משרד החקלאות ומשרד האנרגיה והתשתיות הודיעו היום (ג') על קידום תקנות חדשות שיאסרו את דיג המכמורתנים בקרבת תשתיות הגז והנפט במים הכלכליים של ישראל. ההחלטה, שאושרה בצו שעה לתשעה חודשים, מגיעה בעקבות דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת שמטרתו למנוע סיכון לתשתיות לאומיות קריטיות ולשמור על הסביבה הימית.

במסגרת התקנות, יוגדרו אזורים אסורים לדיג מכמורתנים בקרבת מתקני גז טבעי ונפט. התקנות נועדו להגן הן על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל והן על הסביבה הימית והדייגים עצמם, במקרה של פגיעה אפשרית בצנרת תת-ימית.

הדייגים בחזית – והמדינה מבטיחה פיצוי והגנה

ממשרד החקלאות וביטחון המזון נמסר כי הדייגים הם חלק בלתי נפרד מהחקלאות הישראלית ומביטחון המזון, וכי המשרד משקיע רבות בשימור משאב הדגה עבור הדורות הבאים תוך שמירה על פרנסת הדייגים. עם זאת, רק 10 מתוך 16 הספינות המורשות לדיג מכמורת פועלות כיום בפועל.

האכיפה תתבצע באמצעות יחידת האכיפה הימית של רשות הטבע והגנים, בהובלת משרד החקלאות ובמימון כולל של כ-5 מיליון שקלים בשנה, בהסכם לחמש שנים.

החברה להגנת הטבע: "יש לבטל את שיטת המכמורת"

"החברה להגנת הטבע, מברכת את הוועדה, על הדיון וההחלטה.
חיוני לאסור דיג מכמורת, בקרבת צנרת נפט, כדי למנוע אסון בטיחותי וסביבתי, אך חשוב יותר – לקדם את הפסקת דיג המכמורת בישראל.
דיג המכמורת, פוגע בכ – 1,000 צבי ים, 2 דולפינים ואלפי כרישים, אלמוגים ודגים מוגנים – מדי שנה.
גרירת הרשת, פוגעת בקרקעית הים, פולטת גזי חממה, וכל זאת – עבור פחות מ – 1% מהדגה הנצרכת בישראל.
יש לבטל את שיטת המכמורת, תוך פיצוי הדייגים, וכך להעצים את התועלות הציבוריות של הים התיכון, עבור כלל הציבור הישראלי – צוללנים, שחיינים, גולשים, דייגים ועוד".

הפרה צו אלוף, סירבה להזדהות – ותגורש מישראל: תיירת בריטית נעצרה

הפוסט מתחת לפני השטח: נאסר דיג מכמורת ליד תשתיות גז ונפט הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות וביטחון המזון הודיע היום (רביעי) על פתיחת מכסת יבוא נוספת של ביצי מאכל בפטור ממכס, בהיקף של 25 מיליון ביצים. המהלך נועד להשלים את ההיצע לצורך מענה לביקושים בשוק הישראלי, במיוחד לקראת חג הפסח.

כזכור, כבר בחודש ינואר פתחה המדינה מכסה ליבוא של 105 מיליון ביצים, שנועדה להספיק עד ערב החג. לפי נתוני המשרד, מתוך המכסה המקורית יובאו עד כה כ-60 מיליון ביצים.

ייבוא ביצים – תופעה עונתית ידועה

ייבוא ביצים בתקופה זו של השנה אינו חריג, ואף התרחש גם בשנים קודמות ללא קשר למצב הביטחוני. בין הגורמים לכך: ירידה בהיקף ההטלה בחודשי החורף הקרים, וכן עלייה קבועה בצריכה לקראת חג הפסח.

לישראל מותר לייבא ביצים ממדינות המוגדרות כאזורים נקיים משפעת עופות. בין המדינות המאושרות ליבוא נמצאות איטליה, פולין, אוקראינה, ספרד, פורטוגל, בולגריה וארצות הברית – בעיקר ביצים לתעשייה.

במשרד הדגישו כי "גופי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון ממשיכים לעקוב, וככל שיידרשו – יפעלו להגדלת מכסות יבוא הביצים בהתאם להיצע ולביקוש בשוק המקומי".

על חורבות אסון ורסאי: גורד שחקים חדש יקום בלב תלפיות

הפוסט המדפים לא יישארו ריקים: משרד החקלאות פותח מכסת יבוא נוספת של ביצים הופיע לראשונה ב-כיף.

בעקבות חשיפת מחדל בריאותי חמור באלבניה, בו נמצאו עשרות טונות של עוף קפוא שיובא מברזיל נגועים בסלמונלה מסוכנת – מזהירים כעת בישראל: אסור לאפשר יבוא עוף מברזיל. ארגון מגדלי העופות פנה בדחיפות למשרד החקלאות בדרישה לעצור מהלך המתגבש לפתיחת השוק ליבוא בשר עוף קפוא מברזיל, שעלול, לדבריהם, לסכן את ביטחון המזון הלאומי ולהוביל לקריסת ענף הפטם וההודים, רובו בעוטף עזה ובגבול הצפון.

"נורה אדומה חמורה"

בימים האחרונים דווח בתקשורת הבינלאומית כי באלבניה אותרו 27 טון פילה עוף שיובא מברזיל ונמצא מזוהם בחיידק סלמונלה מסוכן. הבשר הועבר לסופרמרקטים, מסעדות ודוכני מזון – וגרם לסיכון ממשי לבריאות הציבור.

בישראל, הנושא מעורר דאגה רבה. מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, מזהיר:
״בימים אלו ממש גורמים בעלי הון מקדמים פתיחת מפעל עופות וייבוא בשר עוף קפוא מברזיל. בו בזמן שברזיל ייצאה 27 טון בשר עוף קפוא עם סלמונלה מסוכנת למדינת אלבניה. בתקשורת הבינלאומית מדווחים ללא הרף את המחדל הגדול שאירע באלבניה לאזרחי המדינה לאור ייבוא בשר עוף קפוא מברזיל עם סוג סלמונלה מסוכנת״, אמר.

פגיעה בצרכנים – וחיסול הענף הישראלי

ארגון מגדלי העופות פנה היום בדחיפות למשרד החקלאות לפעול לעצור את המהלך המתגבש לייבוא עוף קפוא מברזיל, מהלך אשר יעשיר רק את כיסם של בעלי ההון אך עשוי לסכן את בריאותם וביטחונם התזונתי של תושבי המדינה.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ הוסיף: ״מקרה זה הוא עדות נוספת לסכנות הבריאותיות הכרוכות בייבוא מוצרי עוף ממדינות בהן תקני הפיקוח על תעשיית המזון אינם מחמירים דיים. חיידק הסלמונלה מהווה סיכון ממשי לבריאות הציבור, במיוחד עבור ילדים, קשישים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת. במדינות רבות דווחו מקרים של התפרצויות זיהומיות בעקבות צריכת עוף מיובא, והאירוע האחרון באלבניה הוא נורה אדומה חמורה״.

כאמור, מגדלי הפטם מייצרים בשוטף כ- 260 מיליון עופות בשנה, כמות הגבוהה אשר מכסה את כלל הביקושים לעוף לצרכן במדינת ישראל, בעת מלחמה ובעת שגרה. כמות זו דיי בה כדי לייצר תחרות בענף מה גם, שעובדתית מחיר בשר העוף בישראל נמוך גם ביחס למחיר בארה"ב ובמערב אירופה.

אלקבץ אף מוסיף: ״עלינו ללמוד מהמחדל שהתרחש באלבניה ולוודא כי מקרים דומים לא יתרחשו אצלנו. אנו קוראים למשרד החקלאות לנקוט בצעדים מיידיים ולמנוע כל ייבוא עתידי של בשר עוף קפוא מברזיל לישראל. נמשיך לפעול בנחישות כדי להגן על בריאות הציבור ולשמור על ענף הפטם בישראל אשר רובו מיוצר בעוטף עזה ובגבול לבנון.

״הצפת השוק הישראלי בבשר עוף קפוא מיובא, יביא לפגיעה אנושה עד לחיסול משקים רבים הנמצאים בעוטף עזה וגבול הצפון." התריע אלקבץ.

הענף אשר מחזורו מעל ל-10 מיליארד ₪ מהווה תרומה כלכלית למשק הישראלי ובעיקר ענף התורם לפרנסתם של מאות חקלאים ואלפי משפחות מהצפון ומעוטף עזה המועסקות והמתפרנסות מהענף״.

אלקבץ מסיים: ״דווקא עכשיו, כשהביטחון הלאומי מתערער, אסור למדינת ישראל להפקיר את המגדלים ואת בטחון המזון בידיהם של יבואנים שיבטיחו מחיר זול לכאורה למוצר נחות ויחד עם זאת יוביל לחיסול המגדלים בישראל. יש לפעול באופן מיידי, כאן ועכשיו, לעצירת מהלך עתידי של ייבוא העוף הקפוא מברזיל״.

צ'אט אחד לפני כולם: רמב"ם משיק את הדור הבא של שירותי הבריאות

הפוסט אזהרה מברזיל: סכנת הסלמונלה שמאיימת לחדור לישראל הופיע לראשונה ב-כיף.

בישראל, חודשי מאי ויוני מהווים תקופה קריטית לענף הדיג, כאשר המדינה מטילה הגבלות חמורות על הדיג בים התיכון כדי להבטיח את רביית הדגים. עם ההגבלות הללו מגיעה פגיעה כלכלית קשה בדייגים, שבשנים קודמות זכו לפיצוי ממשרד החקלאות וביטחון המזון. אך האם גם השנה יינתנו מענקים שיסייעו להם לצלוח את התקופה?

פיצויים לדייגים: לקחים מהעבר

מדי שנה, עם הטלת איסור הדיג, עולה שאלת הפיצוי. בשנת 2024, בשל מציאות ביטחונית מורכבת, הממשלה איפשרה לדייגים להמשיך לעבוד למרות התקנות הרגילות. עם זאת, דייגים רבים טענו כי ספגו הפסדים משמעותיים בשל ירידה בביקוש ותנאי שוק לא יציבים. בהתאם לכך, הוגשו דרישות למתן פיצוי כספי, אך לא כולם קיבלו מענה מלא.

נכון להיום, לא פורסמה החלטה רשמית על מענקים לשנת 2025, אך הדייגים ממשיכים ללחוץ על מקבלי ההחלטות להבטיח את זכויותיהם.

מעבר למענקים: תוכניות תמיכה בענף הדיג

לצד סוגיית הפיצויים הישירים, המדינה מפעילה תוכניות לעידוד פיתוח בר-קיימא של ענף הדיג. בין האפשרויות הקיימות:

• תמיכה ברכישת ציוד מתקדם – מענקים לרכישת ציוד לשיפור תנאי אחסון הדגים, כמו מקררים ומשטחי קירור ניידים.
• סיוע בשיווק ישיר – קידום מכירה ישירה של דגים מהדייג לצרכן, ללא צורך במתווכים שגוזרים קופון ומעלים את המחיר לצרכן.
• אישוש אוכלוסיית הדגים – תוכניות להפחתת עומס הדיג ולהבטחת קיימות הענף לטווח הארוך.

האם חודש מזל דגים יביא איתו מזל לדייגים?

באופן סמלי, חודשי מאי ויוני, בהם נאסר הדיג, מגיעים מיד אחרי חודש אדר – שמזוהה עם מזל דגים. בעוד שבתודעה הציבורית מזל דגים מתקשר לרגישות ולזרימה, הדייגים מקווים שהשנה המדינה לא תיתן להם להיסחף אל תוך חוסר ודאות כלכלי.

בשלב זה, לא ברור האם משרד החקלאות וביטחון המזון יכריזו על מענקים לדייגים בשנת 2025. מומלץ לדייגים ולעוסקים בתחום לעקוב אחר פרסומים רשמיים של משרד החקלאות ואתרי הממשלה, כדי לבדוק האם יוכרז סיוע כלשהו.

לוחמי ימ"מ בסנפלינג: הפתיעו ילדים מחלימים והקדישו את הפעילות לנופלים

הפוסט בצל מזל דגים – הדייגים מחכים למענקים: מה צפוי בחודשים הקרובים? הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות וביטחון המזון נערך לעלייה בביקוש עם פטור ממכס ליבוא הביצים – עד כה יובאו רק 23 מיליון מתוך המכסה הקודמת

משרד החקלאות וביטחון המזון ממשיך להיערך לביקושים הגוברים של השוק הישראלי לקראת חג הפסח ומודיע על הגדלה נוספת של מכסת יבוא הביצים. במסגרת הצעד החדש, אושר יבוא של 25 מיליון ביצים נוספות בפטור ממכס עד חודש אפריל, זאת בנוסף ל-55 מיליון ביצים שכבר אושרו ליבוא מוקדם יותר השנה.

בהתאם למגמה השנתית, תקופת החורף מביאה לירידה בהיקפי ההטלה, ובמקביל, הביקוש המקומי לביצים מזנק ככל שמתקרב חג הפסח. המשרד ציין כי מהיבוא שאושר בחודשים האחרונים יובאו בפועל רק 23 מיליון ביצים מתוך המכסה הכוללת, אך הציפייה היא שהביקוש ילך ויגדל לקראת החג, מה שמצדיק את הצעד הנוכחי.

ככלל, בישראל מיוצרות בשנה בממוצע כ-2.2 מיליארד ביצי מאכל. יבוא הביצים בחודשים אלו אופייני גם לשנים קודמות, ללא קשר למלחמה, בשל מספר סיבות, ביניהן ירידה בהיקפי ההטלה בחודשי החורף הקרים ועלייה בביקוש המקומי לקראת פסח.

יבוא ממדינות מאושרות בלבד

על פי הנחיות משרד החקלאות, ניתן לייבא ביצים לישראל מאזורים חופשיים משפעת עופות במדינות כגון איטליה, פולין, אוקראינה, ספרד, פורטוגל, בולגריה וארה"ב (ביצים לתעשייה בלבד).

במשרד החקלאות מדגישים כי גורמי המקצוע ממשיכים לעקוב אחר הביקוש וההיצע, וככל שיידרש, הם יפעלו להגדלת מכסות היבוא בהתאם לצרכים המשתנים בשוק המקומי.

הסתתר בתאילנד, גורש לישראל – ונעצר מיד עם הנחיתה

הפוסט חשש ממחסור: משרד החקלאות מייבא 25 מיליון ביצים לפסח בפטור ממכס הופיע לראשונה ב-כיף.

לאחר שפל חסר תקדים בייצור המקומי של העגבניות שנפגע מאז ה-7 באוקטובר, החקלאות המקומית חזרה לייצר למעלה מ-90% מהצריכה המקומית של עגבניות

מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא: "לאחר תקופה קשה לענף, אנו עדים להתאוששות מרשימה של החקלאות המקומית, שמייצרת כיום למעלה מ-90% מהצריכה המקומית בעגבניות. השיקום המהיר התאפשר בזכות מסירותם של החקלאים הישראליים ותמיכות ייעודיות של המשרד להרחבת שטחים ולהגדלת היבול, מה שהוכיח כי חיזוק הייצור המקומי מצמצם את התלות בייבוא. זהו צעד משמעותי להבטחת ביטחון המזון בישראל ולהעצמת החקלאות המקומית בעתות משבר ובשגרה"

פגיעה משמעותית ב"אסם הירקות" של ישראל

המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, פגעה בחודשים הראשונים ב"אסם הירקות של מדינת ישראל" באזור הנגב. כתוצאה מכך ייצור העגבניות המקומי נפגע. אחר שנים בהן צומצם ייצור העגבניות המקומי, לאור מדיניות עידוד היבוא בעשור האחרון, ולאחר הפחתות המכס שלא לוו בתמיכות מתאימות לחקלאים, ספג הייצור מקומי מכה משמעותית נוספות ב-7 באוקטובר 2023. אולם בתקופה האחרונה החקלאות המקומית חזרה לייצר מעל 90% מהצריכה המקומית של עגבניות.

התמיכות שמובילות לשינוי

שיקום הענף התאפשר גם באמצעות תמיכות ייעודיות שנתן המשרד להרחבת שטחי הגידול, הגדלת היבול והפריון והעתקת שטחים לשטחים אחרים אותם ניתן היה לעבד. כל אלו הוכיחו כי תמיכות מסייעות בהרחבת הייצור המקומי, ומסייעות לחיזוק ביטחון המזון לתושבי המדינה. בנוסף, בתמיכת המשרד, ברמת הגולן ובאזורים נוספים בצפון, הורחבו שטחי הגידול בצורה משמעותית. בימים אלו העגבניות שמשווקות מגיעות מהערבה, בקעה, מרכז השפלה, עמק המעיינות והנגב המערבי. אזורים בהם מגדלים עגבניות בתקופת החורף החל מדצמבר. המשרד כבר עובד על תמיכה לקראת עונת השתילה של עגבניות במרץ הקרוב.

11 שקלים לקילו?

הדבר בא לידי ביטוי גם במחיר, בחודש האחרון האספקה המקומית גדלה משמעותית, והיא מתבטאת גם בירידת המחיר הסיטוני מ-11 ₪ לקילו ל-6 ₪.

יבוא העגבניות: מגמה בירידה

בשנים "רגילות" רוב העגבניות מיוצרות בישראל, והיבוא משלים את הביקוש המקומי בחודשי הקיץ והסתיו בהיקף גדול, ובשאר השנה בהיקף מצומצם. בתחילת המלחמה (אוקטובר 2023 – מרץ 2024) היה יבוא מוגבר של עגבניות לנוכח הפגיעה של המלחמה. כיום, ניתן לייבא עגבניות לישראל מ-32 מדינות שונות, לבחירת היבואנים, ביניהם: אוסטריה, אוקראינה, אזרבייג'ן, איטליה, אירלנד, אלבניה, בלגיה, בלארוס, בריטניה, גאורגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, טורקיה, יוון, ירדן, לוקסמבורג, מולדובה, נורבגיה, ספרד, סרביה, פולין, פורטוגל, פינלנד, צפון אירלנד, צפון מקדוניה, צרפת, קפריסין, רומניה, שוודיה ושוויץ.

בשנת 2024 נפסק היבוא מטורקיה מחודש מרץ בעקבות חרם היצוא של טורקיה, והחל מאמצע חודש אוגוסט נפסק היבוא מירדן וטרם חודש. יצוין כי המשרד פעל בחודשים אלה באופן אקטיבי לסייע ליבואנים לאתר ספקים במדינות נוספות מהן מאושר יבוא עגבניות. בנוסף בחודשים אוגוסט עד נובמבר המשרד פתח מספר מכסות יבוא בפטור מלא ממכס בכמות של 10,000 טונות, אשר לא נוצלו על ידי היבואנים במלואן.

כתוצאה מכול פעולות המשרד להרחבת הגידול המקומי והתמיכה בו, כעת, כשנה אחרי המלחמה, חזרה כאמור החקלאות המקומית לספק את הרוב המכריע של הצריכה המקומית, מעל 90%, מתוך כ-16 אלף טונות ביקוש חודשי למלכת הסלט. יבוא העגבניות ירד להיקף מינורי, בזכות העובדה שהייצור המקומי מספק את רוב הביקוש, והסתכם בכמה מאות בודדות של טונות (כ-700 טונות בחודש נובמבר, ו-0 בשבוע האחרון), לעומת אלפי טונות יבוא בתחילת המלחמה (באוקטובר 2023 היה יבוא שיא של 11,270 טונות). במשרד החקלאות מסבירים הירידה בהיקפי היבוא נעוצה גם בעובדה שהעגבנייה המקומית זולה בהרבה ליבואנים ולמשווקים, לעומת ייבוא מאירופה, מאז סגירת שווקי טורקיה וירדן, ועל כן המשווקים מעדיפים עגבניות כחול-לבן.

תוכניות עתידיות להבטחת ביטחון המזון

במשרד החקלאות וביטחון המזון מסבירים כי מדי שנה, בתקופת הסתיו, וללא קשר למלחמה, ייצור העגבניות המקומי מספק כמחצית מהביקוש המקומי בשל החלפת עונות ופגעי חום הקיץ. בחודש האחרון, בזכות התמיכות הייעודיות שניתנו לענף כדי להבטיח את ביטחון המזון ולשמור על רצף אספקה של עגבניות טריות אפשרו להגדיל את הוודאות לחקלאים וייצרו להם קרקע בטוחה לפעולה, שעודדה אותם לשתול בהיקפים גדולים יותר לעומת כל שנה בעונה זו, ולפיכך מסוף הסתיו רואים התאוששות בייצור המקומי של העגבניות.

בכוונת המשרד להמשיך לתמוך בענפי הירקות גם בשנה הבאה בכדי להגדיל את הייצור המקומי, בדגש על חודשי הסתיו בהם הייצור נמוך לעומת שאר החודשים, ובכך לצמצם את התלות בייבוא, זאת כחלק ממימוש החלטת הממשלה לביטחון מזון באמצעות הגדלת הייצור המקומי בכ-30% בעשור הקרוב.

העגבנייה נחשבת למלכת המטבח הישראלי, והיא אחד הגידולים החקלאיים המשמעותיים בישראל. בשנים האחרונות משרד החקלאות מוביל מגמה להפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בגידול עגבניות איכותיות, הודות לטכניקות חקלאיות מתקדמות של גידולן ובקרת האיכות הקפדנית שהן עוברות. בעבר היו מגדלים עגבניות בשטחים פתוחים ללא הגנה מפגעי האקלים, ולכן התמקד הגידול בעונת הקיץ, ובעונת החורף גידלו מעט עגבניות בשטחים פתוחים באזורים חמים. עם הגידול בביקוש לעגבניות וכחלק מתכנית לביטחון המזון שהמשרד מוביל, המשרד העניק תמיכות שהרחיבו מאוד את השימוש בבתי צמיחה ובתי רשת מוגנים, וכיום רוב העגבניות בישראל מגודלות בשיטה זאת, שמגינה גם מפגעי מזג האוויר וגם ממחלות ומזיקים.

הפוסט איך העגבנייה הישראלית הפכה מסמל משבר למלכת המטבח שוב? הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד האוצר, סיכמו על תמיכה באמצעות מודל ביטוח פדיון לגידולי פלחה לעונה 2024 / 2025, מתוך מודעות והכרה בחשיבות הלאומית של תפיסת שטחים פתוחים, אחזקתם ועיבודם השוטף.

התמיכה המדוברת הינה חלק ממודל ביטוח פדיון חדשני, המיועד להבטיח את יציבותם הכלכלית של החקלאים אל מול נזקי טבע ושינויים במשק החקלאי. משרד החקלאות מדגיש כי יוזמה זו היא לשנה אחת בלבד ומתייחס לעונת  2024 / 2025 בלבד., מתוך הבנה של חשיבות תחזוקת השטחים הפתוחים והעיבוד המתמשך שלהם, כחלק ממדיניות לאומית לשמירה על הקרקע.

הביטוח עבור גידולי פלחה לעונת 2024/2025 יימכר כיחידה אחת ויכלול שני חלקים עיקריים:

חלק א' – ביטוח פדיון: חלק זה יספק ביטוח של סכום לדונם, המבוסס על יבול ממוצע באזור ומחירי הגרעינים כפי שנקבעו במנגנון מוסכם. הביטוח נועד לאפשר לחקלאים בחירה בין יבול אישי לבין יבול אזורי, בהתאם להעדפתם ולאישור החברה המבטחת.

חלק ב' – ביטוח נזקי טבע: החלק המשלים לביטוח הפדיון, הכולל כיסוי לסיכונים כמו פגעי מזג האוויר ונזקי טבע נוספים, ברמת החלקה הבודדת. לצורך הבהרה, חלקות עם השקיית עזר של עד 150 קוב לדונם ייחשבו כחלקות בעל ויכללו תחת ביטוח זה.

קריטריונים והגשת בקשה לתמיכה

על החקלאים המעוניינים להגיש בקשה להיכלל בתמיכה להגיש את בקשותיהם עד ליום 15 בנובמבר 2024. נציג המשרד, ד"ר מועמר חאג' יחיא, מנהל תחום ביטוח חקלאי, ישמש כגורם מקצועי לפניות ולשאלות. טל: 03-9485319

מדובר במודל שמקנה יציבות לחקלאים ועונה על הצורך של המגדלים בהגנה כלכלית מול פגיעות אפשריות ביבול, עקב מזג האוויר או אירועים בלתי צפויים.

הזיה: הישראלים יממנו את ייצוג מחבלי הנוח'בה?

הפוסט הזדמנות אחרונה: רק 4 ימים נותרו לניצול הטבת ביטוח מדינתי ליציבות כלכלית הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהלת תקומה הודיעו כי ישקיעו 25 מיליון שקלים עד סוף שנת 2024 בעידוד הצטרפות חקלאים חדשים בחבל תקומה. במסגרת המהלך, כל חקלאי חדש שיקים משק באזור יוכל לקבל מענק מהמדינה של עד 600 אלף ש"ח, כאשר שיעור המענק יעמוד על 50% מסך ההשקעה.

המהלך נועד להגדיל את מספר החקלאים באזור ולפתח את הייצור החקלאי ביישובי החבל, במטרה לחזק את ביטחון המזון במדינה במיוחד לאחר האירועים של שבת ה 7/10 לפני שנה.

מנכ"ל המשרד: " יעד מרכזי של המשרד לשנים הבאות "

מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, אמר: "הרחבת החקלאות בגבול הדרום היא יעד מרכזי של המשרד לשנים הבאות. פיתוח חקלאי בחבל תקומה מהווה עוגן התיישבותי וציוני, שמירה על אדמות המדינה ומנוע צמיחה כלכלי חשוב, החקלאות בישראל היא חלק בלתי נפרד מהזהות הלאומית שלנו"

ראש מערך החקלאות במנהלת תקומה, אסף יצחקי, הוסיף: "אחד מנושאי הליבה בתוכנית החומש של המנהלת בתחום החקלאות הוא הצמחת הדור הבא של החקלאים בחבל, מתוך הבנה כי זהו מרכיב קריטי בבניית החקלאות המקומית לעתיד, כחקלאות מתקדמת, חדשנית ועוגן התיישבותי וכלכלי. תוכנית השקעות ההון לחקלאים חדשים שאנו משיקים יחד עם משרד החקלאות היא אחד הרכיבים החשובים, ואליה יתווספו בהמשך מהלכים נוספים הכוללים: חונכות עסקית, הדרכה מקצועית ותוכניות נוספות שתכליתן לייצר קרקע פורייה להתפתחותם של חקלאי העתיד של החבל״

שיקום והצמחת החקלאות כחול לבן בחבל תקומה

מוקדם יותר היום פורסם מדד המחירים לצרכן עם הנתונים המלאים, ועל פי ההערכות במידה ויהיו יותר חקלאים ישראלים הדבר עשוי להביא גם להוזלת המחירים לצרכן ברחבי הארץ.

התוכנית נועדה לשקם ולהצמיח את החקלאות בחבל תקומה, המוכר כ"אסם התבואה והירקות של ישראל". משרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף עם מנהלת תקומה, יציעו מסלול תמיכה ייעודי שיעודד אזרחים לבוא ולהתיישב בחבל ולעסוק בחקלאות מגוונת.

המענקים יינתנו לחקלאים חדשים שישקיעו בפיתוח משקים בתחומים כגון מטעים, פרדסים, גידולי שדה, לולים, רפתות, ודירים, וכן בפיתוח מתקנים מתקדמים כמו בתי צמיחה רב תכליתיים, אמצעי בקרה טכנולוגיים ומתקני עיבוד חקלאי קטנים.

במשרד החקלאות וביטחון המזון מדגישים כי התוכנית נולדה מתוך הכרה בחשיבות החקלאות ובמטרה להגדיל את הייצור החקלאי ואת ביטחון המזון הלאומי.

גניבה בחצאית? תושב ירושלים נתפס בשיטה שלא תשכחו – הוגש כתב אישום – המשפטן

הפוסט מוכנים לעבור לעוטף עזה? קבלו מענק של עד 600,000 ש"ח מהמדינה הופיע לראשונה ב-כיף.

תוצאות המכרז: הדבש יימכר במחיר ממוצע של 19.8 ₪ לק"ג.

משרד החקלאות מפרסם את רשימת הזוכים בהליך התחרותי לייבוא דבש בפטור ממכס

תוצאות המכרז: הדבש יימכר במחיר ממוצע של 19.8 ₪ לק"ג

משרד החקלאות וביטחון המזון פרסם היום את רשימת הזוכים בהליך התחרותי לחלוקת מכסות פטורות ממכס לייבוא דבש, כחלק מהמאמצים להוריד את יוקר המחיה ולהנגיש את הדבש לצרכנים במחיר מוזל. בין הרשתות הזוכות במכרז ניתן למצוא את קרפור, אושר עד, ויקטורי, רמי לוי, יוחננוף ומשנת יוסף, שזכו במכסה כוללת של 375 טונות דבש מתוך 500 טונות שהוצעו. הדבש יימכר במגוון גדלים, כאשר המחירים נעים בין 9.9 ₪ עבור חצי ק"ג דבש ועד 19.9 ₪ לק"ג.

המחיר הממוצע לצרכן שנקבע במסגרת המכרז עומד על 19.8 ₪ לק"ג, והוא מחושב לפי המחירים שהציעו הקמעונאים שזכו. הדבש שיימכר במסגרת זו ייובא בעיקר מספרד ויוון, זאת לאחר שבשנה שעברה רוב הדבש יובא מתורכיה.

תוצאות המכרז:

| קרפור | 17 טון | 1 ק"ג | 18.7 ₪ |
| אושר עד | 42 טון | 500 גרם | 9.9 ₪ |
| אושר עד | 21 טון | 1 ק"ג | 17.9 ₪ |
| ויקטורי | 80 טון | 1 ק"ג | 19.9 ₪ |
| רמי לוי | 100 טון| 1 ק"ג | 19.9 ₪ |
| יוחננוף | 53 טון | 1 ק"ג | 19.9 ₪ |
| משנת יוסף | 62 טון| 900 גרם | 17.9 ₪ |
| סה"כ | 375 טון | 19.8 ₪ לק"ג |

צריכת הדבש בישראל

הצריכה הממוצעת של דבש בישראל עומדת על כ-650-700 גרם לנפש בשנה, עם עלייה משמעותית בתקופות החגים ובחודשי החורף. לשם השוואה, הצריכה באירופה עומדת על כ-1.5 ק"ג לנפש בשנה.

דרישות ההליך

הקמעונאים הזוכים מחויבים לייבא את הדבש מארצות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO), בתנאי שהן עומדות בדרישות משרד הבריאות. הדבש יימכר עד לסוף 2024 ויוגבל לרכישת עד 3 יחידות לצרכן עבור אריזות של פחות מ-500 גרם, ועד 2 יחידות באריזות גדולות יותר.

קריאה לציבור

משרד החקלאות קורא לציבור לדווח על צנצנות דבש שמחירן גבוה מהמחירים שנקבעו, או על הפרות אחרות של הכללים. ניתן לדווח באמצעות מוקד 6016*, הפעיל 24/7.

המשרד מציין כי ינקוט צעדים נגד קמעונאים שיפרו את התנאים וימכרו את הדבש במחיר גבוה מהנקוב.

מעיין זיקרי: מהקטיעה בלונה פארק לטניסאית שמנצחת את המגבלות

הפוסט מתוק בלי מכס: כך יוזמת משרד החקלאות תוזיל את הדבש על המדפים הופיע לראשונה ב-כיף.

שינוי שם, לוגו חדש ומענקים לחקלאים: משרד החקלאות משנה את פניו ומחזק את הביטחון התזונתי של ישראל

בשבוע שעבר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר שינה את שמו ל"משרד החקלאות והביטחון התזונתי". המהלך, שעל פניו נראה טכני בלבד, מסמל שינוי אסטרטגי עמוק שעובר המשרד. השינוי בשם ובסמל הוא חלק מתכנית ארוכת טווח שמטרתה להבטיח את ביטחון המזון של ישראל עד שנת 2050, על רקע אתגרים גלובליים כמו משבר האקלים, מלחמות וסגירת שווקים לייבוא.

"לא ניתן להמשיך ולדאוג רק לכאן ועכשיו"

בהודעה לתקשורת שפרסם המשרד, הוסבר כי ההחלטה לשנות את השם התקבלה לאחר חשיבה מעמיקה ונועדה להדגיש את המיקוד החדש של המשרד בביטחון התזונתי. "במהלך השנה וחצי האחרונות, אנחנו מגבשים מתווה לתכנית שתשמש אותנו עד ל-2050", נכתב בהודעה. "תכל'ס, המטרה שלנו היא שלא יהיו מדפים ריקים. לכן אנו עושים כמיטב יכולתנו לדאוג לזה בעזרת קידום החקלאות הישראלית וככל שנדרש גם בעזרת יחסים בינלאומיים מסחריים טובים עם מדינות נוספות".

המשרד הדגיש את הצורך בתכנון ארוך טווח לנוכח האתגרים הגלובליים: "אבל לא ניתן להמשיך ולדאוג רק לכאן ועכשיו. במדינות מפותחות בעולם התכנון כבר קיים ואין סיבה שישראל תישאר מאחור בטח לנוכח האירועים האחרונים שחווינו ועדיין חווים: מלחמת חרבות ברזל וסגירת השערים ביצוא תוצרת חקלאית מטורקיה, משבר הקורונה ומשבר האקלים. אנחנו חייבים לשמור על המזון שלנו, לתכנן נכון, להביא את החוזקות שלנו ולהתמודד עם החולשות".

שינוי שם וסמל: "מחזק את מה שאנחנו עושים"

המשרד הסביר כי שינוי השם והלוגו נועדו לחדד את הפעילות המשרדית ולהציב את נושא ביטחון המזון הלאומי כמרכזי עבור העובדים והאזרחים כאחד. "העבודה שלנו כבר לגמרי התחילה", נכתב בהודעה. "שינוי שמו של המשרד מחדד את מה שאנחנו עושים כחלק מפעילות המשרד ומיצוב נושא ביטחון המזון הלאומי כמרכזי עבור העובדים והאזרחים כאחד. כך גם הלוגו התואם".

המשרד ציין כי בשבועות האחרונים החלו קבוצות עבודה של כלל המשרדים הרלוונטיים לעבוד כל אחת בתחומה, וכי התקיים מפגש הסברה עם עובדי המשרד בהשתתפות השר אבי דיכטר, סגן השר משה אבוטבול ומנכ"ל המשרד אורן לביא. "המפגש חשוב כדי להציג לכלל העובדים באופן ישיר את האסטרטגיה של המשרד ובמיוחד מאז שינוי שם המשרד והסמל", נכתב.

מענק חדש במטרה לסייע לביטחון תזונתי לתושבי ישראל

במסגרת התכנית החדשה, המשרד הכריז על מענק של 300 אלף ש"ח לחיזוק מגדלי עדרי צאן במרעה ביישובים הבדואים בנגב. המענק מיועד לשיפור ציוד העבודה ותשתיות המרעה, במטרה לחזק את המגזר החקלאי בחברה הבדואית ולקדם את שילובה בחברה הישראלית.

"בהמשך להחלטת הממשלה לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, משרד החקלאות יתמוך במגדלי עדרי צאן במרעה ביישובים בנגב בהיקף של 300 אלף ₪ במטרה לחזק את החקלאות והתשתיות החקלאיות בקרב האוכלוסייה הבדואית", נמסר מהמשרד. "התמיכה תסייע למגדלי הצאן לשפר את ציוד העבודה שלהם ואת תשתיות המרעה ובכך לחזק את המגזר החקלאי בקרב החברה הבדואית באזור הנגב".

המענק הוא חלק מתוכנית רב שנתית לפיתוח כלכלי חברתי לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב, בשיתוף משרד החקלאות לצד משרדי ממשלה נוספים. התוכנית עתידה לצמצם את הפערים בין האוכלוסייה הבדואית לבין כלל האוכלוסייה ולקדם את שילובה בחברה הישראלית. בין יעדי התוכנית הם שיפור במצב הסוציו-אקונומי של החברה הבדואית באמצעות חיזוק הרשויות המקומיות בנגב והצבתם כגורם מוביל לצד חברה אזרחית משגשגת.

מי זכאי למענק?

התמיכה תינתן למגדלי צאן במרעה ביישובים רהט, תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלם, כסייפה וערערה בנגב, וכן ביישובי המועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר, בעלי עדר של 120 ראשי צאן לפחות שעומדים בדרישות הנוהל. המענק לצורך רכישת ציוד ושיפור תשתיות מרעה יעמוד על 50% מההשקעה המאושרת. בין הפריטים המאושרים לתמיכה ניתן למצוא מחיצות הפרדה, מערכות סולאריות, גדר רשת, רשתות צל, מיכל תערובת נגרר ועוד.

"הדרך שלפנינו עוד ארוכה אך המטרה ברורה"

משרד החקלאות והביטחון התזונתי החדש שם לו למטרה להבטיח אספקה סדירה של תוצרת חקלאית טרייה לאזרחי ישראל, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. היוזמות החדשות, כמו המענק למגדלי הצאן הבדואים, הן רק ההתחלה בדרך להשגת מטרה זו. "הדרך שלפנינו עוד ארוכה אך המטרה ברורה: להבטיח תוצרת חקלאית טרייה לאזרחי ישראל", נכתב בהודעת המשרד. "אנו נעשה כמיטב יכולתנו כדי שזה יקרה בשנים הקרובות ובטווח הארוך".

למעשה מובן שמשרד החקלאות והביטחון התזונתי החדש מייצג שינוי תפיסתי ומעשי בדרך שבה ישראל מתייחסת לביטחון המזון שלה. השינוי בשם, הלוגו החדש, התכנית האסטרטגית ארוכת הטווח והמענקים לחקלאים הם כולם חלק מהמאמץ להבטיח את עתיד החקלאות הישראלית ואת ביטחון המזון של אזרחי המדינה. הדרך עוד ארוכה, אך המשרד החדש נחוש להשיג את מטרותיו ולהבטיח שמדפי הסופרמרקטים בישראל יישארו מלאים גם בעתיד.

עם פתיחת השבוע – אשקלון באבל כבד: שלושה אסונות קורעי לב בתוך 48 שעות בלבד – אשקלנייעס

הפוסט משרד החקלאות והביטחון התזונתי במענק לתושבים בישראל – מי הזכאים? הופיע לראשונה ב-כיף.