התחרות על משאבי העתיד: ישראל מכוונת גבוה במירוץ למינרלים קריטיים

דו"ח חדש חושף: המלחמות, הקורונה והמעבר לאנרגיה ירוקה – כולם מציבים את ישראל בפני אתגר אסטרטגי חסר תקדים בתחום ביטחון האנרגיה

ישראל שואפת להבטיח את מקומה על מפת האנרגיה העולמית – גם בלי מרבצים טבעיים. דו"ח מקיף שפרסם הבוקר (ראשון) משרד האנרגיה והתשתיות חושף את האתגרים הקריטיים שצפויים למשק האנרגיה הישראלי בעשורים הקרובים, בעקבות המחסור הגלובלי במינרלים החיוניים לטכנולוגיות אנרגיה מתקדמות.

דו"ח "מינרלים קריטיים – אתגרים והזדמנויות למשק האנרגיה הישראלי" מצביע על פגיעות משמעותית בשרשראות האספקה העולמיות, כפי שנחשפו בשנים האחרונות – החל ממשבר הקורונה, דרך המלחמה באוקראינה ועד מבצע "עם כלביא" ומלחמת חרבות ברזל. אלו המחישו את החשיבות שבביטחון אנרגטי ועצמאות כלכלית, בדגש על מינרלים כמו ליתיום, נחושת, ניקל וקובלט – רכיבים מרכזיים בטכנולוגיות כמו סוללות, רכבים חשמליים ופאנלים סולאריים.

הדו"ח עורך השוואה בין ישראל למדינות כמו סינגפור, איחוד האמירויות וקטאר, מדינות הדומות לישראל בכך שאינן בעלות מרבצי מינרלים ואין בהן תעשייה של רכיבי אנרגיה, ומדגיש את הצורך באסטרטגיה לאומית המשלבת פתרונות פנים מדינתיים לצד פתרונות הכוללים שיתופי פעולה בינלאומיים, תוך ניצול יתרונותיה של ישראל לחיזוק מעמדה בעולם שבו ביטחון אנרגטי הינו מצרך חיוני.

בהתאם לדו"ח ולמגמות העולמיות, המעבר העולמי ממקורות אנרגיה פוסיליים לטכנולוגיות מבוזרות ונקיות – כגון אנרגיה סולארית, כלי רכב חשמליים וסוללות אגירה – מגביר את הביקוש למינרלים כמו נחושת, ליתיום, ניקל וקובלט, כאשר בחלקם העתודות המוכרות נמוכות משמעותית מאומדני הצריכה הצפויה בעולם עד שנת 2050. כך, נוצר חשש למחסור עולמי במינרלים אלו שיפגע ביכולת האספקה של רכיבי הטכנולוגיות הנקיות. בישראל, יישום תכנית משרד האנרגיה והתשתיות לשנת 2050, בפרט לאור הגידול הצפוי בביקוש לאנרגיה, צפוי לדרוש הקמת מערכות שלייצורן ידרשו כ-2.7 מיליארד טון של מינרלים קריטיים לחשמל ולתחבורה. כמדינה ללא מרבצי מינרלים משמעותיים או תעשייה מקומית ענפה, ישראל נדרשת לפתרונות יצירתיים להבטחת האספקה העתידי של רכיבי טכנולוגיה אלו, תוך התמודדות עם מחסור צפוי ותחרות גלובלית.

בין הפתרונות המרכזיים המוצעים בעבודה:

• השקעה במחקר ופיתוח לקידום טכנולוגיות חסכוניות במינרלים נדירים ולשיפור מיחזור המינרלים ולחיזוק העצמאות האנרגטית.

• בחינת הקמת מפעלי ייצור מקומיים, כגון פאנלים סולאריים וסוללות, להפחתת התלות בייבוא.

• מיצוי מרבצים מקומיים מוגבלים, כגון נחושת בתמנע וליתיום בים המלח, לטובת הגברת הביטחון האנרגטי והתועלות הכלכליות.

• קידום מיחזור למיצוי חוזר של המינרלים מפסולת אלקטרונית, כמקור משלים לאספקה.

• הסכמים בינלאומיים להבטחת אספקת מינרלים ומוצרים סופיים גם במצבי מחסור עולמי.

• מעקב אחר מגמות גלובליות לזיהוי סיכונים בשרשראות האספקה בזמן אמת.

בהתאם לדו"ח, יישום משולב של פתרונות אלה יאפשר לישראל לא רק לשפר את הביטחון האנרגטי, לגוון את מקורות האספקה שלה, ולהגביר את העצמאות האנרגטית ולהפחית פליטות, אלא גם להפוך את האתגר הגלובלי להזדמנות כלכלית ואסטרטגית, תוך חיזוק מעמדה של ישראל בעולם שבו משאבים קריטיים הופכים למצרך נדיר ומבוקש.

בזמן שהמדינה מתכוננת לעתיד אנרגטי חכם ומבוקר, יש מי שטוענים שדווקא במקומות אחרים ממשיכה מדיניות שמבזבזת חיים וכסף – כמו הפטור ממס על סיגריות בדיוטי פרי.