כחצי שנה לאחר שהמשפחתונים בדרום נסגרו עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, עשרות מטפלות טרם קיבלו פיצוי. כעת, בעקבות לחץ של ועדת העבודה והרווחה בכנסת, משרד העבודה נערך להעביר מענקים בהיקף של כ-750 אלף שקלים.

בדיון שנערך השבוע בוועדה, אמרה נירית יוניסי מאגף תעסוקת הורים במשרד העבודה כי המידע הדרוש הושג וכעת נדרש רק אישור משפטי סופי:
“״אספנו את הדיווחים מהמטפלות. יש לנו את כל המידע הנדרש וגבשנו מתווה להעברת הכספים למטפלות הזכאיות. אנחנו ממתינים כעת לאישור חוות דעת משפטית שהוגשה בנושא ובכפוף לאישורה נוכל להתחיל להעביר את הכספים בשבועות הקרובים. על פי הנתונים כעת סכום המענקים הכולל יעמוד על כ-750,000 שקלים”.

המאבק נמשך גם מחוץ לוועדה:

מטפלות רבות התייצבו בדיון, חלקן על חשבונן, והביעו מורת רוח מהעיכוב. נועה שאואר, ראש ענף הגיל הרך ב"כוח לעובדים", אמרה:
״עברו כבר חודשים מהדיון הקודם והמענקים טרם הועברו. שוב מטפלות נאלצות לקחת יום חופש על חשבונן, כדי לבוא לכאן ולזעוק את זעקתן. אנחנו שמחים לשמוע שיש התקדמות בנוגע לדיווחים שכבר הוגשו, ומבקשים בנוסף לאפשר למטפלות שעדיין לא הגישו דיווחים אודות התקופה הרלוונטית לעשות זאת. על פי הנתונים שיש בידינו מדובר בעשרות בודדות של מטפלות״

האולטימטום של היו"ר:

ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר הוועדה, לא הסתפק בדיווח:
"הוועדה דורשת שהמענקים יועברו עד סוף החודש. לא ייתכן שהמטפלות ימשיכו להיפגע מכשל בירוקרטי שלא נוצר באשמתן."
עוד דרש לאפשר השלמת דיווחים למטפלות שטרם עשו זאת – בתוך שבוע.

סבסוד מעונות – גם כאן יש בעיות:

בדיון נידונה גם סוגיית הסבסוד למעונות יום. לפי משרד העבודה, מתוך 95 אלף בקשות שהוגשו השנה, כ-30 אלף עדיין דורשות טיפול נוסף. חברי הכנסת מתחו ביקורת על זמן ההמתנה הארוך והיעדר מענה.

"הוגשו השנה כ-95,000 בקשות לדרגות. כ-65,000 טופלו וכ-30,000 הנותרות נענו אבל נדרש בהן המשך טיפול, כמו השלמת  מסמכים, מכאן קצב ההתקדמות תלוי גם בהורים. יש מקרים שבהם מלינים על זמן טיפול ארוך ואז מסתבר שלא הוגש מסמך או לא בוצעה פעולה שההורים התבקשו לבצע לשם קידומו".

ח"כ עאידה תומא סלימאן הגיבה כי: ״הורים שפנו אלי אמרו שכשמנסים ליצור קשר עם המשרד כדי לקדם את התהליך אין מענה, לא טלפוני ולא בדוא״ל".

מנהלות משפחתונים ונציגת כוח לעובדים שנכחו בדיון, חיזקו את דבריה. יעל ויזמן, מנהלת משפחתון בדרום אמרה "יש הורים שממתינים שעתיים כל יום על הקו ולא נענים. שולחים מסמך ואז מבקשים מהם לשלוח שוב ושוב..".

יוניסי הגיבה כי ה"מוקד נמצא בעומס גדול. אנחנו מנסים לשפר את זה. יש אפשרות ליצור קשר גם בדוא"ל ועד כמה שידוע לי הפניות כן נענות, גם אם זה לוקח קצת זמן. אם יש מקרים פרטניים שדורשים התייחסות נשמח לקבל ולסייע".

רום בר-אב ממשרד האוצר אמר כי על מנת להימנע מעומס ועיכובים מסוג זה, רצוי לפרסם את הקריטריונים לסבסוד בשנת הלימודים הבאה לכל המאוחר בחודש יולי. יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר הציע כי עד לפרסום הקריטריונים וטיפול בבקשות, יש להאריך אוטומטית את הזכאות לסבסוד על פי הדרגה של השנה הקודמת.

משרד האוצר ממליץ לפרסם את הקריטריונים לשנה הבאה כבר ביולי, וח"כ אייכלר הציע להאריך אוטומטית את הזכאות הקיימת עד אז.

הפרט החסר בתווית שהקפיץ את משרד הבריאות: תיזהרו מהממתק הזה

הפוסט מענקים בדרך: מאות אלפי שקלים יחולקו – מי הולך לקבל את הכסף? הופיע לראשונה ב-כיף.

לאחר מרתון אינטנסיבי ורציף של דיונים, הסתדרות המורים ומשרד האוצר סיכמו הבוקר (ה') את המתווה הסופי לעובדי ההוראה בשירות המדינה. המתווה החדש מביא בשורה חשובה ומשמעותית לציבור עובדי ההוראה אשר כרוך בשינוי חקיקה ושינוי מנגנון ההפחתה שנקבע בחוק למנגנון שהוסכם עם הסתדרות המורים. ההסכם כולל גם שורת הקלות נוספות – ומבטיח יציבות בשכר ובזכויות הפנסיה של המורים והמורות.

לאור הסכמות אלו, עובדי ההוראה בשירות המדינה המועסקים במסגרת "אופק חדש" יראו הפחתה נמוכה באופן משמעותי ביחס להפחתה שהייתה אמורה להיות לפי חוק בשנת 2025.

המתווה הסופי יחול, לאחר השלמת תיקון החקיקה הנדרש והסכם קיבוצי מפורט, על כל עובדי ההוראה בשירות המדינה המועסקים במסגרת "אופק חדש".

המתווה יכלול את הפרטים הבאים:

שיעור ההפחתה: פחות משליש מהתכנון המקורי

על פי ההסכמות החדשות, שיעור ההפחתה בשכר שנקבע לחוק לשנת 2025 יירד מ־3.307% ל־0.95% בלבד. המשמעות: במקום הפחתה של 300–860 ש"ח בחודש כפי שתוכננה, המורים יראו הפחתה של 86–270 ש"ח בלבד – בהתאם לוותק.

בדצמבר 2025, תיושם הפחתה זמנית שתוחזר בינואר 2026 – כלומר, לא ייגרם נזק בפועל.

בניגוד למתווה שפורסם בתחילת מאי, בוטלה ההחלטה על הקפאת הקידום בדרגה. כל מורה הזכאי לקידום – יקבל אותו כרגיל.

שינויים נוספים בהסכם: חופשות, גמולים, ותק וביגוד

ביגוד: ביטול ההצמדה למדד של קצובת הביגוד לשנת 2025 בלבד, והפחתה של 91 ₪ מתשלום זה, חד פעמית.
המשמעות: ביחס לקצובה ששולמה בשנת 2024 בסך 2,405 ש"ח, בשנת 2025 תשולם קצובה בסך 2,314 ש"ח. בשנת 2026 יעודכן גובה דמי הביגוד בגין ההצמדה למדד הן של שנת 2025 והן של 2026.
קידום בוותק: יוקפא התשלום בגין קידום בוותק לתקופה של 4 חודשים בלבד (מספטמבר 2025–דצמבר 2025). החל מינואר 2026, ישולם התשלום בגין קידום זה. בכל מקרה, לא תפגענה זכויות התלויות בוותק בשל הקפאה זו.
גמול "בית ספרי" החדש: יישום גמול זה, מהסכם 2022, שאמור היה להיות מיושם לראשונה ביום 1.9.25 ולחול על 3 עד 4 עובדי הוראה בממוצע בבית ספר, יידחה ליום 1.9.26.
גמול שילוב ופיצול: מסגרת העלות שהוקצתה לשם גמול שילוב ופיצול לשנת תשפ"ו ושליש ממסגרת העלות שהוקצתה לשם גמול שילוב ופיצול לשנת תשפ"ז תוקפא.
במהלך שנת תשפ"ו יקיימו הצדדים שיח בניסיון למצוא מקורות חלופיים למסגרת שהוקפאה כאמור.

מה יישמר במלואו?

לא תהיה פגיעה בגמולים ובמענקים.
לא ייפגעו ההפרשות לפנסיה ולגמל.
לא תיפגע המשכורת הקובעת לעובדים שפורשים לפנסיה תקציבית.
בשנת 2026 ההפחתה תעמוד על שיעור של 1.2% בהתאם לחוק וכפי שנקבע לכלל עובדי המגזר הציבורי.

בנוסף:

תוספת של 2 ימי חופשה ללוח החופשות של מערכת החינוך: יום אחד השנה (תשפ"ה) בל"ג בעומר (16.5.25). יום נוסף בשנה הבאה (תשפ"ו) בל"ג בעומר (5.5.26)

בת 16 אבחנה את עצמה עם סוכרת דרך ChatGPT – וכך ניצלו חייה

הפוסט אחרי הסערה: כך צומצם הקיצוץ הדרמטי בשכר המורים הופיע לראשונה ב-כיף.

ילד לא יוצא מהרחם עם משיכה למותגים. הוא לומד את זה – מאיתנו.
מהתגובות שלנו, מהשפה שלנו, מהמקומות שבהם אנחנו כן מרשים לעצמנו לחרוג מהתקציב – כי "זה שווה את זה".

אנחנו, ההורים, יצרנו עולם שבו לוגו הוא לא רק עיצוב – הוא סמל לזהות. ואז אנחנו מתפלאים כשהילד דורש "רק נייק", כאילו הוא המציא את זה לבד.

אבל הוא לא. הוא רק קלט את השדר:
ערך עצמי = איך אתה נראה, מה אתה לובש, כמה זה עלה.

הבעיה היא לא הילד – זו התרבות שיצרנו

ההורות החדשה מלאה באהבה, אבל גם מלאה בפחד:
פחד שהילד ירגיש חריג, חסר, לא שייך.
אז אנחנו לא רק קונים – אנחנו מתקנים. מפצים. סוגרים מעגלים שלנו, דרך הארון שלו.

כשהילד מבקש מותג, זו לא רק בקשה. זו בדיקה סמויה:
"כמה מותר לי לרצות? כמה מותר לי לבלוט? וכמה אני שווה?"

ומי שמגיב רק עם "לא צריך את זה" – עונה על מוצר.
אבל לא על השאלה האמיתית.

מותג הוא לא מותרות – הוא סמל. צריך לפענח אותו, לא רק לקנות או לסרב

התגובה הרגילה היא בינארית: כן או לא.
אבל התגובה החכמה שואלת:
"מה המותג הזה מייצג עבורך?"

אם הילד אומר "ככה כולם" – זה פחד מהדרה.

אם הוא אומר "זה יפה" – זו אסתטיקה.

אם הוא אומר "אני נראה טוב בזה" – זו התחלה של זהות אישית.

ולכל אחת מהתשובות האלו מגיעה תגובה אחרת לגמרי. והיא הזדמנות לבירור ושיחה ובה עם הילד בה הוא ילמד על עצמו ועל המניעים שלו, ויכולת לבחור מה נכון באמת עבורו.

אם לא נדבר עם הילד על כסף – הוא ילמד עליו מהחולצות

הסיבה שילדים כל כך משקיעים במותגים היא שאין להם כלים אחרים להבין ערך.
אף אחד לא מדבר איתם על עבודה, חיסכון, דחיית סיפוקים.
אז הם שופטים לפי מה שנמצא מולם – תווית.
מותג הופך לקיצור דרך פסיכולוגי: ככה נדע מי שווה.

אם לא נייצר בבית שפה כלכלית בריאה, הילד ילמד מהאינסטגרם.

שיחה על מותג – זו הזדמנות לאימון בחיים עצמם

במקום לכעוס או להיבהל, נבין:
המותג שביקש הילד הוא לא סכנה – הוא סימן שאלה פתוח.

זו ההזדמנות ללמד:

• לבחור בעדיפות ולא רק לפי דחף
• לנהל תקציב אמיתי
• להכיר את הלחצים הסביבתיים ולא להתכופף מולם
• ואולי הכי חשוב – להבין שהערך העצמי שלו לא יושב על הבד

במילים אחרות: המותג הוא לא הבעיה.
ההזדמנות לפספס את השיחה – זו הבעיה.

אז מה עושים? לא "נותנים או לא נותנים". אלא נכנסים פנימה

הילד ביקש משהו יקר? אל תמהרי לשלול. תשאלי: למה?

החלטתם לקנות? אל תעברי את זה בשתיקה. תסבירו מה אתם מאפשרים, ולמה.

החלטתם שלא? אל תגידו "חבל על הכסף". תגידו "הערך שלך לא תלוי בזה." תנסו לתת הסבר לילד – איך הוא יכול להשיג את המטרה – הרגש שהוא מחפש כתוצאה מהקניה אם זה "מקובל" "עדכני" גם בדרכים אחרות.

כי מה שבאמת נלמד באותו רגע הוא לא אם הילד קיבל את הבגד – אלא אם הוא הרגיש שנשאר שווה גם בלעדיו.

מותגים לא חייבים להיות אויב, אבל הם לא יכולים להיות מדריך.
אם לא נלמד את הילד לפתח מצפן פנימי – הוא ילך כל החיים לפי הלוגואים של אחרים.
אבל אם נשכיל להפוך את הבקשה לבסיס לשיחה – הוא ייצא עם ערך שלא תופרים בתאילנד, אלא בבית.

סב לנכדים או מצית סדרתי? החשוד בהצתה מכחיש, אך נראה שיש קצה חוט

הפוסט המותג שהילד שלך רוצה – הוא לא הבעיה. הוא הסימפטום הופיע לראשונה ב-כיף.

בית הדין לעבודה קבע היום (א') כי צעדיה של הסתדרות המורים היו לגיטימיים, לאחר שהכירה בכך שעובדי ההוראה הופלו לרעה לעומת שאר המגזר הציבורי. בעקבות ההחלטה, קרא בית הדין למשרד האוצר לשוב לשולחן המשא ומתן ולמצוא חלופה מוסכמת ליישום ההטבות שניתנו.

במענה לדבריו של שר האוצר, תקפה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד בחריפות: גיבוב המילים והסיסמאות התלושות מן המציאות שמפריח שר האוצר לאוויר – נועדו לסמא את עיני הציבור, ולהסתיר ממנו את העובדה הפשוטה: מאבק הסתדרות המורים זוכה לגיבוי מהציבור ומשר החינוך.

לדבריה, בעוד השר "מדבר במתק שפתיים על עובדות ועובדי ההוראה היקרים", בפועל הוא ממשיך "זלזול משווע", שמחמיר את מצב מערכת החינוך הנתונה ממילא במחסור חמור בכוח הוראה.

בן דויד הוסיפה כי מדובר בהתנהלות שיטתית מצד פקידי האוצר: "צר לי ששר האוצר ממשיך את הקו הנלוז של פקידי האוצר להכשיל במכוון, בכל מחיר ובאופן שיטתי את דיוני המשא ומתן. "

לסיום, קראה לשר האוצר לשנות גישה: "אנחנו מקווים ששר האוצר יתעשת, יפסיק לעסוק בניסיונות לייצר כותרות שווא, ויישב לנהל משא ומתן ענייני, בידיים נקיות ובנפש חפצה, כדי להביא לסיום את המשבר שפקידי האוצר יצרו."

המשטרה חושדת, הסנגור מכחיש: 'אין ראיות להצתה מכוונת'

הפוסט גיבובי סיסמאות תלושות: בן דויד נגד שר האוצר על קריסת החינוך הופיע לראשונה ב-כיף.

ליל הסדר הוא ערב חגיגי, מלא בטקסים, סמלים, אוכל טוב וזיכרונות משפחתיים. אבל בתוך כל השולחן הערוך, הדודים מהצפון והדיונים על הפוליטיקה של מצרים העתיקה – חשוב לזכור דבר אחד: העיקר הוא הילדים.

ליל הסדר נועד, בראש ובראשונה, כדי להעביר לדור הבא את סיפור היציאה מעבדות לחירות. זו לא רק מצווה – זו שליחות. "והגדת לבנך" הוא לא רק פסוק מההגדה – הוא העיקרון שמסביבו בנוי כל הסדר. ודווקא בגלל זה, צריך לשים את הילדים בפרונט. לא כקישוט  אלא כמרכז.

איך עושים את זה בפועל?

• שינוי הגישה – הילדים הם הסיפור לפני הכל – נחליף דיסקט. ליל הסדר הוא לא ערב שבו "סוף סוף רואים את המשפחה" או "אוכלים אוכל של אמא". הוא ערב שבו הילדים צריכים לשמוע, להבין, לשאול, ולהרגיש שהם שותפים לסיפור. כשהם מקשיבים – זו לא הפתעה. זו הצלחה. צריך שיהנו ושתהיה להם חוויה טובה.
• הקדימו תרופה לעייפות השנה זה מושלם – הסדר יוצא במוצאי שבת. זה אומר שיש זמן אידיאלי לשנ"צ משפחתי בשבת בצהריים. תכננו את היום כך שהילדים ישנו לפחות שעתיים-שלוש, כדי להגיע לסדר רעננים וערניים. גם אם זה אומר לוותר על טיול שבת או משחקים עם חברים – זה שווה את זה.
• מקומות של כבוד – ממש ליד האפיקומן הושיבו את הילדים במקום מרכזי – לא בסוף השולחן. שירגישו חשובים. תנו להם הגדה מיוחדת, אולי אפילו קישוטים משלהם. אפשר להכין מראש כרטיסיות עם תפקידים: מי אומר מה נשתנה, מי שואל שאלות, מי מקריא קטעים.
• תכנים בגובה העיניים הסיפור של יציאת מצרים הוא דרמטי, מרגש ומלא בנקודות הזדהות – אם רק מספרים אותו כמו שצריך. הוסיפו המחזות קצרות, שאלות פתוחות, חידות על ההגדה, או בובות קטנות של פרעה ומשה. ילד שמתעניין – ילד שנזכר.
• תחרות נושאת פרסים אפשר להכריז על תחרות "החכם של הסדר" – עם פרסים קטנים על כל שאלה טובה, רעיון יפה או הקשבה מיוחדת. לא כל הילדים אוהבים לשבת בשקט – אבל כולם אוהבים לזכות.
• האפיקומן – לא רק חיפוש אלא סיפור במקום רק להחביא את האפיקומן, אפשר לקשור אותו במשימה: כדי למצוא אותו, צריך לענות על שלוש שאלות מההגדה. או לספר בקצרה מה למדו מהסיפור השנה.

בסוף הלילה – הם יזכרו איך הם היו הסיפור

המהות של פסח היא לא רק זיכרון היסטורי – אלא הפיכה של הזיכרון לחי ומרגש. הילדים הם לא רק קהל – הם השחקנים הראשיים. ואם נדע לשים אותם בפרונט – לא רק שהם יזכרו את הלילה הזה, אלא גם יספרו עליו לילדיהם בעתיד.

לרדת במשקל דווקא בפסח? איך עושים את זה בלי רגשות אשם

הפוסט ליל הסדר שישאיר חותם: איך תגרמו לילדים לזכור את הלילה הזה כל החיים? הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החינוך משיק תכנית סיוע רחבה לבני נוער מהיישובים שפונו בצפון – כחלק מהמאמץ הלאומי לחיזוק החוסן האזרחי ולשיקום האזור. התכנית, בהיקף של כ-70 מיליון שקלים, תתמקד בשלושה צירים מרכזיים: תגבור החינוך הבלתי פורמלי, תמיכה במסגרות חינוך קהילתיות, והשקעה בתשתיות חינוכיות.

תמיכה רוחבית לנוער ולחינוך הבלתי פורמלי

במוקד המהלך עומדים חיזוק פעילויות הפגה והעשרה, תמיכה בגופי חינוך בלתי פורמליים, ושיפוץ מבנים. התקציבים חולקו כך:

1. תגבור פעילות החינוך הבלתי פורמלי – טיולים, חוגים, פעילויות הפגה, חיזוק הצוותים והכשרות חוסן – בעלות כוללת של 16 מיליון ש"ח.

2. תמיכה במסגרות חינוך בלתי פורמלי – תנועות נוער, שנות שירות, מכינות אופק, גרעינים תורניים, כפרי סטודנטים וקבוצות מחנכים – 19 מיליון ש"ח.

3. שיפוץ ואבזור מבנים חינוכיים קהילתיים – כולל מרכזי הורות, ישיבות הסדר ומסגרות חינוך קהילתיות נוספות – באמצעות קרן העושר ובתקציב של 32.6 מיליון ש"ח.

את המהלך מוביל משרד החינוך יחד עם מנהלת תנופה והרשויות המקומיות.

שר החינוך, יואב קיש, מסר: "החינוך הוא תשתית לאומית לשיקום ותקומה. הפעולות שאנחנו מובילים ביישובי הצפון – תגבור תנועות הנוער, חיזוק הצוותים, השקעה במבנים ובתוכן – הן לא רק מענה חינוכי, אלא קרקע לצמיחה מחודשת. מערכת החינוך נמצאת בלב העשייה – כתף אל כתף עם הקהילות – כדי להבטיח שלילדים ולנוער תהיה לא רק מסגרת, אלא תחושת שייכות, חוסן ועתיד מבטיח".

הון אנושי לפני הכל

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, הדגיש את החשיבות שבחיזוק הגופים החברתיים: “תקציבים ותשתיות הם מרכיב חשוב ובסיסי בשיקום אבל לבדם הם אינם מספיקים ולכן שמנו דגש מיוחד על חיזוק גופי החברה האזרחית כשותפים מרכזית בעבודת הממשלה. תנועות הנוער הגרעינים המשימתיים והתורניים, קבוצות המחנכים, כפרי הסטודנטים, המכינות וישיבות ההסדר-– כולם מכפילי כוח אדירים, שמביאים לצפון לא רק אנשים, אלא שליחות, ציונות, אחריות ותקווה. זו הדרך לבנות חוסן אמיתי: מהשטח, מהקהילה, מהחיבור בין לבבות. המהלך שאנחנו מובילים הוא השקעה בהון האנושי – כי הוא המפתח לשיקום, לצמיחה ולשינוי עומק אמיתי בצפון.”

"נבנה מציאות חדשה בצפון"

שר במשרד האוצר, האחראי על שיקום הדרום והצפון, ח״כ זאב אלקין: ״כמי שעסק שנים רבות בחינוך הבלתי פורמאלי בתפוצות (כמזכ״ל בני עקיבא בריה״מ ובסוכנות היהודית) ובישראל (בארגונים רבים של החברה האזרחית) אני מאמין גדול בכח האדיר של מערכות החינוך הבלתי פורמאלי וארגוני החברה האזרחית. הקצאת המשאבים חסרת התקדים שהחלטנו עליה תאפשר לרתום את האנרגיות העצומות האלה לטובת שיקום ופיתוח הצפון. ביחד נתמודד עם כל האתגרים של השיקום ונבנה מציאות חדשה בישובי הצפון״

שותפות רחבה למען העתיד

יו"ר פורום קו העימות, משה דוידוביץ: "אני מקדם בברכה את הקצאת המשאבים לחינוך הבלתי פורמאלי במסגרת החלטת הממשלה ורואה בכך מנוף לצמיחה ליישובי הצפון. בתקווה לימים טובים יותר."

גם מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, חיזק את דבריו: "בני הנוער ביישובים המפונים צריכים יותר ממסגרת – הם צריכים מענה חינוכי יציב, בטוח ומחבק. אנחנו פועלים בשטח, יום יום, יחד עם השותפים ברשויות, כדי לייצר רצף חינוכי, לבנות תכניות מותאמות ולהבטיח שאף נער או נערה לא יישארו לבד."

פסח בירושלים: שינויים דרמטיים בתחבורה – אלו הקווים שיגיעו עד הכותל

הפוסט 70 מיליון ש"ח יוזרמו לחינוך הבלתי פורמלי ולחוסן ביישובים המפונים הופיע לראשונה ב-כיף.

"יש בן חמישי", כתב הרבי לראשונה באיגרת לקראת חג הפסח בשנת תשי"ז – מושג שאינו מופיע כלל בהגדה של פסח. זהו הבן שאינו חכם, תם, רשע ואפילו לא "שאינו יודע לשאול" – אלא פשוט לא נמצא. "הוא לא שואל קושיות", כתב הרבי, "כי אין לו שייכות כלל עם תורה ומצוות, עם דינים ומנהגים יהודים אמיתיים".

רצח רוחני וקריאה לתיקון

במילים חדות ולא מתפשרות, תיאר הרבי את המציאות הכואבת של נשמות יהודיות שנותקו ממקורן: "אלפים אלפים נפשות נותקו ממעין החיים האמיתי… ונרצחו רוחנית". מי שהיו פעם ילדים שנשכחו, הפכו כיום להורים וסבים – שגם הם, פעמים רבות, לא יופיעו בליל הסדר, פשוט כי אף אחד לא קרא להם לשוב.

על רקע מציאות זו, קרא הרבי לפעולה: "גם אליהם יש להתמסר במסירות נפש ואהבת ישראל", הדגיש. הרבי דרש להקדיש זמן רב כבר לפני חג הפסח ולפעול על כל ילד וילדה – גם אלה שמעולם לא פגשו סדר, הלכה או הגדה.

ללמוד ממשה: לרדוף אחרי השה הבורח

בשיחותיו, הסביר הרבי כי גם אם נשמתו של "הבן החמישי" אינה מאירה כלל – היא עדיין אלוקית. ולכן, תפקידו של כל יהודי הוא לפעול, בסבלנות ובאהבה, עד שגם הבן הזה יישב לשולחן, וישוב לשורשיו. "במשך הזמן", הדגיש הרבי, "גם להכניס אותם בסוג של 'בן חכם'".

באחת מהתוועדויותיו (מוצ"ש צו, תשמ"ג), הצביע הרבי על דמותו של משה רבנו כמודל לחיקוי – רועה נאמן שלא ויתר גם על שה אחד שבורח מהעדר. כך, אמר הרבי, עלינו לנהוג כלפי ה"בן החמישי": לא לוותר, לא להניח לו ללכת לאיבוד.

קריאה לדור שלנו

הרבי לא הסתפק בהגדרות – הוא תבע הנהגה. הוא פנה למנהיגים, למורים, להורים, ולכל יהודי באשר הוא, לשאול את עצמם שאלה אחת פשוטה אך כואבת: "האם כה בטוחים אתם שכל אחד מן ההורים מופיע לסדר?"

בימים של שפע חומרי, אך ריקנות רוחנית, הרבי מבקש שנתבונן לא רק על מי נמצא ליד שולחן הסדר – אלא גם על מי שלא. לא רק לארח את הילדים שלנו, אלא לחפש את הילד שלא יודע שאירוח כזה בכלל קיים. להסתכל מעבר לקערה ולחרוסת, אל לבו של יהודי שאיבד את הדרך – ולהזמין אותו הביתה, מכירים ילד כזה? אולי השנה תזמינו אותו לחגוג איתכם?

דו"ח חדש של רגבים: 'המיתוס על אלימות מתנחלים – השקר נחשף'

הפוסט הבן החמישי שלא הגיע לסדר: קריאתו של הרבי מלובביץ' שנשארה אקטואלית הופיע לראשונה ב-כיף.

החל ממחר, 1 באפריל 2025, המדינה תעביר מענק חד-פעמי בסך 2,000 ש"ח למאות אלפי ישראלים – ללא צורך בהגשת בקשה. הכסף ייכנס ישירות לחשבונות הבנק של הזכאים בהתאם לנתונים המצויים במערכת הצבאית.

המהלך, שנועד לתמוך באוכלוסייה שנשאה בנטל משמעותי בתקופת הלחימה האחרונה, הוא חלק ממדיניות כוללת להוקרה והקלה כלכלית. מדובר בסיוע ממוקד, אך משמעותי, לאוכלוסייה שנפגעה במיוחד.

אז מי זכאי למענק של 2,000 ש"ח באפריל?

הזכאות ניתנת למשרתי מילואים ששירתו 45 ימים ומעלה במהלך מלחמת חרבות ברזל, בין אם בצו 8 ובין אם במסגרת תע"מ (תגבור מערכת), ובלבד שיש להם ילד עם מוגבלות בגילאי 3 עד 21.

תנאים מרכזיים:

שירות של 45 ימים ומעלה במילואים בתקופת המלחמה

שירות תחת צו 8 או תע"מ

הורה לילד עם מוגבלות בגילאי 3–21

אין צורך להגיש בקשה – ההפקדה תתבצע אוטומטית

הכסף יועבר אוטומטית לפי נתוני צה"ל, ואין צורך למלא טפסים. עם זאת, במקרה של שינוי בפרטי הבנק או אם המענק לא התקבל – מומלץ לבדוק את הזכאות דרך אתר משרד הביטחון.

המדינה ממשיכה לתגמל את מי שנשא בנטל

בכך, המדינה ממשיכה להביע הערכה למי שוויתרו על חייהם האישיים והפרנסה למען ביטחון המדינה – תוך שהיא שמה דגש על תמיכה באוכלוסיות רגישות במיוחד.

הפקדת המענק צפויה כבר בימים הקרובים, ואלפי ישראלים צפויים לראות את הסכום מופיע בחשבון הבנק – ללא צורך בפעולה מצד המשרתים.

הישג ישראלי ברפואה: פרופ' נחמה שרון עורכת גיליון בינ"ל על רפואת ילדים

הפוסט מענק של 2,000 ש"ח ייכנס לעשרות אלפי ישראלים החל ממחר – אפריל הופיע לראשונה ב-כיף.

הביטוח הלאומי מפרסם היום (ראשון) לציבור הרחב שינוי מהותי בתקנות הסיוע הכלכלי למשפחות המגדלות יתומים שאיבדו את שני הוריהם בפיגועי טרור – שינוי שנולד בעקבות מצבי קיצון שנוצרו במהלך המלחמה האחרונה.

עד כה, החוק בישראל העניק תמיכה כלכלית למשפחות אלו בהתאם לאובדן ההכנסה בפועל או לפי השכר הממוצע במשק – לפי הגבוה מביניהם, ובהתאם לגיל ומספר היתומים. למשל, משפחה שקיבלה לטיפולה שני יתומים הייתה זכאית בשנה הראשונה לתשלום מלא עבור כל אחד מההורים, אך בהמשך התמיכה פחתה בהתאם לגיל הילדים.

מה השתנה בתקנות החדשות?

התיקון החדש, שצפוי להיכנס לתוקף לאחר אישור ועדת העבודה והרווחה בכנסת, מבקש להרחיב את מעגל הסיוע ולהגדיל את סכומי התמיכה:

משפחה ליתום אחד בלבד תקבל בשנה הראשונה 150% מאובדן ההכנסה או מהשכר הממוצע (לפי הגבוה מביניהם).

משפחה ליתום עד גיל 3 – זכאית לתשלום בגובה 100%.

במקרה של שני יתומים:

בשנה הראשונה – המשפחה תקבל 250% מאובדן ההכנסה או השכר הממוצע.

לשני יתומים עד גיל 3 – ההורים יקבלו 175% מהשכר או אובדן ההכנסה.

לשני יתומים עד גיל 15 – ההורה יקבל 125%.

בין גיל 15 ל-18 – התשלום יעמוד על 100%, לעומת 50% בלבד כיום.

סיוע מוגדל גם למשפחות מורחבות והורים יחידניים

הביטוח הלאומי הדגיש כי משפחות המגדלות יותר משני יתומים יזכו גם הן לסיוע מוגדל, בהתאם לתקנות שיפורסמו בקרוב. כמו כן, הורים יחידניים שנטלו על עצמם את המשימה המורכבת של גידול יתומים כפולים – ייהנו מהרחבת הזכאות.

תחולה רטרואקטיבית

הביטוח הלאומי והאוצר סיכמו כי התקנות החדשות, לכשיאושרו בכנסת, יחולו רטרואקטיבית החל מה-1 בינואר 2024. הציבור מוזמן להגיב על נוסח התקנות במהלך 14 הימים הקרובים, עד להשלמת ההליך.

הצעצועים של אריאל וכפיר ימשיכו לשמח ילדים: מחווה מרגשת של ירדן ביבס

הפוסט היתומים הכפולים של המלחמה: המדינה מגדילה דרמטית את הסיוע הופיע לראשונה ב-כיף.

משרד החינוך, בראשות השר יואב קיש, הכריז היום (ה') על שינוי משמעותי במבנה פריסת בחינות הבגרות החיצוניות. החל משנת הלימודים הבאה (תשפ"ו), כלל תלמידי כיתה י"א יוכלו להיבחן כבר במועד חורף, גם במקצועות הליבה כמו מתמטיקה ואנגלית – ובכל רמות הלימוד (3, 4 ו-5 יחידות).

מדובר במהלך שמרחיב את הזדמנויות הבחינה, מקל על העומס המצטבר לקראת כיתה י"ב, ומאפשר לתלמידים לפרוס את הבגרויות באופן נוח יותר לאורך השנתיים האחרונות ללימודיהם.

עד כה  – מועד חורף לא היה פתוח לכולם

אמנם גם כיום תלמידים רבים ניגשים לחלק מבחינות הבגרות כבר בי"א, אך האפשרות להיבחן במועד חורף הייתה שמורה לבתי ספר מסוימים בלבד, ולא בכל המקצועות. כעת, מדגישים במשרד, כל תלמיד מכל מוסד חינוכי יוכל לעשות זאת, בהיקף רחב ובמסגרת מסודרת.

בשורה גם לתלמידים ממסגרות ייחודיות

תלמידי כיתות אתגר, מב"ר, מח"ט, חינוך מיוחד ועולים חדשים יוכלו לגשת לבחינות חיצוניות כבר בסוף כיתה י', במועד קיץ, במקצועות מתמטיקה ואנגלית ברמת 3 יחידות לימוד. מדובר במהלך שנועד לאפשר שוויון הזדמנויות ולהנגיש הצלחה גם עבור אוכלוסיות מאותגרות.

תכנית הבגרויות הגמישה: חובה על כלל בתי הספר

לצד השינויים בלוח הבחינות, משרד החינוך קובע כי כל בתי הספר יידרשו להכניס את תכנית "הבגרויות הגמישה" לפחות במקצוע אחד עבור שכבת י' (בוגרי תשפ"ח). מטרת התכנית היא לא רק להקל את ההיבחנות, אלא גם לפתח מיומנויות חיוניות לעולם העבודה, כגון למידה עצמאית, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית והצגת פרזנטציה.

עוד שינוי: הרחבת תכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון"

משרד החינוך פועל גם להרחבת תכנית "סמסטר ראשון כבר בתיכון", המשלבת לימודים אקדמיים במסגרת כיתתית. במסגרת זו, תלמידים יוכלו להמיר חלק מבחינות הבגרות בקורסים אקדמיים, ולצבור נקודות זכות באקדמיה כבר בתקופת התיכון.

ההחלטות התקבלו במשרד בתום תהליך חשיבה ממושך, שכלל התבוננות עמוקה בצרכים של אנשי החינוך והתלמידים, והתנהל תוך היוועצות עם גורמי המקצוע הרלוונטיים ובשיתוף מלא של השטח, המכיר טוב יותר מכל אחד אחר את צרכי בית הספר וצרכי התלמידים.

שר החינוך, יואב קיש: “אנחנו ממשיכים לפרוץ את הגבולות שמקבעים את מערכת החינוך לעבר. הקדמת מועדי הבגרות, פריסת הבחינות והרחבת האפשרות ללימודים אקדמיים כבר בתיכון – כל אלה הם חלק מתמונה אחת: הכנה טובה יותר לחיים. צעדים אלה נולדו מתוך הקשבה עמוקה לשטח, ונותנים לתלמידים הזדמנות להצליח בדרך שמתאימה להם – באקדמיה, בשוק העבודה ובחיים בכלל.”

מנכ״ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: “המהלך לשינוי פריסת הבגרויות הוא בשורה כפולה: גם הקלה משמעותית בעומס על התלמידים, וגם תוספת של גמישות חינוכית לבתי הספר. המטרה שלנו ברורה – לאפשר לכל תלמיד להתקדם במסלול שממקסם את הפוטנציאל שלו, מתוך ראייה ארוכת טווח של עתידו.”

מאסר עולם לג'וסיה לייטל: רצח את אשתו בזמן שבנותיהם ישנו בחדר הסמוך

הפוסט פריצת דרך בבגרויות: כלל תלמידי י"א יוכלו להיבחן כבר במועד חורף הופיע לראשונה ב-כיף.