שעמום הוא לא אויב שצריך לחסל – אלא שער ליצירתיות, סקרנות ומיומנויות לחיים. למה דווקא הרגעים ה'משעממים' הם אלה שמגדלים ילדים סקרנים ובטוחים בעצמם?
כמה פעמים שמעתם את המשפט "אמאאא, משעמם לי"? והתגובה האוטומטית? לחפש פתרון. להפוך ללהקת בידור ניידת, להושיט טאבלט, להציע משחק, פעילות, יצירה. אבל רגע – אולי בכלל עדיף לא לעשות כלום?
כי האמת היא – שעמום זה לא דבר רע. להפך. מחקרים בתחום החינוך והפסיכולוגיה מצביעים שוב ושוב: שעמום הוא קרקע פורייה להתפתחות של ממש.
המוח אוהב שקט
כשהילדים שלנו לא מוצפים בגירויים, המוח שלהם מתחיל לחשוב, לדמיין, להמציא. ד"ר ג'יימי ג'ירוט מאוניברסיטת וירג'יניה טוענת שמצבים של שעמום דוחפים ילדים לשאול שאלות, להתנסות, לגלות.
וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, לא?
שעמום זה שריר – תנו לו לעבוד
ילדים שלומדים להתנהל עם רגעים של ריק – מפתחים מיומנויות מדהימות: פתרון בעיות, עצמאות, תכנון עצמי, ואפילו חוסן רגשי. ד"ר קייל פרואט מאוניברסיטת ייל מסביר שהיכולת "לשרוד" שעמום היא כמו שריר – וכמו כל שריר, הוא צריך להתאמן.
כאשר ילדים לומדים לנהל את השעמום בעצמם, הם מפתחים מיומנויות קריטיות כגון פתרון בעיות, ויסות רגשי, יצירתיות וריכוז.
פרואט ממליץ להורים להימנע ממילוי כל רגע פנוי של הילד בפעילויות מובנות, ולהציע זמן "ללא תכנון" או "זמן התאוששות" כדי לאפשר לילדים לפתח את היכולת להתמודד עם שעמום באופן עצמאי.
המסך לא הפתרון – אלא המחסום
נכון, הכי קל להושיט מסך כשהילד חסר מנוחה. אבל מחקרים מראים ששימוש מוגזם במסכים דווקא מחליש את היכולת של ילדים להפעיל את הדמיון שלהם.
אז אולי בפעם הבאה, במקום להפעיל סרט – תנו לשעמום להפעיל את הילד.
איך עושים את זה נכון? טיפים להורים אמיצים
- תורידו הילוך: לא כל דקה חייבת להיות מתוכננת
- שחררו קצת שליטה: תנו להם להוביל את הזמן הפנוי
- פתחו את הבית ל"חומרי גלם לדמיון": קופסה ריקה, מגזינים ישנים, קופסת טושים
- שעמום? תגידו: "איזה יופי. מעניין מה תמציא עכשיו"
כשהילד אומר "משעמם לי", תזכרו – זו לא קריאה לעזרה, זו הזמנה לעולם שלם שהוא ייצור בעצמו.
זה מזמין אותם להיוית עם עצמם – ולא לפחד מזה.
אז במקום לרוץ ולהציל – אולי פשוט תתבוננו. תראו אותו מגלה את עצמו מחדש.
סב לנכדים או מצית סדרתי? החשוד בהצתה מכחיש, אך נראה שיש קצה חוט
