היועץ המשפטי לממשלה הגיש לבית המשפט העליון את עמדתו במסגרת תשובה לבקשות רשות הערעור, שהגישו חברות התעופה אל על, בריטיש אירוויס ולופטנהוזה נגד החלטת בית המשפט המחוזי (מרכז) לאשר תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדן בגין טענה לקיומו של קרטל עולמי בין חברות התעופה שכלל תיאום מחירים של מספר רכיבים בתעריפי שינוע מטענים בהטסה.
התשובה מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה הוגשה בהמשך להתייצבותו להליך בבית המשפט המחוזי, מכוח סמכותו הייחודית לפי פקודת סדרי הדין.
אחת הטענות שהעלו חברות התעופה היא שאין מקום להתחשב בהיבטים הייחודיים לדיני התחרות באישור תביעה ייצוגית וכי הרף הראייתי לאישור צריך להיות אחיד.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה היא, שצדק בית המשפט המחוזי בכך שהתייחס להיבטים ייחודיים שקיימים בתובענות ייצוגיות הנוגעות לתיאום מחירים אסור על ידי קרטלים.
יש חשיבות בכך שבתביעות מסוג זה לא יוצב בפני התובע המייצג נטל ראייתי מחמיר מדי בשלב האישור, וזאת בהתחשב בקשיים שונים שבולטים בתחום זה, בין היתר, עילת התביעה נוגעת להתנהלות שנעשית בדרך כלל במחשכים; פערי מידע משמעותיים בין הצדדים; קושי ממשי בהשגת מידע רלבנטי, ועלולים לחסום הגשת תובענות ייצוגיות ראויות לאור החשיבות המיוחדת של תובענות ייצוגיות בתחום זה, כאכיפה אזרחית משלימה. זאת, מבלי לגרוע מכך שעל התובע המייצג לעמוד בנטל ראייתי לכאורי וממשי כבר בשלב האישור.
בנוגע לשאלה העקרונית והתקדימית האם יש להכיר בעילת הצרכן העקיף – כלומר, צרכן שנפגע מתיאום המחירים האסור, אך לא רכש את המוצר ישירות מחברות הקרטל, אלא מגורמי ביניים שהתקשרו בעסקה עם חברות הקרטל, הסכים היועץ המשפטי לממשלה עם מסקנתו של בית המשפט המחוזי.
כך, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ככל שיוכח שאכן היה תיאום מחירים ותיאום זה גרם נזק לצרכנים העקיפים, ראוי יהיה להכיר בעילה של הצרכנים העקיפים שבהם עסקה התובענה, צרכנים מהמעגל השני, שנפגעו מהתנהלות חברות התעופה בכך שנאלצו לשלם מחירים גבוהים יותר עבור השירות.
לפיכך, לגישת היועץ המשפטי לממשלה, אין מניעה בהיבט זה, מאישור הגשת התובענה הייצוגית בענייננו בשמה של קבוצת הצרכנים העקיפים הללו, וזאת, ככל שבית המשפט יסבור שעילת התביעה בוססה לגופה, ברמה הלכאורית הנדרשת.
היועץ המשפטי לממשלה מפרט בעמדתו את הנימוקים העקרוניים להכרה בעילת הצרכן העקיף, לאור תכליות דיני התחרות והנזיקין ועקרונותיהם, וכן את השיקולים השונים שלאורם יש לבחון את שאלת ההכרה בכל מקרה קונקרטי.
כמו כן, היועץ המשפטי לממשלה מביע את עמדתו שאין לראות בשאלה הפורמלית ביחס לשמירה על צורתו המקורית של המוצר שהודגשה בפסה"ד המחוזי כשאלה המרכזית בעניין, וייתכנו מקרים שבהם ראוי יהיה להכיר בעילת הצרכן העקיף גם במקרים שבהם המוצר לא שמר על צורתו המקורית, וזאת לאור השיקולים המהותיים בעניין.
היועץ המשפטי לממשלה התייחס גם לשאלת ההודאות של חברות התעופה ביחס לקיומו של הקרטל, בהליכים במדינות הזרות. עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שמהבחינה העקרונית, ההודאה של חברות התעופה במסגרת הסדרי טיעון בהליכים פליליים במדינות זרות, או במסגרת הסדרי פשרה בהליכים אזרחיים במדינות זרות, היא ראיה קבילה שניתן לערוך בה שימוש, כחריג לכלל הפוסל עדות שמועה.
לכן, סבור היועץ המשפטי לממשלה, שיש לדחות את טענות חברות התעופה, שההודאות שעליהן בוססה ההחלטה המאשרת היו ראיות שאינן קבילות.
עוד הביע היועץ המשפטי לממשלה את עמדתו, שברמה העקרונית, ראיה מסוג הודאת בעל דין עשויה לעמוד ברף הראייתי הנדרש לשם אישור תובענה כייצוגית, כמובן בכפוף למכלול הראיות שהוגשו לביהמ"ש, והתכחשות של נתבעות להודאות שנתנו בהליכים זרים, לפני גופים שפועלים על פי כללים וסטנדרטים ראויים, תידרש לעמוד ולהיתמך בנטל ראייתי ממשי.
עמדת היועץ המשפטי לממשלה גובשה על ידי המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, בשיתוף ייעוץ וחקיקה, משפט אזרחי ומשפט פלילי, במשרד המשפטים ועם רשות התחרות והוגשה לבית המשפט העליון על ידי עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.
