טכנולוגיות ושירותים דיגיטליים היו בעבר בגדר המלצה, והיום כלים אלו הם המפתח להצלחה. מחקר של מיקרוסופט ויחידת המודיעין של האקונומיסט (EIU) חושף כי 50% מהארגונים ברחבי העולם, הטמיעו מערכות טכנולוגיות חדשות בארגון, שאף תרמו לצמיחתו של העסק, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט החברתי-אנושי
מחקר חדש של מיקרוסופט העולמית ויחידת המודיעין של האקונומיסט (EIU), חושף נתונים חדשים על התנהגותם של ארגונים במהלך תקופת הקורונה ולאחריה, ומנתח את המוכנות הארגונית הדיגיטלית לפיתוח יכולת הסתגלות חדשות ארגוניות בעת משברים. המחקר, נערך באמצעות יחידת המודיעין של קבוצת האקונומיסט (EIU) ב- 15 מדינות באמריקה, אסיה-האוקיאנוס השקט ובאירופה, וכלל 800 מנהלים בכירים משמונה תעשיות – תעשיית הרכב, מוצרי צריכה וקמעונאות, חינוך, שירותים פיננסיים, ממשל, בריאות, ייצור ותקשורת.
תקופת הקורונה, שהביאה איתה מעבר המוני לעבודה מרחוק וסייעה לארגונים למקד את פעילותם במעורבות עובדים, עד כדי כך שנושאים שונים כגון הטמעת מיומנויות, רווחת העובד ויצירת יתרונות מתמשכים, הפכו להיות הכלים החזקים בעולם העסקים של היום. מעבר לכך, מנהלים ציינו שהמוכנות הדיגיטלית של הארגונים, שימשה עבורם מפתח ליכולת ההסתגלות של הארגונים בתקופת המשבר.
בעוד שיעילות תפעולית ופרודוקטיביות היו גורמים עיקריים המניעים טרנספורמציה דיגיטלית בשנה החולפת, המחקר הראה את החשיבות הגוברת במעורבות עובדים על רקע המגיפה. בזמן שעובדים ברחבי העולם עברו לעבודה מהבית, ארגונים נאלצו לשמור על דינמיקה של הצוות ועל יחסים אנושיים מרחוק, תוך שהם עוזרים לעובדים להישאר פרודוקטיביים, לפתח את הקריירה שלהם ובעיקר לדאוג לרווחתם.
ממצאי המחקר, נרשמה עלייה במעורבות העובדים בטכנולוגיה, מ -24% לפני הקורונה ל -36% במהלך תקופת הקורונה ועלייה של כ-10% בענפי הייצור, הפיננסיים, הקמעונאות והחינוך ךעומת יתר התעשיות במחקר. 75% אמרו כי טרנספורמציה דיגיטלית צריכה להיות מעבר להצלחה עסקית כדי לתמוך בשיפורים חברתיים כמו יצירת יותר כוח עבודה נגיש ונגיש ולטפל בעקבות פחמן ושינויי אקלים.
מרבית המנהלים העידו כי המגיפה הדגישה את הצורך לשים דגש להיבטים החברתיים. 75% מהמשיבים השיבו כי טרנספורמציה דיגיטלית עונה על צורך מעמיק בהרבה, מעבר לתרומה העסקית-כלכלית, היא מהווה כלי תומך בהיבטים החברתיים השונים, ביניהם יצירת כוח עבודה נגיש וטיפול בפחמן ושינויי אקלים.
במהלך תקופת הקורונה, ארגונים האיצו יוזמות חדשות והסתמכו, יותר מהעבר, על כלים דיגיטליים. דוגמא לכך היא המעבר לטכנולוגיות ענן, שהובילו להצלחות ושינויים מובהקים באסטרטגיה הארגונית. 50% מהארגונים העידו כי טכנולוגיות הענן מילאו בתקופת הקורונה תפקיד קריטי בפעילות הארגון. כמו כן, המנהלים העידו כי טכנולוגיות חדשות, אפשרו לארגונים להתייעל במספר רבדים, ביניהם עבודה מרחוק, בינה מלאכותית ולמידת מכונה, אינטרנט (40%, 33% ו- 31% בהתאמה).
ממצא נוסף שהתגלה במחקר היה נכונותם של ארגונים להתקדם ולהטמיע טכנולוגיות חדשות. ככל שהחברות היו ממוקדות בשינוי דיגיטלי, כך הן הצליחו לחזור בזמן קצר יותר לפעילות השוטפת, להעצים את העובדים ולאפשר לאנשים להתקדם. יתרה מכך, ארגונים שהיו מוכנים לאפשר תשתית טכנולוגית רחבה, הצליחו להתגבר על אתגרי התחרות העסקית ולהכפיל את ההצלחה. לדוגמא, ענף הקמעונאות נדרש לעבור לפעילות מקוונת וארגונים שלא התאימו עצמם למציאות החדשה, לא הצליחו לשרוד כלכלית. מעבר למערכות דיגיטליות מאפשר לעסקים תמיכה, הצורך במגע אנושי נחסך, זאת לצד הצלחה בניטור מבוקר מרחוק, המאפשר ייעול פעילותם של קווי יצור ותהליכים בשרשרת האספקה.
השפעת הקורונה על התעשיות השונות חושפת את הצד האנושי בסדרי העדיפויות הדיגיטליים
מכיוון שכל ענף פועל אחרת, הקורונה חשפה את הפערים הדיגיטליים בכל ענף בדרכים שונות. אנשי חינוך הביעו חששות מנגישות לטכנולוגיה ומעורבות התלמידים, בעוד שיצרניות הרכב התמקדו בשינויי אקלים. בכל הענפים, הצד האנושי של הטכנולוגיה ניכר באופן בולט מאוד, ובמקומות מסוימים אף עלה על היתרונות העסקיים. מדדי המחקר לפי ענף כלולים את הדברים הבאים:
ענף הרכב – שינויי האקלים נתפס עבורם כיתרון העיקרי בתהליכי טרנספורמציה דיגיטלית. יתרונות נוספים בעיני המשיבים היו – אוטומציה, יעילות תהליכים ושיפור מיומנויות דיגיטליות בקרב כוח האדם.
חינוך – בניית מיומנויות ומעורבות תלמידים מהווים עבורם יתרונות עיקריים של דיגיטליזציה. יחד עם זאת, המשיבים הביעו דאגה רבה מנושא היעדר כלים שיוצר מחסום להתקדמות דיגיטלית, כמו גם מהיישום המשובש לעתים של הטכנולוגיה בשטח.
פיננסיים – הענף בעל המוכנות הדיגיטלית הגבוהה ביותר להתמודד עם סגר חברתי ושיבוש בשרשרת האספקה. מרבית המשיבים בענף זה הסכימו שהמגפה הדגישה את היתרון התחרותי של חברות במידת המוכנות הדיגיטלית.
ארגונים ממשלתיים העידו שהיה קל יותר עבורם להשיג תקציב להשקעה בטכנולוגיות לאחר פרוץ המגפה ובדרך כלל העדיפו כלים בכדי לאפשר ולשפר שיתוף פעולה ועבודה מרחוק. עם זאת, פערי מיומנויות ותפיסות שליליות לגבי טכנולוגיות חדשה היוו חסמים בפני טרנספורמציה דיגיטלית.
בריאות – ענף המתבסס רבות על אינטראקציה אישית, עשה את המהפך המשמעותי ביותר בפרוץ הקורונה, אימץ במהירות טכנולוגיות חדשות והתגבר על חסמים ביחסם של צוותים רפואיים ומטופלים לעבודה מרחוק.
ייצור – כבר טרום-המגיפה פעל הענף לטפל בפערי המיומנויות, הקשורים בגיוון והכלה, בניית מיומנויות ושינויי אקלים. נושאים אלה המשיכו להעסיק אותם גם לאחר פרוץ המגיפה.
תקשורת – המשיבים הביעו דאגה מפני עמידה בקצב השינוי הטכנולוגי. לתפיסתם המאבק בפייק-ניוז ובדיסאינפורמציה יהווה היתרון העיקרי של טרנספורמציה דיגיטלית בענף.
קמעונאות – המשיבים בענף זה הביעו אופטימיות בתהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית, לתחושתם טכנולוגיה משפרת את ההשפעות החברתיות החיוביות של המעבר לעבודה מרחוק.
לדברי רונית אטד, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל: "נתוני המחקר מספקים תובנות מחקריות על התנהגות ארגונית לגבי האופן שבו הם התמודדו ומתמודדים עם האתגרים שהציבה מגפת הקורונה, והצורך בעבודה מרחוק ובריחוק חברתי. הממצאים מאשרים מגמות שראינו גם בישראל, לגבי האצת השימוש בפלטפורמות עבודה הוליסטיות, המאפשרות שולחן עבודה מרחוק, שיתוף קבצים, פלטפורמות שיח ועוד, תוך דגש על אבטחה מקסימלית.
המחויבות של מיקרוסופט היא להמשיך ולספק פתרונות אלה לארגונים. פתרונות המעצימים את העובדים דרך הנגשה מאובטחת של טכנולוגיה. גמישות בתהליכי העבודה ישמשו מפתח להצלחה בחזרה לשגרה ההיברידית ומעבר".
אודות יחידת המודיעין של האקונומיסט: יחידת המודיעים של האקונומיסט, (EIU) היא חטיבת המנהיגות המחשבתית, המחקר והניתוח של קבוצת אקונומיסט, והמובילה העולמית בתחום הבינה העסקית העולמית. ה- EIU חושפת נקודות מבט חדשניות וצופות אל פני עתיד, באמצעות גישה ליותר מ- 750 אנליסטים, מומחים ותורמים, המייצרים מודיעין טוב יותר, עבור למעלה מ- 200 מדינות ואזורים ברחבי העולם. מידע נוסף ניתן למצוא באתר ה-EIU וכן בטוויטר, בלינקדאין ובפייסבוק.
אודות מיקרוסופט: חברת מיקרוסופט מאפשרת טרנספורמציה דיגיטלית בעידן הענן החכם וה-Intelligent Edge, מתוך חזונה להעצים כל אדם וכל ארגון להשיג יותר.
בישראל פועלת החברה משנת 1989 ומהווה מאיץ לטרנספורמציה דיגיטלית עבור המשק הישראלי כולו. בדומה למיקרוסופט העולמית, מיקרוסופט ישראל מתמקדת בטכנולוגיה ובשלושה סוגי פתרונות הענן שפיתחה – Azure,Office 365 ו-Dynamics 365, בליווי חברות וממשלות בטרנספורמציה הדיגיטלית, ובקידום הטמעת מגוון פתרונות החברה לגופים עסקיים ולמשתמשים פרטיים.
בשנת 1991 הוקם בישראל מרכז המחקר והפיתוח, הראשון מחוץ לארה"ב, שמהווה כיום אחד משלושת המרכזים האסטרטגיים של מיקרוסופט ובו כ-30 קבוצות מוצר שונות, המובילות חלק ניכר ממוצרי הליבה של מיקרוסופט העולמית. למיקרוסופט נוכחות חזקה בתעשיית ההייטק הישראלית – היא מפעילה זרוע עסקית ופעילות ענפה לקהילת הסטארטאפים, לרבות קרן הון סיכון, M12; הגראז', מעבדת חדשנות בנושאי אבטחה, AI, מציאות רבודה ועוד; ה- Microsoft Reactor, מתחם עבודה ולימוד למפתחים וכן תוכניות היזמות Microsoft for Startups ו- AI for Good.
בשנת 2020 הודיעה החברה על השקעה אסטרטגית נוספת בשוק המקומי, עם השקת דאטה סנטר חדש בישראל, שיאפשר לה להציע שירותי ענן לוקאליים, חכמים, סקיילבילים, מאובטחים ועמידים ולהאיץ תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית ארגוניים.
