לחיות את ההישג לפני שהושג: פרשת תצא

איך נראה יום שבו השכר כבר הושג? המבט המהפכני של פרשת "כי תצא" ו"כי תבוא"

האם חשבתם פעם איך זה היה מרגיש להתחיל את היום שלכם בידיעה שכל מה שאתם חולמים עליו כבר קרה? איך הייתם מתמודדים עם האתגרים היומיים אם הייתם פועלים מתוך תחושת הישג וכבר הרגשתם את תחושת הניצחון? התשובה לשאלה הזו טמונה בפרשת השבוע של תצא ותבוא, ובהסבר המהפכני של הרבי מלובביץ' על גישות שונות לעבודה רוחנית. אבל אם הפרשות סמוכות בטוח יש קשר בינהם על אף שהם מנוגדות לכאורה -תצא ותבוא.

לצאת למלחמה כל יום

בכל בוקר, כשאנו מתעוררים, נשמתנו יורדת לגוף – זה הרגע שבו מתחילה המלחמה היומית שלנו. כמו בכל קרב, אנו ניצבים מול אויבים: חוסר מוטיבציה, דאגות, תחושות כישלון או אתגרי היום-יום. הנשמה שלנו מתלבשת בגוף ויוצאת למלחמה בעולם הגשמי כדי לעשות את העבודה שלה – לברר ולזכך את הגוף, הנפש ואת העולם סביבנו. והמלחמה הזו היא מתוך בחירה – הנשמה שלנו, שנמצאת במדרגה גבוהה למעלה, בוחרת לרדת ולעבוד בעולם הזה, כי היא יודעת שבסופו של דבר יש כאן שליחות גדולה ומשמעותית.

מה ההבדל בין "כי תצא" ו"כי תבוא"?

הרבי מסביר שישנם שני שלבים בעבודה הרוחנית: "כי תצא" ו"כי תבוא". השלב הראשון, "כי תצא למלחמה על אויבך", מדבר על המאבק – העבודה של הנשמה בגוף, במציאות הגשמית, בזמן הזה. זו העבודה שלנו בעולם, המלחמה המתמדת כדי להתגבר על הקשיים ולהביא לידי ביטוי את האור שבנו.

השלב השני, "כי תבוא אל הארץ", מתאר את השלב של מתן השכר. זהו השלב שבו אנו חווים את הנחת והמנוחה – השלב של הגאולה והשלמת המשימה. אך מה שמעניין הוא, שהרבי מסביר כי למרות שאנחנו בעיצומה של המלחמה, עלינו לעבוד כבר עכשיו מתוך תחושת השכר – לעבוד כאילו כבר הגענו ל"כי תבוא", כאילו כבר השגנו את המטרה.

איך זה נראה בפועל?

עבודה מתוך ידיעה שהשכר כבר כאן היא עבודה שונה לחלוטין. כשאדם יוצא למלחמה כשהוא יודע שהניצחון כבר הושג, העבודה נעשית מתוך מנוחה ושמחה, ולא מתוך מתח ולחץ. דמיינו את הצבא של נפוליאון, שלדבריהם יצא למלחמה עם ניגון של מארש ניצחון. זה בדיוק הרעיון – הם יצאו מתוך תחושת ניצחון, וכך הקרבות שלהם היו מלאים בכוח ובשמחה.

זה מה שהרבי מזמין אותנו לעשות: לעבוד מתוך המנוחה והשמחה של הידיעה שהמטרה כבר הושגה. לא לחכות לסוף כדי להרגיש את השכר, אלא לחיות את הניצחון כבר עכשיו.

ומה זה יוצר?

כשאנו עובדים מתוך תחושת השכר וההישג, זה משנה את כל הגישה שלנו. כל אתגר הופך להזדמנות לגלות את ההישג שכבר בתוכנו. היום שלך נראה אחרת כשאתה ניגש אליו עם תחושה של הצלחה. כל פעולה מרגישה קלה יותר, מלאת אנרגיה ושמחה. זהו יום שבו אינך מתמודד עם האויבים מתוך חשש או לחץ, אלא מתוך ביטחון פנימי עמוק שכבר ניצחת.

איך זה נראה ביום-יום?

תארו לכם יום שבו כל מה שאתם שואפים אליו כבר הושג. אתם מתעוררים בבוקר ולא שואלים את עצמכם האם תצליחו, אלא יודעים שאתם כבר שם. אתם מתחילים את היום עם חיוך, פועלים מתוך ידיעה שכל צעד הוא חלק מהצלחה גדולה יותר. העבודה הופכת למשחק, מלאת הנאה וכיף, ולא מאבק קשה. כל רגע אתם חווים את תחושת ההצלחה – זהו יום מלא שמחה וסיפוק.

המסקנה: החיים מתוך תחושת שכר

בסופו של דבר, פרשת "כי תצא" מלמדת אותנו שאפשר לעבוד ולהילחם, אבל לעשות זאת מתוך ידיעה שהניצחון כבר שלנו. זוהי עבודה שונה לגמרי, עבודה שממלאת אותנו באור ובכוח. כשאנו עובדים מתוך תחושת השכר, המלחמה כבר לא מרגישה כמאבק קשה, אלא כדרך מלאת שמחה להגשמת הייעוד שלנו בעולם.

לחיות את המציאות שתהיה אחרי שנשיג את מה שאנחנו רוצים , לקבל את השכר עוד לפני שפעלנו למענו. לחוות את המציאות של אחרי – בהווה – לא לחכות לו בעתיד.

פלס״ר הגולן: היחידה הסודית שתשלוט בתוואי השטח המסוכן בצפון