השווקים חזו את הסוף – ועכשיו הם מהמרים על זינוק

עוד לפני שהאש כובתה: האג"ח, המטבעות והבורסה גילמו ניצחון ישראלי מול איראן. העלויות הכלכליות אמנם כבדות – אך המרוויחה הגדולה? אמון המשקיעים

השווקים הפיננסיים בישראל לא חיכו להודעה רשמית על סיום המלחמה – ומתחילתה סימנו תרחיש של ניצחון מהיר ומוצלח מול איראן. מדד ת"א 125 זינק ב-10%, השקל התחזק ב-5% מול סל המטבעות ופרמיית הסיכון ירדה לרמות טרום המלחמה. במקביל, גם בעולם – האינדיקטורים הכלכליים מאותתים על התאוששות, גם אם חלקית.

למרות עלויות המלחמה הגבוהות – כ-20 מיליארד שקל בתקציב המדינה ועוד כ-10 מיליארד פיצויים לנפגעי רכוש – השווקים מאמינים שהמדינה צועדת לקראת תקופה יציבה יותר מבחינה ביטחונית ופוליטית. במצב כזה, מעריכים מומחים, כלכלת ישראל תוכל לשוב ולהתייצב, ואף לשפר את דירוג האשראי שנפגע בתחילת הלחימה.

האמירות של הנשיא טראמפ בדבר הרחבת הסכמי אברהם והתקדמות להסכם בעזה תרמו אף הן לאווירה החיובית בשווקים. בנסיבות אלו המחיר הכלכלי של המלחמה נדחק לקרן פינה. נגיד בנק ישראל ציין עלויות תקציביות של כ- 20 מיליארד שקל שהן כאחוז מהתוצר, ולזה יש להוסיף עוד את עלויות מס רכוש לאזרחים שביתם נפגע שלא יעלו כנראה על 10 מיליארד שקל (לא נכללות בחישוב הגירעון התקציבי). אם נתייחס לזה שגם ההכנסות ממסים נפגעו בתקופת המלחמה, אז הגירעון התקציבי צפוי להתקרב ל-6% מהתוצר השנה. אלו עלויות גבוהות, אך אם מדובר בשינוי מהותי במפת הסיכונים הגיאופוליטיים, השווקים הפיננסיים עמוקים מספיק בכדי לכסות אותם.

הציפיות לדירוג אשראי משתפר

לדברי כלכלנים, מגמת ירידת פרמיית הסיכון מגבירה את הסיכוי לשיפור דירוג האשראי של ישראל. ישראל נענשה בהפחתות דירוג מאז פרוץ המלחמה באוקטובר בעיקר בשל סיכוני המלחמה. ההרעה במצב הפיסקאלי לבדה, לא הייתה גוררת דירוג נמוך כמו זה שניתן לישראל על ידי מודיס' – 1BBB. שיפור הדירוג לא יהיה מידי, אלא לאחר שהאבק ישקע, ואולי גם נראה את המצב הפיסקאלי מתייצב. כמו ברוב המקרים, פרמיית סיכון המדינה שנגזרת ממחירי האג"ח או ממחירי ה- CDS מגיבה הרבה לפני סוכנויות הדירוג, והיא ירדה אל מתחת ל-120 נקודות בסיס לטווח של עשר שנים.

שוק הבנייה  המנוע לצמיחה?

הריבאונד הכלכלי, כך מעריכים, לא יהיה רוחבי ויתמקד בעיקר בתחום הבנייה והשיפוצים, ושם בכל מקרה קיים כעת מחסור בידיים עובדות. המלחמה באיראן הייתה קצרה, ולא נוצר מצב שהמדינה מפצה עובדים ועסקים, וגורמת לעלייה בחסכונות משקי הבית. עליות המחירים בשווקים הפיננסיים צפויות לתרום לאמון הצרכנים, וזה אולי יעודד צריכה. אם יתברר שבאמת חל שינוי פרמננטי בסיכון המדינה, הפירות של זה צפויים להיות משמעותיים ולהיפרס על פני שנים.

השקל דוחף לאינפלציה נמוכה – והציפייה לריבית יורדת

השקל מושך את האינפלציה כלפי מטה, סעיף הדיור כלפי מעלה. מתחילת המלחמה השקל יוסף בכ-5% מול הסל. גם אם ניקח שיעור תמסורת נמוך של עשרה אחוזים לאינפלציה, זה מצדיק לכאורה ירידה של 0.5% בתחזית האינפלציה. סביר להניח שלאחר חודשי הקיץ נראה גם ירידה חדה במחירי הטיסות. מנגד, בטווח הקצר כ-12 אלף תושבים פונו מביתם, חלקם יחזרו בפרק זמן קצר יחסית לאחר שיפוץ, וחלקם יצטרכו למצוא פתרון דיור חלופי, כלומר הביקוש לדירות בשכר-דירה יגבר, וזה עשוי להשפיע על מחירי שכר-הדירה. סביר להניח שההשפעה של ייסוף השקל תהיה משמעותית יותר, ואנו מפחיתים לכן את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה לשיעור של 2.3%. השווקים הפיננסיים מגלמים עתה אינפלציה בשיעור של כ-2% לשנה בשנים הקרובות.

הפחתת ריבית נראית באופק. בנק ישראל יכול לסמן ב"וי" כמעט את כל התנאים המחייבים לצורך הפחתת ריבית: הציפיות לאינפלציה מעוגנות במרכז היעד, פרמיית הסיכון פחתה, עליות השכר התמתנו ואפילו מחירי הדירות החלו לרדת. אנו מעריכים כי בנק ישראל ימתין אולי לראות את המצב מתייצב, אך הפחתה ראשונה בחודש אוגוסט נראית עתה תרחיש סביר.

ומה קורה בעולם? טראמפ סוגר הסכמים, השוק חוגג

מכסים, תקיפה באיראן וגירעונות תקציביים לא הפריעו למדדי המניות בארה"ב לשבור שיאים בשבוע החולף. למעשה אם בוחנים את התוכנית הכלכלית שהציגו היועצים הכלכליים של טראמפ, שהייתה הבסיס להעלאות המכסים, לפי שעה נראה שחלק גדול ממנה הושג. בסוף השבוע טראמפ הודיע על הסכם סחר עם סין שהיא האגוז הקשה לפיצוח, הסכמים נוספים יהיו בדרך. הדולר נחלש מול רוב מטבעות בעולם, ואפשר לומר שזה גם חלק מהתכנית שמטרתה לצמצם את הגירעון המסחרי האמריקני. זה הושג ללא מחיר של עלייה משמעותית באינפלציה, ובשוקי מניות ששוברים שיאים. עדיין חסרים מספר חלקים בפאזל הזה של התכנית – הגירעון התקציבי עדיין גבוה, והאינפלציה דביקה, ואלו לא מאפשרים הפחתות ריבית מהירות (אלא אם מחליפים את יו"ר הבנק המרכזי).

הממשל בארה"ב התקדם באופן חלקי עם הסכמי הסחר. מסתמן הסכם סחר עם סין ומנגד עצירת השיחות עם קנדה. בארה"ב גם דיווחו שהם קרובים להשגת הסכמים עם עשר שותפות סחר נוספות, אך לא סביר שהם יחתמו עם כולם לפני ה-9 ביולי, המועד שבו תפוג הקפאה בת 90 הימים של המכסים שהטיל טראמפ על עשרות מדינות. עם זאת טראמפ כבר ציין שתאריך זה הוא גמיש.

בסיכום שבועי נרשמו עליות שערים במרבית מדדי המניות בעולם, והמדדים בארה"ב חצו את השיא שנרשם בפברואר. מדד ה-S&P500 עלה ב-3.4%, מדד הדאו ג'ונס עלה ב-3.8% והנאסד"ק עלה ב-4.3%. באירופה נרשמו בשבוע האחרון עליות מתונות יותר. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-1.8%, מדד הקאק בצרפת עלה ב-1.3% והדאקס בגרמניה עלה ב-2.9%. באסיה, מדד הניקיי ביפן עלה ב-4.6% ובסין מדד הCSI300- עלה ב-2.0%. מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בחדות לרמה של 67 דולר, לאחר שכבר טיפס ל-77 דולר עם תחילת המלחמה באיראן.

הנתונים הכלכליים בארה"ב הצביעו ברובם על היחלשות בפעילות, ובאינדיקטורים המובילים נרשמה מגמה מעורבת. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד שב לרדת ואילו במדד של אוניברסיטת מישיגן נרשמה עלייה. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד חזר לרדת בחודש יוני, לאחר חודש אחד בלבד בו נרשמה בו עליה. המדד למצב השוטף ירד בכ-6 נקודות, וירידה של כ-5 נקודות נרשמה במדד הציפיות. עם זאת, מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש יוני, הצביע על עלייה של כ-8.5 נקודות וציפיות האינפלציה שעולות מהסקר התמתנו בחודש האחרון. הנסקרים צופים אינפלציה של 5.0% בשנה הראשונה (לעומת 6.6% בחודש שעבר), ושל 4.0% לתקופה של חמש עד עשר שנים. גם במדדי מנהלי הרכש של חברת PMI נרשמה מגמה מעורבת. המדד למגזר התעשייה נותר יציב ברמה של 50 נקודות ואילו המדד למגזר השירותים ירד מעט לרמה של 53.1 נקודות אך הוסיף להצביע על התרחבות בפעילות.

נתונים משוק העבודה בארה"ב הצביעו על היחלשות. הנתונים השבועיים של דרישות חדשות לדמי אבטלה אומנם ירדו מעט לרמה של 236 אלף, אך הדרישות המתמשכות הוסיפו לעלות עד לרמה של 1.97 מיליון, הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2022, המשקפת עלייה של כ-100 אלף דרישות מתמשכות לדמי אבטלה בחודשיים האחרונים.

ירידה בהוצאה ובהכנסה הפרטית, על רקע עלייה חדה מהצפוי במדד ה-PCE. ההכנסה הפרטית ירדה במאי ב-0.4%, לעומת צפי לעלייה של 0.3%, וההוצאה הפרטית ירדה ב- 0.1%, לעומת צפי לעלייה של 0.1%. ההוצאה הפרטית הריאלית ירדה בשיעור גבוה יותר של 0.3%, בין היתר על רקע צמצם הוצאות בשל עליות המחירים. בהתאם, שיעור החיסכון מתוך ההכנסה הפנויה ירד במאי מ-4.9% ל-4.5%. דוח ההכנסה וההוצאות האישיות של חודש מאי מצביע על כך שהצרכנים הופכים להיות יותר מודעים להוצאותיהם, ומצמצמים צריכה של מוצרים ושירותים לא חיוניים. מדד ה-PCE הצביע על האצה באינפלציה. מדד ה-PCE עלה במאי ב-0.1%, בדומה לצפי, והקצב השנתי עלה לרמה של 2.3% לעומת 2.2% בחודש הקודם. מדד הליבה של ה-PCE עלה ב-0.2%, מעל הצפי לעליה של 0.1%, והקצב השנתי עלה ל-2.7% לעומת 2.6% בחודש הקודם. נתוני ה-PCE האחרונים לא יתמכו  להערכתנו בהורדת ריבית בהחלטה הקרובה בחודש יולי.

התכווצות חדה יותר בתוצר של הרבעון הראשון בארה"ב. נתוני הצמיחה לרבעון הראשון של 2025 עודכנו כלפי מטה והם מצביעים על התכווצות של 0.5% בתוצר במונחים שנתיים לעומת אומדן קודם שהצביע על התכווצות של 0.2%. העדכון בשיעור הצמיחה הושפע בין היתר מגידול מתון יותר בצריכה הפרטית- 0.5% לעומת אומדן קודם של 1.2%.

נדל"ן ארה"ב- שינוי מגמה? ירידה במחירי הבתים בחודש אפריל. מדד קייס-שילר למחירי הבתים ב-20 הערים הגדולות בארה"ב ירד באפריל ב-0.3% וקצב העלייה ב-12 החודשים האחרונים התמתן ל-3.4% מ-4.1%. העלייה במחירי הבתים בכלל הערים ארה"ב התמתנה גם היא בשנה האחרונה לקצב של 2.7% לעומת 3.4% בחודש הקודם. הפעילות בנדל"ן למגורים רשמה מגמה מעורבת. במכירת דירת חדשות נרשמה במאי ירידה חדה מהצפוי של 13.7%, ורמת בעסקאות נמוכה בכ-6% לעומת מאי אשתקד. עם זאת במכירת דירות קיימות נרשמה עלייה של 0.8% בחודש האחרון. בחתימה על חוזים לרכישה נרשמה במאי עליה מפתיעה של 1.8% אך הם עדיין נמוכים ב-0.3% מרמתם במאי אשתקד, אך היתרי הבניה ירדו במאי ב- 2.0% והם התייצבו ברמה נמוכה יחסית לעבר.

בסיכום השבוע האחרון נרשמה ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, שהתמתנה מעט ביום שישי על רקע העליה הלא צפויה במדד ה-PCE. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה בשבוע האחרון לרמה של 4.28% והתשואה לחמש שנים ירדה לרמה של 3.84%. התשואה לשנתיים ירדה לרמה של 3.85%. הציפיות להפחתות ריבית, כפי שהן נגזרות משוק ההון, מגלמות שתי הפחתות ריבית ב-2025. השוק צופה שהריבית תרד בספטמבר ב-0.25% לרמה של 4.25%, ושברבעון האחרון ( אוקטובר או דצמבר) תירשם הפחתה נוספת לרמה של 4.00%.

האינדיקטורים הכלכליים בגוש האירו מאותתים על התכווצות של כ-0.8% ברבעון השני של השנה. מדד מנהלי הרכש המשולב (סחורות ושירותים) התייצב ברמה של כ- 50 נקודות. החולשה בנתונים צפויה להביא לירידה נוספת בריבית ה- ECB באחת משתי ההחלטות ברבעון האחרון של השנה לרמה של 1.75%. ההחלטה תהיה תלויה במידה רבה בהתפתחות מלחמת הסחר וברמה של המכסים ותהיה ככל הנראה הורדת הריבית האחרונה במחזור ההורדות הנוכחי.

משפט נתניהו: לאחר התייעצות בטחונית הדיונים נדחו