מחקר ישראלי חדש: רוב המועמדים לניתוחים בריאטריים ניסו זריקות הרזיה – ונטשו
מחקר חדש חושף: מעל 60% ממועמדי ניתוחים בריאטריים ניסו טיפול בזריקות ההרזיה לפני שפנו לניתוח.
בנוסף, 95% ממטופלי תרופות ההרזייה הפסיקו טיפול בגלל תופעות לוואי ואי ירידה מספקת במשקל.
מחקר ישראלי חדש ופורץ דרך שנערך בחמישה מרכזים רפואיים בישראל ופורסם בכתב העת Surgery for Obesity and Related Diseases – ( כתב העת של איגוד הכירורגים הבריאטרים האמריקאים) מצביע על כך שמעל 60% ממועמדי ניתוחים בריאטריים ניסו טיפול בתרופות מסוג סקסנדה ואוזמפיק ( אגוניסטים לרצפטור GLP-1, כמו לירגלוטייד, וסמגלוטייד, אך חוו כישלון טיפולי לפני שפנו לאופציה הניתוחית.
המחקר, בהובלתו של ד”ר שלומי ריימן מבית הרפואה הציבורי אסותא אשדוד, כלל 434 מטופלים ובחן את דפוסי השימוש בתרופות, היקף הירידה במשקל, משך הטיפול ותופעות הלוואי. נמצא כי משך השימוש הממוצע בתרופות עמד על 19 שבועות, והירידה הממוצעת במשקל הייתה 5.38 ק”ג בלבד. עם זאת, מעל 95% מהמטופלים הפסיקו את השימוש בתרופות בשל ירידה בלתי מספקת במשקל ותופעות לוואי, בעיקר במערכת העיכול.
ד"ר ריימן מזהיר: "התרופות אינן פתרון קסם"
ד”ר שלומי ריימן: “הממצאים מדגישים את הצורך בגיבוש קווים מנחים ברורים לשימוש בתרופות GLP-1 ולהימנע מלחלק אותם כמעט לכל דורש, ללא מעקב או נתינת מעטפת טיפולית שלמה. התרופות האלו אינן תרופות קסם וללא שינוי אורח החיים יעילותם מוגבלת. אני מאמין שאחוז המטופלים עם השמנת יתר שיחוו אכזבה מהטיפול התרופתי ויפנו לטיפול הניתוחי יעלה עם השנים במידה והטיפול יעשה ללא בקרה וללא המעטפת הנדרשת.”
המשמעות: האם הדרך לניתוחים בריאטריים קצרה יותר?
הממצאים מעלים שאלות משמעותיות בנוגע למדיניות הרפואית סביב טיפולי הרזיה בישראל. אם הזריקות אינן מספקות פתרון ארוך טווח, האם יגבר הלחץ לאשר ניתוחים בריאטריים מוקדם יותר? האם יש צורך בהגבלות מחמירות יותר על מתן התרופות?
מחבל פלסטיני בן 13 רצח שוטר מג"ב – למה לא מאסר עולם?
צילום: דוברות אסותא אשדוד
