לקראת חגי תשרי, משרד החקלאות וביטחון המזון מפרסם הליך תחרותי לייבוא 400 טונות דבש במסגרת מכסות יבוא בפטור ממכס. על פי תנאי ההליך, ככל שהיבואן או הקמעונאי יתחייב למכור את הדבש במחיר נמוך יותר לצרכן – כך יזכה במכסה גדולה יותר.

הייבוא יתאפשר מכלל המדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO), והדבש יימכר באריזות של עד 1.5 ק"ג. בנוסף, היבואנים יחויבו לסמן את האריזות על המדפים באמצעות שילוט גדול וברור – הכולל את מחיר הדבש וארץ המוצא.

הליך דומה שנערך בשנה שעברה הניב ייבוא של כ־370 טונות דבש במחיר ממוצע של 19.8 שקלים לקילוגרם.

הליך כלכלי עם מטרות לאומיות

בחודש מרץ השנה פרסם משרד החקלאות מתווה שנתי לחלוקת מכסות יבוא דבש, מתוך מטרה לאזן בין הוזלת המחירים לצרכן בתקופת הביקוש הגבוהה –  לבין שמירה על יציבות ענף הדבש המקומי, שנחשב קריטי להמשכיות החקלאות בישראל.

ענף הדבש הוא חלק בלתי נפרד מביטחון המזון של מדינת ישראל פעולת ההאבקה שמבצעות הדבורים חיונית לקיומם של גידולים חקלאיים רבים. הדבוראות אינה רק ענף חקלאי – אלא נכס אסטרטגי.

הישראלים צורכים פחות מהאירופים

הביקוש לדבש בישראל מגיע לשיאו בימי ראש השנה ובין החודשים נובמבר-פברואר. לפי נתוני המשרד, הישראלי הממוצע צורך כ־650-700 גרם דבש בשנה, לעומת צריכה של כ־1.5 ק"ג לאדם בממוצע באירופה.

91% מהתושבים סומכים על העירייה הזאת בשעת חירום

הפוסט מרוץ הדבש: מי שיציע מחיר נמוך יותר – ייבא יותר הופיע לראשונה ב-כיף.

בעידן שבו הרובוטים לומדים להביע אמפתיה והאדם שוקע בגלילה אינסופית, מציעה תערוכת הגמר של בוגרי ובוגרות התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל מבט עמוק על השבר שבקשר אדם-טכנולוגיה. בתערוכה "שבבי מחשבה", שתוצג במסגרת פסטיבל "בכורות" בגלריית קלור לאמנות ועיצוב, מוצגות עבודות נועזות המציעות מבט ביקורתי על עידן שבו הטכנולוגיה כבר לא עונה על שאלות – אלא מציבה אותן מחדש.

ביום שלישי, 15 ביולי, תיפתח בגלריית קלור לאמנות ועיצוב שבקמפוס בצלאל ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל תערוכת הגמר של בוגרי ובוגרות התואר השני בעיצוב תעשייתי – תחת הכותרת "שבבי מחשבה".

העבודות בתערוכה מגיבות למציאות שבה טכנולוגיה, בינה מלאכותית וכלים רובוטיים אינם עוד כלים ניטרליים – אלא שחקנים פעילים בעיצוב החברה, הקשר האנושי, ואפילו הרגש. בין המיצגים: רובוטים שמגיבים באמפתיה, בדים "חיים" הנובטים לצורת לבוש, משחק מובייל החושף את מלכודת הגלילה ברשתות החברתיות, ומכונות שמאטות את הקצב – דווקא כדי לעורר אותנו.

"מהי טכנולוגיה אם לא שאלה פתוחה?"

לדברי ד"ר מרין זורע, אוצרת התערוכה ומרצה בתכנית לתואר שני:

"הטכנולוגיה, שבעבר נתפסה ככלי ניטרלי בשירות האדם, הפכה למערכת מורכבת בעלת השפעה הדדית על תפיסת המציאות, על יחסי הכוח ועל מנגנוני הידע. כעת, הטכנולוגיה חודרת לכל רובדי הקיום האנושי. התערוכה "שבבי מחשבה״ מציעה לעיין במעבר מתפיסה של טכנולוגיה כתשובה, להבנה של טכנולוגיה כשאלה פתוחה".

גם פרופ' אורי ברטל, ראש התכנית, מציין:

"העבודות בתערוכה אינן שואפות לספק פתרונות, אלא להציף שאלות; הן לא מבקשות לייעל תהליכים, אלא לבחון מחדש את מושגי הזמן, תשומת הלב והקשר האנושי בעידן רווי טכנולוגיה. בכך, הן מהוות ביטוי מובהק לתחום המתהווה של עיצוב ביקורתי (Critical Design), אשר מבקש לאתגר את הנחות היסוד של שדה זה".

בין מציאות רבודה לרקמה מסורתית

העבודות שמוצגות במסגרת התערוכה בוחנות את החיבור שבין טכנולוגיה, חומר ורוח: עפרונות שיוצרו מהשאריות של עצמם, טכניקות רקמה מסורתיות המודפסות בתלת־ממד, מנועים מכניים שפועלים באיטיות מרפאת, ויצירות שמחברות בין אנושיות לקוד. כולן יחד מבקשות להרחיב את גבולות הדמיון – ולהציע קריאה חדשה למציאות.

שעות פתיחה:

יום ג', 15.7.2025 – 09:00 עד חצות (אירוע פתיחה בשעה 18:00)
יום ד', 16.7.2025 – 09:00 עד 20:00

משתתפים.ות:

איילת קמחי, אילת משיח, אלון שואבי, אליאן לוי, ארם עמיר פונדק, גיא פרימק, גיא אחיעם, דן אורן, דורון מנבר, יובל איילי, מיכאל ברקוביץ גרייף, נעמה אלירז, סער פרטוש, עדי יושפה, עודד פרידלנד, פול רוזנבוים, רן פלד, שיר סניור וקרן קינברג.
עיצוב גרפי: תמיר לישנבסקי
אוצרות: ד"ר מרין זורע
ראש המחלקה: פרופ' אורי ברטל
אסיסטנטים: גיא גולן, שני בן צבי אבני, מנחם מנדל סולומון

נאבקים על החיים: דרישה להציב אפיפן בכל מסעדה ובית קפה בישראל

הפוסט כשהרובוט מרגיש והאדם נשאב: תערוכה על הקו הדק שבין אנושיות למכונה הופיע לראשונה ב-כיף.

אם אתם סטודנטים שהוכרו כאחים שכולים – אתם עשויים להיות זכאים לאלפי שקלים לחשבון הבנק או להנחה משמעותית בשכר הלימוד. ההרשמה פתוחה עד סוף השנה

גם השנה, קרן המלגות ע"ש ניקולא באומן פותחת את שעריה ומציעה סיוע ייעודי לסטודנטים וסטודנטיות המוכרים כאחים שכולים. מדובר במענק של עד 6,992 ש"ח או הנחה של 60% משכר הלימוד – הגבוה מבין השניים לא יוענק – ההרשמה פתוחה עד ל־31.12.2025, אך לא מומלץ לחכות לרגע האחרון.

מי זכאי?

המלגה מיועדת לסטודנטים שהם אחים שכולים בלבד – כלומר, מי שאיבד אח או אחות שנפלו במהלך שירותם הצבאי או נהרגו בפעולות איבה, והוכרו כ"אחי נספה" על פי החוק.

המלגה ניתנת לסטודנטים בתואר ראשון, תואר שני ולימודי תעודה (כגון הנדסאים, הוראה ועוד).

כמה כסף מקבלים?

גובה המענק: 6,992 ש"ח או 60% משכר הלימוד השנתי – לפי הסכום הנמוך מבין השניים. הסכום מועבר ישירות לחשבון הבנק של הזכאים.

צריך להתנדב?

לא. בניגוד לרוב המלגות שמותנות בשעות התנדבות, המלגה הזו אינה דורשת התנדבות כלל.

איך מגישים?

חפשו בגוגל מלגת באומן וקבלו פרטים.

בזמן שמלגות רבות מציבות רף התנדבות גבוה, הדרישות הנמוכות במלגת באומן וההתמקדות באחים שכולים הופכות אותה לאחת האפשרויות הנגישות והמדויקות ביותר למי שזכאי.

בזמן "עם כלביא": ישראלי נאשם שסיפק מידע לאיראנים וקיבל תשלום בקריפטו

הפוסט בלי להתנדב, בלי בירוקרטיה: אלפי שקלים לאחים שכולים – ההרשמה פתוחה הופיע לראשונה ב-כיף.

בשורה מרגשת לסטודנטים: מלגת מושל לשנת הלימודים הקרובה – תשפ"ו פתוחה להרשמה. המלגה היוקרתית מעניקה מימון מלא לשכר הלימוד לכל אורך התואר – וכן מלגת קיום חודשית בסך של כ-2,000 שקלים. בנוסף, המתקבלים ייהנו ממעטפת ליווי מקצועית מותאמת אישית, לכל אורך הדרך האקדמית.

המלגה מיועדת לסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת אריאל, הטכניון, מכללה אקדמית אורט בראודה, המרכז האקדמי לב, המכללה האקדמית ת"א-יפו, המכללה האקדמית ספיר, ומכללת סמי שמעון.

המלגה מיועדת לסטודנטים העונים על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: רקע סוציו-אקונומי מאתגר, מחוסרי עורף משפחתי, ודור ראשון להשכלה גבוהה.

מי יכול להגיש?

כל מוסד מציע תחומי לימוד מוגדרים עבור המלגה, כאשר הדגש הוא על מקצועות כמו הנדסה, מדעים מדויקים, מתמטיקה, מדעי המחשב, רפואה ועוד. מומלץ לבדוק את תחומי הלימוד הספציפיים מול המוסד בו אתם לומדים.

מתי מגישים בקשה?

ההרשמה למלגה נפתחה כבר במהלך מאי 2025 וצפויה להיסגר במהלך חודש ספטמבר. מומלץ להיערך מראש ולהגיש את המסמכים הנדרשים בהקדם.

מה חשוב לדעת?

המלגה אינה מחייבת שעות התנדבות, בשונה ממלגות רבות אחרות. מדובר בהזדמנות יוצאת דופן לסטודנטים שמבקשים להתרכז בלימודים, ללא דאגות כלכליות וללא התחייבויות חיצוניות.

לפרטים נוספים והגשת מועמדות למענק – חפשו בגוגל: "מענק מושל מלגת לימודים 2025"

נאבקים על החיים: דרישה להציב אפיפן בכל מסעדה ובית קפה בישראל

הפוסט מענק שווה: מימון מלא ללימודים ועוד 2,000 ש"ח בחודש – בלי התנדבות הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד העבודה פרסם את הדו"ח השנתי על שוק התעסוקה לשנת 2024, ובו שורת ממצאים על האופן שבו מלחמת חרבות ברזל השפיעה על המשק הישראלי. לצד סימני התאוששות מרשימים – שיעור אבטלה של 3% בלבד עד סוף השנה – עולות מגמות מדאיגות של פערים אזוריים, שכר מדשדש ומחסור חמור בכוח אדם בענפים מרכזיים.

נשים חוזרות לשוק, גברים צעירים נעלמים

דו"ח המשרד מצביע על פערים מגדריים חדים: נשים מכלל המגזרים שבו לשוק העבודה במהירות, כאשר שיעור התעסוקה של נשים חרדיות זינק ל־82.5% – לראשונה ברמה זהה לזו של נשים יהודיות לא חרדיות. גם שיעור תעסוקת הנשים הערביות הגיע ל־49%, לעומת 44.8% ערב המלחמה.

מנגד, גברים יהודים צעירים (בני 25–40) חוו ירידה בתעסוקה, ככל הנראה בשל שירות מילואים ממושך. הפגיעה לא פסחה גם על בנות זוגם – שיעור התעסוקה שלהן ירד, אם כי ההשפעה צומצמה בזכות הטבות רגולטוריות כגון הגנה מפיטורים וימי היעדרות בתשלום.

שר העבודה: "רואים תוצאה בשטח"

שר העבודה, יואב בן צור, התייחס לממצאים:  בדו״ח שלפנינו אנו רואים עלייה ברורה בתעסוקת נשים חרדיות ושברו שיא של כל הזמנים. החל מהקמת משרד העבודה מחדש, השקענו רבות בעידוד תעסוקה איכותית עם שכר הולם, בדגש על הכשרות מקצועיות וקידום במקומות עבודה אצל האוכלוסיות המגוונות ואנו עדים כי המאמצים שלנו נושאים תוצאות בשטח. פילוח הנתונים לשנת 2024 מוכיח באופן ברור את האתגרים הכלכליים והמשפחתיים שעימם התמודדו ומתמודדים משרתי המילואים ובנות זוגן לא רק בחזית הקרב אלא גם בעורף, ואת ההשפעה לטובה במצבם התעסוקתי בשל ההטבות שגיבשנו עבורם. לכן שמנו דגש על הגנה מפיטורים, סיוע כלכלי והקלות משמעותיות במקומות העבודה מתוך הוקרה והערכה על תרומתם הכבירה למען ביטחון ישראל. אמשיך לשרת את כלל העובדים בישראל, ולהעניק להם עתיד כלכלי טוב יותר.״

מנכ״ל משרד העבודה ישראל אוזן, הוסיף:

״לצד הפגיעה בתעסוקה שהמשק חווה באזורים מסוימים בעקבות המלחמה, אנו רואים מגמות מעודדות בשיעורי ההשתלבות של נשים בשוק העבודה. זו ההוכחה שכאשר אנו מייצרים תשתית מתאימה – הציבור נענה והפערים מצטמצמים. שוק העבודה הישראלי פיתח יכולת עמידות מול משברים בשנים האחרונות ואנו רואים זאת בשיעור האבטלה הנמוך יחסית. בנוסף, משרד העבודה ממשיך להשקיע בפיתוח תכניות תעסוקה ממוקדות עבור גברים חרדים וערבים ואני בטוח כי נראה את הפירות לכך בהמשך.״

הצפון שותק, הדרום מתאושש

הפגיעה בתעסוקה לא הייתה שוויונית: בצפון הארץ – שם יישובים רבים נותרו מפונים – נרשמה ירידה של כ־14.8 נקודות אחוז בתעסוקה לעומת 6.4 בלבד בדרום. גברים מפונים נפגעו פי שניים מהנשים. בצפון, שיעור התעסוקה של גברים צעירים (25–40) צנח ביותר מ־20 נקודות אחוז.

הבנייה מקרטעת, השכר תקוע

ענף הבנייה הוא מהנפגעים הקשים של המשבר: בסוף 2024 עדיין כ־9% מאתרי הבנייה לא פעלו. יותר מ־90 אלף פועלים לא ישראלים (בעיקר פלסטינים) עזבו את הענף, ורק כשליש מהמכסה המוגדלת לעובדים זרים נוצלה. המשק נותר עם מחסור של כ־28 אלף עובדים.

במקביל, השכר הריאלי הממוצע עלה ב־2.4% בלבד לעומת 2023 – קצב נמוך משמעותית משנים קודמות. במגזר הציבורי, הפערים מול השכר במגזר העסקי העמיקו.

עובדי כפיים בנסיקה, האקדמאים בירידה

בשל סגירת המעברים לפועלים פלסטינים וגיוס מילואים נרחב, גדל הביקוש לעובדי כפיים: משרותיהם הגיעו ל־33% מכלל המשרות הפנויות (לעומת ממוצע של 23% בעשור האחרון). לעומת זאת, משרות לאנשי מקצוע ומנהלים דווקא הצטמצמו ב־5%.

העובדים השקופים: השעתיים

הדו"ח מתריע גם על מצבם של כ־915 אלף עובדים שעתיים – שליש מהשכירים במשק. הם מתאפיינים בשכר נמוך, חוסר יציבות והיעדר ביטחון כלכלי. משרד העבודה הקים צוות לבחינת פערי השכר והרגולציה בתחום.

תעסוקה בגיל הפרישה ונתוני מיומנות מטרידים

סקר PIAAC שנחשף בדו"ח מצביע על פערים חריפים ברמת המיומנויות של האוכלוסייה הבוגרת, במיוחד בקרב צעירים ערבים – 70% מהאוכלוסייה הערבית מתקשה באוריינות. מנגד, נשים ערביות וחרדיות צעירות שיפרו ביצועים.

בין הסוגיות הנוספות בדו"ח: תעסוקת נשים לקראת פרישה, עבודה מהבית, ותרומת הכשרות טכנולוגיות של מה"ט.

נאבקים על החיים: דרישה להציב אפיפן בכל מסעדה ובית קפה בישראל

הפוסט דו"ח שוק העבודה: הנשים תפסו פיקוד, הגברים מגויסים – והבנייה תקועה הופיע לראשונה ב-כיף.

סקר חדש שנערך עבור חברת "קרדיט קלין" באמצעות מכון מדגם ו-iPanel מציג תמונת מצב מדאיגה: 25% מהישראלים נאלצו לפנות לקבלת הלוואה בעקבות הקשיים הכלכליים שנגרמו להם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל". על פי הנתונים, 21% אכן קיבלו הלוואה ו־4% סורבו. הפילוח מגלה את עומק הפגיעה באוכלוסייה העובדת – בקרב גילאי 35–44, למשל, 33.2% פנו להלוואות מאז פרוץ הלחימה.

יותר הלוואות – פחות אמון

מעבר לעלייה בפניות להלוואות, הסקר מצביע על משבר אמון חריף בין הציבור למערכת הבנקאית. כמחצית מהישראלים (55%) לא סומכים על הבנקאי שלהם שידאג להם לתנאים הטובים ביותר, וכמעט מחצית (49%) לא מאמינים שיקבלו סיוע מהבנק בעת הצורך. 27% מהנשאלים אף אמרו כי הם נאלצים "להילחם" מול הבנק או הבנקאי האישי על מנת לקבל סיוע.

המצב הכלכלי הורע – במיוחד בצפון

לפי הסקר, 35% מהישראלים טוענים כי מצבם הכלכלי הורע בעקבות המלחמה. בקרב גילאי 35–44, הנתון קופץ ל־44%. תושבי הצפון נפגעו במיוחד – 51.6% מהם מדווחים על החמרה כלכלית, לעומת 39.4% מתושבי הדרום.

דחיית החזרים – גם של הלוואות דיור ורכב

17% מהישראלים דחו החזר הלוואה לפחות פעם אחת מאז ה־7 באוקטובר. 5% דחו החזר פעם אחת, 7% עשו זאת פעמיים, 3% שלוש פעמים ו־2% דחו החזר חמש פעמים ומעלה. מדובר בהלוואות מכל הסוגים – דיור, רכב וצריכה שוטפת.

הפער בין המצב הכלכלי לידע הפיננסי

נתון מדאיג נוסף מהסקר: רק 19% מהישראלים בדקו בשנה האחרונה את דירוג האשראי האישי שלהם. 31% לא בדקו אך חושבים שהם יודעים מהו, ואילו מחצית מהציבור כלל לא יודעים מהו דירוג האשראי האישי שלהם.

הלוואות – עובדה קיימת בחיי רבים

50% מהציבור מחזיקים בהלוואה כלשהי. מבין מחזיקי ההלוואות, 58% מחזירים עד 5,000 ש"ח בחודש, ו־28% מחזירים בין 5,000 ל־10,000 ש"ח. בקרב בעלי הכנסה של עד 10,000 ש"ח, ל־72% יש החזר חודשי של עד 5,000 ש"ח, ול־20% יש החזרים של בין 5,000 ל־10,000 ש"ח.

"הציבור זקוק להכוונה כלכלית"

לדברי מנכ"ל קרדיט קלין, רמי קוסטוקובסקי: ״הנתונים שעולים מהסקר משקפים מציאות כלכלית קשה, שנוצרה בעקבות המלחמה. העובדה שאחד מכל ארבעה ישראלים נאלץ לבקש הלוואה, וש-35% מהציבור מצהירים כי מצבם הכלכלי הורע משמעותית מהווה קריאת השכמה עבור כולנו. המלחמה לא הותירה רק צלקות בנפש וברכוש, אלא גם פגעה קשות ביציבות הפיננסית של מאות אלפי משפחות.

לצד זאת, הנתון לפיו כמחצית מהציבור חווה משבר אמון מול הבנקים מדגיש את הצורך הדחוף בשקיפות, ליווי אישי והנגשת מידע כלכלי – במיוחד בנושא דירוג האשראי האישי, שרק מיעוט מהציבור בודק אותו."

ומוסיף :״המסקנה מהנתונים היא שקיים חלק גדול בציבור הישראלי שזקוק לסיוע והכוונה על מנת לצלוח את התקופה המורכבת הזו, להבין טוב יותר את המצב הכלכלי האישי, ולהחזיר לעצמם שליטה וביטחון. אנו ממשיכים לפעול כדי להנגיש כלים פרקטיים ומידע אמין, מתוך הבנה שההתאוששות הכלכלית – היא תנאי הכרחי לשיקום כולל של החברה הישראלית״.

העליון סילק תביעה על 202 מיליון ש"ח: "ניסיון לשכתב את המכרז"

הפוסט אחד מכל ארבעה ישראלים ביקש הלוואה מאז המלחמה הופיע לראשונה ב-כיף.

רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי הודיעו על פתיחת ההרשמה למכרז במסלול "הרשמה והגרלה" המיועד לנכי צה"ל, חיילי מילואים ובעלי מוגבלות חסרי דיור. במסגרת המכרז משווקים 306 מגרשים לבניית יחידות דיור צמודות קרקע בשכונה המזרחית של היישוב קציר שבמרחב חיפה. ההרשמה תתבצע באופן מקוון בלבד והמועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל־22 בספטמבר 2025, בשעה 12:00 בדיוק.

שכונה חדשה על הגבעה המזרחית

המגרשים נכללים בתוכנית פיתוח לשכונה קהילתית חדשה, שתשתרע על פני כ־609 דונם ותכלול כ־553 יחידות דיור, מוסדות ציבור, אזור תעסוקה ושטחים פתוחים. מדובר במגרשים לבנייה נמוכה בשטח של כ־350 עד 700 מ"ר, המיועדים למשפחות וזוגות צעירים.

השכונה צפויה לאכלס בין 1,500 ל־2,000 תושבים. במתחם הציבורי שבצפון־מערב השכונה יוקמו מבני ציבור, מרכז תעסוקה, ושטחים פתוחים שישמשו את כלל תושבי קציר.

ההרשמה להגרלה – רק באינטרנט

ההשתתפות במכרז מתבצעת באמצעות מערכת ההגרלות המקוונת, ולא באמצעות הגשת מסמכים ידנית. על המציעים להירשם מראש באתר "ממשל זמין", ולעקוב אחר עדכונים באתר רמ"י עד לסגירת המכרז.
במסמכי המכרז מופיעים פרטי הקריטריונים לזכאות והוראות מדויקות להרשמה.

מי זכאי?

המכרז מיועד לנכי צה"ל, חיילי מילואים ובעלי מוגבלות חסרי דיור – בהתאם לקריטריונים שפורסמו בחוברת המכרז. כל שינוי במכרז יפורסם באתר רשות מקרקעי ישראל.

טיסה לחיים: תינוקת שנולדה פגה באתונה הוטסה לישראל במבצע חילוץ רפואי

הפוסט המדינה משווקת מגרשים צמודי קרקע לקבוצות זכאיות – ההרשמה נפתחה הופיע לראשונה ב-כיף.

הקיץ מביא איתו לא רק בילויים אלא גם הוצאות כבדות, במיוחד למשפחות עם ילדים. מזון, קייטנות, בילויים ונסיעות – הכול מתייקר, והכיס מרגיש את זה היטב. לקראת סוף יולי, יופקד ישירות לחשבון הבנק של מאות אלפי משפחות סכום שיכול להקל מעט על הלחץ הכלכלי – בלי צורך להגיש בקשה או לעמוד בתור.

הביטוח הלאומי יפקיד ב־21 ביולי (2025) קצבאות ילדים לחשבונות הזכאים – הורים לילדים עד גיל 18, בכפוף לתנאים הקבועים. מדובר במענק חודשי קבוע, אך חשוב לדעת: הסכום משתנה בהתאם למספר הילדים, מיקומם במשפחה, והאם אחד ההורים מקבל קצבת קיום.

הקצבה מועברת ברוב המקרים אוטומטית, על סמך נתונים שמועברים לבית החולים לאחר הלידה. במקרה של לידה ראשונה, נדרש למסור את פרטי חשבון הבנק של האם. במשפחות גרושות, הורים נפרדים או במקרים של אפוטרופסות – יש לפעול בהתאם להנחיות כדי לוודא שהכסף יועבר בצורה תקינה.

כמה תקבלו?

הסכום נע בין 169 ש"ח לילד ראשון ועד 214 ש"ח לילדים שניים עד רביעיים. עבור ילד חמישי ואילך, הסכום חוזר ל-169 ש"ח. במשפחות שמקבלות קצבת קיום מהביטוח הלאומי, יש תוספת של 111 ש"ח לכל ילד שלישי ורביעי.

לדוגמה: משפחה עם ארבעה ילדים יכולה לקבל ביולי סכום כולל של עד 811 ש"ח – או יותר, אם יש זכאות לתוספת.

האם צריך להגיש תביעה?

ברוב המקרים לא. המערכת מקבלת את פרטי הלידה מבית החולים, והקצבה משולמת אוטומטית. עם זאת, ישנם מקרים שבהם צריך להגיש תביעה:

• ילד שנולד בבית
• ילד שנולד בחו"ל
• ילד מאומץ
• ילד שעלה לישראל לבד
• ילד עם אפוטרופוס

מתי יש סכנה לעיכוב בתשלום?

אם ההורים לא מעבירים את פרטי חשבון הבנק בלידה ראשונה, או במקרה של לידה בחו"ל/אימוץ – הקצבה לא תועבר אוטומטית. גם חובות קודמים לביטוח הלאומי עלולים להביא לניכויים.

ומה לגבי הורים גרושים?

ברירת המחדל היא שהקצבה משולמת לאם. במקרים שבהם הילדים בחזקת האב או יש הסכמה בין ההורים, ניתן לשנות את זה, אך יש להגיש בקשה או להציג פסק דין. כאשר חלק מהילדים אצל האב וחלק אצל האם – ניתן לפצל את התיק בין ההורים.

איך שולחים את המסמכים?

ניתן להגיש תביעות ומסמכים באינטרנט, בדואר, בפקס או ישירות בתיבת השירות של הסניף הרלוונטי.

תזכורת חשובה

התביעה צריכה להיעשות בתוך שנה ממועד הזכאות (לידה, עלייה, אימוץ). איחור מעבר לכך – יזכה את ההורה רק בתשלום רטרואקטיבי של 12 חודשים.

מתמוטטים ברחוב בגיל 14: עלייה חדה באשפוזי בני נוער שיכורים

הפוסט ב 21/7 ביטוח לאומי יפקיד אוטומטית לחשבון מינימום של 169 ש"ח לילד הופיע לראשונה ב-כיף.

כיף לקבל תשלום קבוע באמצע החודש – במיוחד כשהוא מגיע בזמן. ב-13 ביולי צפוי הביטוח הלאומי להעביר את דמי האבטלה למי שכבר התייצב בלשכת התעסוקה ועומד בכל התנאים. מדובר בזכאות חודשית שמתעדכנת לפי ההתייצבות והכנסה קודמת, וכדאי להכיר את כל התנאים והחישובים – גם למקרה שתזדקקו לכך בהמשך

מי זכאי לדמי אבטלה?

כדי לקבל את המענק, יש לעמוד בכל חמשת התנאים:

1. תושב ישראל – כולל תושבי קבע וארעי.

2. גיל – מ-20 ועד 67. צעירים מתחת לגיל 20 עשויים להיות זכאים במקרים חריגים.

3. הפסקת עבודה – עקב פיטורין, חל"ת או עזיבה מרצון (ההבדל ישפיע על מועד התשלום). חשוב: מי שיצא לחל"ת ביוזמתו – לא זכאי.

4. התייצבות בלשכת התעסוקה – חובה להירשם אונליין ולהתייצב בתוך 14 יום מהרישום.

5. תקופת אכשרה – נדרשים 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים שלפני ההרשמה.

מי לא זכאי?

לא כל מי שאיבד את עבודתו יכול לקבל דמי אבטלה. עובדים עצמאיים, בעלי שליטה בחברת מעטים וחברי קיבוץ או מושב שיתופי – לא זכאים, למעט חריגים בודדים.

איך מחושב הסכום?

דמי האבטלה מחושבים לפי ההכנסות שלכם ב-6 החודשים המלאים שלפני הרישום בשירות התעסוקה.

לדוגמה: אם סכום דמי האבטלה היומי שלכם הוא 120 ש"ח, והתייצבתם 18 ימים – תקבלו 2,160 ש"ח.

מקסימום ליום: 532.64 ש"ח ל-125 הימים הראשונים, ובהמשך: 355.09 ש"ח.

ומה קורה אם הייתה פגיעה או ירידה בשכר?

אם קיבלתם דמי פגיעה מעבודה או ירד לכם השכר בתקופה הרלוונטית – ייחשבו החודשים הקודמים (עד 18 חודשים אחורה) לצורך קביעת הסכום.

ניכויים והכנסות נוספות

מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

הכנסה אחרת (שכירות, פנסיה, עבודת פרילנס או משרה זמנית) – תנוכה מהקצבה.

במקרים מסוימים ייתכן תשלום הפרשים רטרואקטיביים – אם התקבלו תשלומים מהמעסיק לאחר הפסקת העבודה.

פליטת עשן כבד מבית הזיקוק באשדוד: תקלה בתחזוקה גרמה לחשש לזיהום

הפוסט בשבוע הבא ביטוח לאומי יפקיד אוטומטית לחשבון עד 4000 ש"ח לזכאים הופיע לראשונה ב-כיף.

אין דבר שמשמח יותר מלהביט בתלוש המשכורת ולגלות שורה נוספת שמעלה חיוך. גם אם מדובר בתוספת צפויה, הידיעה שהיא נכנסת בדיוק כשצריך – באמצע הקיץ, כשיש הוצאות על בילויים, קייטנות וחופשות – הופכת אותה למבוקשת במיוחד.

בימים אלה צפויים מאות אלפי עובדים בישראל לקבל תוספת כספית קבועה, שתיכנס ישירות לחשבון הבנק, ולעיתים בלי שהם בכלל שמו לב שמגיע להם. מדובר באחת ההעברות השנתיות הנפוצות ביותר – אבל לא כולם יודעים לבדוק אם הם ברשימת הזכאים.

מענק ההבראה השנתי. המועבר אחת לשנה לעיתים כטור שורה בתלוש, ולעיתים אפילו כ"מענק קיץ" בשיחה מול העובדים.

מי צפוי לקבל את הכסף?

הזכאות נקבעת לפי ותק במקום העבודה – כל מי שהשלים לפחות שנה שלמה אצל המעסיק, צפוי לראות את התוספת בתלוש יולי או אוגוסט. גם עובדים במשרה חלקית או בשכר שעתי עשויים להיות זכאים, בהתאם להיקף המשרה ולמשך ההעסקה.

כמה כסף מדובר?

• במגזר הפרטי: כל יום הבראה שווה 418 ש"ח
• במגזר הציבורי: כל יום הבראה שווה 471.4 ש"ח

עובד עם ותק של חמש שנים, לדוגמה, צפוי לקבל 7 ימי הבראה – כלומר תוספת של כ־2,926 ש"ח במשכורת.

מתי נכנס התשלום? ברוב מקומות העבודה, המענק מועבר במהלך יולי או אוגוסט – בדרך כלל כתוספת חד־פעמית. בגופים ציבוריים הוא משולם לרוב עם משכורת יוני או יולי.

גם למי שעובד חצי משרה או בשעות:

המענק מחושב לפי חלקיות משרה – כך שגם מי שעובד פחות ממשרה מלאה יקבל תשלום יחסי. גם עובדים שעתיים מקבלים את ההבראה – החישוב מתבצע לפי שעות העבודה הממוצעות לאורך השנה.

ומה אם לא קיבלתם?

לא מדובר בטעות נדירה – מעסיקים רבים פשוט "שוכחים". אם לא קיבלתם את ההבראה, מומלץ לפנות למעסיק ולהציף את הנושא. במידת הצורך, ניתן גם להגיש תלונה לרשות האכיפה של משרד העבודה או תביעה לבית הדין לעבודה.

כדאי לדעת:

• המענק חייב במס, ביטוח לאומי וביטוח בריאות
• הוא לא נחשב שכר לפנסיה או לפיצויים
• לא ניתן לוותר עליו – גם לא בהסכמה עם המעסיק

מתמוטטים ברחוב בגיל 14: עלייה חדה באשפוזי בני נוער שיכורים

הפוסט במשכורת הנוכחית יופקדו מאות ש"ח תוספת למאות אלפי ישראלים, מי יקבל? הופיע לראשונה ב-כיף.