משרד העבודה פרסם את הדו"ח השנתי על שוק התעסוקה לשנת 2024, ובו שורת ממצאים על האופן שבו מלחמת חרבות ברזל השפיעה על המשק הישראלי. לצד סימני התאוששות מרשימים – שיעור אבטלה של 3% בלבד עד סוף השנה – עולות מגמות מדאיגות של פערים אזוריים, שכר מדשדש ומחסור חמור בכוח אדם בענפים מרכזיים.

נשים חוזרות לשוק, גברים צעירים נעלמים

דו"ח המשרד מצביע על פערים מגדריים חדים: נשים מכלל המגזרים שבו לשוק העבודה במהירות, כאשר שיעור התעסוקה של נשים חרדיות זינק ל־82.5% – לראשונה ברמה זהה לזו של נשים יהודיות לא חרדיות. גם שיעור תעסוקת הנשים הערביות הגיע ל־49%, לעומת 44.8% ערב המלחמה.

מנגד, גברים יהודים צעירים (בני 25–40) חוו ירידה בתעסוקה, ככל הנראה בשל שירות מילואים ממושך. הפגיעה לא פסחה גם על בנות זוגם – שיעור התעסוקה שלהן ירד, אם כי ההשפעה צומצמה בזכות הטבות רגולטוריות כגון הגנה מפיטורים וימי היעדרות בתשלום.

שר העבודה: "רואים תוצאה בשטח"

שר העבודה, יואב בן צור, התייחס לממצאים:  בדו״ח שלפנינו אנו רואים עלייה ברורה בתעסוקת נשים חרדיות ושברו שיא של כל הזמנים. החל מהקמת משרד העבודה מחדש, השקענו רבות בעידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם, בדגש על הכשרות מקצועיות וקידום במקומות עבודה אצל האוכלוסיות המגוונות ואנו עדים כי המאמצים שלנו נושאים תוצאות בשטח. פילוח הנתונים לשנת 2024 מוכיח באופן ברור את האתגרים הכלכליים והמשפחתיים שעימם התמודדו ומתמודדים משרתי המילואים ובנות זוגן לא רק בחזית הקרב אלא גם בעורף, ואת ההשפעה לטובה במצבם התעסוקתי בשל ההטבות שגיבשנו עבורם. לכן שמנו דגש על הגנה מפיטורים, סיוע כלכלי והקלות משמעותיות במקומות העבודה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הכבירה למען ביטחון ישראל. אמשיך לשרת את כלל העובדים בישראל, ולהעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר.״

מנכ״ל משרד העבודה ישראל אוזן, הוסיף:

״לצד הפגיעה בתעסוקה שהמשק חווה באזורים מסוימים בעקבות המלחמה, אנו רואים מגמות מעודדות בשיעורי ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. זו ההוכחה שכאשר אנו מייצרים תשתית מתאימה – הציבור נענה והפערים מצטמצמים. שוק העבודה הישראלי פיתח יכולת עמידות מול משברים בשנים האחרונות ואנו רואים זאת בשיעור האבטלה הנמוך יחסית. בנוסף, משרד העבודה ממשיך להשקיע בפיתוח תכניות תעסוקה ממוקדות עבור גברים חרדים וערבים ואני בטוח כי נראה את הפירות לכך בהמשך.״

הצפון שותק, הדרום מתאושש

הפגיעה בתעסוקה לא הייתה שוויונית: בצפון הארץ – שם יישובים רבים נותרו מפונים – נרשמה ירידה של כ־14.8 נקודות אחוז בתעסוקה לעומת 6.4 בלבד בדרום. גברים מפונים נפגעו פי שניים מהנשים. בצפון, שיעור התעסוקה של גברים צעירים (25–40) צנח ביותר מ־20 נקודות אחוז.

הבנייה מקרטעת, השכר תקוע

ענף הבנייה הוא מהנפגעים הקשים של המשבר: בסוף 2024 עדיין כ־9% מאתרי הבנייה לא פעלו. יותר מ־90 אלף פועלים לא ישראלים (בעיקר פלסטינים) עזבו את הענף, ורק כשליש מהמכסה המוגדלת לעובדים זרים נוצלה. המשק נותר עם מחסור של כ־28 אלף עובדים.

במקביל, השכר הריאלי הממוצע עלה ב־2.4% בלבד לעומת 2023 – קצב נמוך משמעותית משנים קודמות. במגזר הציבורי, הפערים מול השכר במגזר העסקי העמיקו.

עובדי כפיים בנסיקה, האקדמאים בירידה

בשל סגירת המעברים לפועלים פלסטינים וגיוס מילואים נרחב, גדל הביקוש לעובדי כפיים: משרותיהם הגיעו ל־33% מכלל המשרות הפנויות (לעומת ממוצע של 23% בעשור האחרון). לעומת זאת, משרות לאנשי מקצוע ומנהלים דווקא הצטמצמו ב־5%.

העובדים השקופים: השעתיים

הדו"ח מתריע גם על מצבם של כ־915 אלף עובדים שעתיים – שליש מהשכירים במשק. הם מתאפיינים בשכר נמוך, חוסר יציבות והיעדר ביטחון כלכלי. משרד העבודה הקים צוות לבחינת פערי השכר והרגולציה בתחום.

תעסוקה בגיל הפרישה ונתוני מיומנות מטרידים

סקר PIAAC שנחשף בדו"ח מצביע על פערים חריפים ברמת המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת, במיוחד בקרב צעירים ערבים – 70% מהאוכלוסייה הערבית מתקשה באוריינות. מנגד, נשים ערביות וחרדיות צעירות שיפרו ביצועים.

בין הסוגיות הנוספות בדו"ח: תעסוקת נשים לקראת פרישה, עבודה מהבית, ותרומת הכשרות טכנולוגיות של מה"ט.

נאבקים על החיים: דרישה להציב אפיפן בכל מסעדה ובית קפה בישראל

הפוסט דו"ח שוק העבודה: הנשים תפסו פיקוד, הגברים מגויסים – והבנייה תקועה הופיע לראשונה ב-כיף.

החופש הגדול כבר כאן, ובני נוער רבים יוצאים לעבוד כדי להרוויח קצת כסף וגם כדי להעסיק את עצמם. עם החזרה לשבירת השגרה לאחר סיום הלחימה מול איראן, משרד העבודה מבקש להזכיר להורים, למעסיקים ובעיקר לבני הנוער – החוק עומד לצידכם. מדריך מיוחד שפרסם המינהל לאכיפת חוקי העבודה במשרד מפרט בדיוק מהן הזכויות המגיעות לעובדים הצעירים – מה מותר, מה אסור, ומה אסור לוותר עליו.

שימו לב! במקרה של שינוי ברמת הכוננות, ההעסקה חייבת להיות כפופה לנהלי פיקוד העורף בדבר אמצעי מיגון לעובדים

+ המדריך כתוב בלשון זכר/ רבים ומתייחס לשני המינים

להלן עיקרי הזכויות המגיעות לבני הנוער העובדים:

1. גיל העסקה

אסור להעסיק בני נוער מתחת לגיל 14. נער שמלאו לו 14 וטרם מלאו לו 15 ניתן להעסיק רק בחופשות רשמיות מלימודים ורק בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו.

[במהלך שנת הלימודים מותר להעסיק בני נוער מגיל 15 ומעלה, ובלבד שלא חל עליהם חוק לימוד חובה. לגבי הנערים שחל עליהם חוק לימוד חובה ניתן להעסיקם רק בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 2(ב) לחוק].

2. פנקס עבודה

כיום אין חובה על המעסיק לדרוש פנקס עבודה. במקום זאת, נדרש המעסיק להחזיק במקום העבודה של הנער/ה צילום תעודת זהות שלו/ה או של הוריו/ה בצירוף אישור רפואי להעסקתו מרופא משפחה או ילדים שבו הרופא נתן אישור רפואי להעסקתו. בעבודות מסוימות, יש לקבל אישור מיוחד של רופא תעסוקתי כתנאי להעסקתו של הנער.

3. שעות עבודה

נער יועסק לכל היותר 8 שעות ביום ולא יותר מ-40 שעות שבועיות.

ניתן להעסיק בני 16 ומעלה במקום עבודה שמותר לעבוד בו יותר מ-8 שעות ביום, לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, עד 9 שעות ביום ולא יותר מ-40 שעות שבועיות. העסקה בשעות נוספות אסורה.

אין להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועי (ליהודים יום המנוחה השבועי הינו יום שבת. בני דתות אחרת יכולים לבחור בין הימים שישי שבת וראשון).

4. הפסקות

לאחר 6 שעות עבודה חובה לתת הפסקה של 45 דקות, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. ביום שלפני המנוחה השבועית או חג, יש לתת הפסקה של חצי שעה לפחות.

על המעסיק לתת לנער העובד הפסקות לשם שימוש לשל הנער בחדר השירותים בהתאם לצרכיו.

5. עבודת לילה

בין השעות 20.00 בערב ל- 08.00 בבוקר, אין להעסיק בני נוער (מי שלא מלאו לו 16 שנה) שחוק לימוד חובה חל עליהם,  צעיר (מי שמלאו לו 16),  שחוק לימוד חובה לא חל עליהם לא יועסקו בין השעות 22:00 – 08:00.

בהתאם לחקיקה שקידם משרד העבודה, ניתן להעסיק בני נוער שגילם הוא 16 עד 18 בחופשות רשמיות מלימודים עד השעה 24:00, וזאת בתנאי שהמעסיק ידאג להסעת העובד לביתו.

6. רישום שעות העבודה

חובה על מעסיק לערוך רישום מדויק של שעות העבודה. מומלץ כי בני הנוער יערכו רישום של הימים והשעות בהם הם עובדים, בנפרד, אצלם.

7. נסיעות לעבודה

בנוסף למשכורת, ישולמו הוצאות הנסיעה מהמגורים אל מקום העבודה ובחזרה (בסכום של עד 22.60₪ ליום עבודה).

כאמור, אם ההעסקה של צעיר הסתיימה לאחר השעה 23:00, המעסיק מחויב להחזירו לביתו בעצמו או באמצעות מי מטעמו עד חצי שעה מסיום עבודתו.

8. לא קיים דבר שנקרא "תקופת התלמדות" או "תקופת ניסיון"

כל תקופת העסקתו של הנער, מחייבת תשלום שכר בעד העבודה, לרבות תקופת "התלמדות" או תקופת "ניסיון". יש לשלם שכר עבור כל שעת עבודה החל מן השעה הראשונה.

9. תשלום עבור ימי הכנה וישיבות עבודה

על כל שעה של "יום הכנה" או "השתלמות" או "ישיבת עבודה" צריך לשלם, לרבות השתלמויות לקראת קייטנות.

10. קנסות ועונשים

אין להטיל על בני הנוער העובדים קנסות או עונשים, כל ניכוי מהשכר, בגין "קנסות" "נזקים" וכיוצא באלה אסור, כל עוד לא הותר על פי החוק.

11. חוק הודעה לעובד

מעסיק נדרש לתת לנער או לנערה המועסקים אצלו חוזה עבודה תוך 7 ימים מתחילת העסקה שמטרתו להבהיר את מהות העבודה שעליהם לבצע וכן את זכויותיהם. בהודעה לעובד צריכים להופיע, בין היתר, זהות המעסיק והעובד, וכן פרטים נוספים אשר יוכלו לסייע לעובד לדעת טוב יותר מה מצופה ממנו במהלך תקופת עבודתו. דרשו לראות את חוזה העסקה וודאו כי בחוזה מופיע כל מה שצריך להופיע וכן שאין בו דברים מנוגדים לחוק.

12. עבודות אסורות

יש עבודות שמטעמים בטיחותיים לבני נוער אסור לעבוד, לדוגמה,  בתחום החקלאות בבתי אריזה ובשדות פתוחים.  כמו כן אסור גם להעסיק בני נוער במשחטות ובבתי מטבחיים. זאת כיוון שנקבע על פי חוק שזהו מקום מסוכן לבני נוער. גם אם הם נהנים מהעבודה ומעוניינים לעשות אותה היא אסורה.

שכר המינימום לבני נוער עובדים:

שכר מינימום מעודכן לנוער (מאפריל 2025):

עד גיל 16 – 25.27 ש"ח לשעה

עד גיל 17 – 27.08 ש"ח

עד גיל 18 – 29.97 ש"ח

חניכים – 21.66 ש"ח

שר העבודה: "למנוע ניצול"

שר העבודה יואב בן צור: "העסקת בני נוער בחופשת הקיץ הוא פתרון חינוכי עבורם שלא יהיו בחוסר מעש והוא מקל מעל ההורים את הנטל הכספי בהוצאות המרובות בחודשי הקיץ. מפקחי משרד העבודה יאכפו את זכויות בני הנוער ויבדקו כי מדובר בהעסקה הוגנת ללא ניצול או הפרת חוקי העבודה. קורא למעסיקים לשמור על החוק."

ילדים במצור דיגיטלי: 91% מבני הנוער משתמשים ברשתות באופן בעייתי

הפוסט עובדים בקיץ? זו רשימת הזכויות שכל נער ונערה חייבים להכיר הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד העבודה פרסם הבוקר (ראשון) הנחיות חדשות בנוגע להגדרת "המפעלים החיוניים" המורשים להמשיך לפעול גם בעת חירום, תוך עמידה בהנחיות פיקוד העורף.

בהמשך להיוועצות בין שר העבודה יואב בן צור, מנכ"ל המשרד ישראל אוזן וסמנכ"ל כוח אדם לשעת חירום רביב מלאכי – יחד עם ראש רשות החירום הלאומית (רח״ל), איתן יצחק – הובהר כי מפעלים העונים להגדרת "משק חיוני" אינם נדרשים להגיש בקשה מוקדמת לאף גורם.

לדברי משרד העבודה, ההגדרה כוללת לא רק את המפעלים שכבר אושרו על ידי המשרד, אלא גם את כלל גורמי הייצור, השירותים, האספקה והמוצרים הדרושים לקיום האוכלוסייה, לכלכלה ולמאמץ המלחמתי, לרבות שרשרת הערך התעשייתית. כל עוד המפעל עומד בהגדרה – הוא רשאי להמשיך לפעול.

יחד עם זאת, קיים תנאי ברור של מיגון: המפעל חייב לוודא שבשטחו קיימת אפשרות גישה למרחב מוגן תקני, במסגרת זמן ההתראה הרלוונטי, ולפעול אך ורק עם מספר העובדים ההכרחי לצורך המשך פעילות תקינה.

במשרד העבודה מציינים כי שאלות נוספות ניתן להפנות למשרד הממשלתי האחראי על התחום בו פועל המפעל, וכן לאתר משרד העבודה בכל הנוגע לזכויות עובדים ולחוק שירות עבודה בשעת חירום.

בשעה שמשרד העבודה מבהיר אילו מקומות עבודה רשאים להמשיך לפעול כמשק חיוני, ובהם גם רשויות מקומיות, מתברר שלא כל עובד ציבור מנצל את מעמדו באחריות: עובד עיריית ירושלים נעצר לאחר שתיעד עצמו ברשתות כשהוא מסית ותומך באיראן ברקע ימי הלחימה.

הפוסט ממשיכים לעבוד למרות האזעקות: אלו המפעלים שמוגדרים כחיוניים הופיע לראשונה ב-כיף.

מה כוללת היוזמה?

• רישוי מקצועי עוד לפני העלייה לישראל
• ועדות מקצועיות במדינות המוצא
• ראיונות תעסוקתיים עם מעסיקים ישראלים
• קיצור תקופת ההתמחות למהנדסים ואדריכלים
• תוספת ניקוד בבחינות הרישוי
• הכרה בניסיון מקצועי נצבר
• הקלות בתכני ההתמחות

נתוני השנים האחרונות משקפים את הביקוש הגובר לרישוי מקצועי בקרב עולים:

• אדריכלות: 207 עולים נרשמו בפנקס האדריכלים
• הנדסת מבנים: כ-50 עולים נרשמו בפנקס המהנדסים
• הנדסאים: מעל 100 עולים נרשמו כהנדסאים באדריכלות ומבנים
• חשמל: 819 רישיונות הונפקו לעולים

שר העבודה, יואב בן צור, מסר:

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר הוסיף:

יו״ר הסוכנות היהודית, אלוף במיל׳ דורון אלמוג, אמר:

אורנה אנג'ל יו״ר התאחדות האדריכלים, הצטרפה לברכות:

מאיר שפיגלר, מנכ״ל חברת חשמל לישראל סיכם:

הפוסט עולים לישראל עם רישיון ביד: הצעת עבודה כבר מהבית הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד העבודה השיק היום (שני) יוזמה חדשנית לרגל יום הבטיחות והבריאות התעסוקתית הבינלאומי: סדרת סרטוני הסברה לעובדים זרים בענף הבנייה, המועברים בשפות זרות ומבוססים על טכנולוגיית בינה מלאכותית ואווטארים דיגיטליים.

מינהל הבטיחות במשרד מציין כי אחד מכל חמישה הרוגים בתאונות עבודה בענף הבינוי הוא עובד זר. לנוכח הנתונים המדאיגים והעלייה הצפויה במספר העובדים מהודו, היוזמה החדשה שמה דגש על הנגשת מידע קריטי לעובדים בשפת האם שלהם, באופן מותאם תרבותית, במטרה למנוע תאונות ולהציל חיים.

שר העבודה, יואב בן צור, מסר: ״תרבות בטיחות אינה נבנית באכיפה בלבד – אלא בהעלאת מודעות והנגשה לכלל האוכלוסיות. כל אדם, זכאי להתפרנס בכבוד ולשוב הביתה בשלום. משרד העבודה ימשיך לפעול, למען כל עובד, בכל שפה ובכל ענף. ביום הבטיחות הבינלאומי הזה – אנו מתחייבים להשקיע את מירב המשאבים באכיפה לצד הסברה.״

ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית ומפקח עבודה ראשי, חזי שוורצמן ן, הוסיף: "אחד היסודות המרכזיים ברגולציה חכמה הוא היכולת להתאים את המסר לגובה העיניים – בפרט כאשר מדובר באוכלוסיית עובדים פגיעה המועסקת באחד הענפים המסוכנים בישראל. יוזמת הסרטונים מבטאת את האחריות שלנו להתריע ,להזהיר ולאכוף באופן נחוש את חוקי ותקנות הבטיחות והבריאות בעבודה כלפי מעסיקים אשר לא עומדים במחויבתם החוקית לגנה על עובדיהם, לצד הסברה.״

לאור הגידול הצפוי במספר העובדים מהודו בענף הבנייה, חיוני מבחינתנו להנגיש להם מידע בשפתם על הסיכונים הייחודיים לעבודה בגובה ועל האמצעים למניעת תאונות. מדובר בהשקעה קטנה יחסית שמביאה לתשואה עצומה – הצלת חיי אדם, והיא מצטרפת להשקת המתחם הדיגיטלי החדש של המינהל 'בטוחים לדעת' שבו מרוכזים הדרכות בשפות זרות נוספות בתחומי הבטיחות והבריאות בעבודה".
במסגרת זו משיק מינהל הבטיחות סדרת סרטוני הסברה חדשניים, מבוססי בינה מלאכותית ואווטארים דיגיטליים, המיועדים לעובדים זרים בענף הבנייה, ובפרט לעובדים מהודו. הסרטונים מועברים בשפת האם של העובדים (הינדית) ובאופן מותאם תרבותית, ומטרתם להעלות את המודעות לסיכוני עבודה ולשמירה על בטיחות.

הפלטפורמה מאפשרת שליחת "מהדורות חדשות" ישירות לטלפונים הניידים של העובדים, תוך הדגשת נושאים מרכזיים:

• זיהוי אזורי סיכון באתרי בנייה
• שימוש נכון בציוד מגן אישי
• בדיקות בטיחות יומיות
• עבודה בטוחה בגובה ועל פיגומים
• דיווח על מפגעי בטיחות
• וכן מידע על זכויות העובדים.

הסרטונים פותחו בשיתוף קבוצות מיקוד של עובדים זרים בישראל, כדי להבטיח התאמה מדויקת לשפה ולתרבות. הם ישמשו כלי עזר רגולטורי, לצד הפצתם בערוצי הדיגיטל של משרד העבודה ובאמצעות תאגידי כוח האדם.

היוזמה מצטרפת להשקת המתחם הדיגיטלי החדש 'בטוחים לדעת' ולמגמה עולמית לשימוש בבינה מלאכותית לשיפור בטיחות העובדים. באתר היוטיוב של משרד העבודה ניתן למצוא מגוון רחב של הדרכות מקוונות, גם בשפות זרות.

זמר מפורסם ולהקתו נתפסו לאחר הופעה: נתפסו עם עשרות אלפי שקלים

הפוסט סרטוני בטיחות לעובדים זרים – בשפתם ובאמצעות בינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-כיף.

עשרות אלפי אזרחים כבר קיבלו את המענק הכספי הראשון בסדרת מענקי הסיוע שנקבעו בהחלטת הממשלה בעקבות אסון השבעה באוקטובר. סך התשלומים שהועברו עד כה עומד על כ-423 מיליון שקלים.

מדובר בפעימה ראשונה של מענקי סיוע מטעם הביטוח הלאומי, שניתנים למעגלי נפגעים רחבים שלא הוכרו כנפגעי פעולות איבה, אך כן נפגעו כתושבי העוטף או בשהייה באזורים שנפגעו במהלך מתקפת הטרור. בין הזכאים: אזרחים ששהו במסיבות בדרום, חיילים ואנשי ביטחון שלא היו בתפקיד בעת האירועים, קרובי משפחה של חללים, חטופים ומשוחררים, ועוד – בכפוף לעמידה בתנאי הזכאות שנקבעו.

19 אלף ילדים ו-258 ממשתתפי המסיבות: מתוך 55,466 הזכאים – 19,583 הם ילדים, ו-258 משתייכים לקבוצת משתתפי המסיבות. המענקים הועברו ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים, לאחר הצלבת מידע עם רשות האוכלוסין, נתונים פנימיים מהביטוח הלאומי ומידעים על שהות ביישובים שנפגעו.

מועד כניסת הכספים לחשבונות:

המענקים צפויים להופיע בחשבונות הבנק של הזכאים מחר, יום שלישי, 8 באפריל.

שר העבודה יואב בן צור בירך על המהלך ואמר: "מעגלי הטרור של אסון השבעה באוקטובר הם נרחבים וכואבים. ממשלת ישראל יזמה סיוע ומענקים נוספים לאלו שכבר חולקו עבור תושבי הדרום והערב ימים ספורים לפני חג הפסח זוהי פעימה ראשונה מהמענק עבור תושבי העוטף, שדרות ואופקים של תשלומי מענקי הסיוע שעוד ימשכו בחודשים הבאים ויעניקו מזור לכאב הקשה מנשוא".

ממלא מקום מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן, הוסיף: "עובדות ועובדי הביטוח הלאומי עובדים מסביב לשעון מאז אסון השבעה באוקטובר כדי לסייע בהחלטות הממשלה ולתפעל את על מערך המענקים השונים במסגרת המלחמה. לפני חג הפסח העובדים פיתחו מערכות מחשוב, תדרכו את עובדי השירות והעבירו מיליוני שקלים בזמני שיא מתוך הבנה לצורך המהותי בסיוע ומתוך אמונה אמיתית בשליחות הציבורית בכלל ובעת הזו בפרט".

צ'אט אחד לפני כולם: רמב"ם משיק את הדור הבא של שירותי הבריאות

הפוסט ביטוח לאומי בבשורה לפסח: מענקים של 423 מיליון ש"ח הופקדו לזכאים הופיע לראשונה ב-כיף.

במסגרת מבצע אכיפה של מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה, נערכה בשבועות האחרונים ביקורת פתע בעשרה בתי עסק במתחם 'ביג פאשן גלילות'. במסגרת הביקורת נבדקו זכויותיהם של 21 עובדים – ונמצא כי 13 מהם, כולם יהודים, הועסקו ביום המנוחה השבועי בניגוד לחוק.

בעקבות הממצאים, משרד העבודה פתח בהליכי אכיפה, שנמצאים כעת בשלבי חקירה. עם סיום הבדיקה, יוחלט אם להטיל עיצומים כספיים על העסקים – בגובה של 41,130 שקלים לכל הפרה – או להגיש כתבי אישום.

השר בן צור: "חוקי העבודה אינם המלצה"

שר העבודה יואב בן צור מסר: ״חוק שעות עבודה ומנוחה במדינת ישראל קובע באופן ברור, אסור באופן חמור להעסיק עובדים יהודים בשבת ללא מתן היתר מיוחד. לא אתן למונופלים לנצל את העובדים מהאוכלוסיות המוחלשות בניגוד לחוק. בהתאם לכך אגף האכיפה במשרד העבודה הגביר את האכיפה נגד מעסיקים אשר יפרו את החוק. כשר העבודה, המדיניות שלי ברורה ונחרצת. במדינת היהודים – לא השבת ולא זכויות העובדים ירמסו ברגל גסה.״

היועמ"ש העירוני: חובה לאכוף כבר בשבת הקרובה

במקביל לפעילות משרד העבודה, עו"ד מיכה בלום, היועץ המשפטי של עיריית רמת השרון, הפיץ חוות דעת משפטית לחברי מועצת העיר ולהנהלתה, בה קבע כי אגף הפיקוח העירוני מחויב לפעול נגד פתיחת חנויות בשבת במתחם BIG – ולהטיל קנסות כבר בשבת הקרובה.

לדבריו, "חוק המרכולים" שנכנס לתוקף ב-2018 אינו מאפשר פתיחת חנויות אופנה ומותגים בשבתות ובחגים. לפי החוק, רק לשר הפנים יש סמכות להחריג עסקים חיוניים מסוימים מהאיסור.

מאבק ציבורי: "לא ייתכן שצפצוף על החוק יעבור בשתיקה"

חוות הדעת מגיעה על רקע קמפיין ציבורי שנערך בימים האחרונים תחת הסלוגן "ביג מיסטייק", במסגרתו דורשים פעילים לסגור את המתחם בשבתות. לדבריהם, פתיחת החנויות פוגעת בצביון השבת, בזכויות העובדים ובתחרות ההוגנת מול עסקים שומרי שבת.

אביעד גדות, מנכ"ל ארגון "חותם" ואחד ממובילי המאבק, מסר: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ונקבע בה בחוק שמתחמי קניות יהיו סגורים בשבת. לא ייתכן שצפצוף של מנכ"ל BIG על החוק ופגיעה בסטטוס קוו ובצביון היהודי של המדינה יעבור בשתיקה מצד גורמי האכיפה. אנחנו דורשים מהם לאכוף את קיום החוק ולפעול לסגירת המתחם בימי המנוחה

מנכ"ל BIG תוקף את הממשלה – ומואשם בעצמו בהפרת החוק

בתוך כך, חי גאליס, מנכ"ל רשת BIG, פרסם בשבועות האחרונים פוסטים תקיפים בפייסבוק בהם מתח ביקורת על הממשלה. בין היתר כתב: "לא הבנתי – יש חוק או אין חוק בישראל?"
וכן: "אין אפילו שר אחד עם אומץ שיאמר בקול נחרץ שהממשלה תכבד כל פסיקה של בג״ץ."

אלא שבזמן שגאליס קורא לפעול לפי החוק – הוא עצמו דווקא מואשם בהפעלה בניגוד לחוק של מתחמי קניות בשבת.

כחולים למען החולים: שוטרי הבורסה ר"ג הפתיעו ילדים חולי אפילפסיה

הפוסט "יש חוק או אין חוק בישראל?" – עד שזה נוגע לשבת ולצביון היהודי הופיע לראשונה ב-כיף.

בצל הלחימה בדרום ובצפון והמצב הכלכלי המורכב, שר העבודה יואב בן צור חתם הבוקר (שני) על העלאת שכר המינימום במשק. מדובר בהעלאה של כ-367 שקלים – מ-5,880 ש"ח לחודש לסך של 6,247.67 ש"ח. השכר השעתי יתעדכן בהתאם ויעמוד על 34.32 ש"ח לשעה, בהתאם להיקף משרה של 182 שעות חודשיות.

המהלך ייכנס לתוקף החל מ-1 באפריל 2025, והוא מהווה את העלאת שכר המינימום השלישית עליה חותם בן צור מאז כניסתו לתפקיד.

שכר נמוך מהסכום המעודכן? זו עבירה פלילית

במשרד העבודה מבהירים כי תשלום שכר נמוך מהשכר המעודכן יהווה עבירה פלילית והפרה מינהלית, והנושא ייאכף על ידי אגף האכיפה של המשרד. העלאת השכר נעשתה מתוקף סמכותו הישירה של שר העבודה, ללא צורך בהחלטת ממשלה.

בן צור: "מתמודדים עם יוקר המחיה שפקד אותנו בעקבות המלחמה"

שר העבודה יואב בן צור מסר: ״העלאת שכר המינימום היא בשורה עבור מאות אלפי העובדים במשק אשר עמלים קשה לפרנסתם ומתמודדים עם יוקר המחיה שפקד אותנו בעקבות המלחמה. מודה ליו״ר ש״ס אריה דרעי על עמידתו האיתנה למען האוכלוסיות המוחלשות, במאבק העיקש שניהל מול פקידי האוצר בדיוני התקציב לשנת 2025 שלא להקפיא את שכר המינימום. אמשיך לחזק את מעמדם ושכרם של מיליוני העובדים בישראל."

בן צור הבהיר כי ההחלטה נובעת מתפיסת עולם ערכית-חברתית: ״העלאת שכר המינימום בעת מלחמה, היא מחובתנו הערכית והמוסרית עבור העובדים במשק העמלים קשה לפרנסתם״

4.8 מיליארד ש"ח בשטח: המדינה מטפלת בלוחמים ובנפגעי הנפש מהמלחמה

הפוסט אמיתי לגמרי וזאת לא מתיחה: ב 1/4 עליה בשכר בישראל וזה מה שתקבלו הופיע לראשונה ב-כיף.

שר העבודה יואב בן צור הודיע אתמול (שלישי) כי שכר המינימום במשק יעלה החל מה-1 באפריל, במסגרת המשך יישום ההסכמות בין ההסתדרות, המעסיקים ומשרד האוצר. את ההכרזה סיפק במהלך סיור מקצועי במוקד 'תקשוב' של הביטוח הלאומי בצפת, שם שוחח עם העובדים וחשף בפניהם את המהלך.

“באפריל הקרוב אעלה את שכר המינימום שוב וזה ייכנס לתוקף ב-1/4. זו החלטה סופית שלי בנושא וכבר התחלתי בהליך החתימה”, אמר השר לעובדים.

העלאת שכר המינימום צפויה להשפיע על מאות אלפי עובדים, במיוחד בענפי השירותים, התעשייה והמוקדים הטלפוניים, שם מועסקים רבים בשכר מינימום. עם זאת, השר לא ציין מה יהיה שיעור ההעלאה המדויק, אך לפי גורמים במשרד העבודה מדובר בהמשך העלאת השכר בשלבים, בהתאם לתוכנית שנקבעה מראש.

שכר המינימום בישראל יעלה ל-6,248 שקלים לחודש, עלייה של 368 שקלים (כ-6.25%) מהשכר הנוכחי, העומד על 5,880 שקלים. שכר המינימום לשעה יעמוד על 34.33 שקלים.

במשרד העבודה אישרו כי ההליך המנהלי להעלאת השכר כבר נמצא בעיצומו, והחתימה הרשמית צפויה להתרחש בשבועות הקרובים.

מה שיאפשר את יישום ההחלטה החל מה-1 באפריל.

העלאת שכר המינימום היא חלק ממדיניות הממשלה להקל על עובדים במעמד הנמוך ולשפר את תנאי העבודה במשק. מהלך זה עשוי גם להשליך על עלויות העבודה במשק ועל מחירי המוצרים והשירותים.

ונהפוכו רפואי: המקרים שבהם הרופאים קבעו שאין סיכוי – והגוף הפתיע

הפוסט בעוד קצת יותר מחודש: עליה משמעותית בשכר העובדים בישראל הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד העבודה הודיע היום (ראשון) על הארכת תקופת הרישום למעונות היום והמשפחתונים המסובסדים לשנת הלימודים תשפ"ו. הרישום, שהיה אמור להסתיים ב-8 במרץ, הוארך בשבוע נוסף עד ליום ראשון, ה-16 במרץ 2025, בהנחיית שר העבודה, יואב בן צור.

שר העבודה הנחה היום את הצוותים המקצועיים להאריך את תקופת הרישום וזאת כדי לתת הזדמנות לכל מי שהחמיץ את תקופת הרישום וכדי לוודא שכל הפעוטות הזכאים יוכלו ליהנות ממעון יום מסובסד ומפוקח על ידי המדינה.

רישום דיגיטלי ונוח להורים

הרישום למעונות היום ממשיך להתבצע באופן מקוון, ללא צורך בהגשת מסמכים פיזיים. לאחר תהליך הזדהות קצר, ההורים יכולים לבחור את המעון המתאים מבין האפשרויות הזמינות ולהשלים את הרישום בקלות.

הקמפיין המלווה את תקופת הרישום, תחת הסלוגן "רישום למעונות היום? זה לא תיק – זה קליק!", הופץ ברדיו, בדיגיטל ובעיתונות הארצית, במטרה להגביר את המודעות בקרב ההורים.

קדימות למשרתי מילואים

השנה, משרד העבודה מעניק עדיפות בקבלה למעונות היום למשרתי מילואים ששירתו לפחות 60 ימים במהלך שנת 2024. מדובר בצעד נוסף במטרה לתמוך במשפחות משרתי המילואים ולסייע להם לשלב בין שירותם למערכת המשפחתית.

בשנת הלימודים הקודמת נרשמו כ-105 אלף ילדים למעונות היום, ובמשרד העבודה צופים היקף רישום דומה גם השנה. תוצאות הרישום יישלחו להורים לאחר סיום תקופת הרישום ב-16 במרץ.

מזעזע: צלבי קרס צוירו על אמבולנסים של מד"א בזמן טיפול חירום

הפוסט הזדמנות אחרונה לרישום למעונות היום – ומי ההורים שיקבלו עדיפות? הופיע לראשונה ב-כיף.