג אמנון, קיפון (בורי) וקרפיון. תמיכה זו היא תולדה של ההסכמים בין משרד החקלאות לבין משרד האוצר והתאחדות חקלאי ישראל. במסגרת זו, יוקצה תקציב של עד 80 מיליון ₪ , וכ-40 מיליון ש"ח בשנה עבור השנים 2025 ו-2026, על מנת לסייע למגדלי הדגים אשר נפגעו כתוצאה מהפחתת מכסים על דגים מיובאים בשנים האחרונות. החלטה זו התקבלה לאחר ירידה של למעלה מ-40% בפעילות בענף מאז 2016, וסגירת משקים עקב הפסדים ותחרות גוברת. סכום התמיכה השנתי המשוער עומד על כ-4,500 ש"ח לטון דגים משווק, ויחושב בהתאם להיקף השיווק בפועל.

השני, תמיכה עבור ענף החקלאות הימית ומגדלי דגים אחרים, כגון: דניס, ברמונדי, בס, לברק, פורל ואחרים. תמיכה זו תינתן על רקע הורדת המכסים בענף, בין השנים 2022 – 2025. התמיכה ניתנת בשיעור של עד 50 מיליון ש"ח, ולמעשה, 25 מיליון ש"ח בשנה, לפי סכום של 4 ש"ח לק"ג, 3 ש"ח לק"ג ו-2.5 ש"ח לק"ג בשנים 2026-2024, בהתאמה.

כזכור, לאחרונה ממשלת ישראל, בהובלת משרד החקלאות וביטחון המזון, השיקה את התוכנית הלאומית לביטחון המזון לשנת 2050, הכוללת תחנות יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040. מטרת התוכנית היא להבטיח זמינות קבועה של מזון בריא, נגיש ומגוון לכלל האוכלוסייה, תוך עידוד חקלאות מקומית וחיזוק תעשיית המזון בישראל שיתמודדו עם השפעות שינויי האקלים. במהלך חודש אוגוסט האחרון הוקמו שישה צוותי עבודה מקצועיים, כל אחד מהם עוסק בהיבט שונה של תחום המזון: חקלאות מקומית, הרגלי תזונה וצריכה, מחקר וחדשנות ואובדן מזון. התמיכה הישירה המדוברת היא מהלך נוסף המבטא את ההבטחה לשמירה על ביטחון מזון לאומי, חיזוק הייצור המקומי ועידוד ייצור חלבון מקומי.

"המגדלים במרכז"

יוסי שטיינברג, סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות וביטחון המזון:

"איחוד נהלי התמיכה נועד לפשט את התהליכים עבור המגדלים, להעניק להם ודאות תקציבית גבוהה יותר ולהגביר את האפקטיביות של מערך התמיכות במשרד החקלאות וביטחון המזון. מדובר במהלך ששם את המגדלים במרכז, תוך התמודדות עם אתגרי התחרות כתוצאה מהורדת המכס, ושמירה על הייצור המקומי. באמצעות תמיכה ישירה זו וכן יתר המהלכים עליהם אנו עובדים, ממחישים את המחויבות שלנו לשמירה על הייצור המקומי וביטחון המזון של מדינת ישראל".

הנגמ"ש עלה באש: שבעה לוחמים מגדוד 605 נהרגו בפעולה בדרום הרצועה

הפוסט 130 מיליון ש"ח לחיזוק ענף הדגים: המדינה מצילה את הייצור המקומי הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות ומשרד האנרגיה והתשתיות הודיעו היום (ג') על קידום תקנות חדשות שיאסרו את דיג המכמורתנים בקרבת תשתיות הגז והנפט במים הכלכליים של ישראל. ההחלטה, שאושרה בצו שעה לתשעה חודשים, מגיעה בעקבות דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת שמטרתו למנוע סיכון לתשתיות לאומיות קריטיות ולשמור על הסביבה הימית.

במסגרת התקנות, יוגדרו אזורים אסורים לדיג מכמורתנים בקרבת מתקני גז טבעי ונפט. התקנות נועדו להגן הן על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל והן על הסביבה הימית והדייגים עצמם, במקרה של פגיעה אפשרית בצנרת תת-ימית.

הדייגים בחזית – והמדינה מבטיחה פיצוי והגנה

ממשרד החקלאות וביטחון המזון נמסר כי הדייגים הם חלק בלתי נפרד מהחקלאות הישראלית ומביטחון המזון, וכי המשרד משקיע רבות בשימור משאב הדגה עבור הדורות הבאים תוך שמירה על פרנסת הדייגים. עם זאת, רק 10 מתוך 16 הספינות המורשות לדיג מכמורת פועלות כיום בפועל.

האכיפה תתבצע באמצעות יחידת האכיפה הימית של רשות הטבע והגנים, בהובלת משרד החקלאות ובמימון כולל של כ-5 מיליון שקלים בשנה, בהסכם לחמש שנים.

החברה להגנת הטבע: "יש לבטל את שיטת המכמורת"

"החברה להגנת הטבע, מברכת את הוועדה, על הדיון וההחלטה.
חיוני לאסור דיג מכמורת, בקרבת צנרת נפט, כדי למנוע אסון בטיחותי וסביבתי, אך חשוב יותר – לקדם את הפסקת דיג המכמורת בישראל.
דיג המכמורת, פוגע בכ – 1,000 צבי ים, 2 דולפינים ואלפי כרישים, אלמוגים ודגים מוגנים – מדי שנה.
גרירת הרשת, פוגעת בקרקעית הים, פולטת גזי חממה, וכל זאת – עבור פחות מ – 1% מהדגה הנצרכת בישראל.
יש לבטל את שיטת המכמורת, תוך פיצוי הדייגים, וכך להעצים את התועלות הציבוריות של הים התיכון, עבור כלל הציבור הישראלי – צוללנים, שחיינים, גולשים, דייגים ועוד".

הפרה צו אלוף, סירבה להזדהות – ותגורש מישראל: תיירת בריטית נעצרה

הפוסט מתחת לפני השטח: נאסר דיג מכמורת ליד תשתיות גז ונפט הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע היום (רביעי) על פתיחת מכסת יבוא נוספת של ביצי מאכל בפטור ממכס, בהיקף של 25 מיליון ביצים. המהלך נועד להשלים את ההיצע לצורך מענה לביקושים בשוק הישראלי, במיוחד לקראת חג הפסח.

כזכור, כבר בחודש ינואר פתחה המדינה מכסה ליבוא של 105 מיליון ביצים, שנועדה להספיק עד ערב החג. לפי נתוני המשרד, מתוך המכסה המקורית יובאו עד כה כ-60 מיליון ביצים.

ייבוא ביצים – תופעה עונתית ידועה

ייבוא ביצים בתקופה זו של השנה אינו חריג, ואף התרחש גם בשנים קודמות ללא קשר למצב הביטחוני. בין הגורמים לכך: ירידה בהיקף ההטלה בחודשי החורף הקרים, וכן עלייה קבועה בצריכה לקראת חג הפסח.

לישראל מותר לייבא ביצים ממדינות המוגדרות כאזורים נקיים משפעת עופות. בין המדינות המאושרות ליבוא נמצאות איטליה, פולין, אוקראינה, ספרד, פורטוגל, בולגריה וארצות הברית – בעיקר ביצים לתעשייה.

במשרד הדגישו כי "גופי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון ממשיכים לעקוב, וככל שיידרשו – יפעלו להגדלת מכסות יבוא הביצים בהתאם להיצע ולביקוש בשוק המקומי".

על חורבות אסון ורסאי: גורד שחקים חדש יקום בלב תלפיות

הפוסט המדפים לא יישארו ריקים: משרד החקלאות פותח מכסת יבוא נוספת של ביצים הופיע לראשונה ב-כיף.

בעקבות חשיפת מחדל בריאותי חמור באלבניה, בו נמצאו עשרות טונות של עוף קפוא שיובא מברזיל נגועים בסלמונלה מסוכנת – מזהירים כעת בישראל: אסור לאפשר יבוא עוף מברזיל. ארגון מגדלי העופות פנה בדחיפות למשרד החקלאות בדרישה לעצור מהלך המתגבש לפתיחת השוק ליבוא בשר עוף קפוא מברזיל, שעלול, לדבריהם, לסכן את ביטחון המזון הלאומי ולהוביל לקריסת ענף הפטם וההודים, רובו בעוטף עזה ובגבול הצפון.

"נורה אדומה חמורה"

בימים האחרונים דווח בתקשורת הבינלאומית כי באלבניה אותרו 27 טון פילה עוף שיובא מברזיל ונמצא מזוהם בחיידק סלמונלה מסוכן. הבשר הועבר לסופרמרקטים, מסעדות ודוכני מזון – וגרם לסיכון ממשי לבריאות הציבור.

בישראל, הנושא מעורר דאגה רבה. מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, מזהיר:
״בימים אלו ממש גורמים בעלי הון מקדמים פתיחת מפעל עופות וייבוא בשר עוף קפוא מברזיל. בו בזמן שברזיל ייצאה 27 טון בשר עוף קפוא עם סלמונלה מסוכנת למדינת אלבניה. בתקשורת הבינלאומית מדווחים ללא הרף את המחדל הגדול שאירע באלבניה לאזרחי המדינה לאור ייבוא בשר עוף קפוא מברזיל עם סוג סלמונלה מסוכנת״, אמר.

פגיעה בצרכנים – וחיסול הענף הישראלי

ארגון מגדלי העופות פנה היום בדחיפות למשרד החקלאות לפעול לעצור את המהלך המתגבש לייבוא עוף קפוא מברזיל, מהלך אשר יעשיר רק את כיסם של בעלי ההון אך עשוי לסכן את בריאותם וביטחונם התזונתי של תושבי המדינה.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ הוסיף: ״מקרה זה הוא עדות נוספת לסכנות הבריאותיות הכרוכות בייבוא מוצרי עוף ממדינות בהן תקני הפיקוח על תעשיית המזון אינם מחמירים דיים. חיידק הסלמונלה מהווה סיכון ממשי לבריאות הציבור, במיוחד עבור ילדים, קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. במדינות רבות דווחו מקרים של התפרצויות זיהומיות בעקבות צריכת עוף מיובא, והאירוע האחרון באלבניה הוא נורה אדומה חמורה״.

כאמור, מגדלי הפטם מייצרים בשוטף כ- 260 מיליון עופות בשנה, כמות הגבוהה אשר מכסה את כלל הביקושים לעוף לצרכן במדינת ישראל, בעת מלחמה ובעת שגרה. כמות זו דיי בה כדי לייצר תחרות בענף מה גם, שעובדתית מחיר בשר העוף בישראל נמוך גם ביחס למחיר בארה"ב ובמערב אירופה.

אלקבץ אף מוסיף: ״עלינו ללמוד מהמחדל שהתרחש באלבניה ולוודא כי מקרים דומים לא יתרחשו אצלנו. אנו קוראים למשרד החקלאות לנקוט בצעדים מיידיים ולמנוע כל ייבוא עתידי של בשר עוף קפוא מברזיל לישראל. נמשיך לפעול בנחישות כדי להגן על בריאות הציבור ולשמור על ענף הפטם בישראל אשר רובו מיוצר בעוטף עזה ובגבול לבנון.

״הצפת השוק הישראלי בבשר עוף קפוא מיובא, יביא לפגיעה אנושה עד לחיסול משקים רבים הנמצאים בעוטף עזה וגבול הצפון." התריע אלקבץ.

הענף אשר מחזורו מעל ל-10 מיליארד ₪ מהווה תרומה כלכלית למשק הישראלי ובעיקר ענף התורם לפרנסתם של מאות חקלאים ואלפי משפחות מהצפון ומעוטף עזה המועסקות והמתפרנסות מהענף״.

אלקבץ מסיים: ״דווקא עכשיו, כשהביטחון הלאומי מתערער, אסור למדינת ישראל להפקיר את המגדלים ואת בטחון המזון בידיהם של יבואנים שיבטיחו מחיר זול לכאורה למוצר נחות ויחד עם זאת יוביל לחיסול המגדלים בישראל. יש לפעול באופן מיידי, כאן ועכשיו, לעצירת מהלך עתידי של ייבוא העוף הקפוא מברזיל״.

צ'אט אחד לפני כולם: רמב"ם משיק את הדור הבא של שירותי הבריאות

הפוסט אזהרה מברזיל: סכנת הסלמונלה שמאיימת לחדור לישראל הופיע לראשונה ב-כיף.

בישראל, חודשי מאי ויוני מהווים תקופה קריטית לענף הדיג, כאשר המדינה מטילה הגבלות חמורות על הדיג בים התיכון כדי להבטיח את רביית הדגים. עם ההגבלות הללו מגיעה פגיעה כלכלית קשה בדייגים, שבשנים קודמות זכו לפיצוי ממשרד החקלאות וביטחון המזון. אך האם גם השנה יינתנו מענקים שיסייעו להם לצלוח את התקופה?

פיצויים לדייגים: לקחים מהעבר

מדי שנה, עם הטלת איסור הדיג, עולה שאלת הפיצוי. בשנת 2024, בשל מציאות ביטחונית מורכבת, הממשלה איפשרה לדייגים להמשיך לעבוד למרות התקנות הרגילות. עם זאת, דייגים רבים טענו כי ספגו הפסדים משמעותיים בשל ירידה בביקוש ותנאי שוק לא יציבים. בהתאם לכך, הוגשו דרישות למתן פיצוי כספי, אך לא כולם קיבלו מענה מלא.

נכון להיום, לא פורסמה החלטה רשמית על מענקים לשנת 2025, אך הדייגים ממשיכים ללחוץ על מקבלי ההחלטות להבטיח את זכויותיהם.

מעבר למענקים: תוכניות תמיכה בענף הדיג

לצד סוגיית הפיצויים הישירים, המדינה מפעילה תוכניות לעידוד פיתוח בר-קיימא של ענף הדיג. בין האפשרויות הקיימות:

• תמיכה ברכישת ציוד מתקדם – מענקים לרכישת ציוד לשיפור תנאי אחסון הדגים, כמו מקררים ומשטחי קירור ניידים.
• סיוע בשיווק ישיר – קידום מכירה ישירה של דגים מהדייג לצרכן, ללא צורך במתווכים שגוזרים קופון ומעלים את המחיר לצרכן.
• אישוש אוכלוסיית הדגים – תוכניות להפחתת עומס הדיג ולהבטחת קיימות הענף לטווח הארוך.

האם חודש מזל דגים יביא איתו מזל לדייגים?

באופן סמלי, חודשי מאי ויוני, בהם נאסר הדיג, מגיעים מיד אחרי חודש אדר – שמזוהה עם מזל דגים. בעוד שבתודעה הציבורית מזל דגים מתקשר לרגישות ולזרימה, הדייגים מקווים שהשנה המדינה לא תיתן להם להיסחף אל תוך חוסר ודאות כלכלי.

בשלב זה, לא ברור האם משרד החקלאות וביטחון המזון יכריזו על מענקים לדייגים בשנת 2025. מומלץ לדייגים ולעוסקים בתחום לעקוב אחר פרסומים רשמיים של משרד החקלאות ואתרי הממשלה, כדי לבדוק האם יוכרז סיוע כלשהו.

לוחמי ימ"מ בסנפלינג: הפתיעו ילדים מחלימים והקדישו את הפעילות לנופלים

הפוסט בצל מזל דגים – הדייגים מחכים למענקים: מה צפוי בחודשים הקרובים? הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות וביטחון המזון נערך לעלייה בביקוש עם פטור ממכס ליבוא הביצים – עד כה יובאו רק 23 מיליון מתוך המכסה הקודמת

משרד החקלאות וביטחון המזון ממשיך להיערך לביקושים הגוברים של השוק הישראלי לקראת חג הפסח ומודיע על הגדלה נוספת של מכסת יבוא הביצים. במסגרת הצעד החדש, אושר יבוא של 25 מיליון ביצים נוספות בפטור ממכס עד חודש אפריל, זאת בנוסף ל-55 מיליון ביצים שכבר אושרו ליבוא מוקדם יותר השנה.

בהתאם למגמה השנתית, תקופת החורף מביאה לירידה בהיקפי ההטלה, ובמקביל, הביקוש המקומי לביצים מזנק ככל שמתקרב חג הפסח. המשרד ציין כי מהיבוא שאושר בחודשים האחרונים יובאו בפועל רק 23 מיליון ביצים מתוך המכסה הכוללת, אך הציפייה היא שהביקוש ילך ויגדל לקראת החג, מה שמצדיק את הצעד הנוכחי.

ככלל, בישראל מיוצרות בשנה בממוצע כ-2.2 מיליארד ביצי מאכל. יבוא הביצים בחודשים אלו אופייני גם לשנים קודמות, ללא קשר למלחמה, בשל מספר סיבות, ביניהן ירידה בהיקפי ההטלה בחודשי החורף הקרים ועלייה בביקוש המקומי לקראת פסח.

יבוא ממדינות מאושרות בלבד

על פי הנחיות משרד החקלאות, ניתן לייבא ביצים לישראל מאזורים חופשיים משפעת עופות במדינות כגון איטליה, פולין, אוקראינה, ספרד, פורטוגל, בולגריה וארה"ב (ביצים לתעשייה בלבד).

במשרד החקלאות מדגישים כי גורמי המקצוע ממשיכים לעקוב אחר הביקוש וההיצע, וככל שיידרש, הם יפעלו להגדלת מכסות היבוא בהתאם לצרכים המשתנים בשוק המקומי.

הסתתר בתאילנד, גורש לישראל – ונעצר מיד עם הנחיתה

הפוסט חשש ממחסור: משרד החקלאות מייבא 25 מיליון ביצים לפסח בפטור ממכס הופיע לראשונה ב-כיף.