מכתב אישי מהרבי מליובאוויטש, שנשלח לאישה שסבלה מכפייתיות בשטיפת ידיים, חושף הסתכלות מעמיקה ובלתי צפויה על התמודדות עם OCD. במילים פשוטות וברורות הוא מצליח להעניק לאותה אישה ולכל מי שמתמודד עם מחשבות טורדניות נחמה, כיוון וטיפול מעשי.

יש עוד רבים במצבך, את נורמלית

כבר בתחילת מכתבו מציין הרבי:
"בודאי סיפר לה הרופא – שכמה וכמה אנשים נמצאים במצב דומה לזה שמתארת (שנדמה להם: שעשו משהו שלא בהידור, שידיהן אינן נקיות ולכן צריך לרחצן עוד הפעם וכו')."
במילים אחרות, התחושה של חריגות או חוסר נורמליות היא אשליה. עצם ההבנה כי רבים חווים את אותה תופעה, מעניקה מידה של רגיעה ושייכות.

"לא להילחם, להסיח את הדעת"

ההדרכה המרכזית של הרבי היא לשנות את הגישה כלפי המחשבות הכפייתיות:
"ובאם משתדלים לא לשים לב כלל למחשבות אלו (לא להלחם בהן, כי אם להסיח את הדעת מהן ככל האפשרי) נחלשות המחשבות מזמן לזמן עד שעוברות לגמרי."
המסר ברור: לא להיאבק בכוח, אלא דווקא לא להעצים את המחשבות. ההתייחסות הנכונה היא אדישות מבוקרת, התעסקות מיידית בעניינים אחרים.

"לא לעשות מזה עניין"

הרבי אף מביא דוגמה מעשית:
"וכשיפול ברצונה לרחוץ את ידיה, לדוגמה: לא תעשה issue [-ענין] מזה, כי אם, או שתאמר לעצמה שאין ממש ברצון זה, או שתרחץ הידים ותתעסק תכף ומיד במשהו שאין לו כל שייכות לכל זה."
כך, גם אם הפעולה נעשית, היא נעשית באופן טבעי וללא דרמה, מה שמחליש את אחיזת ההפרעה.

חיזוק הבריאות הכללית

מעבר לפן הנפשי, הרבי מדגיש את ההיבט הפיזיולוגי:
"חלק מהסיבות הגורמות למצב שלה הן חלישות הבריאות הכללית שלה, וחיזוק הבריאות גם כן יועיל להקלת המצב."
בכך הוא מכוון להתייחסות הוליסטית: לשמור על הגוף, לא רק על הנפש. בהמשך הוא ממליץ גם להתייעץ עם רופא ידיד ולפעול לפי הוראותיו.

גם ממד רוחני: בדיקת המזוזות

לבסוף מציע הרבי רובד נוסף של חיזוק:
"[מומלצת גם] בדיקת המזוזות [בביתה]."
צעד קטן אך בעל משמעות רוחנית, המשלים את התמונה של גוף, נפש וסביבה רוחנית מתוקנת.

הפוסט מכתב נדיר של הרבי מליובאוויטש: הדרך הפשוטה להתמודדות עם OCD הופיע לראשונה ב-כיף.

כמעט כל אחד מכיר את התחושה הזו: עומס, כאב או קושי, והתגובה האוטומטית היא פשוט לברוח. לפעמים זה במסכים, לפעמים באוכל או בשינה ארוכה. מחקרים בפסיכולוגיה מראים שזו תגובה טבעית, מנגנון הגנה שנועד להרחיק אותנו מהסכנה.

אבל מה קורה כשהבריחה הופכת לדפוס? לפי סקירה שפורסמה ב־Frontiers in Psychiatry (2024), שימוש חוזר בהימנעות כדי להתמודד עם מצבים מאתגרים עלול להוביל לעלייה ברמות חרדה, דיכאון ואפילו התמכרויות.

מתי בריחה מועילה

לא כל בריחה היא שלילית. מחקרים מצביעים על כך שבריחה זמנית, כמו טיול קצר, מנוחה, או עיסוק יצירתי, יכולה דווקא לאפשר לנפש לנשום ולצבור כוחות. במילים אחרות, "בריחה מודעת" היא סוג של מחסה רגשי: הפסקה שנועדה לאזן ולהיטען מחדש.

מתי בריחה מזיקה

הבעיה מתחילה כשההימנעות הופכת לאוטומטית. סקירה שפורסמה ב־Journal of Anxiety Disorders (2015) מדגישה שהימנעות מתמשכת מחזקת את הפחדים במקום להעלים אותם. אדם שנמנע מלהתמודד עם מצבים מאתגרים לומד באופן לא מודע שהמצב מסוכן, גם אם הוא לא באמת כזה.

כך נוצר מעגל: הקושי מביא בריחה, הבריחה מחזקת את הקושי, וחוזר חלילה.

איך מזהים את הצורך האמיתי

מאחורי כל בריחה מסתתר צורך. לפעמים זה מנוחה, לפעמים קרבה, ולפעמים פשוט הקלה רגעית. ברגע שמזהים את הצורך, אפשר להחליט איך למלא אותו בצורה מודעת: לנוח באמת, לדבר עם מישהו קרוב, או לבחור פעולה קטנה וממוקדת במקום דחיינות אינסופית.

המסקנה מהמחקרים ברורה: בריחה היא לא אויב, אלא סימן. היא מספרת לנו שמשהו קשה מדי כרגע ושאנחנו זקוקים להקשבה עצמית. הבחירה שלנו היא אם להפוך אותה למחסה זמני ובריא, או לתת לה לנהל אותנו.

וכאן טמונה הנחמה: ברגע שאנו שמים לב לבריחה ומבינים את מקורה, היא יכולה להפוך לא למבוך שמאבד אותנו, אלא לדלת שפותחת דרך חדשה להתמודדות, לצמיחה ולשלווה פנימית.

מענק חירום מיידי: 4,000 שקל תוך 72 שעות

הפוסט הפסיכולוגיה של הבריחה: מתי היא מצילה אותנו ומתי היא לוקחת אותנו בשבי הופיע לראשונה ב-כיף.

ההתמודדות עם אובדנות היא מהנושאים הכואבים והרגישים ביותר בחברה הישראלית, אך דווקא כאן טמון הכוח לשנות מציאות. כל מחקר חדש יכול להציל חיים, להעניק כלים למשפחות ולמערכת הבריאות, ולפתוח חלון של תקווה לאלפי אנשים. עבור הסטודנטים והסטודנטיות שיבחרו להיכנס לעומק התחום, המלגות הן לא רק סיוע כספי, אלא שליחות אנושית מהחשובות ביותר שיש.

לא רק באובדנות יש מענקים: באוגוסט עודכן גם מענק האשפוז ליולדות, כשהסכומים מגיעים לעשרות אלפים ובמקרה של פגים אף למאות אלפים.

בעקבות המלחמה, טראומות השביעי באוקטובר וריבוי מקרי ההתאבדות בחודשים האחרונים הצורך במחקר מעמיק בתחום האובדנות מעולם לא היה דחוף יותר. מאחורי כל נתון עומדות משפחות מרוסקות, וחברה שלמה שמבקשת כלים להבין, למנוע ולתמוך. עבור סטודנטים וסטודנטיות שיבחרו להקדיש את לימודיהם לנושא, המלגות שמציעה עמותת "בשביל החיים" הן הרבה מעבר לתמיכה כספית, הן הזדמנות להפוך את הכאב של התקופה לתקווה עבור אחרים.

לצד הצורך בחקר האובדנות, משרד הבריאות פרסם לאחרונה דוח מדאיג על הסוכרת בישראל, ממנו עולה כי אחד מכל שלושה בני 65 חולה במחלה, ושיעוריה גבוהים במיוחד בשכבות חלשות.

עמותת בשביל החיים , חזון שנולד מתוך טרגדיה

עמותת "בשביל החיים" הוקמה בשנת 2000 על ידי בני ובנות משפחות שאיבדו יקיריהם בהתאבדות, יחד עם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש. מטרתה המרכזית היא להעניק תמיכה למשפחות שכולות ולפעול ברמה הלאומית לצמצום תופעת האובדנות בישראל.

מאז שנת 2017 פועלת העמותה גם במסגרת מרכזי סיוע מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי, והיא מעניקה תמיכה למשפחות שאיבדו את יקיריהן גם בעקבות תאונות דרכים ועבירות המתה.

מענקי מחקר לסטודנטים בתארים מתקדמים

אחת מהיוזמות הייחודיות של העמותה היא חלוקת מלגות מחקר שנתיות. בכל שנה מוענקות מלגות בסך 5,000 ש"ח לעבודה מחקרית בנושא התאבדות. המלגות ניתנות על ידי משפחות שאיבדו את יקיריהן, מתוך מטרה לעודד סטודנטים וסטודנטיות בתארים מתקדמים להעמיק בחקר התחום ולהוביל לידע חדשני שיסייע במניעת התאבדויות.

משרדיה של העמותה שוכנים בבית אלון אלישר ברחוב אבן גבירול בתל אביב. הבית נתרם על ידי הוריו של אלון אלישר ז"ל, שהתאבד בדצמבר 2016, ונועד להנציח את זכרו. המקום משמש כמרכז פעילות, סיוע ותמיכה למשפחות ולעוסקים בתחום.

הפוסט עמותת בשביל החיים מעניקה מענק כספי של 5000 ש"ח לסטודנטים למחקר הופיע לראשונה ב-כיף.

מהו ביטחון עצמי אצל ילדים – ואיך אפשר למדוד ולחזק אותו?

ביטחון עצמי (self-esteem) הוא לא רק תחושת ערך כללית – אלא מדד פסיכולוגי מובהק שמנבא הצלחה אקדמית, יציבות רגשית ויחסים חברתיים. מחקרים עדכניים מגלים: הביטחון העצמי מתפתח בהדרגה לאורך הילדות, אך לא כולם מגיעים אליו באותו קצב – ויש מה לעשות כדי לשנות את זה.

ההגדרה הקלאסית מגיעה כבר מ־1890, עם עבודתו של ויליאם ג'יימס, שזיהה את הביטחון העצמי כהערכה הסובייקטיבית של האדם את ערכו. כיום מבחינים בין ביטחון עצמי כללי לבין תחושת מסוגלות בתחום מסוים – למשל, "אני טוב במתמטיקה" או "אני חבר טוב".

מחקרי אורך מצביעים על מגמת עלייה מתונה בביטחון העצמי של ילדים מגיל 9 ועד סוף גיל ההתבגרות, עם קפיצות בזמני מעבר – כמו כניסה לחטיבת הביניים או שינויים גופניים בגיל ההתבגרות.

התיאוריה של אריקסון על "חריצות מול נחיתות" ממקמת את רכישת הביטחון בשנים הקריטיות של גיל 6 עד 11. סוזן הארטר, פסיכולוגית מובילה בתחום, מוסיפה: הביטחון העצמי מתעצב דרך משוב חוזר – מההורים, מהמורים, ומהחברים.

מה בונה ביטחון עצמי אצל ילדים? כך אומרים הנתונים

מטא־אנליזה שפרסמו החוקרים פינוקארט וגרקה, שבחנה נתונים מ־116 מחקרים (כולל יותר מ־55 אלף ילדים), מצאה שסגנון הורות סמכותי – שמשלב גבולות וחום – קשור לרמות גבוהות של ביטחון עצמי. לעומת זאת, סגנונות סמכותניים או מתירניים ניבאו ביטחון נמוך יותר.

מחקרים נוספים מאשרים:

• היקשרות בטוחה לאם או אב מנבאת ביטחון עצמי גבוה, גם כשלוקחים בחשבון רקע משפחתי.
• הצלחות לימודיות מעודדות ביטחון, בעוד שחוויות של בריונות יוצרות מעגל פגיעות מתמשך.
• בני נוער המכורים לרשתות החברתיות מציגים ביטחון עצמי נמוך יותר – בעיקר דרך דימוי גוף פגוע.
• פעילות גופנית – במיוחד קבוצתית – תורמת לשיפור עקבי בביטחון העצמי. מטא־אנליזה עדכנית שכללה 30 מחקרים מצאה אפקט מובהק.

כך תדעו למדוד ביטחון עצמי – גם אצל ילדים צעירים

השאלון הקלאסי של רוזנברג (RSES) מותאם לילדים מגיל 12, אך קיימת גם גרסה מקוצרת לגילים 7–12. כלים נוספים כמו פרופיל התפיסה העצמית (Harter, 1985) או מבחן אסוציאציות מרומזות (IAT-SE) מאפשרים לבחון גם ביטחון עצמי סמוי, כולל התאמה לתצפיות נוירולוגיות.

מה עובד? שיטות שמבוססות ראיות לשיפור הביטחון העצמי

הנה מה שמוכח מדעית במחקרים מבוקרים:

• בבית: שימוש בשבח ממוקד מאמץ (למשל "עבדת קשה" ולא "את גאון") משפר משמעותית את הביטחון העצמי, במיוחד בגילים 7–9.
• בתפיסה עצמית: תוכניות Growth Mindset, שמלמדות את הילד שהיכולות שלו גמישות ונלמדות, נמצאו יעילות.
• בבתי הספר: תוכניות חינוך רגשי-חברתי (SEL) מפחיתות חרדה ומקדמות ביטחון.
• בתנועה: מחול, ספורט ופעילות קבוצתית הם מנוע רגשי של ממש. מחקר סיני שנערך בילדים "שנשארו מאחור" מצא ירידה בדידות ועלייה בביטחון עצמי לאחר 16 שבועות מחול.
• באורח החיים: צמצום זמן מסך, חינוך לראייה חיובית של הגוף, והכוונה לחוויות הצלחה – כולם משפיעים.
• בילדים עם קשיים: תוכניות כמו "Clever Kids" שנוסו בילדים עם דיסלקסיה שיפרו משמעותית את תחושת הערך והפחיתו סטרס.

שילוב כוחות: כך בונים ביטחון עצמי לאורך זמן

החוקרים מסכימים: ביטחון עצמי הוא תוצאה של פעולה עקבית במספר זירות בו-זמנית – ולא משהו שנבנה ביום. הנה מה שדרוש:

• מערך תומך מכל הכיוונים

  ילד לא גדל בבידוד. ביטחון עצמי חזק נוצר כשיש סנכרון בין מה שהילד שומע ורואה בבית, בבית הספר ובסביבה הרחבה – כולל באינטרנט. כשההורים מעודדים, המורים מחזקים, והסביבה ברשת בטוחה – הילד מקבל מסר אחיד: "אתה מסוגל".

• מדידה לאורך זמן – לא רק מה שהילד אומר

כדי להבין אם הביטחון העצמי של הילד באמת משתפר, צריך להסתכל על התמונה השלמה: לא רק לשאול אותו איך הוא מרגיש, אלא לשלב גם תצפיות של מורים, הערכות של הורים, ולעיתים אפילו מבחנים פסיכולוגיים.

• רגישות תרבותית – כי לא כל ילד חווה את העולם באותו אופן

  מחקרים בישראל הראו שלמגדר, לרקע דתי, ולתרבות הספציפית של הילד יש השפעה משמעותית על איך הוא מפרש חיזוקים או כישלונות. ילד ממשפחה דתית, למשל, עשוי לפרש הערה של מורה אחרת לגמרי מילד חילוני. לכן חשוב להתאים את הדרך ולא להשתמש באותו נוסח או שפה עם כולם.

• השקעה לטווח ארוך – כי ביטחון נבנה לאורך זמן

  גם ההתערבות הכי טובה לא תשנה הכול במפגש אחד. מחקרים מראים שהתועלת האמיתית מגיעה כשבודקים מה קורה אחרי כמה חודשים – ולא רק מיד לאחר סדנה או טיפול. זו הסיבה שכל תוכנית איכותית כוללת מעקב (follow-up) ומדידה חוזרת.

והעתיד? מדידות בינה מלאכותית ופרופיל גנטי אישי

כיווני מחקר עתידיים בוחנים האם ניתן לנתח תנועות דיגיטליות יומיומיות ולחזות תנודות בביטחון העצמי. במקביל, מחקרי גנטיקה רומזים לכך שלפחות 40 אחוזים מהשונות בין ילדים נובעים מתורשה – אך לא פחות חשוב: השפעה סביבתית חיובית יכולה לשנות הכול.

המסקנה: אין דבר כזה "ילד לא בטוח בעצמו" – יש סביבה שלא רואה אותו

ביטחון עצמי אצל ילדים לא מתפתח מעצמו – הוא תוצאה של מערכת שלמה שפועלת יחד: הורים, חינוך, קהילה וסביבה דיגיטלית. זה לא קסם – זה מדע. ומי שמיישם אותו נכון, יכול לראות שינוי כבר תוך כמה שבועות.

הקשר בין ביטחון עצמי לדימוי גוף מתחזק כבר מגיל צעיר, ובני נוער רבים שואבים השראה – ולעיתים גם לחץ – מהרשתות החברתיות והתדמית שמוצגת בהן. לא במקרה, אחד המחקרים המוזכרים בכתבה מצא קשר ישיר בין התמכרות למסכים לבין ירידה בביטחון העצמי, בעיקר דרך דימוי גוף שלילי. מגמה זו נמשכת גם בבגרות: סקר בין־לאומי עדכני חושף זינוק חסר תקדים של 42% בניתוחים אסתטיים תוך ארבע שנים בלבד.

הפוסט זה לא מולד: כך תעזרו לילד לבנות ביטחון עצמי – בעזרת מה שמוכח מדעית הופיע לראשונה ב-כיף.

תוספת של כ־800 שקל לשכר הבסיס, מענק חתימה ומסלולי קידום – רפורמת "הישג" ממשיכה לפעימה השנייה – מעל 400 מיליון שקל בשנה

היסטוריה במגזר הציבורי: משרד האוצר, ההסתדרות ואיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים חתמו היום (חמישי) על הפעימה השנייה של רפורמת "הישג" – הסכם רחב היקף לשדרוג תנאי השכר וההעסקה של העובדות והעובדים הסוציאליים. שדרוג השכר צפוי להיכנס לתוקף באופן רטרואקטיבי מאפריל 2025, ולעלות למדינה למעלה מ־200 מיליון שקל בשנה – ובסך הכול מעל 400 מיליון שקל מאז החתימה על ההסכם המקורי בשנת 2022. הפעימה הראשונה כללה, בין היתר, ביטול תוספת ההשלמה לשכר המינימום, בניית מסלולי קידום מקצועיים בשליטת העובדת והקמת מערך האבטחה והמוגנות עבור המחלקות לשירותים החברתיים.

שכר בסיס חדש, מענקים והכרה מקצועית

במסגרת ההסכם החדש, שכר הבסיס של עובד סוציאלי בתחילת דרכו יעמוד על כ־9,400 ש"ח לעומת 8,600 ש"ח כיום (ולפני הרפורמה – רק 7,900 ש"ח). ההסכם כולל גם מענק חתימה חד־פעמי בגובה 2,700 ש"ח לעובד במשרה מלאה. השכר ימשיך להיבנות מתוספות עבור ותק, השכלה, הכשרות ותפקידים ניהוליים – בהתאם למבנה שנקבע בהסכם מ־2020.

ההסכם חל בשלב זה על כ־18,500 עובדים ועובדות סוציאליים במגזר הציבורי, ובשלב הבא יורחב גם לעמותות וספקי שירותים ממשלתיים – כ־4,000 נוספים – באמצעות צו הרחבה.

"צעד היסטורי לתיקון עוול מתמשך"

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בירך על החתימה:

"העובדות והעובדים הסוציאליים הם עמוד התווך של השירותים החברתיים בישראל. גם בתקופה של אתגרים לאומיים וחברתיים חסרי תקדים, הם ממשיכים לפעול במסירות, ברגישות ובאחריות כלפי הציבור. הפעימה השנייה של רפורמת 'הישג' היא המשך ישיר למחויבות שלנו להבטיח תנאי שכר הוגנים, אופק מקצועי וביטחון תעסוקתי לאנשים שמקדישים את חייהם לרווחת האחר. זהו צעד חשוב נוסף בדרך לתיקון עוול היסטורי כלפי מקצוע חיוני זה. אני מודה לשותפינו במשרד האוצר, במשרד הרווחה, בשלטון המקומי ובמערכת החינוך והבריאות, וכמובן ליו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים ענבל חרמוני ולצוותה המקצועי והנחוש שפעלו לקידום ההסכם החשוב הזה".

באוצר: "ממשיכים לחזק את מערך בריאות הנפש"

הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, ציין כי: "הסכם העו"ס הזה הוא חלק ממגמה אשר מוביל אגף שכר והסכמי עבודה, של טיפול עומק בכלל מגזרי הבריאות, לרבות בריאות הנפש, ומצטרף אל הסכמים קודמים אשר נעשו במגזר האחיות, הפסיכולוגים, פרא-רפואיים ורופאים. אגף השכר רואה חשיבות רבה בחיזוק מערכי הבריאות ובריאות הנפש בכלל המגזר הציבורי, ובשיפור היכולת של המעסיקים במגזר הציבורי לקלוט עובדים איכותיים ומסורים במקצועות אלו, ולשמרם לאורך זמן, וכל זאת במטרה לספק שירותים טובים יותר לרווחת כלל אזרחי ישראל. העובדים הסוציאליים, כמו רבים במערך הבריאות ובריאות הנפש, היו בחזית העשייה הציבורית מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וזו הזדמנות לא רק להודות לכל אחד ואחת מהם, אלא גם לחתום על הסכם אשר יאפשר שיפור נוסף ומשמעותי בשכרם. בהזדמנות זו אודה גם לעבודתם המסורה של אנשי אגף שכר והסכמי עבודה אשר עבדו תקופה ארוכה על השלמת הסכם זה: גלעד וורגיון, יוסף קוליק, מאור לזר וליז כהן, שהמגזר הציבורי התברך בעובדים מסורים כאלו".

"בקו החזית – גם במלחמה"

יו״ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות חיים ביבס, הוסיף: "העובדים הסוציאלים עומדים בקו החזית של החברה הישראלית. מאז ומתמיד, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, הם פועלים במסירות ובמקצועיות – תוך עשייה מתמדת והתמודדות עם עומס רב. במסגרת הפעימה השנייה בהסכם השכר שנחתם כעת, עלה השכר בשיעור שבין 11%-13% וישולם מענק חד־פעמי של 2,700 שקל למשרה מלאה. מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות נותנות מענים מגוונים לצרכים ההולכים וגדלים בקרב האוכלוסיות כולן – גם בשגרה וגם בחירום. חיזוקן הוא חיזוק החוסן הלאומי של כולנו".

חרמוני: בשורה של 400 מיליון ש"ח – זה לא הסוף

יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, עו"ס ענבל חרמוני אמרה כי: "אני גאה בעו"ס האמיצות, המסורות והמקצועיות אשר מלוות את הציבור בשגרה ובחירום. השנים האחרונות הביאו לפתחנו מצוקות רבות וחריפות שטרם הכרנו: מגיפה עולמית וסגרים ממושכים, קיטוב חברתי, עליה חדה בפשיעה ובאלימות, טבח נוראי, חטופים ומלחמה ממושכת. העו"ס נמצאות שם גם כשכל השאר ממשיכים הלאה, אוספות עם האוכלוסייה את השברים, בידיים אמונות. רפורמת 'הישג' הינה פורצת דרך, והבשורה של 400 מיליון שקל עבור ציבור העו"ס היא עצומה ומהווה פתח להמשך המאבק לשיקום הע"ס בישראל. אני מודה ליו"ר ההסתדרות על עמידה איתנה לצד העובדים עד לסיום המתוק. אני מודה לחברי מוסדות איגוד העו"ס אשר לקחו חלק פעיל ואחריות מלאה בגיבוש ההסכם ובמו"מ, בהובלתו המצוינת של עו"ס אסף משיח, מנהל חטיבה ארצית באיגוד, ולצוות האיגוד כולו. אני מודה לאדם בלומנברג, ראש אגף כלכלה ומנכ"ל האגף לאג"מ בהסתדרות, על השותפות האמיצה והליווי המקצועי. תודה לצוותים המשפטיים והכלכליים שלצידנו. הערכתי לצוות במשרד האוצר על עבודה קשה עד להשלמת המשימה, לשר הרווחה מר יעקב מרגי ולמנכ"ל משרד הרווחה מר ינון אהרוני ולשותפינו במערכות הבריאות, הביטחון, החינוך  והשלטון המקומי, על המעורבות, הדחיפה והשותפות".

משרד הבריאות: "מכירים במעמד המקצוע"

שני שרביט, סמנכ"לית בכירה להון אנושי במשרד הבריאות, אמרה כי: "הסכם השכר מקדם משמעותית את מעמד העובדים הסוציאליים למקום הראוי להם. ראינו את פעולתם הנמרצת בתמיכה במטופלים בשגרה וגם ובעיקר בעת המלחמה. ראוי לחזק עובדים מסורים ואיכותיים אלה וזהו צעד חשוב מאוד המביע את ההערכה של מערכת הבריאות לעובדיה".

גם יעל גור, מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות, אמרה כי "חתימת ההסכם היא ציון דרך משמעותי שמכיר במומחיות, באחריות ובתרומה היומיומית של העובדים והעובדות הסוציאליות בישראל ובהן כ-6,000 עו"סיות במערכת הבריאות. זהו צעד חשוב, אך לא אחרון – אנחנו ממשיכות לפעול לתיקון עיוותים מבניים ולהבטחת תנאים הולמים למנהלות השירותים לעבודה סוציאלית במוסדות הבריאות ולעובדות המקצועיות בשטח. בשיתוף עם האיגוד, נמשיך להוביל מהלכים ארוכי טווח שיחזקו את המקצוע, את השדרה הניהולית, ואת החוסן של כלל מערכת הבריאות".

בגיבוש ההסכמים היו מעורבים מטעם ההסתדרות ואיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים: מנהל חטיבה ארצית באיגוד העובדות והעובדים הסוציאליים וראש צוות המו"מ עו"ס אסף משיח, הכלכלן גלעד דוויק ממשרד יוסי קוצ'יק, עו"ד אורלי אבן זהב ממשרד ארנה לין, ראש אגף הפנסיה בהסתדרות עו"ד מיה פרי, וכן מוסדות  איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. מטעם אגף שכר והסכמי עבודה: חנן לזימי, סגן בכיר לממונה על השכר; גלעד וריגיון, רכז מאקרו; יוסף קוליק – רפרנרט מאקרו; עו"ד מאור לזר – ממונה בכירה (ייעוץ משפטי); עו"ד ליז כהן, לשכה משפטית.

על רקע השינויים במערך הרווחה, מתרחשת סערה במערכת הביטחון והפוליטיקה הישראלית. יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, טען כי ממשלת ישראל מעבירה נשק למיליציות פלסטיניות ברצועת עזה, בהן קבוצות המזוהות עם דאעש, ללא ידיעת הקבינט או גורמי הביטחון הבכירים. מהי תגובת לשכת ראש הממשלה?

הפוסט הסכם חדש, שכר גבוה יותר ומענק של 2,700 ש"ח – מי ייהנה? הופיע לראשונה ב-כיף.

במסגרת הרחבת שירותי סל השיקום למתמודדי נפש, משרד הבריאות מציע מענק כספי ייעודי המאפשר מימון מלא של טיפולי שיניים – ללא כל השתתפות עצמית. מדובר במהלך חברתי־כלכלי משמעותי, שמטרתו לשפר את איכות החיים של מטופלים המתמודדים עם מחלות נפש, כחלק מהתהליך השיקומי הכולל.

לפי הנחיות משרד הבריאות, כל מי שהוכר כזכאי לסל שיקום לאחר שעבר ועדת שיקום – רשאי לקבל הפניה לטיפולי שיניים מקיפים במרפאות שנמצאות בהסדר עם המדינה. המטופל מקבל תוכנית טיפול מסודרת ומאושרת, שכוללת בין היתר טיפולי שורש, כתרים, סתימות, תותבות ועוד – ללא תשלום.

טיפולים דנטליים ללא הגבלה – לפי הצורך הרפואי

הזכאות כוללת טיפולים משמרים ומונעים ללא מגבלת זמן, בהתאם לצורך הרפואי, בעוד טיפולים משקמים ניתנים אחת לחמש שנים. כל תהליך האישור והביצוע מתבצע בתיאום עם מרכז השירות הדנטלי לבריאות הנפש של משרד הבריאות.

מה כלול במסגרת המענק הכספי?

הטיפולים שניתנים במסגרת המענק כוללים:

• הדרכה להיגיינה אורלית אחת לרבעון
• סילוק אבנית והקצעת שורשים
• סילוק עששת וסתימות
• טיפולי שורש וחידושם
• מבנים, כתרים ותותבות
• שתלים לעיגון תותבות בלסת תחתונה (במקרים מיוחדים)

כל תוכנית הטיפול חייבת באישור מוקדם, והטיפולים יתבצעו רק לאחר קבלת אישור רשמי מהמרכז. טיפול שבוצע לפני קבלת אישור – לא יזכה למימון.

איך מממשים את הזכות?

המטופל יופנה לוועדת סל שיקום, שם תיבדק זכאותו. לאחר האישור, הוא יפנה עם טופס ייעודי למרפאה מוסכמת, ושם תיבנה לו תוכנית טיפול. בהמשך, רופא השיניים יעביר את המידע למרכז השירות הדנטלי לאישור.
במקרה של צורך בטיפול מורכב – כמו ניתוחי פה או טיפולים תחת הרדמה – יופנה המטופל למרפאת מומחים.

שיקום כולל – גם לפה ולשיניים

מדובר במהלך משמעותי בשדה השיקום הנפשי, שמכיר בצורך לספק למטופלים תמיכה לא רק ברובד הפסיכולוגי, אלא גם הפיזי. עבור רבים מהמטופלים, בעיות שיניים מהוות מכשול לתפקוד יומיומי ולשילוב חברתי, והטיפולים עשויים להיות עבורם קרש קפיצה ממשי לחיים טובים ובריאים יותר.

רוצים לבדוק זכאות?

למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר משרד הבריאות או לאתר 'כל שירות', שם מופיעים פירוט השירותים, רשימת המרפאות שבהסדר ופרטי ההפניה.

לראשונה בארץ: ניתוח מוח פורץ דרך עם מצלמה תלת-ממדית וזרוע רובוטית

הפוסט מענק כספי שמכסה הכל: טיפולי שיניים חינם באישור המדינה הופיע לראשונה ב-כיף.

האם תפוז יכול לשפר לכם את מצב הרוח? האם קלמנטינה עשויה להעלות את רמות האנרגיה? ומה הקשר בין לימון לאיזון הורמונלי? מתברר שלא מדובר רק בביטויים שיווקיים – יש לזה גם ביסוס מדעי ובזמן בו נהנים מהטבות גשמיות כמו מענק חדש לצעירים שיחליטו לעבוד ודברים אחרים, נראה שכדאי להשקיע בדברים חשובים לא פחות.

לפי הנטורופתית מורן שטרום, שילוב קבוע של פירות הדר בתפריט השבועי שלנו לא רק תורם לבריאות הכללית אלא גם עשוי להשפיע על מערכת ההורמונים בגוף, במיוחד בתקופות של סטרס אינטנסיבי או ירידה טבעית ברמות הטסטוסטרון.

הסטרס עולה, ההורמונים משתוללים – והדרים מצילים את המצב

רוב האנשים ידעו להגיד ששילוב פירות הדר בתזונה יכול להפוך אותנו לבריאים יותר. אבל האם ידעתם ששילוב שלהם בתפריט השבועי שלכם באופן קבוע ותדיר יעזור גם לטפל באיזון ההורמונלי שלכם? על כך במאמר שלפניכם

עם הגיל, מלבד השינוי הוויזואלי, יש גם שינוי באיזון ההורמונלי. הפרשת טסטוסטרון לדוגמה, אינה כבר כמו בעבר, תוסיפו על זה את הלחץ האינטנסיבי שהוא חלק בלתי נפרד מקריירה, זוגיות והורות ויש לכם מתכון בטוח להפרשת יותר ״הורמון סטרס״, ששמו המדעי הוא קורטיזול. הפרשה שלו תגרום לירידה נוספת ברמות הטסטוסטרון והרי לכם, ״שגעת״ הורמונלית בלתי מאוזנת.

אבל לפני שתחזיקו את הראש בין הידיים ותרגישו תסכול, דעו שיש מה לעשות. נבחרת פירות ההדר שמונה בתוכה את התפוז, קלמנטינה, אשכולית, פומלית, פומלה ולימון היא בדיוק הפתרון בשבילכם. בואו נקרא להם מעיין טעים של נעורים והסיבה היא שאכילה שלהם עשירה בויטמין c שיודע לתת פייט רציני לקורטיזול ולהוריד את רמות הייצור שלו.

"מעיין הנעורים" בגרסה הדרית

צבעם הצהוב-כתום של משפחת מעיין הנעורים, עשיר בפיגמנטים חשובים בשם קרטנואידים, היודעים לפעול יחד עם חומרים ייחודים הנמצאים בפירות ההדר, לחיזוק מערכות ההגנה של הגוף ועוזרים לנו להפחית סיכון למחלות. מחקרים רבים לאורך השנים עסקו בחקר הסרטן ומצאו שצריכת הדרים כחלק מהשגרה תתרום לרמות גבוהות של ויטמין c וכתוצאה מכך המרצה של מערכת החיסון, הגנה מפני התחמצנות שומנים והפיכתם לרעילים בגוף.

ניתן להגיד שהמצאות מספקת של ויטמין c שנמצא בשפע בפירות ההדר, מעכב פעילות קרצינוגנית היכולה לעורר סרטן שד וסרטן הערמונית. אם לא די בכך, כל פירות ההדר מכילים סיבים תזונתיים משני הסוגים: הנמסים – אלו שאכילה שלהם תגביר תחושת שובע והלא נמסים – אלו שאכילה שלהם תגביר חילוף חומרים ותעודד יציאות.

כך כל פרי תורם לבריאותכם

אז בואו נכיר את בני משפחת "מעיין הנעורים" מקרוב:

• תפוז – פרי ההדר בעל יחסי הציבור החזקים ביותר! בתפוז יש חומרים המסייעים בוויסות רמות הכולסטרול הרע, ואם לא די בכך, לתפוז המוכר שלנו יכולת נוגדת דלקת חזקה. מתאמנים במהלך השבוע? תשתו מיץ תפוזים או חיתכו לכם תפוז לאחר האימון, כך תגבירו את תוצאות ונפלאות האימון.
• לימון – מכיל חומרים בשם לימונואידים. אלו יודעים להגיע לתאים שאינם תקינים ולתקן אותם. הלימון עשיר חומרים בשם הספרטין אשר משמשים כחיילים שוחרי איזון בגוף. רוצים להיות בריאים? דעו שלימונדה לחלוטין נכנסת בהגדרה של סופר פוד.
• קלמנטינה – גם היא עשירה בסיבים תזונתיים והספרטין כמקור לוויטמינים ממשפחת b, המשמשים כספק עיקרי לאנרגיה זמינה. רוצים להיות בריאים ואנרגטיים? 2 קלמנטינות גדולות יספקו את כמות ויטמין c המומלצת ליום יחד עם ״זריקת אנרגיה״ רצינית.
• פומלה – עשירה בהספרטין אך גם בחומר צמחי בשם נרינג׳נין אשר מקנה לה את הטעם המריר והמעודן שמאפיין אותה. כוס פלחי פומלה יספק 100% כמות יומית מומלצת של ויטמין c.
• אשכולית – במחקר שמעקב אחרי 120,000 גברים ונשים מצאו שלמשתתפים אשר צריכת פירות ההדר שלהם היתה הגבוהה ביותר, חלה ירידה של 11% בסיכון לאוטם שריר הלב. כל זאת בזכות פעילות אנטי דלקתית ופעילות אנטי ויראלית חזקה. אולי אין לה יחסי ציבור חזקים כמו לשאר, אבל שילוב שלה ביומיום שלנו יכיל נרינג׳נין , שבזכות טעמו המריר מסייע לאזן רמות כולסטרול ושומנים בדם. רוצים להיות מאוזנים הורמונלית? זה בדיוק הדרך! חומר מוצא להורמונים הוא שומן, כך שרמות שומנים מאוזנות יובילו לאיזון הורמונלי מהסרטים.
  

  הערה חשובה לצורכי בטיחות

  נוטלים תרופות לאיזון לחץ דם? חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לפני שילוב של אשכוליות, פומלות או פומליות בתפריט היומי.

  העונה עכשיו: הזדמנות מושלמת להכניס שמחה ותזונה בריאה לתוך הצלחת

  עונת ההדרים בשיאה, ואין זמן טוב יותר להתחיל לנצל את הפוטנציאל הבריאותי והנפשי שטמון בהם. מיץ טרי, סלט פירות או נשנוש באמצע היום – כל דרך שתבחרו תעשה את העבודה.

  הכותבת מורן שטרום הנה נטורופתית ND, מומחית לתזונה ורפואה טבעית, יועצת מקצועית של מותג המיצים הסחוטים הטבעיים "פרימור".

4.8 מיליארד ש"ח בשטח: המדינה מטפלת בלוחמים ובנפגעי הנפש מהמלחמה

הפוסט הדרים, שמחה ואיזון הורמונלי: הפרי שאולי יאזן לכם את מצב הרוח הופיע לראשונה ב-כיף.

האם סדר יום קבוע יכול לשפר את איכות החיים שלך? מכתב קריטי מהרבי מליובאוויטש מסביר שנחוץ ליישם זאת.

שינה לא סדירה? תחושת חולשה מתמדת? אם השגרה שלך מבולגנת, ייתכן שהפתרון נמצא במסר ששלח הרבי מליובאוויטש ליהודי שסבל מבעיות דומות. המכתב מציע גישה פשוטה אך עמוקה: סדר יום מוקפד, עם זמני אכילה ושינה קבועים, הוא המפתח לבריאות הגוף והנפש.

סדר יום קבוע – לא רק לבריאות, אלא גם להצלחה רוחנית

הרבי מליובאוויטש התייחס בחשיבות רבה לשמירה על סדר יום מסודר, וכך הוא כתב במכתב:

"במה שכותב אודות החלישות שלו, וכן מהפרעות בעת השינה, יש מקום לומר ששני העניינים הוא מהבלתי סדר והעדר זמנים קבועים לאכילה, שתייה, שינה וכו'.

והרי ידוע עד כמה דרשו וגם דייקו והקפידו רבותינו על סדר חיים מסודרים וביארו והסבירו שמונע – הבלתי סדר – להצלחה בקיום התורה והמצות ובפרט בנדון כזה שנוגע למלאכתו בקדש מלאכת זבולון שקדם לישכר, ואופן מלאכתו הרי מקרא מלא דבר הכתוב שמח זבולון בצאתך, וקל למבין."

כלומר, הרבי מסביר שסדר הוא לא רק עניין בריאותי, אלא גם עקרון שמקדם הצלחה רוחנית וגשמית. הוא מזכיר את דברי חז"ל על עבודת "זבולון" – עיסוק בפרנסה המאפשר לימוד תורה ("יששכר") – ומציין כי סדר חיים בגשמיות נכון מביא לברכה בעשייה, בדיוק כפי שנאמר: "שמח זבולון בצאתך."

אז איך משפרים את השגרה היומית?

ומהנכון שישאל דעת רופא בכדי להשקיטו מהתרגשות מהנ"ל ויבקשו לקבוע לו זמני האכילה שתי'ה וכו' ועד כמה שאפשר ישתדל לשמור עליהם והשם יתברך ישלח דברו ויחלימהו ויחזקהו."

הרבי מציע גישה מעשית:

• פנייה לרופא -כדי לוודא שהגורמים אינם רפואיים וליצור תכנית מותאמת.
• קביעת זמני ארוחות ושינה קבועים – שמירה על שעות מוגדרות לאכילה, שתייה ומנוחה.
• דבקות בהרגלים נכונים – ככל האפשר, להיצמד לסדר זה גם בזמנים עמוסים.

למה דווקא סדר? הרעיון העמוק מאחורי ההמלצה

הרבי מדגיש כי חוסר סדר פוגע לא רק בגוף, אלא גם ביכולת להצליח במשימות יומיומיות, ובעיקר בעבודת הקודש. ההשלכות עשויות להיות עייפות מתמדת, חוסר ריכוז ואף קשיים בעבודה ובלימוד. הפתרון? להתחיל ממה שניתן לשלוט בו – השגרה.

רוצה לעשות שינוי? הנה איך להתחיל היום

אם גם אתה חווה חוסר סדר שמוביל לעייפות, לחץ ובעיות בריאותיות, אולי הגיע הזמן לנסות את הגישה הפשוטה של הרבי. קביעת סדר יום מסודר עשויה להיות הצעד הראשון לחיים מאוזנים, מוצלחים ובריאים יותר. אי אפשר באמת להצליח בלי שהגוף והנפש מקבלים מענה נחוץ.

טראמפ: ארה"ב תשלוט בעזה ותשמיד את חמאס – סיכום הפגישה

הפוסט מכתב יומי מהרבי מליובאוויטש מוכיח: בלי הסדר הזה – החיים שלך תקועים הופיע לראשונה ב-כיף.

בינואר 2025 נכנסה לתוקפה רפורמת השכר ההיסטורית לפסיכולוגים בשירות הציבורי, לאחר דיונים ממושכים בין משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החינוך וההסתדרות. הרפורמה נועדה לשדרג את מעמדם של כ-5,000 פסיכולוגים, לשפר את שכרם ולהבטיח תמריצים למעבר למגזר הציבורי, ובכך לתת מענה למצוקת כוח האדם בתחום הפסיכולוגיה.

פרטי הרפורמה: שכר משופר ותמריצים ייחודיים

הרפורמה כוללת שדרוגים משמעותיים בתנאי העסקתם של הפסיכולוגים:

1. שכר יסוד למשרה מלאה:

מתמחה: החל מ-11,000 ש"ח בינואר 2025 ועד 11,500 ש"ח באפריל 2027.

מומחה: החל מ-13,000 ש"ח בינואר 2025 ועד 13,500 ש"ח באפריל 2027.

מדריך: החל מ-15,000 ש"ח בינואר 2025 ועד 15,500 ש"ח באפריל 2027.

מדריך בכיר: החל מ-17,000 ש"ח בינואר 2025 ועד 17,500 ש"ח באפריל 2027.

2. תוספות ייחודיות:

תוספת ותק: 1.5% לכל שנת עבודה, החל מ-2026, עם תקרת ותק של 25 שנה.

תוספת ניהול: בין 5%-25% משכר היסוד, בהתאם לגודל היחידה והדרגה.

תוספת אחריות מקצועית: בין 500 ל-800 ש"ח למשרה מלאה.

מענק חד-פעמי: פסיכולוגים בשירות הציבורי יקבלו מענק של 5,000 ש"ח במשכורת ספטמבר 2024.

3. תמריצים נוספים:

הסדרת מענקים ייעודיים לפסיכולוגים בבתי חולים, בקהילה ובשלטון המקומי.

תוספות לפסיכולוגים בעלי תואר שלישי בזיקה למקצוע.

השתתפות המעסיקים בהכשרות מקצועיות.

תגובות מהשטח

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הדגיש: "השיפור במעמדם יביא לידי ביטוי חלק מההערכה הרבה לה הם ראויים"
שר הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו, הוסיף: "זו בשורה חשובה שנותנת אופק לפסיכולוגים שרוצים להגיע למערכת וחוששים שלא יתוגמלו כראוי."

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, סיכם: "השנה האחרונה הוכיחה כמה חשוב שיהיה לנו שירות פסיכולוגי מקצועי, איכותי וזמין. לאחר עבודה מאומצת ומתוך הבנה של גודל השעה, הגענו לרפורמה פורצת דרך לפסיכולוגים בשירות הציבורי, שעושים עבודה כה חשובה בעיקר בימים אלו.  תיעדפנו את הסקטור החשוב הזה מתוך הבנה שהביקוש ילך ויגדל עם השנים. כך, כל אזרח בישראל יוכל לקבל טיפול מקצועי ואיכותי. ההסתדרות תמשיך להוביל תהליכים ולקדם את השירות הציבורי מתוך הבנה וכובד אחריות שמוטלת כתפינו להמשך תפקודו של המשק והשירות הציבור, הכלכלה הישראלית וחיזוק העובדים".

הרפורמה בשכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי היא מהלך פורץ דרך המבטיח שיפור תנאי העסקה, משיכת כוח אדם איכותי, ונגישות גבוהה יותר לשירותים פסיכולוגיים. מדובר בצעד משמעותי לחיזוק מערך בריאות הנפש בישראל.

הפוסט כסף על השולחן: מענקים חדשים מחוללים מהפכה בשירות הציבורי הופיע לראשונה ב-כיף.

לראשונה, ללא שביתה או צעד ארגוני ששיבש שירותים לציבור, הושג הסכם קיבוצי חדש בין משרד האוצר, משרד הבריאות, קופת חולים כללית וההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י). לאחר תשעה חודשי משא ומתן אינטנסיבי, הצדדים חתמו על ההסכם, שנועד לחזק את מערכת הבריאות הציבורית לאור השלכות מלחמת חרבות ברזל.

העלאות שכר ותמריצים כלכליים

ההסכם כולל העלאת שכר בשלוש פעימות, החל מ-1 בינואר 2025. בנוסף, תינתן תוספת שכר של 6,000 ש"ח לרופאים בתחומים שהוגדרו כמשימה לאומית, כגון פסיכיאטריה ורפואה משפטית. מטרת ההטבות היא לחזק תחומים אלה ולהבטיח זמינות גבוהה יותר של רופאים.

רופאים יקבלו גם תוספת רוחבית של 9.5% בטבלת השכר, הכוללת עלייה של 7.5% בתעריפים ותוספת שקלית של 2%. בתי החולים יוכלו לתגמל רופאים מומחים שיעבדו אחר הצהריים, במטרה לשפר את השירותים הרפואיים גם מעבר לשעות הפעילות הרגילות.

גמישות בשעות עבודה ותמריצים נוספים

ההסכם כולל הקלות למתמחים בפסיכיאטריה, שיבצעו תורנויות מקוצרות כדי לקצר את זמני ההמתנה למטופלים. רופאים בכירים במחלקות לרפואה דחופה (מלר"ד) יקבלו תמריץ מיוחד עבור עבודה בשעות הלילה המאוחרות, כדי להבטיח נוכחות רציפה 24/7.

בתי החולים יקיימו פיילוט לעבודה מרחוק בתחומים כמו רדיולוגיה ופתולוגיה, ויבצעו שדרוג בתנאים הלוגיסטיים לרופאים, כולל מערך הסעות שיביא את הרופאים לתורנות ויחזירם הביתה בסיומה.

תוספות שכר גדולות: השקעה ברפואה בפריפריה ובבריאות הנפש

המרכז הרפואי יוספטל באילת יקבל תגבור במשאבים לשיפור השירותים הרפואיים בעיר. בנוסף, תורחב מכסת מנהלי השירות במרכזים לבריאות הנפש, ותוגדר משרה חדשה של "מרכז תחום", שתאויש על ידי רופאים צעירים.

תגובות בכירים להסכם

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ציין: "ההסכם מבטא את החשיבות שאנו נותנים לבריאות הנפש ולתחומים קריטיים אחרים שנמצאים בחזית המלחמה. השכר החדש הוא ביטוי להערכתנו לרופאים ולמערכת הבריאות הציבורית כולה".

הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, הדגיש את שיתוף הפעולה יוצא הדופן: "המערכת התעלתה מעל מחלוקות ונרתמה להבטיח שירות מצוין בשגרה ובחירום. זהו הישג לכל הצדדים המעורבים".

חזון להמשך

השר הממונה על משרד הבריאות, אוריאל בוסו, הוסיף: "ההסכם מאפשר לנו לתת קדימות למקצועות רפואיים במצוקה ולשדרג את השירותים הניתנים בעקבות המלחמה. אנו פועלים כדי להבטיח עתיד טוב יותר למערכת הבריאות ולמטופלים שלנו".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התייחס לחשיבות ההסכם: "מערכת הבריאות מוכנה תמיד לחירום ולשגרה. בעזרת ההסכם, נוכל להמשיך לספק שירות איכותי ולתת מענה לאתגרים הלאומיים הנוכחיים והעתידיים".

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, סיכם: "ההסכם הוא בשורה למערכת הבריאות ולציבור. הוא מבטיח זמינות גבוהה יותר של רופאים ומחזק את שירותי השיקום והטיפול בתחומים קריטיים".

הפוסט הסכם השכר ההיסטורי אושר באוצר: תוספות שכר גדולות, מענקים ותמריצים הופיע לראשונה ב-כיף.