רשות המסים פרסמה היום את החלק השני של הסקירה התקופתית בנושא מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב לשנת 2024, ומציגה תמונת מצב מפתיעה על הרגלי הנסיעה, רמות ההכנסה ובחירות הצרכנים בישראל. הנתונים מצביעים על פערים ברורים בין סוגי הרכב השונים ועל קשר הדוק בין טכנולוגיה, הכנסה והתנהגות צרכנית, דווקא על רקע שנה מורכבת מבחינה ביטחונית וכלכלית.
המלחמה שינתה את דפוסי הנסיעה
מהסקירה עולה כי בשנת 2024 חלה ירידה ברמת הנסועה השנתית ברוב קטגוריות כלי הרכב, ככל הנראה כתוצאה ישירה מהשפעות המלחמה. הנסועה הממוצעת של רכב נוסעים בבעלות פרטית ירדה ל־13.3 אלף קילומטרים בשנה, ירידה של כ־3.3% בהשוואה לשנת 2023. מדובר בנתון חריג ביחס למגמת העלייה שנרשמה בשנים קודמות, וממחיש כיצד אירועים לאומיים משפיעים ישירות גם על שגרת התחבורה.
רכבים ירוקים נוסעים יותר
רכבי פלאג אין משתלמים יותר, צילום: אודי דוד בן דוד
בפילוח רכבים שגילם עד חמש שנים לפי דרגות זיהום, מתגלה פער מובהק בין רכבים מזהמים לרכבים נקיים יותר. מכוניות בדרגות זיהום נמוכות, 1 עד 3, הציגו נסועה גבוהה מהממוצע, בעוד רכבים בדרגות זיהום 12 עד 15 נסעו פחות. שיא הנסועה נרשם ברכבי פלאג אין בדרגת זיהום 1 עם כ־23.7 אלף קילומטרים בשנה, לעומת כ־16.4 אלף קילומטרים בלבד בדרגת זיהום 12. הנתון מחזק את ההערכה כי צריכת דלק נמוכה ועלויות שימוש מופחתות מעודדות שימוש אינטנסיבי יותר ברכב.
הקשר בין רכב להכנסה
הסקירה מצביעה גם על פערי הכנסה משמעותיים בין רוכשי סוגי הרכב השונים. ההכנסה החודשית הממוצעת של רוכשי רכב חדש עמדה על כ־26,800 שקלים. רוכשי רכב רגיל השתכרו בממוצע 22,500 שקלים, רוכשי רכב היברידי 18,400 שקלים, רוכשי רכב חשמלי מלא כ־36,600 שקלים, ואילו רוכשי רכבי פלאג אין בלטו במיוחד עם הכנסה ממוצעת של כ־53,700 שקלים בחודש. הנתונים ממחישים כי המעבר לטכנולוגיות מתקדמות אינו רק סביבתי, אלא גם חברתי וכלכלי.
הרכב מתנפח והמשקל עולה
מגמה נוספת שעולה מהנתונים היא העלייה המתמשכת בממדי ומשקל כלי הרכב. אם בשנות ה־80 רוב רכבי הנוסעים שקלו עד 1.5 טון, הרי שב־2024 כמעט מחצית מכלי הרכב החדשים כבר חצו את רף 2.5 הטון. בפילוח לפי מין הבעלים נמצא כי גברים נוטים יותר לרכוש רכבים גדולים וכבדים. כמעט שני שלישים מהרכבים שנרשמו בבעלות גברים שקלו לפחות שני טון, לעומת פחות ממחצית בקרב נשים.
גניבות הרכב והזינוק בחשמליים
לצד המגמות הכלכליות, הסקירה עוסקת גם בגניבות רכב. בשנת 2024 נגנבו 13.7 אלף כלי רכב, מספר נמוך מעט מהשנה הקודמת אך עדיין גבוה בראייה רב־שנתית. במחצית השנייה של השנה בלט שינוי מדאיג: רכבים חשמליים הפכו ליעד מבוקש בקרב גנבים. אף שרק כ־3% מכלי הרכב בישראל היו חשמליים, שיעורם בקרב הרכבים הגנובים הגיע ל־18%.
הקשר הרחב ליוקר המחיה
הנתונים על ענף הרכב משתלבים בדיון הכללי על יוקר המחיה בישראל, במיוחד בכל הקשור להוצאות קבועות ולבחירות צרכניות. מי שמבקש להבין כיצד הוצאות שוטפות משפיעות על התקציב המשפחתי יכול להעמיק גם על יוקר המחיה והחיובים החודשיים הנסתרים, שממחישים כיצד החלטות יומיומיות מצטברות להשפעה כלכלית משמעותית.
מדיניות ציבורית והשפעתה על הכיס
במקביל לנתוני הרכב, החלטות תקציביות של רשויות מקומיות משפיעות גם הן על ההוצאה של משקי הבית. כך למשל, במסגרת תקציב 2026 של עיריית אשדוד הוחלט על הקפאת הארנונה לצד זינוק בהיקף התקציב הכולל, מהלך שמדגיש את המתח בין פיתוח עירוני לבין ניסיון להקל על התושבים בתקופה של יוקר מחיה גובר.
