ראשית חשובה המודעות בקרב הצעירים. יש לשוחח איתם לפני פעילות ספורטיבית שעלולה להסתיים בפגיעה לדוגמה לפני יציאתם לרכיבה על אופניים, מומלץ להפנות את תשומת ליבם למכשולים שעלולים להוות בעיה – תוואי דרך מסוכן ואם ניתן לבחור במסלול חלופי וכמובן, אין לנסוע ללא קסדה.

ילדים שמבנה השיניים שלהם נוטה לבלוט החוצה אם זה בשל סיבה גנטית או אם זו בליטה עקב שימוש מוגבר במוצץ כשהיו קטנטנים, או כחלק משלבי הגדילה בתחילת צמיחתן של שניים קדמיות קבועות, צריכים להיזהר עוד יותר מנפילות וזאת מפני שלחלקם, הסגר של הפה עלול להיות לקוי כלומר, השפתיים לא משמשות כיסוי והגנה לשיניים מה שעלול להוות פגיעה קריטית יותר בעת חבלה מאשר מבנה רגיל, הנתונים מראים כי במצב זה, הסיכון הנו פי 3 לפגיעה בשיניים עקב חבלה.

במידת הצורך, בהתאם למבנה הפה ואופי ה"סיכון" בפעילות, ניתן לשקול את האפשרות לצייד את הילדים בסד מגן לשיניים מה שימנע את הפגיעות בשיניים לפחות בשליש מהמקרים.

חבלות באזור הפה נעות בין מקרים קלים של שפשוף קל וחזרה לפעילות באופן מיידי אך ישנם מקרים קשים, בהם החבלה עלולה להוביל לשבירת שיניים, תזוזת שיניים וכדומה שמצריכה טיפול שיניים.

כאשר מתרחשת פגיעה בשיניים, שוטפים תחילה את פניו והפה של הילד בזהירות מהדם, ומקררים את מקום הפגיעה ואם אין בעיה נראית לעין, קובעים תור לרופא השיניים לילדים, על מנת לעקוב, גם אם מדובר בשיניים נשירות, שכן יכול להיווצר נזק לשיניים הקבועות. חשוב לציין בעניין זה כי כשליש מהמקרים של חבלות קשות, עשויה פגיעה בשיניים נשירות (חלביות) לפגוע גם בשיניים הקבועות שיבואו במקומן.

אם החבלה גרמה לאחת השיניים לצאת מהמקום, יש לשטוף תחת זרם מים עדין את האזור, לנסות להחזיר את השן למקומה במהירות האפשרית לתוך המכתשית (רק אם מדובר בשן קבועה, שיניים נשירות לא מחזירים).

אם זה לא מתאפשר, יש להניח אותה בתוך כלי עם חלב קר ולרוץ לרופא השיניים. במקרים אלו הזמן משחק תפקיד מאוד קריטי. לא לשטוף במים או לשפשף את השן , אסור לפגוע ברקמה שעל השן.

בעת הגעה לרופא השיניים, הוא יתשאל אודות שאירע, ככל שתפרטו יותר, תאפשרו טיפול יעיל יותר. הרופא יבדוק הן את השיניים והן את כל הרקמות הרכות והפנים.

בעת הצורך המקום יצולם כדי לוודא את עומק הפגיעה ובהתאם לתוצאות, ייקבע הטיפול המתאים ורמת הדחיפות. במידה והשן רק נסדקה, לרוב לא יהיה צורך בטיפול. במקרה של שברים או שהשן יצאה לגמרי ממקומה, כמובן כל מקרה לגופו, אך הטיפול יהיה מיידי.

כל פגיעה מצריכה מעקב אצל רופא, פגיעה אסתטית בנראות השיניים, מצריכה מעקב ארוך טווח על ידי רופא הילדים והאורתודונט על מנת לוודא שהשיניים נשארו במקומן, ובמידת הצורך, "לשמור מקום" לשן קבועה או יותר כדי שאלה יצמחו כהלכה.

ולסיום, חשוב לדעת כי כל ילד מגיל 3/5 ועד גיל 18 מבוטח מפני פגיעות כלליות בכלל ופגיעות שיניים בפרט, במסגרת ביטוח תאונות בית הספר של משרד החינוך. ביטוח זה תקף גם בסופי שבוע ובחופשים.

שיהיה לנו חופש בריא ובטוח.יכול לקבל טיפול בכל אחת מקופות החולים במסגרת סל שרותי הבריאות והטיפול בילדים בקופות בהשתתפות עצמית נמוכה.

הטור באדיבות ד"ר רולנדה ברקוביץ מומחית לרפואת שיניים לילדים ומנהלת תחום רפואת שיניים לילדים בכללית סמייל.

בין הזמנים הגיע, והחילוצים איתו: עשרות חילוצים בוצעו בימים האחרונים ע"י יחידת החילוץ כרמל גליל

הפוסט בחופש הגדול – עלייה בחבלות שיניים: כיצד לשמור על שיני הילדים ומה לעשות בעת חבלה? הופיע לראשונה ב-כיף.

ישנם מגוון רחב של גורמים למחלות סרטן, גם סביבתיים וגם גנטיים וכמובן שלא ניתן למנוע לגמרי התפתחות מחלה זו, אולם ניתן לצמצם באופן ניכר את הסיכויים להתפתחותה. אחת הדרכים היא שמירה מיטבית על בריאות חלל הפה והשיניים.

תסמינים בחלל הפה שעלולים להוות סימן מקדים להתפתחות סרטן. כיבים שונים כמו אפטות יכולים לפגוע מאוד באיכות החיים, לגרום לסבל ניכר, קושי בדיבור והפרעה באכילה.

לעיתים הסיבות להופעת כיבים אלו הם גורמים מקומיים כמו טראומה או מצבים כמו לחץ נפשי ושינויים הורמונליים. הכיבים גם יכולים להעיד על מחלות אחרות כמו חוסרים תזונתיים, מחלות מעיים דלקתיות או פגיעה במערכת החיסון.

אם גם אתם סובלים מאפטות או כיבים בפה באופן כרוני חשוב שתעדכנו את רופא המשפחה או רופא השיניים כדי שיערכו בירור מקיף וישללו סיבות שעלולות לפגוע בבריאותכם.

מחלת חניכיים היא מחלה נפוצה מאוד. מחקרים מראים כי למעלה מ-90% מכלל האוכלוסיה סובלים מדלקת חניכיים ברמה כזו או אחרת. חניכיים דלקתיות ייראו לרוב נפוחות, בצקתיות ומדממות במגע קל של אוכל או צחצוח.

דלקת חניכיים נגרמת בדרך כלל מהיעדר שמירה על היגיינת פה טובה. לעיתים הדלקת מלווה בכאב. מחלות קשות כמו סרטן הדם עלולות להתבטא בנפיחות בחניכיים באופן שמזכיר דלקת חניכיים "רגילה".

סרטן הדם פוגע גם בתפקודי הקרישה כך שדימום מוגבר לאחר עקירה דורש המשך בירור יסודי גם בכיוון זה בהיעדר סיבה ברורה אחרת. גם סרטן מסוג לימפומה יכול לפגוע בשיניים ובעצמות הלסת.

בנוסף, מחלות אוטואימוניות כרוניות כמו פמפיגוס או ליכן פלנוס שמופיעות בעור אך גם בחלל הפה עלולות הפוך גם לנגע סרטני.

כיצד נוכל להפחית הסיכון של התפתחות סרטן בעזרת שמירה על חלל הפה? הקפידו על 3 דברים שיוכלו לסייע:

מודעות – חשוב להכיר את הקשר בין בריאות חלל הפה והבריאות הכללית ולעקוב אחר כל שינוי בחלל בפה.

ביקורים שגרתיים אצל רופא השיניים והשיננית – אנחנו רופאי השיניים שמענו לא פעם סיפורים של הצלת חיים בזכות ביקורים שגרתיים אצל רופא השיניים או השיננית שהבחינו בנגע חשוד בזמן טיפול שגרתי או אחר ושלחו את המטופל לבדיקה, ואכן חיים רבים של מטופלים ניצלו בזכות גילוי מוקדם.

שמירה על שגרה מיטבית לשמירה על היגיינת חלל הפה – צחצוח פעמיים ביום בבוקר ובערב, שילוב של עזרים כגון חוט דנטלי, מי פה, שתיית מים במהלך היום והימנעות ממותקים יכולים לסייע ממניעת עששת וחורים בשיניים ועד מניעה של בעיות מורכבות הרבה יותר.

ומה לגבי סרטן הפה? מהם הגורמי סיכון?
סרטן חלל הפה הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים יותר, ומתפתח בעיקר אצל גברים מבוגרים, מעשנים וצרכני אלכוהול. במדינת ישראל מתגלים כ-300 מקרים חדשים של סרטן בחלל הפה ובלוטות הרוק מדי שנה. הסימנים של סרטן בחלל הפה כוללים נפיחות, כיב, נגע אדום, לבן או מעורב.

רוצים לדעת אם גם אתם בקבוצת הסיכון? בין גורמי הסיכון להתפתחות סרטן בחלל הפה תמצאו: צריכת אלכוהול, עישון, נגיף הפפילומה-HPV, קרינת שמש במקרים של סרטן בשפתיים, תזונה לקויה וחסר בברזל. הסיכון לחלות בסרטן חלל הפה והלוע גדול פי 4 במעשנים ופי 15 באלה שגם צורכים אלכוהול בצורה מוגברת וגם מעשנים כבדים.

צמצום גורמי הסיכון כמו הפסקת עישון, צמצום צריכת אלכוהול ואפילו שימוש בשפתון המכיל מקדם הגנה בעת חשיפה לשמש מוכחים כיעילים ביותר בשמירה על הבריאות הכללית.

השלב ההתחלתי של הגידול מלווה בכאב מינימלי, מה שמסביר את העובדה שחולים רבים לא ממהרים להגיע לאבחון וטיפול. סימנים נוספים יכולים להיות דימום, תזוזת שיניים, הפרעה בדיבור וקושי בפתיחת הפה.

לסרטן בחלל הפה צורות רבות: נפיחות, גוש, לעיתים פצע חודר, לרוב מכוייב. הסרטן מופיע בצבעים שונים: לבן, אדום או מעורב, אדום-לבן. האזורים המועדים לפורענות בחלל הפה הם צדי הלשון ורצפת הפה.
השלב הקליני בו מתגלה הגידול מכתיב את הטיפול הצפוי הכולל כירורגיה, טיפול קרינתי, כימותרפיה בנפרד או באופן משולב.

מרבית האנשים אינם יכולים להבדיל בין פצע "רגיל" לבין נגע סרטני בחלל הפה לכן יש חשיבות להגיע לביקורת רופא שיניים מדי חצי שנה וטיפול שיננית בתדירות שמתאימה למטופל על מנת שאנשי מקצוע יסקרו את חלל הפה ויוכלו לאתר מוקדם נגע שיש לטפל בו.

הפוסט הקשר בין בריאות הפה לסרטן: באדיבות ד"ר טמיר ברונר, רופא שיניים ומנהל מחלקת בקרה בכללית סמייל הופיע לראשונה ב-כיף.