במשרד הביטחון וברפאל הכריזו על סיום ניסויים מוצלחים במערכת היירוט בלייזר שתוטמע בחיל האוויר. המערכת, שתפעל כחלק ממערך כיפת ברזל, תוזיל משמעותית את עלות היירוט ותיקרא על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל

משרד הביטחון וחברת רפאל הודיעו אתמול (ד') על סיום סדרת ניסויים מוצלחת במערכת "אור איתן", לשעבר "מגן אור". במהלך הניסויים בשדה שדמה שבדרום יורטו רקטות, טילים, מרגמות, רחפנים ומזל"טים באמצעות קרן לייזר בהספק של 100 וואט לנקודת יירוט ובטווח של קילומטרים רבים.
במערכת הביטחון הדגישו כי מדובר בפריצת דרך טכנולוגית וכלכלית שתשנה את מאזן העלות בשדה הקרב. כפי שפורסם אתמול בהחלטת הוולנת"ע על תוכנית אסטרטגית לפיתוח תיירות בדרום, גם בזירה האזרחית מתגבשות יוזמות לאומיות רחבות לשינוי פני האזור.

מהניסויים לשדה הקרב

במהלך השנתיים האחרונות נוסתה גרסה ראשונית של המערכת בשדה הקרב ויירטה עשרות רקטות ומזל"טים, בעיקר מגבול לבנון. כעת, בגרסה המתקדמת, פועלת המערכת בהספק גבוה יותר ובטווחים רחוקים בהרבה. היא משתלבת במערך ההגנה הרב שכבתי של ישראל: לצד כיפת ברזל, שרביט קסמים ומערכות החץ.

בזירה הפנימית, במקביל לחיזוק מערכות הביטחון, מתבצעות פעולות אכיפה משמעותיות כמו מבצע הפינוי האחרון בשגב שלום, שנועד להבטיח שלטון חוק ותכנון מוסדר בנגב.

על שמו של לוחם אגוז

המערכת נקראה על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל, לוחם יחידת אגוז שנהרג לפני שנה בדיוק בתמרון בלבנון. איתן היה בנו של דובי אוסטר, אחד ממפתחי המערכת המרכזיים. באנגלית תקרא המערכת "Laser Dome", בהשראת "Iron Dome".

"תחילתה של מהפכה"

במערכת הביטחון אמרו כי מדובר ב"ציון דרך היסטורי ברמה עולמית", והוסיפו: "אנחנו בתחילתה של מהפכה שישראל מובילה, שתשנה את שדה הקרב. הלייזר ישבור את המשוואה הכלכלית, שקלים בודדים ליירוט לעומת מאות אלפי דולרים לעלות חימוש".

גורם בפיתוח הדגיש: "יירטנו עשרות מטרות בתנאי מזג אוויר שונים, גם בנקודת קרן בקוטר של מטבע. הצלחנו להתגבר על מגבלות כמו עננות, וב-90% מהמצבים המערכת תתפקד. כבר בשלב הבא נרחיב ליכולת יירוט כפולה".

עלות מול תועלת

על אף שמשגרי הקרניים עצמם יקרים, במשרד הביטחון מסבירים כי ההשקעה מחזירה את עצמה: "אחרי מאות יירוטים בלבד כל משגר מכסה את העלות שלו". ככל שיגבר הייצוא הביטחוני של המערכת, כך צפויות עלויות הפיתוח וההצטיידות לצה"ל לרדת.

הפוסט "אור איתן": מערכת הלייזר החדשה של ישראל שמפילה טילים בשקלים בודדים הופיע לראשונה ב-כיף.

תקיפות בתימן

בשעות האחרונות הושלמה תקיפת תשתיות צבאיות של שלטון הטרור החות’י בנמל חודידה שבתימן. הפעולה נעשתה כחלק ממאמץ מתמשך למיגור איום החות’ים ולשימור יציבות האזורית. דובר צה"ל מסר כי חיל האוויר ממשיך לפעול באופן עקבי בכל הזירות על מנת להבטיח הגנה והרתעה.

הפעילות בעזה נמשכת

בשבוע האחרון תקף חיל האוויר יותר מ-850 מטרות טרור בעיר עזה. עם כניסת כוחות צה"ל למרחב העירוני, מספק חיל האוויר סיוע הדוק לכוחות המתרמנים, תוך התאמה מתמדת של התקיפות לפי הצרכים המבצעיים בשטח. הפעילות נועדה לצמצם את היכולות המבצעיות של ארגוני הטרור ולמנוע פגיעה באזרחים.

זירה צפונית

בצפון, תקף חיל האוויר אתמול מחבל מארגון חיזבאללה במרחב יאטר. הפעולות הצבאיות נמשכות במטרה למנוע ניסיונות פגיעה בכוחות צה"ל ולחזק את ההרתעה כלפי ארגוני טרור הפועלים סמוך לגבול הצפוני. חיל האוויר פועל בשיתוף פעולה עם יחידות הקרקע כדי לנהל מבצעים מדויקים ובטוחים ככל האפשר.

תיאום מבצעי

דובר צה"ל הדגיש כי חיל האוויר פועל בתיאום מלא עם כלל הכוחות בצה"ל, מעניק סיוע מבצעי קרוב לכוחות הקרקע וממשיך לפעול בכל הזירות בהתקפה ובהגנה. הפעילות המודרנית והמדויקת נועדה לשמור על ביטחון המדינה ולהגיב לכל איום טרור ברמה הגבוהה ביותר.

חיל האוויר ממשיך להפעיל את כלל יכולותיו במקביל בכל הזירות – בתימן, בעזה ובצפון – במטרה להבטיח הגנה על אזרחי ישראל, לפגוע בתשתיות טרור ולתמוך בכוחות הקרקע תוך שמירה על דיוק ובטיחות במבצעים

הפוסט חיל האוויר פועל בכל הזירות: תקיפות בתימן, עזה והצפון הופיע לראשונה ב-כיף.

מצור בינלאומי

נתניהו התייחס לניסיונות הטלת מצור על ישראל, והשווה אותם למצור האיראני בעבר. לדבריו, המטרה של המצור המדיני הייתה לפגוע במדינה ולבודד אותה בעולם, אך ישראל הצליחה להתמודד ולהתגבר על ניסיונות אלו. הוא ציין כי גם במקרה הנוכחי ארצות הברית ותמיכה ממדינות נוספות עומדות לצידה של ישראל.

מצור תקשורתי

ראש הממשלה התייחס במיוחד למאמץ התקשורתי הממומן בכסף רב, הן מצד קטר והן מצד מדינות נוספות כמו סין, הפועל גם במערב ובארצות הברית. נתניהו הדגיש כי מדובר במצור שמכוון להדגיש ביקורת על ישראל, אך שהממשלה נוקטת צעדים פעילים להדוף אותו באמצעות משאבים והשקעות משמעותיות.

הבעיות באירופה

נתניהו הצביע על מוקד נוסף של מצור, שממוקד במדינות מערב אירופה. לדבריו, הפעלת המיעוטים המוסלמים באירופה יוצרת לחצים ומציגה את ישראל באור שלילי. בנוסף, הוא ציין כי ישנה הפסקת משלוחי נשק למדינה, מה שמצריך תגובה והיערכות מצד התעשיות הביטחוניות הישראליות.

עצמאות ביטחונית

כדי להתמודד עם המצור, נתניהו קרא להעצים את התעשיות הביטחוניות המקומיות וליצור יכולת ייצור חימושים עצמאית. הוא הבהיר כי המטרה היא להבטיח שישראל תהיה חסינה מול ניסיונות מצור בעתיד, בדיוק כפי שהצליחה להתמודד עם המצור הצבאי בעבר.

תמיכה בינלאומית

למרות המצור המדיני, נתניהו הדגיש כי בידוד עולמי לא הושג. ארצות הברית ומדינות רבות נוספות ממשיכות לתמוך בישראל. ראש הממשלה הבטיח כי המאמץ להסרת המצור במערב אירופה יימשך, תוך השקעת משאבים כספיים ואסטרטגיים כדי לשמור על מעמדה הבינלאומי של המדינה.

נאומו של נתניהו באירוע "חמישים מדינות – ישראל אחת" הציג חזון ברור להתמודדות עם ניסיונות הבידוד הבינלאומי. הוא הדגיש את התמיכה האמריקנית והבינלאומית, הצורך בהעצמת התעשיות הביטחוניות המקומיות, ואת נחישותה של ישראל לשמור על עצמאותה ומעמדה בעולם.

הפוסט נתניהו מזהיר מפני מצור מדיני על ישראל: "ארה"ב איתנו, נפרוץ את החסימות" הופיע לראשונה ב-כיף.

חשיבות הביטקוין

לומיס, סנאטורית ממדינת ויומינג ותומכת ותיקה בביטקוין, פתחו את דבריה בהדגשת ההיסטוריות של המטבע הדיגיטלי: ״ביטקוין מייצג משהו חסר תקדים: לראשונה בהיסטוריה יש לנו כסף שאינו מפלה.״ היא הוסיפה כי המערכת הפתוחה מעניקה הזדמנות לכל אדם, בין אם הוא בתל אביב או בלאגוס, תוך שמירה על זכויות הבעלות האישיות של המשתמשים.

יתרונות פרקטיים ופיננסיים

לומיס התייחסה גם ליתרונות המעשיים של ביטקוין: העברת כספים מהירה, זמינה מסביב לשעון ובעלות מלאה על הנכסים. ״מישהו יכול לשלוח סכום משמעותי לכל מקום בעולם, גם באמצע הלילה או בחג, והעסקה תושלם בתוך דקות. לעומת זאת, בבנקים זה ייקח ימים ויעלה הרבה כסף,״ ציינה.

בין מסורתי לחדשני

בכנס השתתפו גם דמויות בכירות מהעולם הפיננסי בישראל. צחי עירון, מנכ״ל בית ההשקעות פסגות, הסביר את תפקיד בתי ההשקעות בגישור בין המסורתיות לעולם הקריפטו: ״אנחנו משקיעים משאבים משמעותיים כדי לוודא שהכסף שמגיע מהקריפטו יישאר בעולם ההשקעות.״

רו״ח נעם קפלן, דירקטור ב־KPMG, הדגיש את הצורך בשינוי תפיסות המוסדות הפיננסיים כלפי התחום: ״קריפטו איננו בהכרח הלבנת הון או פעילות אנונימית לחלוטין. מרבית הפעילות בבלוקצ׳יין שקופה למחצה – אפשר לעבוד איתה. נדרשת יותר היכרות וחינוך כדי לשחרר את התפיסות המוטעות.״

האתגרים הגיאו־פוליטיים

את הכנס פתח בן סמוחה, מנכ״ל ומייסד CryptoJungle, בהרצאתו ״מלחמת עולמות ומטבעות: לאן פנינו בשנת 2030?״. סמוחה הציג תמונת מצב כלכלית־גיאו־פוליטית, תוך הדגשת חשיבות הביטקוין והסטייבלקוינס ככלי אסטרטגי במאבק בין המעצמות. לדבריו, ארה״ב מקדמת שימוש בביטקוין כנכס רזרבה והסטייבלקוינס כגשר לדולר, בעוד מחנה ה־BRICS מאמץ את הזהב ואת ה־CBDC.

סמוחה ציין כי שוק הסטייבלקוינס עשוי לצמוח פי עשרים עד סוף העשור, להיקף של כ־3.7 טריליון דולר ואף מעבר לכך. ״זו מהפכה פיננסית של ממש שתשפיע לא רק על מסחר אלא על כל תחום בחיים שלנו.״

הזמנה לפעולה ישראלית

בפנייה ישירה לקהל הישראלי חתם סמוחה את דבריו: ״אסור לעצום עיניים. אנחנו חייבים לגוון רזרבות, לבנות עצמאות כלכלית ולראות בביטקוין לא רק נכס דיגיטלי אלא נכס רזרבה אסטרטגי. זהו כלי במשחק בין המעצמות, וישראל חייבת להיערך בהתאם.״

כנס Blockchain Expert 2025 הדגיש את השילוב בין חדשנות, מוסר ופיננסים, והצביע על חשיבות ההיערכות הישראלית למטבעות דיגיטליים ככלי אסטרטגי מול אתגרים גלובליים.

הפוסט ביטקוין ככלי מוסרי ופיננסי בכנס היוקרתי הופיע לראשונה ב-כיף.

ישראל ממשיכה להראות עמידות כלכלית וביטחונית חריגה גם בתקופה מאתגרת, עם השקעות מחקר ופיתוח משמעותיות והשגת יתרונות טכנולוגיים, תוך מאבק מתמשך מול איומים בינלאומיים והשפעה על מדיניות חוץ.

השקעות ומחקר פורץ דרך

ישראל היא המדינה השנייה בעולם, אחרי ארצות הברית, בהשקעה עסקית במחקר ופיתוח שמקורה בחו"ל, גם בזמן מלחמה. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואת החשכ"ל על הישגי הכלכלה, והדגיש כי ההשקעות ממשיכות לזרום לתוך ישראל למרות האתגרים הביטחוניים.

ביטחון והסרת איומים

נתניהו ציין כי ישראל הצליחה להסיר איום קיומי מעל ראשה, כולל מניעת התעצמות גרעינית איראנית והפחתת הסיכון של עשרים אלף טילים שאיראן עמדה לפתח. "אם לא היינו נוקטים בחיסול האיום האיראני, היינו מתמודדים עם איום גרעיני תוך פחות משנה", אמר.

ההשפעה והבידוד המדיני

התקופה הנוכחית חושפת השפעות שליליות על מדיניות החוץ באירופה בעקבות הגירה בלתי מבוקרת של קבוצות לוחמניות, לצד מאמצי מדינות כמו קטאר להשפיע על השיח העולמי ברשתות החברתיות. הדברים יוצרים סנקציות פוטנציאליות ומציבים את ישראל במצב של בידוד חלקי בעולם הגלובלי.

מאבק תקשורתי והשקעות טכנולוגיות

נתניהו הדגיש את הצורך בהשקעה משמעותית במאבק נגד בידוד תקשורתי ברשתות החברתיות. לדבריו, היתרון הטכנולוגי והמדעי של ישראל יוצר תלות אצל מדינות אחרות ומעניק למדינה יתרון אסטרטגי, אך יש להיערך למצב שבו חסימות תעשייתיות עלולות להתרחש גם בייצור ובמחקר ופיתוח.

רפורמה בירוקרטית

ראש הממשלה פנה לחשב הכללי במשרד האוצר והנחה על קיצוץ בירוקרטיה במטרת האצת פרויקטים קריטיים: "מה שעבד עד עכשיו לא יעבוד", ציין. לדבריו, יש לנקוט צעדים מהירים, כולל חקיקה ותיקון מערכות, כדי לשמור על יכולת התגובה מול אויבים ודרישות השוק הגלובלי.

האתגרים העתידיים

נתניהו הדגיש כי אף כאשר מצליחים למנוע איומים מיידיים, הסיכונים לא נעלמים אלא משתנים. ישראל צריכה להתכונן להגנה עצמית מתקדמת, כולל כלי מגן עתידיים ותשתיות תעשייתיות שיוכלו לעמוד באתגרים הקרובים בסחר ובביטחון.

ישראל ניצבת בפני שילוב ייחודי של אתגרים ביטחוניים וכלכליים, המחייב השקעות נרחבות, חדשנות טכנולוגית ורפורמות בירוקרטיות כדי לשמור על יתרונה האסטרטגי והחוסן הלאומי.

הפוסט עידן מאתגר: השקעות, ביטחון וכלכלה תחת מלחמה הופיע לראשונה ב-כיף.

עשור מאתגר

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, התייחס בכנס החשב הכללי במשרד האוצר למצב הביטחוני והכלכלי בו נמצאת ישראל. לדבריו, "אנחנו עומדים בפתחו של עשור ביטחוני עצים, גלובאלי ולוקאלי. הביטחון והכלכלה הם כלים שלובים – במיוחד במדינת ישראל. הביטחון היסודי הוא מרכיב עיקרי בביטחון הלאומי – יחד עם כלכלה, חברה וטכנולוגיה עילית".

הוא ציין את הזינוק הגדול בתקציבי הביטחון בעולם, כשההוצאה העולמית על ביטחון בשנת 2024 הגיעה לכ-2.7 טריליון דולר – עלייה של כ-20% לעומת 2023, הזינוק הגבוה ביותר מאז 1988.

השפעה על הכלכלה

ברעם התייחס להשפעת הלחימה המתמשכת על הכלכלה המקומית ואמר כי "למרות התמשכות המלחמה, שעלותה למשק חצתה את ה-205 מיליארד ש״ח – האינדיקטורים הכלכליים משדרים עוצמה – בוודאי לאחר כל הצלחה ביטחונית כמו מבצע הפעלת הביפרים או מבצע 'עם כלביא'".
לדבריו, מדד ה-CDS ושער החליפין של השקל מול הדולר מחזקים את העוצמה הכלכלית ומשקפים ירידה בפרמיית הסיכון, למרות הקשיים הכלכליים והחברתיים.

מנכ"ל משרד הביטחון הוסיף כי ההוצאות על מילואים, חימושים ושיקום הפצועים הן גדולות, אך מצביעות על שקיפות מלאה מול האוצר והדרג המדיני. "אנו מנסים להתייעל גם בכל מה שקשור לימי המילואים, אבל כל עוד נמשכת המלחמה קשה מאוד לדייק ביחס לכל מילואימניק ומילואימניק", ציין ברעם.

היערכות ביטחונית

במשרד הביטחון מדגישים את הצורך בהיערכות לטווחים שונים: מיידי – הצטיידות; בטווח הביניים – שיפור המוכנות לעשור קדימה; ובטווח הארוך – פיתוח אמל"ח שובר שוויון למערכות עתידיות.
ברעם סיפר כי משרד הביטחון נמצא בשלבי הקמה של "מועצת חימוש עליונה", שתאחד את כל הגורמים הרלוונטיים – מערכת הביטחון, האוצר, המל"ל, התעשיות הביטחוניות וועדות פטור – במטרה להאיץ את ההיערכות למעגלים שלישי ורביעי מול איראן ותימן.

המנכ"ל הדגיש את הצורך בהשקעה מוקדמת לחשיבה על "ההפתעות הבאות" ומבצעי הביפרים העתידיים. לדבריו, לכל מבצע ביטחוני יש השלכות רחבות, כולל על פרמיית הסיכון של המשק, וההשקעה במוכנות מבטיחה יתרון משמעותי.

ניצחון מבצעי ולקחים לעתיד

מבצע "עם כלביא" הסתיים בניצחון חד משמעי לישראל, אך ברעם הזהיר כי "יהיו סיבובים נוספים מול איראן. האיראנים לא נעלמו, והם משקיעים הן בעתק בביטחון והן בבניין כוח מואץ".
משרד הביטחון מתכנן לבצע שינוי מהותי בתהליכי הייצור והרכש של אמצעי הגנה ולחימה קריטיים, כדי לקצר פערים מול יריבים ולחזק את העצמאות הטכנולוגית והאסטרטגית של המדינה.

קידום הייצוא הביטחוני

ברעם הדגיש את חשיבות הייצוא הביטחוני: "משרד הביטחון הוא גוף שגם מכניס כסף ולא רק מוציא. חלק משמעותי בעשייתנו האסטרטגית הוא קידום הייצוא הביטחוני, בין השאר באמצעות עסקאות מדינה-למדינה".
בשבוע האחרון חתמה ישראל על עסקאות בהיקף של 2.5 מיליארד דולר, ואולם המנכ"ל ציין כי אינו יכול לפרט את המדינות המעורבות. מטרת הייצוא היא חיזוק התעשיות המקומיות, הגדלת הכנסות המדינה ותמיכה בצרכי צה"ל.

בנוסף, הוכרזה הקמת קרן משותפת עם החשכ"ל שתסייע בהפיכת תעשיית הדיפנסטק הישראלי לקטר כלכלי למשק, תוך הגדלת היצוא הביטחוני והתמיכה בצרכים טכנולוגיים אסטרטגיים.

שיקום הפצועים ותמיכה במשפחות

המערכת מתמודדת עם מעל 20 אלף פצועים, יותר ממחציתם סובלים מפציעה נפשית. ברעם ציין כי נדרש מאמץ לאומי, הכולל הקמת ועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שתמליץ על תכנית לאומית לשיקום פצועי צה"ל, עם דגש על בריאות הנפש והחזרתם לחיים פעילים ומועילים.

משרד הביטחון ממשיך לפעול במקביל לחיזוק יכולות צה"ל, הרחבת הייצוא הביטחוני והיערכות למערכות העתידיות, תוך שמירה על כלכלה יציבה ופרמיית סיכון נמוכה במשק. ההשקעה במוכנות, בפיתוח תעשייתי ובשיקום הפצועים מהווה נדבך קריטי בשמירה על ביטחונה ועוצמתה של ישראל.

הפוסט ישראל מחזקת את הביטחון והכלכלה: מיליארדי דולרים בייצוא ועשור ביטחוני חדש הופיע לראשונה ב-כיף.

ה"מרפסת של המדינה"

ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, אירח את יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה בישוב פדואל, הידוע בכינויו "מרפסת של המדינה". במהלך הביקור סיירו השניים באזור, תוך הדגשה של חשיבות ההחלת ריבונות מלאה בכל הישובים והמרחבים, ולא רק בגושים הצמודים לקו הירוק. אוחנה הבהיר כי ויתור על שטחים תמורת שלום מוביל דווקא למלחמה ומסכן את יציבות המדינה.

ח"כ אוחנה ציין כי ישראל מתמודדת עם אתגרים רבים, אויבים וסכנות, ולכן חשוב לשמר את הזכות היהודית על כל שטח ארץ ישראל. לדבריו, אין מקום אחר בעולם שבו ניתן לאסוף את כל היהודים מהגלויות השונות – הונגריה, מרוקו, פולין, תימן, רוסיה, עיראק ואורוגוואי – חוץ מארץ ישראל. ההקשר ההיסטורי של ירושלים והישובים ביו"ש מהווה חלק בלתי נפרד מהזכות היהודית על הארץ.

ריבונות בכל השטח

אוחנה הדגיש כי "יש לנו זכות על כל הארץ, על כל השטח, לא רק גושי התיישבות. אם אין לנו זכות פה – אין לנו זכות בתל אביב והרצליה". לדבריו, ההחלת ריבונות ביו"ש היא חלק מהצורך בעומק אסטרטגי חיוני למדינה קטנה וצרה. הוא התייחס לאירועים הביטחוניים האחרונים, בהם השבעה באוקטובר התרחש בעוטף עזה – אזור שבו לכאורה יש ריבונות מדינית, אך הוא נחשב לשטח שנוי במחלוקת מבחינת האויבים.

ח"כ אוחנה סיכם כי פיסות אדמה שהוחזרו במסגרת הסכמים קודמים כמו אוסלו 1993 וההתנתקות 2005, לא הביאו לשלום אלא דווקא להחרפת הסיכונים הביטחוניים. לפיכך, יש להחיל ריבונות מלאה על כל השטח כדי למנוע פגיעות עתידיות ולהבטיח את ביטחון המדינה.

ההתנגדות לגושי ההתיישבות

יוסי דגן, ראש מועצת שומרון, הביע תמיכה מלאה בדבריו של יו"ר הכנסת והוסיף כי תכנית גושי ההתיישבות של השמאל היא למעשה מפה של "מדינת טרור בלב הארץ". הוא הסביר כי הגושים צמודים לקו הירוק ואינם מספקים את העומק האסטרטגי הנדרש, ולכן יש להחיל ריבונות מלאה בכל הישובים ובמרחבים הפתוחים, תוך שמירה על גבולות הכפרים ברשות הפלסטינית.

לדבריו, היישובים בשומרון שומרים על קיומה של מדינת ישראל ומספקים הגנה אסטרטגית לא רק בתיאוריה אלא במציאות. דגן ציין כי אם לא יהיו יהודים באזור, התוצאה תהיה דומה למה שקרה ברצועת עזה, ומכאן הצורך הדחוף בריבונות מלאה.

העומק האסטרטגי

השניים הדגישו את חשיבות העומק האסטרטגי שמספקת החלת הריבונות בכל השטח. אוחנה הסביר כי השטח מהווה הגנה חיונית למדינה, ומדגיש כי האויבים אינם מבחינים בין גושי ההתיישבות לעומק האזורי; כל אזור יהודה ושומרון מהווה מטרה אסטרטגית.

בנוסף, אוחנה הצביע על התופעה שבה ויתורים על שטחים בעבר גרמו להעצמת איומים ביטחוניים, ולכן יש צורך בשמירה על כל הישובים והמרחבים כחלק בלתי נפרד מהגנה על המדינה.

ההשפעה על הפוליטיקה

לפי דגן, תכנית גושי ההתיישבות אינה רק בעייתית מבחינה ביטחונית, אלא גם פוליטית. היא מאפשרת לעמיתים מהשמאל להחזיק במפה שמצמצמת את הזכויות היהודיות ומסכנת את הביטחון הלאומי. החלת ריבונות מלאה, לעומת זאת, מספקת מסר ברור של שמירה על כל שטחי המדינה וייצוב האזור.

דגן הדגיש כי "במרפסת של המדינה מקבלים פרופורציות", וציין כי תעבורת מטוסים מעל השומרון מדגימה את המיקום המרכזי והחשוב של השטח. הוא הוסיף כי לאחר השבעה באוקטובר ברור שיש להחיל ריבונות מלאה כדי למנוע אובדן נוסף של שטחים והזדמנויות אסטרטגיות.

ההצהרות שנאמרו

ח"כ אמיר אוחנה וראש מועצת שומרון יוסי דגן קוראים להחלת ריבונות מלאה על כל שטחי יהודה ושומרון, ומדגישים כי אין להסתפק בגושי ההתיישבות בלבד. מדובר בצעד חיוני להבטחת העומק האסטרטגי, ביטחון המדינה ושמירה על זכויות העם היהודי בכל חלקי הארץ.

דגן סיכם: "היישובים של השומרון שומרים על קיומה של מדינת ישראל, ואם אין כאן יהודים יהיה משהו אחר. יחד נביא ריבונות בע"ה".

הפוסט קריאה ברורה – יו"ר הכנסת בביקור ביהודה ושומרון הופיע לראשונה ב-כיף.

הגשה זהירה

במהלך ארוחות החג, אם מניחים ראש דג על השולחן, יש לדאוג שהוא יהיה רחוק מהישג ידם של ילדים קטנים. כאשר מכינים מנת דג לאכילה, מומלץ להגיש אותה כשהדג נקי מעצמות, לבחור בנתחים פרוסים מראש או לפורר את הדג בעדינות, כדי לוודא שאין בו עצמות שעלולות לסכן את הילדים.

מה הפירות המסוכנים

גרגירי רימון עלולים להיות מסוכנים לילדים מתחת לגיל חמש. אם רוצים לשלב את הפרי בברכת החג, אפשר לתת לילדים מיץ רימון טבעי סחוט היטב. תמרים צריכים להיות ללא גלעין וחתוכים לחתיכות קטנות, משום שמרקמם הדביק עלול להידבק לקנה הנשימה ולגרום לחנק. תפוחים ופירות עגולים אחרים מומלץ לפרוס לפרוסות דקות או לחתיכות קטנות, ובמקרים של ילדים מתחת לגיל שנה אפשר לרסק את הפרי או לבשלו לריכוך.

דבש ועוגות

דבש אסור לילדים מתחת לגיל שנה עקב סכנת בוטוליזם, מחלה נוירולוגית חריפה. ניתן להתחיל להגיש דבש לילדים לאחר גיל שנה. עוגות ועוגיות מותרות לילדים מעל גיל שנה, אך יש לוודא שהן אינן מכילות פיצוחים שלמים או שבורים ולהקפיד על כמות סבירה כדי לשמור על תזונה בריאה.

זהירות סכנת חנק

אגוזים, בוטנים ושקדים עלולים להיות מסוכנים לילדים מתחת לגיל חמש. אם הם משולבים במאכלים או בעוגות, יש לרסקם או לטחון אותם למרקם חלק כדי למנוע סכנה לחנק.

טיולים בחגים – כללי זהירות

חגי תשרי הם זמן מושלם לטיולים, אך יש להקפיד על מספר כללים:
הסיעו את הילדים ברכב כשהם חגורים במושב בטיחות מותאם לגיל.
סעו בזהירות ובנחת, וודאו שכל הילדים ברכב לפני היציאה.
דאגו לשתייה מרובה ובגדים ונעליים מתאימות למזג האוויר.
השתמשו בכובע והגנה מקרינה גם בחודשים הקרים.
אם מבצעים מנגל, הקפידו על מקום מורשה וכללי בטיחות במדורה.
בילוי באגמים, בים או בבריכות דורש הקפדה על כללי הצפה ובטיחות כדי למנוע טביעה.

אחריות אישית

שמירה על כללי בטיחות במזון ובבילויים מאפשרת לילדים ולכל המשפחה ליהנות מחג בריא, מהנה ובטוח. הקפדה על גיל הילדים, סוג המזון, אמצעי בטיחות ברכב ובטיולים, ושימוש במרכיבי הגנה מפני חום ושמש, מבטיחים חוויה נעימה וללא סיכונים מיותרים.

חגי תשרי הם הזדמנות להנאה משפחתית, אך כל ארוחה וטיול חייבים להתבצע תוך שמירה קפדנית על בטיחות הילדים, הקפדה על מזון מותאם גיל ופעולות זהירות בטיולים, כדי לחגוג בראש שקט ובטוח.

הפוסט בטיחות בראש השנה: כך שומרים על הילדים בשנה החדשה הופיע לראשונה ב-כיף.

השקת אתר סינון העפר הראשון מסוגו ביישוב שבי שומרון מציגה חידוש ארכיאולוגי ותרבותי, בו הציבור יכול להשתתף בסינון העפר ולגלות פריטים היסטוריים מחפירות ביהודה ושומרון, במיזם ייחודי בהשקעה של 3 מיליון שקל.

פרויקט פורץ דרך

לאחר שמונה חודשי עבודה מאומצים של קמ"ט ארכיאולוגיה, נחנך האתר הראשון מסוגו ביישוב שבי שומרון. מטרתו המרכזית היא לסנן עפר שהובא מכל רחבי השומרון, ולגלות פריטים ארכיאולוגיים ממציאות חפירות באזור. הפרויקט מיועד לשילוב הציבור הרחב בתהליך, כך שכל מבקר יכול להיות שותף לחשיפת ההיסטוריה הארכיאולוגית של יהודה ושומרון.

עפר הארכיאולוגי

העפר הראשון שהגיע לסינון הגיע מהאתר הארכיאולוגי סבסטיה, אחד האתרים המרכזיים באזור, הכולל שרידים מתקופות שונות – מהתקופה המקראית ועד הרומית והביזנטית. סבסטיה הייתה עיר בירת ממלכת ישראל בשומרון, ובה נחשפו שרידי ארמון המלכים אחאב ויזבל ומבנים מפוארים מהתקופה ההרודיאנית. בעתיד צפוי לקום במקום גן לאומי שומרון, שיאפשר למבקרים להיחשף להיסטוריה העשירה של האזור.

משתתפים מובילים

במהלך טקס ההשקה השתתפו בכירים רבים: שר המורשת עמיחי אליהו, השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן, ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן, מפקד פיקוד מרכז אלוף אבי בלוט, ראש המנהל האזרחי תא"ל הישאם אבראהים וקמ"ט ארכיאולוגיה בני הר אבן. כל אחד מהם הדגיש את חשיבות שימור המורשת, חיזוק הזיקה לאדמה והנגישות לציבור הרחב.

השרים והמפקדים

שר המורשת עמיחי אליהו ציין: "בסבסטיה נכתבה אחת הפרשות הגדולות בתולדות עמנו. כל גרגר עפר שאנחנו מסננים חושף מחדש את האמת הפשוטה: עם ישראל חי כאן ומלך כאן. מורשת היא הזהות שלנו והמצפן שלנו". ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן הוסיף: "בשומרון נוגעים בשורשים הכי עמוקים של העם היהודי, מהם נשאב כח לבניית עתיד מדינת ישראל". השרה עידית סילמן הדגישה את החיבור לריבונות: "כל ממצא שנחשף כאן הוא עדות חיה לריבונות ההיסטורית שלנו והבסיס להתיישבות איתנה". מפקד פיקוד מרכז אלוף אבי בלוט אמר: "כשאנחנו לוחמים, אנחנו צריכים להיות ראויים ללוחמים שנפלו ולבוא בתודעה היסטורית, וזה פשוט לחפור עמוק כדי שנגיע הכי גבוהה שאפשר".

החזון הארכיאולוגי

ראש המנהל האזרחי, תא"ל הישאם אבראהים, הצהיר: "פתיחת האתר היא חלק ממכלול פעולות לשימור ופיתוח נכסים היסטוריים ותרבותיים ביהודה ושומרון. נמשיך לפעול יחד עם כלל הגורמים המקצועיים כדי שהדורות הבאים יוכלו להכיר את ההיסטוריה העשירה של האזור ולהיות חלק ממנה". קצין מטה ארכיאולוגיה, בני הר אבן, הדגיש את החיבור בין העבר להווה והנגשת האתרים לציבור: "אפשרות לפגוש מקרוב את השכבות ההיסטוריות העשירות של יהודה ושומרון היא אחת ממטרות העל שלנו. נמשיך לפעול ללא לאות למען חשיפה, הנגשה ושימור האתרים הארכיאולוגיים ונכסי המורשת והתרבות הלאומיים".

הזמנה לקהל הרחב

האתר יפתח לקהל המבקרים החל מחגי תשרי הקרובים. המבקרים יוכלו לקחת חלק בעבודות הסינון של העפר ולהיות שותפים לחשיפת פריטים ארכיאולוגיים ייחודיים. בכך, האתר משמש לא רק כמקום לשימור ההיסטוריה אלא גם כמרכז חינוכי וחווייתי, המקשר בין הציבור לבין העבר ההיסטורי של האזור.

החיבור למורשת

הפרויקט מדגיש את השילוב בין שימור מורשת, פעילות ציבורית והעמקת ההיכרות עם ההיסטוריה המקומית. באמצעות סינון העפר וחשיפת פריטים ארכיאולוגיים, מתאפשר חיבור מוחשי עם סיפורי התנ"ך והתקופות השונות שעיצבו את יהודה ושומרון, ומקנה חוויה חינוכית ייחודית לכל הגילאים.

חדשנות ארכיאולוגית

מתקן הסינון החדשני הוא הראשון מסוגו באזור ומשלב טכנולוגיה עם מעורבות ציבורית. הוא מהווה מודל לשימור אתרים ארכיאולוגיים באופן המאפשר גם לימוד, גם חוויה וגם חיבור רגשי למורשת. בכך, האתר יוצר הזדמנות לחינוך, למחקר ולחיזוק תחושת השייכות לאדמה ולמורשת.

השקת אתר סינון העפר בשבי שומרון מסמלת הישג ארכיאולוגי, חינוכי וריבוני, המאפשר שילוב בין הציבור להיסטוריה העשירה של האזור, ומחזק את הקשר בין העבר, ההווה והעתיד של יהודה ושומרון.

הפוסט סינון העפר בשומרון: שילוב בין ארכיאולוגיה ומורשת הופיע לראשונה ב-כיף.

הישיבה המיוחדת

מועצת הרבנות הראשית לישראל, בנשיאות הרב הראשי לישראל, הגאון הגדול רבי קלמן מאיר בר שליט"א ובהשתתפות הראשון לציון, הגאון הרב דוד יוסף שליט"א, קיימה ישיבה מיוחדת שהוקדשה להערכה והוקרה לרבנות הצבאית ולפעילותה במחנה שורה. במהלך הישיבה נדונו מספר נושאים מרכזיים, בהם הערכת פעילות הרבנות הצבאית, העלאת דרגות הרבנים, זיכרון הרב יהודה דרעי ז"ל והחלטות מקצועיות בנוגע לבחינות דיינות.

העלאת דרגות

הראשון לציון, הרב דוד יוסף שליט"א, הדגיש את גודל עבודת הקודש של הרבנות הצבאית והעומס הנפשי הכרוך בה, וציין כי המערכה הצבאית מלווה במערכה הלכתית ורוחנית לא פחות מורכבת. הוא הביע תמיכה בהעלאת דרגת הרב הצבאי הראשי, הרב אייל קרים שליט"א, לדרגת אלוף, ואת שני הרבנים הבכירים לדרגת תת־אלוף, כהוקרה על מסירותם ותרומתם לעולם התורה ולחיי הלוחמים.

דברי הרב הראשי

הרב קלמן בר שליט"א הביע הערכה עמוקה לרבנות הצבאית על עבודתה המסורה במחנה שורה ובכל תחומי אחריותה. הוא ציין את גודל העשייה, ההתמודדות המורכבת והמסירות של הרבנים הצבאיים, והדגיש כי הישיבה הבאה של מועצת הרבנות תתקיים במחנה שורה כאות הכרה רשמית והוקרה לעוסקים במלאכה הקשה הזו.

זיכרון הרב ז"ל

במהלך הישיבה הוקדש זמן מיוחד לזכרו של הרב יהודה דרעי ז"ל, הרב הראשי של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית לשעבר. הישיבה כללה דיון לזכרו ולעילוי נשמתו, בהשתתפות רעייתו הרבנית מרים דרעי וילדיו. מועצת הרבנות החליטה שהבחינות הבאות יתקיימו לעילוי נשמתו וזכרו של הרב דרעי זצוק"ל, ותנאי הסף למכרזי בודקי ועורכי בחינות יורחבו כך שגם עוזרי דיינים יוכלו להגיש מועמדות, כאשר דיינים פעילים או לשעבר יקבלו עדיפות.

עידוד לעוסקים במלאכה

יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית, הביע תודה מיוחדת לרב יעקב רוז'ה, יו"ר ועדת כבוד המת, על עבודתו המסורה למערכת הרבנות. כהן ציין כי העמל והמסירות של הרבנים הצבאיים במחנה שורה מהווים דוגמה ומופת לשליחות קדושה ולמסירות אין קץ למען עם ישראל. הישיבה שתתקיים במחנה שורה תסמל את ההוקרה וההערכה לכל העוסקים בעשייה החשובה הזו.

הישיבה המיוחדת של מועצת הרבנות הראשית מדגישה את הערכת הציבור הרבני לפעילות הרבנות הצבאית, את המסירות יוצאת הדופן של הרבנים, את הצורך בהעלאת דרגותיהם ואת הזיכרון והכבוד המוענק לרבנים שתרמו רבות לקהילה ולחברה בישראל. ההחלטות שננקטו משקפות הערכה עמוקה לעשייה רוחנית והלכתית, תוך שמירה על כבוד, סדר וקדושה במערכת הרבנות הצבאית.

הפוסט הערכה והוקרה לרבנות הצבאית: הישיבה של מועצת הרבנות במחנה צבאי הופיע לראשונה ב-כיף.