אלפי עובדים כבר מושבתים – ועכשיו מגיע גם הכסף. המדינה תעניק תשלום ישיר לעובדים שיצאו לחל"ת בעקבות המצב, במסגרת מודל חדש שגובש עם ההסתדרות והמעסיקים. מה התנאים, מי זכאי, ואיך זה ייכנס לחשבון הבנק?
במסגרת ההסכמות החדשות שגובשו בין משרד האוצר, ההסתדרות, ועדת הכספים ונשיאות המגזר העסקי, הוחלט על הפעלה מחדש של מודל החל"ת המותאם לעת חירום – בדומה למודל שפעל במהלך מלחמת חרבות ברזל. המודל נועד לאפשר לעובדים שנאלצים להפסיק את עבודתם עקב המצב הביטחוני לקבל תשלום שוטף, גם אם אינם יכולים לעבוד בפועל. המודל עדיין לא נכנס לתוקף, ונדרשת חקיקה רשמית בכנסת כדי ליישמו בפועל.
על פי ההודעה שפורסמה היום (שני), העובדים שיצאו לחל"ת יקבלו תשלום על חשבון המדינה – דרך המוסד לביטוח לאומי – תוך התאמות ספציפיות למצב שנוצר בעקבות מבצע "עם כלביא".
כך צפוי לפעול המודל – אם יאושר
על פי המודל החדש, תשלום דמי האבטלה יבוצע על ידי הביטוח הלאומי, תוך שורת הקלות מהותיות לעובדים – אך רק לאחר אישור החוק. אלו ארבעת השינויים המרכזיים שהוסכמו ויובאו להצבעה:
קיצור תקופת האכשרה: במקום 12 חודשי עבודה מתוך 18 החודשים האחרונים – יידרשו רק 6 חודשים.
קיצור תקופת החל"ת המינימלית: מ־30 יום ל־14 יום בלבד.
תשלום מהיום הראשון: דמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון לחל"ת – ללא המתנה של 5 ימים כפי שנדרש כיום.
ללא קיזוז ימי חופשה: בניגוד לחוק הנוכחי, לא יידרש מיצוי של ימי חופשה לפני קבלת תשלום.
מה עוד על הפרק – וטרם הוחלט?
פטור מדמי ביטוח לאומי למעסיקים בחודשיים הראשונים – טרם סוכם.
מענק הסתגלות לגילאי 67 ומעלה – נמצא בבחינה.
מענה ייעודי למפונים – ייקבע בהתאם לצרכים שיעלו מהשטח.
הביטוח הלאומי מזהיר: עשרות אלפי פניות צפויות
בביטוח הלאומי מעריכים כי אם יימשך המצב הביטחוני והמשק יישאר במצב חלקי – צפויות עשרות אלפי תביעות אבטלה מצד עובדים שכירים בכל רחבי הארץ.
ומה עם עצמאים ובעלי עסקים?
המודל המתייחס לחל"ת רלוונטי לשכירים בלבד. בכל הנוגע לפיצוי לעסקים עצמם – מדובר במתווה נפרד לחלוטין אשר מנוהל על ידי רשות המסים, ולא על ידי הביטוח הלאומי. לפרטים על מתווה זה, יש לפנות לרשות המסים.
רשת ביטחון כלכלית לעובדים
המהלך נועד לספק רשת ביטחון רחבה ככל האפשר עבור ציבור העובדים, והוא פועל במקביל למתווה הפיצויים לעסקים. זאת מתוך הבנה שהפגיעה במשק אינה מסתכמת רק בבעלי עסקים, אלא גם בעובדים שכירים במגזרים שונים, שנפגעו כתוצאה מירידה בפעילות הכלכלית, מחסור בעבודה או סגירת מקומות תעסוקה זמניים.
לדברי שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אנחנו ממשיכים במדיניות האזרחית המרחיבה אותה הובלתי מראשית המלחמה ופועלים בנחישות כדי לחזק את העורף הכלכלי של מדינת ישראל כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הביטחוני… זהו מהלך של אחריות לאומית ושל ערבות הדדית".
"כמו בקורונה – וגם עכשיו"
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, ציין כי המודל הוא תוצאה של שיתוף פעולה רחב למען המשק והעובדים: "כדי לתת ודאות למשק ולכלכלת ישראל ולעובדים בישראל – אנחנו הגענו להסכם הזה. בשיתוף פעולה ניתן להביא ודאות מהירה לאזרחים בישראל ואני מברך על כך. עשינו את זה בקורונה, עשינו את זה בפתיחת המלחמה, ואנחנו עושים את זה גם עכשיו".
שבע לידות – כולן במהלך אזעקות: המיילדת שלא ברחה מהחזית
