רשות המסים VS קפלן: חשד להעלמת הכנסות של 2 מיליון ש"ח
רבים רואים בתשלומי המס נטל כלכלי, אך בפועל מדובר בהשקעה ישירה בחברה ובאיכות החיים שלנו. הכנסות המדינה ממסים מממנות תשתיות, חינוך, בריאות, ביטחון ושירותים ציבוריים נוספים שכולנו נהנים מהם ביום-יום.
כאשר תושבים ובעלי עסקים מקפידים לדווח על הכנסותיהם כחוק, הכספים שנאספים חוזרים אל הציבור בצורה של סל שירותים נרחב – החל מבתי חולים ומוסדות חינוך מתקדמים ועד לתמיכה בעצמאיים ובמובטלים. אי דיווח על הכנסות לא רק פוגע בקופת המדינה, אלא גם באזרחים הישרים שנאלצים לשאת בנטל גבוה יותר.
הדבר מקבל משנה תוקף כשמדובר בסכומים גבוהים מהם ניתן היה לגבות מס במידה והיו מדווחים כחוק לרשויות ויכלו לסייע לכלכלת המדינה, במיוחד בתקופת המלחמה.
שכיר עובד היי-טק נעצר בחשד להעלמת 2 מיליון שקל ממסחר ב-NFT
אורן קפלן, תושב תל אביב בן 31 העובד כשכיר בחברת היי-טק, חשוד כי העלים הכנסות של כ-2 מיליון שקל שהפיק בין השנים 2021 ל-2023 ממסחר באסימונים דיגיטליים מסוג NFT – מבלי לדווח עליהן לרשויות המס. הפרשה נחשפה בעקבות חקירה של רשות המסים.
החקירה החלה במטה המודיעין והחקירות של רשות המסים, כחלק ממאמץ לאיתור הון שחור המוסתר באמצעים דיגיטליים. לאחר מספר שבועות של חקירה סמויה בפקיד שומה חקירות תל אביב, הפכה אתמול החקירה לגלויה. חוקרי רשות המסים פשטו בשעות הבוקר על ביתו של קפלן, ביצעו חיפוש ותפסו מסמכים רבים, מחשבים וחומרי אחסון דיגיטליים.
לאחר שנמצא חשד סביר לביצוע העבירות, ולאור מסמכים ועדויות שאספה רשות המיסים, החשוד זומן לחקירה באזהרה. במהלך החקירה, עלה כי קפלן מכר NFT בשווי של מיליוני שקלים באמצעות פלטפורמות מקוונות, קיבל את התמורה באמצעות ארנקים דיגיטליים, והמיר את הרווחים לשקלים – כל זאת מבלי לדווח לרשות המסים, כנדרש לפי החוק.
במהלך הדיון בבית משפט השלום בתל אביב, ביקשה רשות המסים להטיל על קפלן תנאים מגבילים. השופטת אפרת פינק נעתרה לבקשה ושחררה אותו בתנאים שכללו התחייבות עצמית בסך 200,000 שקל, ערבות צד ג’ בסך 100,000 שקל, איסור יציאה מהארץ למשך 180 יום, הפקדת דרכון, והתייצבות לחקירה או משפט לפי דרישה.
שימוש בנכסים דיגיטליים להעלמות מס – מגמה מטרידה
הפרשה הזו מצטרפת לשורת חקירות שהתבצעו בשנים האחרונות, במסגרתה פועלת רשות המסים לבלימת השימוש בנכסים דיגיטליים להלבנת הון והעלמות מס. שוק ה-NFT, שהפך לפופולרי בשנים האחרונות בקרב יזמים, אספנים ומשקיעים, משמש לעיתים קרובות גם ככלי להסתרת הכנסות – בעיקר כאשר נעשה בו שימוש בפלטפורמות בינלאומיות ובמטבעות קריפטוגרפיים.
ברשות המסים מדגישים כי כל הכנסה, גם אם נובעת מפעילות דיגיטלית, חייבת בדיווח – והעלמתה עלולה להוביל להליכים פליליים חמורים.
משפחות שכולות דורשות: ועדת חקירה ציבורית ללא מעורבות בג"ץ
