איגוד תעשיות המזון למבקר המדינה: בדוק את יכולות ביטחון המזון בחירום

איגוד תעשיות המזון בפניה למבקר המדינה: פתח בבדיקה לבחינת יכולתה של מדינת ישראל להבטיח את ביטחון המזון בשעת חירום

מנהל איגוד תעשיות המזון, אביב חצבני: "תעשיית המזון הישראלית המקומית היא זו שאפשרה ומאפשרת עד כה את ביטחון המזון בישראל. אך אל לנו להמשיך עם "תרבות הסמוך". על המדינה לקבוע מדיניות סדורה".

על רקע הודעת מבקר המדינה כי משרדו יחל לבצע בדיקה לבחינת הכשלים בהיבט המדיני, הצבאי והאזרחי בכל הנוגע לטבח המזעזע שהתרחש בשבעה באוקטובר, ובהמשך להתרעת האיגוד כי אם לא תיקבע אסטרטגיה סדורה בנושא ביטחון המזון – קיים חשש למחסור במזון בעתות חירום,  פנו יו"ר איגוד תעשיות המזון, דודי מנביץ', ומנהל איגוד תעשיות המזון, אביב חצבני, למבקר המדינה, רו"ח מתניהו אנגלמן, בבקשה כי "משרד מבקר המדינה יבחן באופן מעמיק את היערכות ומוכנות מדינת ישראל בתחומי "ביטחון המזון, הן בתחום הביטחוני, הן בתחום האזרחי והן בתחום הכלכלי".

בפניית איגוד תעשיות המזון למבקר המדינה, הובאו דוגמאות לכשלים מערכתיים בתחום ביטחון המזון בהיבט האזרחי, הביטחוני והכלכלי.

בתחום האזרחי, תוכניות פינוי האזרחים, בצפון ובדרום, לא שיקללו את צרכי המשך ייצור המזון בחקלאות ובתעשייה הממוקמות באותם האזורים, זאת תוך פינויים לאזורים גיאוגרפיים מרוחקים.

בתחום הביטחוני, לא נשקלה הסתירה בין גיוסם של עובדים קריטיים בתעשייה למילואים לפרק זמן ממושך מחד, וכן לא נשקלה השפעת גיוס המשאבים הפיסיים (דוגמת משאיות) על שרשראות ההפצה מאידך.

בתחום הכלכלי, הסתמכה תעשיית המזון הישראלית, בדגש על תעשיית הלחם והמאפים וכן תעשיית הבשר והעוף, על אלפי עובדים פלסטינאים מקצועיים משטחי איו"ש. לא נקבעה כל מדיניות סדורה באשר לאיסור כניסתם מחד, וכן בחלוף על שלושה חודשים לא נקבעה כל מדיניות לטווח המיידי, הבינוני והארוך באשר לצורך האקוטי בחלופה (עובדים זרים ממדינות בהן התל"ג נמוך מישראל לדוגמא).

העדפת ייבוא תוך כשל מערכתי במוכנות לחירום

לצד זאת, בשני העשורים האחרונים מתמודדת תעשיית המזון עם העדפת ייבוא, זאת תוך כשל מערכתי במוכנות לתרחישי חירום שונים ולהבטחת ביטחון המזון ורציפות אספקת מוצרי המזון.

מדינת ישראל היא מדינה מוקפת אויבים, אשר אינה יכולה להישען על ייבוא מזון בהיקפים משמעותיים בעתות חירום ממושכות. כיום כ-72% מהמזון הארוז בישראל הינו בייצור ישראלי מקומי, דבר המאפשר לתעשיית המזון המקומית להתמודד כמעט עם אתגר תפעולי להבטחת רציפות אספקת מוצרי המזון.

סכנת סגירת מפעלי מזון מקומיים תוך סיכון ממשי

ככל שהיקף היבוא המזון היה עומד בשיעור של 50%, תוך צמצום יכולות הייצור העצמאי המקומי, הדבר עלול להביא לסגירת מפעלי מזון מקומיים וצמצום תפוקתם, תוך סיכון ממשי לביטחון המזון בישראל וליכולתנו להבטיח את צרכי המשק בשעת חירום, דוגמת מלחמת חרבות ברזל.

לפיכך, בכלל התחומים, על מדינת ישראל להגדיר יעד אסטרטגי ארוך טווח לשמירה ופיתוח יכולות ייצור עצמאיות של מזון בהיקף של 75% לפחות.

מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, אביב חצבני: "תעשיית המזון הישראלית המקומית היא תעשייה ענפה, חזקה ועצמאית והיא זו שאפשרה ומאפשרת גם בימים אלו את ביטחון המזון בישראל ואספקת המזון הסדירה לתושבי המדינה. אך אל לנו להמשיך עם "תרבות הסמוך". על הממשלה לקבוע אסטרטגיה ומדיניות סדורה ונהירה בתחום ביטחון המזון. יש לבחון בהקדם את היערכותה ומוכנותה של מדינת ישראל להבטיח את ביטחון המזון לתושביה בשעת חירום".