קרן SIIRD, שיתוף פעולה בין-ממשלתי בין ישראל וסינגפור, פרסמה קול קורא למסלול אסטרטגי בתחום הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI), ומציעה מענק בגובה של עד 3 מיליון דולר לפרויקטים טכנולוגיים משותפים בין חברות ומוסדות מחקר משתי המדינות. ההגשה פתוחה עד 15 ביולי 2025, וכוללת דרישות מחמירות להקמת קונסורציום בין-לאומי ופרויקטים בעלי פוטנציאל מסחור גבוה.

המסלול האסטרטגי נועד לתמוך בפרויקטים רחבי היקף המבוססים על טכנולוגיה חדשנית ומשבשת שוק (Disruptive Technology), והוא פתוח בפני חברות ישראליות בשיתוף עם חברות ומוסדות אקדמיים מסינגפור. הקרן תומכת בעד 66% מהתקציב המאושר, כאשר הסכום המרבי עומד על 3 מיליון דולר לפרויקט.

תחום המיקוד לשנת 2025 הוא Generative AI – טכנולוגיה שמאפשרת יצירה אוטונומית של תוכן, מידע או מערכות חדשות, ומשמשת בין היתר לייעול תהליכים תעשייתיים, יצירת סימולציות מדעיות, פיתוח תרופות ועוד. בין תחומי היישום שהוגדרו בקול הקורא: טקסט ושפה (NLP), ראייה ממוחשבת, עיבוד אודיו, וידאו, קוד, ביולוגיה ופרמצבטיקה.

מבנה השת"פ והקריטריונים:

ההגשה מחייבת שיתוף פעולה בין:

• חברה ישראלית אחת לפחות
• חברה סינגפורית אחת לפחות
• מוסד אקדמי אחד לפחות מאחת המדינות

ניתן לשלב עד שלושה שותפים מכל מדינה (עד שישה סך הכול).
שותפים אקדמיים זכאים לתמיכה של עד 30% מהתקציב המאושר, אך אינם מחויבים בתמלוגים.
לפחות 30% מהעבודה תתבצע בישראל, ו-30% נוספים בסינגפור.
משך הפרויקט: עד 36 חודשים (מומלץ – 24 חודשים)
רמת מוכנות טכנולוגית נדרשת: TRL 3/4 בתחילת הפרויקט, TRL 7/8 בסיומו.

הגשה ומסמכים נדרשים:

על השותפים הישראלים להגיש את הבקשה המלאה דרך האזור האישי באתר רשות החדשנות. ההצעה צריכה לכלול:

• תוכנית מו"פ מלאה
• אסטרטגיית מסחו
• טופס הצהרת בקשה
• מסמך כוונות (MOU)
• אישורים ותעודות רלוונטיים

מועד אחרון להגשה:

15.07.2025 בשעה 12:00 (שעון ישראל)

לקבלת מידע נוסף:

אתר רשות החדשנות – אזור אישי

טלפון: 03-7157900 (ימים א'-ה', 8:30–16:30)

ריצה בלי הכנה? זה הסיפור שהגוף שלכם לא ישכח

הפוסט מענקים של עד 3 מיליון דולר לפרויקטים בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-כיף.

שר החינוך, יואב קיש, הודיע היום (ד') כי פרופ' רות קרק, חוקרת פעילה בעלת שם עולמי בתחום הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל , היא כלת פרס ישראל בתחום חקר הגיאוגרפיה וידע ארץ ישראל לשנת תשפ"ה. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' מעוז עזריהו, בהשתתפותם של החברות פרופ' חבצלת יהל ופרופ' עירית עמית-כהן.

מחקר מקיף על ירושלים, יפו והנגב ועוד

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "פרס ישראל מעונק לפרופ' קרק על תרומתה הסגולית לחקר ארץ ישראל ויישובה בשלהי המאה ה-19 והמאה ה-20. מחקריה פורצי הדרך מהווים תרומה מקיפה, מקורית וייחודית מההיבטים התיאורטיים והמעשיים למגוון נושאים וביניהם תולדות ירושלים, יפו והנגב, קרקעות ומשפט, עדות ודתות, קרטוגרפיה, חקר הנוף והמרחב היישובי".

מאות מאמרים וספרים בבמות מחקר מובילות

עוד ציינה הועדה בנימוקיה כי "לפרופ' קרק פרסומים רבים בהם מאות מאמרים ועשרות ספרים בעברית ובאנגלית אשר ראו אור בבמות פרסום מובילות". בנוסף, הועדה הוסיפה בנימוקיה כי "פרופ' קרק העמידה תלמידי מחקר רבים ויש לה תרומה בולטת בקידום נשים בעולם המחקר האקדמי".

נוסף על תרומתה המחקרית, קרק ידועה בפעילותה לקידום נשים בעולם המחקר האקדמי. היא פרסמה מאמרים רבים על מגדר ונשים, כולל מחקרים העוסקים בפעילותן של נשים במושבות, תרומתה של רחל ינאית בן-צבי ליישוב היהודי, ומעמדן של נשים כפריות ובדואיות כיזמיות.

פרס ישראל, הפרס היוקרתי ביותר במדינה, יוענק לקרק במוצאי יום העצמאות ה-77 למדינת ישראל. הפרס מוענק מדי שנה לישראלים וישראליות שהצטיינו בתחומם והובילו פריצות דרך משמעותיות במדע, מחקר, תרבות ותרומה לחברה הישראלית.

השתלטות שקטה: המפעלים הפיראטיים שמאיימים על קו התפר

הפוסט פרופ' רות קרק זכתה בפרס ישראל על מחקריה פורצי הדרך בגיאוגרפיה הופיע לראשונה ב-כיף.

סגל ההוראה במכללות הציבוריות המאוגד בארגון כוח לעובדים פתח הבוקר בשביתה ללא הגבלת זמן, הכוללת שיבוש הבחינות והמטלות ב-14 מכללות ברחבי הארץ. במסגרת השביתה לא יימסרו שאלוני בחינות ומטלות, לא יתקיימו בחינות, ולא יימסרו ציונים.

לדברי האיגוד, פערי השכר בין סגלי ההוראה במכללות הציבוריות לעמיתיהם באוניברסיטאות עומדים על כ-50%, והם דורשים לצמצם את הפערים במסגרת המשא ומתן עם ות"ת, האוצר וור"מ, המתנהל מאז יוני 2023. האיגוד טוען כי מזה 11 שנים לא חל עדכון בשכרם של סגלי ההוראה, חרף ניסיונות להגיע להסכם.

דווקא עכשיו, כאשר חשיבות המכללות לפריפריה ברורה כל כך

ד"ר מולי בנטמן, מרצה במכללת ספיר וחבר איגוד סגל ההוראה, מדגיש את תרומת המכללות הציבוריות לפריפריה החברתית-כלכלית: "אומרים לנו שזה לא הזמן לתוספות שכר, אך זו אף פעם לא העת להעלאת שכר. למעלה מעשור (!) ששכרנו לא עודכן. גם בימי הקורונה נאמר לנו שזו לא העת, ובכל זאת הצלחנו לחתום על הסכם שכלל שיפורים מסוימים. לא צריך להבהיר לנו את מורכבות השעה. המכללות הציבוריות הם מפעל חברתי חשוב ואנחנו גאים להיות חלק ממנו. דווקא בימים אלה זקוקים הסטודנטים שלנו, רובם ככולם מהפריפריה החברתית כלכלית של ישראל, לתמיכה ולתיגבור. גם בכדי לנסות ולחזור לשגרה, אך גם כמשרתי מילואים. אנחנו מגויסים למשימה באופן מלא, אך לא ייתכן שבה בעת נאלץ לעבוד בשכר מחפיר, ללא ביטחון תעסוקתי, המחייב אותנו לעבוד בכמה מקומות עבודה במקביל".

"פערי השכר מאיימים להחריף את המשבר"

בן אידלברג, ראש ענף השכלה גבוהה בארגון כוח לעובדים, קורא למוסדות האקדמיים להתעשת: "התנהלות ות"ת בתור הגורם המתקצב מאיימת להחריף את פערי השכר בין מרצי המכללות הציבוריות לבין עמיתיהם באוניברסיטאות. זוהי מכה נוספת למפעל החברתי החשוב הזה, שרק לאחרונה שב לפעילות מלאה. אנו קוראים לות"ת ור"מ ולאוצר להתעשת, ולהבין את גודל השעה ואת הצורך- היום יותר מתמיד להקטין את הפערים בין מרכז לפריפריה באקדמיה".

באיגוד סגל ההוראה מציינים כי לאור מורכבות השעה, בחרו לפתוח את המאבק בצעדים מדודים, אך ללא נכונות ראשי המכללות לפעול לצמצום האפליה כלפי סגלי ההוראה במכללות, ישקול האיגוד את צעדיו להמשך המאבק.

המכללות האקדמיות הציבוריות פועלות בישראל קרוב ל- 30 שנה. הקמת המוסדות הללו מזוהה כ"מהפכת המכללות", אשר אפשרה למוסדות נוספים מלבד האוניברסיטאות להעניק תואר אקדמי ולפעול בפריסה ארצית, בדגש על הפריפריה. בזכות פעילותן של המכללות הציבוריות, הוכפל היקף הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בישראל וכ – 25% מכלל הסטודנטים לומדים במוסדות בצפון ובדרום הארץ. במכללות הציבוריות לומדים כ- 80,000 סטודנטיות וסטודנטים ומלמדים בהן כ- 6,000 מרצות ומרצים מהסגל הזוטר, שכוח לעובדים הוא הארגון המייצג הענפי שלהם. במהלך שנת 2020 הוביל איגוד הסגל האקדמי בכוח לעובדים לחתימה על הסכם ענפי ראשון לסגל הזוטר במכללות הציבוריות אשר כלל מספר שיפורים חשובים בתנאי ההעסקה של המרצות והמרצים.

המכללות המאוגדות באיגוד סגל ההוראה במכללות הציבוריות

מכללת רופין, בית ברל, שנקר, המכללה האקדמית תל אביב- יפו, המכון הטכנולוגי חולון HIT, מכללת הדסה, מכללת עזריאלי, מכללת אשקלון, סמינר הקיבוצים, מכללת אחווה, מכללת כנרת-עמק הירדן, מכללת ספיר, האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים, ועמק יזרעאל (מצויה בשקט תעשייתי).

איראן לא עוצרת: ניסיונות למשוך ישראלים לחו"ל – חטיפה ופגיעה על הכוונת

הפוסט שביתה במכללות: סגל ההוראה עוצר את הבחינות במחאה על פערי השכר הופיע לראשונה ב-כיף.

מבין 56,042 הסטודנטים החדשים שהתחילו ללמוד, 4,173 מהם (7.4%) נטשו את מסלול הלימודים עד תשפ"ג (2022/23). שיעור זה מציין ירידה קלה בהשוואה לשנה הקודמת, בה נרשם אחוז נטישה של 7.6% בקרב הסטודנטים החדשים בתשפ"א (2020/21).

הבדלים לפי מין ומוסד לימודים הנתונים מראים כי שיעור הפסקת הלימודים בקרב גברים עמד על 9.1%, גבוה מזה של הנשים, שעמד על 6.3%. בנוסף, סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות הפסיקו את לימודיהם בשיעור נמוך בהרבה בהשוואה לאלו במכללות האקדמיות (5.2% באוניברסיטאות לעומת 8.5% במכללות האקדמיות ו-11.4% במכללות האקדמיות לחינוך).

סוג מוסד לימודים, תחום לימוד ומין

באוניברסיטאות שיעור הפסקת הלימודים הגבוה ביותר בקרב סטודנטים שהחלו ללמוד בתשפ"ב (2021/22( היה בתחום מדעי הרוח (8.4%). השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו בתחומים רפואה ומקצועות הבריאות (3.2%)  ומשפטים (3.0%).

בתחום מדעי הרוח שיעור הגברים שהפסיקו את לימודיהם היה כפול משיעור הנשים (12.2% לעומת 6.0%, בהתאמה). לעומת זאת, בתחום המשפטים וכן רפואה ומקצועות הבריאות ההבדלים בין גברים לנשים היו קטנים (3.3% בקרב הגברים לעומת 2.8% בקרב הנשים, ו-3.3% לעומת 3.1%, בהתאמה).

במכללות האקדמיות שיעורי הפסקת הלימודים הגבוהים ביותר היו בתחומים מדעי הטבע ומתמטיקה (9.8%) ומשפטים (9.7%), ואילו השיעור הנמוך ביותר היה בתחום מקצועות הבריאות (4.9%(. בתחום מקצועות הבריאות השיעור בקרב הגברים והנשים היה דומה (5.1% לעומת 5.0%, בהתאמה). בתחומים האחרים היו הבדלים ניכרים יותר – במדעי הטבע ומתמטיקה (11.8% בקרב הגברים לעומת 6.8% בקרב הנשים) ובמשפטים (10.9% לעומת 8.9%, בהתאמה).

קבוצת אוכלוסייה

פערים בין אוכלוסיות בקרב האוכלוסיות השונות נמצאו פערים בולטים. בעוד שיעור הפסקת הלימודים בקרב יהודים ואחרים היה נמוך מהשיעור בקרב ערבים (7.0% לעומת 9.1%, בהתאמה). בלט במיוחד ההבדל בין השיעור בקרב גברים יהודים ואחרים (8.3%) לשיעור בקרב גברים ערבים (13.1%). יש לציין כי שיעור הפסקת הלימודים בקרב גברים ערבים ירד מ-14.7% בשנה הקודמת. בקרב נשים, ההבדל בין יהודיות ואחרות לערביות היה קטן משמעותית (6.0% לעומת 7.3%, בהתאמה).

שיעור הפסקת הלימודים בקרב חרדים היה גבוה מהשיעור של כלל היהודים והאחרים – בקרב הגברים (10.0% לעומת 8.3%, בהתאמה) ובמיוחד בקרב הנשים (8.8% לעומת 6.0%, בהתאמה).

בתחום מקצועות הבריאות, שיעור הפסקת הלימודים בקרב גברים ערבים היה פי 3 מהשיעור בקרב גברים יהודים ואחרים (9.6% לעומת 3.4%, בהתאמה). בתחום המשפטים השיעור בקרב גברים ערבים היה כפול מהשיעור בקרב גברים יהודים ואחרים (14.9% לעומת 7.8%, בהתאמה) וכך גם בתחום מדעי החברה (16.1% לעומת 8.6%, בהתאמה). לעומת זאת, שיעור הגברים היהודים והאחרים שהפסיקו ללמוד לאחר שנה בתחום מדעי הרוח היה גבוה מעט משיעור הגברים הערבים (13.4% לעומת 11.9%, בהתאמה).

בתחום המשפטים, שיעור הפסקת הלימודים בקרב נשים ערביות היה כמעט כפול מהשיעור בקרב נשים יהודיות ואחרות (11.4% לעומת 6.4%, בהתאמה). בתחום מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות השיעורים בקרב יהודיות ואחרות וערביות היו דומים (5.1% ו-5.5%, בהתאמה). תחום מדעי הרוח הוא התחום היחיד שבו שיעור הפסקת הלימודים בקרב יהודיות ואחרות היה גבוה (פי 1.2) מהשיעור בקרב הערביות (8.8% לעומת 7.2%, בהתאמה).

ציון ממוצע בבחינות הבגרות

קשר בין נתוני הבגרות והפסיכומטרי לשיעורי הנטישה לציוני הבגרות ולציון הפסיכומטרי יש השפעה ישירה על סיכויי המשך הלימודים של הסטודנטים.

ככל שהציון הממוצע בבחינות הבגרות של הסטודנטים החדשים לתואר ראשון היה גבוה יותר, כך שיעור הפסקת הלימודים לאחר שנה היה נמוך יותר. בהתאם לכך, בקרב סטודנטים שהציון הממוצע שלהם גבוה מ-105, היה השיעור 4.8%, ואילו בקרב סטודנטים שהציון הממוצע שלהם נמוך מ-85, היה השיעור 10.0%.

מגמה זו הייתה תקפה הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, הן בקרב גברים הן בקרב נשים. יוצא דופן היה השיעור הגבוה מן הצפוי בקרב גברים שלמדו במכללות האקדמיות שהציון הממוצע שלהם היה 105 ומעלה – 10.1% (לעומת 8.6% בקרב גברים שלמדו במכללות האקדמיות ושהציון הממוצע שלהם היה 105-95).

במכללות האקדמיות לחינוך הדפוס היה שונה לחלוטין. בלט מאוד השיעור הגבוה בקרב סטודנטים שהציון הממוצע שלהם היה גבוה, ובמיוחד בקרב גברים. השיעור הגבוה ביותר נמצא בקרב סטודנטים שהציון הממוצע שלהם היה 105 ומעלה (19.4%; 24.6% בקרב הגברים), לעומת 11.4% בקרב כלל הסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך.

ככל שהציון של הסטודנטים בבחינה הפסיכומטרית היה גבוה יותר, כך שיעור הפסקת הלימודים לאחר שנה היה נמוך יותר. בהתאם לכך, בקרב סטודנטים שהציון שלהם בטווח של 800-700, היה השיעור 4.4%, ואילו בקרב הסטודנטים שהציון שלהם נמוך מ-400, השיעור היה 9.4%.

בקרב הגברים התופעה בלטה אף יותר. לעומת זאת, בקרב נשים שהציון שלהן גבוה מ-500 שיעור הפסקת הלימודים היה דומה (בין 3.5% ל-4.0%).

מגמות רב-שנתיות

מגמות רב-שנתיות בהשוואה רב-שנתית בין השנים תש"ע-תשפ"ב (2009/10-2021/22), ניתן לראות כי שיעור הפסקת הלימודים בקרב הסטודנטים החדשים נותר יציב יחסית, אך לאורך השנים הפערים בין האוניברסיטאות למכללות התרחבו. השיעור באוניברסיטאות ירד בהדרגה, בעוד שבמכללות האקדמיות נרשמה עלייה.

השוואה בינלאומית בישראל, שיעור הנטישה של סטודנטים הלומדים במסלולים מלאים לתואר ראשון נמוך מזה של מדינות ה-OECD, עם שיעור נטישה של 14.6% בישראל לעומת 23.4% בממוצע ה-OECD.

לאורך השנים, התגברות תופעת הפסקת הלימודים אחרי השנה הראשונה מצביעה על קשיים עומדים בפני סטודנטים בעידן הנוכחי. ייתכן שהפער בין הציפיות האקדמיות לבין המציאות מורכב יותר מאי-פעם, עם קשיים כלכליים ותובענות המאפיינת את מוסדות הלימוד. יוקר המחיה והלחצים הפיננסיים יוצרים מציאות בה צעירים נאלצים לבחור בין השכלה לעבודה כדי לשרוד, ולעיתים קרובות התארים נראים כפחות רלוונטיים בשוק עבודה שמתמקד במיומנויות מעשיות. נוסף לכך, היעדר תמיכה מספקת והתאמה אישית בכניסה לאקדמיה עלול להוביל לתחושת זרות וחוסר ביטחון. לכן, האתגר העומד בפני מוסדות הלימוד כיום הוא לא רק להקנות ידע אלא גם לספק לתלמידים כלים להתמודד ולצמוח בסביבה תומכת ומותאמת אישית.

בתוך כך היום בשעה טובה ארגון אונר"א UNWRA יצא מחוץ לחוק בישראל ואסור יותר לשתף פעולה עם הארגון שפעיליו מהווים מחבלים פעילים נגד ישראל לאורך השנים ובעיקר מתחילת המלחמה

הפוסט חושבים להתחיל תואר? הנה מה שגורם לסטודנטים לעזוב אחרי שנה הופיע לראשונה ב-כיף.